רלף קליין

קבוצות והישגים כשחקן

1951–1964 שחקן מכבי ת"א (מ-1959 ראש הקבוצה). זכה עמה שש פעמים באליפות המדינה ושש פעמים בגביע המדינה.
1951–1964 שחקן נבחרת ישראל (מ-1959 ראש הקבוצה). שיחק במדי הנבחרת באליפות עולם ובחמש אליפויות אירופה.

קבוצות והישגים כמאמן

1966–1974 היה מאמן נבחרת הנוער ונבחרת העתודה.
1972 זכה עם נבחרת הנוער במקום הרביעי באליפות אירופה.
1966 היה מאמן הפועל גן שמואל (בליגה הארצית).
1969–1971, 1976–1980, 1982–1983, 1987–1988 ו-1995 היה מאמן מכבי תל אביב (1993 – מנהל מקצועי של הקבוצה).
1977 זכה עם מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות (כמה שבועות אחרי ניצחון היסטורי על צסק"א מוסקבה).
1969–1995 זכה עם מכבי תל אביב 12 פעמים באליפות המדינה ו-12 פעמים בגביע המדינה, והוביל אותה עוד שלוש פעמים לגמר גביע אירופה.
1973 היה מאמן הפועל ירושלים.
1975 היה מאמן הפועל חיפה.
1976–1983 היה מאמן נבחרת ישראל, והדריך אותה בארבע אליפויות אירופה.
1979 זכה עם נבחרת ישראל במקום השני באליפות אירופה.
1983–1987 היה מאמן נבחרת גרמניה. העפיל עם הנבחרת בפעם הראשונה למשחקים האולימפיים (1984), והדריך אותה באליפות עולם ובשתי אליפויות אירופה.
1983–1985 היה מאמן נבחרת סאטורן-קלן, גרמניה.
1988–1991 היה מאמן-על של כל נבחרות ישראל.
1991–1992 היה מאמן הפועל תל אביב, וזכה עמה בגביע המדינה.
1994 היה מאמן הפועל חולון.
1995 היה מנהל מקצועי במכבי נתניה, והקבוצה העפילה בהדרכתו לליגה הראשונה.
2000–2003 ומ-2005 מאמן את נבחרת הבנות של תיכון הדסים בשרון. בהדרכתו זכתה הנבחרת באליפויות ובגביעים, והשתתפה באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.
2006 מאמן את נבחרת הכדורסל של מכללת רופין. הנבחרת זכתה בהדרכתו באליפות אס"א.

תפקידים אחרים

1952–1974 מדריך ספורט ומאמן כדורסל ביחידות שונות בצה"ל
1975–2000 מורה במכללת וינגייט לחינוך גופני ומרצה בבית הספר למאמנים במכללה
2002–2004 פרשן כדורסל בטלוויזיה הישראלית

פרסים, תעודות ואותות הוקרה

1978 פרס הרצל (מוענק ליהודים הונגרים על הישגים מצוינים)
1985 תואר "מאמן השנה בכדורסל" בגרמניה (מטעם העיתונות הגרמנית)
1986 תואר "מאמן השנה בספורט" בגרמניה (מטעם העיתונות הגרמנית)
1996 תואר "מאמן הזהב" בתל אביב מאמן הספורט המצטיין בכל הזמנים
1997 פרס "מאמן היובל" מטעם משרד החינוך
1998 תעודת הוקרה מטעם היכל התהילה לספורטאים יהודים, ארה"ב
2004 נבחר להדליק משואה בחגיגות יום העצמאות ה-56

כשהיה בן 16, לאחר תום המלחמה, גילה קליין את אהבתו לספורט. הוא הלך בדרכו של אביו, שהיה שחקן כדורגל מצטיין, והצטרף לקבוצת MTK, בהדרכתו של גיולה מאנדי (לימים מאמן נבחרת ישראל). כעבור כמה חודשים הודיע לו מאנדי שאינו מתאים להיות שחקן כדורגל, והציע לו לנסות כדורסל או כדוריד. קליין בחר בכדורסל, הצטרף לקבוצת VAC ושיחק בשורותיה בליגה הלאומית של הונגריה.

ב-1951, עם התגברות האנטישמיות במדינה, עלה ארצה עם אמו.

