הרבנית רחל הבר

2014 עמותת מתנת חיים פותחת משרד קטן בגבעת שאול בירושלים, בן 25 מטרים, ובו צוות קטן ומסור של עובדים ומתנדבים. מספר ההשתלות ממשיך לטפס, ומתחילה תשומת לב תקשורתית וגם הכרה ציבורית: הרב הבר זוכה ל"אות הנשיא למתנדב" מנשיא המדינה שמעון פרס.

2015 המשך המאמצים לגייס תורמי כליה. העמותה מוציאה לראשונה מגזין מקיף ומרתק ובו סיפורים על תרומות כליה, ועד מהרה המגזינים הופכים לשם דבר במגזר הדתי והחרדי. במקביל – הרחבת השימוש במדיה חברתית כדי למשוך קהלים נוספים וחדשים. עוברים את רף 250 השתלות הכליה בישראל.

2016 אירועים מיוחדים רבים לעמותה: לראשונה, "שבת תורמים", מפגש של עשרות תורמי כליה שמבלים שבת יחד ומעבדים את החוויה הייחודית של נתינת חיים לאדם שלא מכירים; עשרות תורמי כליה משתתפים במרתון ירושלים עם חולצות של מתנת חיים; מתנת חיים זוכה לתו "מידות", תו לניהול יעיל ואפקטיבי לעמותות; מתנת חיים ותורמי כליה מתקבלים בכבוד בקבלת פנים בכנסת בהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הרב הבר מקבל את "מגן שר הבריאות".

2017 קבלת פנים למתנת חיים ולתורמי הכליה בבית הנשיא. העמותה והרב הבר מתמודדים עם אתגר לא פשוט, חקירת משטרה בעקבות תלונה קנטרנית, כעבור זמן לא רב – התיק נסגר וכולם מבינים שהיה מדובר בעלילת שווא. בכיר שהיה בפרקליטות באותה עת מחליט גם הוא לתרום כליה.

2018 העמותה מבצעת את השתלה ה־500. לראשונה: כנס מידע לאנשים המועמדים להיות תורמי כליה מכל הארץ, ובו מעל 150 משתתפים, כולם במהלך הבדיקות הרפואיות ולפני הניתוח. מתקיים אירוע "יום מתנת חיים" בשביל ישראל. מתבצעת "השתלת שרשרת" עם 5 זוגות, הגדולה אי פעם בישראל. חוגגים 600 השתלות. מספר שיא בישראל. התקשורת בארה"ב מסקרת.

2019 יותר מ־1000 משתתפים באירוע העשור של מתנת חיים. מאות תורמי כליה ומושתלים מתנדבים בעמותה, ולראשונה מתקיימת השתלמות מתנדבים. עשרות הרצאות וכנסים ברחבי הארץ, ומעל 100 כתבות בתקשורת בישראלית והבינלאומית על העמותה. 750 השתלות.

2020 מגפת הקורונה מסכנת את מושתלי הכליה. כמו כולם, אנשי העמותה בסגר והעבודה מתבצעת מהבתים. למשך מספר שבועות מתבטלות גם כל השתלות הכליה. הרב הבר מדריך מושתלים בדרכי הגנה על בריאותם, ומפציר בכולם שלא לצאת מהבתים. שבוע לפני פסח חלה הרב בקורונה. כשאושפז, כל המדינה עצרה את נשימתה והתפילות קרעו את השמיים. הרב נפטר בראש חודש אייר תש"ף. נשיא המדינה, ראש הממשלה וכלי התקשורת מרכינים ראש על "מותו של מלאך החיים". באופן מיידי, אשתו רחל הבר מקבלת עליה את תפקיד יושבת ראש העמותה.
לאחר תקופת התאוששות והתייצבות, שרונה שרמן נכנסת לשמש מנכ"לית העמותה. התעוררות גדולה במספר תורמי הכליה, רבים מקדישים את תרומתם לזכרו של הרב. חוזרים לפעילות ולומדים לערוך כנסים והרצאות באמצעים דיגיטליים. מתחילה תוכנית של ליווי תורמי כליה חדשים על ידי תורמים ותיקים, בהשתתפות עשרות מתנדבים. שיא חדש בתרומות כליה באמצעות העמותה: 182 בשנה אחת.

2021 מתנת חיים חוגגת את ההשתלה ה־1000 תוך סגרים והגבלות של הקורונה, באמצעים דיגיטליים ובמפגשים וירטואליים. מתקיימים מפגשי תורמי כליה בעשרות רשויות מקומיות. מאות עולים לקברו של הרב הבר ביום השנה לפטירתו. שישה חיילי מילואים מאותו גדוד, שכולם תרמו כליה, נפגשו יחד בתעסוקה מבצעית בצבא. אלפי משתתפים במאות כנסים, הרצאות וחוגי בית ברחבי הארץ שמתנת חיים מארגנת בנושא תרומות כליה. הרבנית רחל הבר מקבלת אות כבוד בטקס פרס מנחם בגין ועמיתת כבוד ממכללת רופין. שוב שיא חדש – 215 תרומות כליה בשנה אחת.

2022 דוח של האו"ם קובע שישראל מובילה בעולם בתרומות כליה מן החי לנפש – ומתנת חיים גאה להוביל את המהפכה הרפואית בארץ. לאחר שנת קורונה ללא "שבת תורמי כליה" – העמותה "נאלצת" לקיים שלוש שבתות ברצף כדי לתת מענה לכל תורמי הכליה. מתרחבת ועדת האתיקה של מתנת חיים, שמסייעת לעמותה ומכוונת את הצוות; היום הוועדה מונה שבעה חברים. בפגישה מיוחדת בוועדת הבריאות של הכנסת, בהשתתפות תורמי כליה וצוות העמותה, מוגש דוח המראה כי תרומות כליה באמצעות מתנת חיים חוסכות מיליארדי שקלים למערכת הבריאות הציבורית בזכות ירידה במספר טיפולי הדיאליזה. עשרות רבות של חולי כליות משתתפים בכנס הראשון מסוגו לעידוד תרומות כליה בתוך משפחות, במסגרת פרויקט "למען אחיי". העמותה קולטת רכזת מתנדבים ומתחילה תוכנית לעידוד אורח חיים בריא לתורמי כליה. מתפרסמים עשרות מאמרים בכתבי עת רפואיים וחברתיים על המודל של מתנת חיים לתרומות כליה בתוך הקהילה ונוסף על אלה כ־150 כתבות ומאמרים בתקשורת בארץ ובחו"ל.

2023 שלושה תורמי כליה מטפסים על הקילימנג'רו כדי להראות שתורמי כליה יכולים להמשיך לחיות וליהנות לאחר תרומת כליה, גם בפעילות אקסטרים. הסיפור מוביל לפרסום רחב ופניות של מאות אנשים שמתעניינים לבדוק אפשרות לתרום כליה. שריפה שפורצת במשרדי מתנת חיים מחייבת התארגנות אינטנסיבית עד למציאת מקום חדש. מתנת חיים מתגאה בקרוב ל־20 זוגות שבהם שני בני הזוג תרמו כליה. שגריר ישראל באו"ם מזמין את הרבנית הבר לתת סקירה למדינות האו"ם על המהפכה הישראלית בנושא תרומות הכליה ולסייע בהרחבת המהפכה למדינות נוספות.

רחל החלה לשמש מורה כבר בגיל 19, והיא עוסקת בכך זה 36 שנים. גם כיום בחייה העמוסים היא מחנכת בנות כיתה ז'. "זה המקום הכי טבעי שלי", היא אומרת. "לצד העיסוק העיקרי שלי, מתנת חיים". במשך כ־18 שנה (1999–2017) שימשה מדריכה פדגוגית והכשירה תלמידות הוראה. במשך השנים נולדו שני ילדיהם – נתנאל וחני, "היינו מעוכבי ילדים שנים רבות. בעלי חקר לעומק את נושא הפוריות ונסענו לטיפולים גם בחו"ל. בעקבות צבירת הידע הוא יעץ גם לאחרים".