קליין הגיע לישראל חסר כול, ולא ידע עברית. הוא היה נחוש להצליח בכדורסל ולהשתלב באמצעותו בחברה הישראלית, והתקבל למכבי תל אביב. "באותה תקופה ה'צברים' שלטו בארץ, ולא אהבו זרים", הוא מספר. "האתגר שלי היה לעבוד קשה ולהוכיח להם שאני יכול להשתלב. אחרי כל אימון היו השחקנים יושבים בבית קפה סמוך, ואני נשארתי על המגרש, להתאמן עוד ועוד בקליעות". אט-אט הוכיח קליין את כישוריו כקלע מצטיין, והשתלב היטב בקבוצה. כעבור כמה שנים היה לראש הקבוצה (קפטן), והוביל אותה לזכיות באליפות ובגביע המדינה. בתוך כך צורף לנבחרת הלאומית והיה אחד משחקניה המובילים. באליפות אירופה באיסטנבול

ב-1959 היה קליין בין חמשת הקלעים המובילים ביבשת.

אחרי 14 עונות פרש קליין ממשחק פעיל, ופנה לאימון. הוא נסע לכמה השתלמויות אצל מאמני המכללות המובילות בארצות הברית, הביא שיטות משחק וטכניקות חדשות, והיה בין הראשונים באירופה שיישמו אותן. קליין מונה למאמן נבחרת הנוער, וב-1972 הצעיד אותה למקום הרביעי באליפות אירופה, הישג שלא שוחזר מאז. בתוך כך, לאחר שאימן כמה קבוצות קטנות, קיבל את תפקיד המאמן במכבי תל אביב.

בעונת 1976/7 הביאה מכבי תל אביב את הכדורסל הישראלי לפסגות חדשות, עם הניצחון ההיסטורי על צסק"א מוסקבה הגדולה. "אמרתי לשחקנים לפני המשחק, שאם ננצח את הקבוצה הרוסית, ניכנס להיסטוריה", משחזר קליין. "הרגשנו שאנחנו נלחמים בשביל המדינה, ובדברי ציונות העליתי את המוטיבציה של השחקנים". כעבור חודש וחצי התייצבה הקבוצה בגמר אליפות אירופה בבלגרד, מול וארזה מאיטליה. "לפני המשחק אמרתי לקבוצה כי במילאנו או בנאפולי איש אינו מתעניין בווארזה", הוא מספר, "אבל מקרית שמונה ועד אילת – כל המדינה מאחורינו. היום אנו נציגי המדינה". מכבי תל אביב הביאה לישראל את גביע אירופה, וכעבור שנתיים הדריך קליין את הנבחרת הלאומית להישגה הגדול ביותר – מקום שני באליפות אירופה.

אחרי שיאי ההצלחה בארץ מונה קליין למאמן נבחרת גרמניה, והביא אותה לכמה הישגים, בהם הופעה ראשונה במשחקים האולימפיים. רבים בישראל, גם במשפחתו, הסתייגו מן הבחירה בגרמניה, אך קליין העדיף לבחון את הסוגיה מזווית אחרת: "ראיתי בזה ניצחון שלי על הגרמנים, כשגרמניה הגדולה והחזקה מזמינה ישראלי לאמן אותה".

בכל שנות עבודתו כמאמן היה קליין גם איש חינוך. הוא הדריך כדורסלנים בצה"ל, ולאחר שחרורו משירות ממושך הצטרף לצוות של מכללת וינגייט ולבית הספר למאמנים ועבד שם 25 שנים. "אני נחשב דייקן וקפדן ומאמן קשוח", הוא מעיד על עצמו, "אבל תפיסתי היא שמי שאינו לוקח את הספורט ברצינות, אין לו מה לעסוק בזה".

ברוח הזאת המשיך קליין לחנך כדורסלנים גם לאחר שפרש מאימון מקצועני. הוא מדריך קבוצה של תלמידות תיכון מאזור מגוריו, והצעיד אותה להישגים. כמעט בכל בוקר אפשר למצוא אותו על המגרש בשעה מוקדמת, עובד אישית עם נערים ועם ילדים מצטיינים – גם בהתנדבות. "בגילים האלה אתה אינך רק מאמן, אתה מורה. אינך תמיד קל להשכים קום ולהתייצב על המגרש, אבל זו הדוגמה האישית שאני משמש להם".

קליין מכשיר היום את השחקנים שיובילו את הכדורסל הישראלי בעוד כמה שנים. "יש לנו נוער מעולה", הוא אומר. "חייבים לתת הזדמנות לשחקן הישראלי, וחייבים לחנך את השחקנים לשאוף תמיד לניצחון. המושג 'להפסיד בכבוד' אינו קיים אצלי. אני שונא להפסיד".