"השגרה נקטעה בסוף שנת 2007. בעלי, אז בן 42, התחיל להרגיש מאוד לא טוב", מספרת רחל. "הוא תלה את התשישות שלו בזה שהוא עובד קשה, לא היה לו יום ולא לילה. יום אחד בדרך לעבודה הוא פשוט קרס על המדרכה. גילו אצלו אי־ספיקת כליות חמורה, ובהמשך אותו יום החל טיפולי דיאליזה. ברגע אחד הוא הפך להיות תלוי במכונה".

בהמשך תקופת הטיפולים (במכון משגב לדך בירושלים) החל להתיידד עם פינחס תורג'מן, מטופל דיאליזה כבן 19, אח שכול ליאיר, שנפל כשנה וחצי לפני כן מירי מחבלים בעת שירותו הצבאי. "שם בעלי זיהה שמישהו כאן צריך מתנת חיים, ונפשו נקשרה בנפשו", מסבירה רחל. "הוא החיה אותו ושימח אותו. הוא היה רב שהושבת מתלמידיו, ופינחס היה תלמיד שהושבת מרבותיו, והם הקימו יחד חדר לימוד במחלקת הדיאליזה – רב אחד ותלמיד אחד".

בפברואר 2008 עבר הרב ישעיהו השתלת כליה מוצלחת בזכות תרומה מחבר שביקש להישאר בעילום שם ("אחרי שכל המשפחה נבדקה להתאמה", מדגישה רחל, "עד היום אנחנו לא עוברים לאלטרואיסט לפני שאנחנו ממצים אופציה משפחתית"). לאחר שהתאושש ניסה ככל יכולתו למצוא לפינחס כליה, אולם, אף על פי שנמצאה תורמת נפטר פינחס למרבה הצער מדום לב לפני ההשתלה. "דיאליזה היא מכונה מצילת חיים", רחל מסבירה, "אבל טיפול דיאליזה במשך תקופה ארוכה עלול לייצר סיבוכים לבביים ועוד".

"לא אשכח את זעקות השבר של אבא של פינחס על שני בניו", אומרת רחל. "אבל יום פטירתו של פינחס הוא יום ההולדת של מתנת חיים. באותו יום בעלי קיבל על עצמו שלא ימותו עוד אנשים בדיאליזה".

עקב היותו בתקופת החלמה ומדוכא חיסון לא היה יכול לשוב לעיסוקיו המלאים, ובמקום זאת הקדיש את זמנו לחקור ביסודיות את כל הבחינות של השתלת הכליה: רפואית, אתית, משפטית, סוציאלית וגם הלכתית. בזכות העמקתו בתחום התאפשר לו להתחיל, יחד עם רחל, במסע של מתנת חיים.

"ילדנו יחד את מתנת חיים", מספרת רחל. "לא הייתה לנו שום פלטפורמה לחקות. היינו עורכים פגישות בכל מוצאי שבת, והדיון היה מתנת חיים. ניתקנו טלפונים וחשבנו איך מפרסמים, איך מנסחים, זה נוצר תוך כדי תנועה". בתחילה ביקש ממכוני דיאליזה שיקשרו אותו עם מטופלים כדי שיוכל לעודד אותם שהמרפא אפשרי. בהמשך כבר החל לדבר על פתרונות מעשיים, תחילה בעזרת פרסום והעלאה למודעוּת.

"הפרסום הראשון היה כתבה בעיתון החרדי 'משפחה' על פסיכולוגית ילדים מטופלת דיאליזה והמצוקה שהיא עוברת. בסוף הכתבה הוסיפו את מספרי הטלפון שלנו". בעקבות זאת הגיעו פניות מכמה מתעניינים, ואחד מהם, התורם הראשון של מתנת חיים, מהעיר אלעד, נמצא מתאים והצליח להציל את חייה. בהמשך, בעזרת מודעות שתלו בריכוזים ליד ביתם ניסו לאתר תורמים לחולים שהובאו לידיעתם. "התחלנו לקבל לאט לאט טלפונים, ובשנה הראשונה לפעילותנו הגענו לארבע השתלות אלטרואיסטיות, לא מבני משפחה". רחל מעוניינת להדגיש: "אנחנו עושים את השידוכים ואת ההתאמות, נותנים את כל התמיכה והמעטפת, אבל בסוף המרכז הלאומי להשתלות הוא שחותם על כל השתלה ושישה בתי חולים מבצעים אותן".

בשנים הבאות, בעקבות חשיפה הולכת וגוברת והתפתחות המודעות, הגיע הארגון למאות תרומות כליה אלטרואיסטיות. רחל הבר מבקרת בבתי החולים כל תורם וכל מושתל. "כולם היו בניי", היא אומרת בחיוך. "אני זוכרת ומכירה כל אחד ואחד".
הרב ישעיהו נהג לומר – "מעולם לא שכנעתי אדם לתרום כליה, אבל הנגשתי מידע". בביקורו באחת מוועדות הכנסת נשאל: "מה היעד שלך?" והוא השיב: "שמונה מאות", מפני שבאותו זמן עמדה רשימת הממתינים להשתלה על 800 איש. "בהשתלה השמונה מאות נפטר בעלי", אומרת רחל. "כיום אנחנו עומדים על 1410 מושתלים".

ארגון מתנת חיים עורר ומעורר הדים בינלאומיים. כתב בכיר של הניו יורק טיימס, זוכה הפוליצר קֶווין סאק (Sack), הגיע ארצה לחמישה ימים כדי לערוך כתבת פרופיל על הזוג הבר ומפעלם, כתבה שהופיע לאחר מכן בעמוד השער של העיתון. כמו כן, מתנת חיים הוזמנה לאו"ם בעקבות דוח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שקבע שישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בתרומות כליה בשנים האחרונות – כמעט כולן בליווי מתנת חיים.

עם פרוץ הקורונה הבין הרב ישעיהו שעליו להיזהר שבעתיים כיוון שכמושתל כליה היה בסיכון ממשי – עקב הדיכוי החיסוני המתלווה למצב. "מפורים הוא לא יצא מפתח הבית", מדגישה רחל. הוא שלח הודעות למושתלים לנקוט משנה זהירות. בערב פסח חש ברע, ולאחר שהתקבלה תוצאה חיובית לקורונה פונה לבית החולים. "אל תדאגי", היו מילותיו האחרונות בטלפון. לאחר כעשרה ימים נפטר. הלווייתו, שנערכה בסגר, הייתה מצומצמת ביותר וצפו בה באמצעים מקוונים אלפים בכל רחבי הארץ. "הוא לא נפטר צעיר", אמר לרחל אחד מידידיו, "הוא חי מהר".

"אמרתי לבן שלי, אבא לא חי אבל מתנת חיים לא תמות. לא ידעתי איך אני אנשום, אבל היה לי ברור שאנחנו ממשיכים את החלום ואת החזון". רחל הבינה מיד שהרב ישעיהו ז"ל בעצם שימש בכמה וכמה תפקידים חשובים בארגון, וכעת יהיה צורך לאייש אותם בשורה של מומחים. כך למשל, התפתחה ועדת אתיקה שעומד בראשה הרב פרופ' אברהם שטיינברג, ויושבים בה רופאים, שופטים, עורכי דין ורב.
אכן, החלום לא נגוז. להפך, מתנת חיים פועלת בשנים האחרונות במלוא המרץ ומלווה מאות תורמים ומושתלים. "לא כל אחד יכול, רשאי או מסוגל לתרום כליה", רחל מבקשת לסכם. "אפשר לתרום עין טובה, אוזן קשבת, תשומת לב, לפרגן, לחייך. כל אחד יכול לתרום משהו. זו הבשורה הגדולה".