חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבלת פרס ישראל לשנת תשע"א בתחום חקר החינוך.
פנינה ש. קליין היא פרופ' לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. מן החוקרים המובילים בעולם בתחום התפתחות הילד. השיטה הייחודית שפיתחה למדידה כמותית של איכות הקשר הרגשי בין הילד למטפליו והגישה שפיתחה להתערבות חינוכית המשלימה את החסכים של הילד הן אבני יסוד בטיפול בתחום החינוך ברחבי העולם, ואומצו במדינות רבות. מחקריה ושיטות הטיפול שפיתחה סייעו לקדם ילדים בעלי מגוון צרכים: ילדים הלוקים בתסמונת דאון; ילדים בסיכון התפתחותי; וילדים מחוננים. פרופ' קליין העמידה סטודנטים רבים שהיו לאנשי חינוך מובילים, והיא פועלת רבות לקדם הרחבת אופקים של סטודנטים בכל תחומי הלימוד.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יעקב עירם, יו"ר, פרופ' רוני אבירם, פרופ' מלכה מרגלית
פרופ' פנינה קליין היא חוקרת בתחום החינוך לגיל הרך אשר תרמה תרומה ניכרת וחשובה לתיאוריה ולמחקר בתחום החינוך. היא פיתחה מודלים מבוססי מחקר לטיפוח ולהעשרה המתמקדים ביחסי גומלין שבין הפעוט ובין המבוגרים המהותיים בחייו. עבודתה הצטיינה בחדשנות מדעית, השפיעה על חקר התחום בארץ ובעולם, והקנתה לה מעמד בין-לאומי בקרב החוקרים המובילים בעולם.
ועדת השופטים רואה חשיבות רבה בהשקעה בתחום החינוך בגיל הרך, וכן מעריכה את טיפוחם של ילדים הנתונים בסיכון ואת הטיפול בהם. מחקריה של פרופ' קליין, שעניינם ההתערבות המוקדמת בחינוך באמצעות מודלים התפתחותיים, תרמו לפיתוח שיטות טיפול בילדים הנתונים בסיכון התפתחותי כגון פיגור שכלי; לטיפוחם ולהעשרת חינוכם. הצלחת תכניות ההתערבות הללו, שפיתחה ויישמה בהצלחה רבה פרופ' קליין עשרות שנים בישראל, ופעילותה של קליין בארגוני חינוך בין-לאומיים כגון אונסק"ו, יוניצף וארגון הבריאות העולמי הביאו לידי אימוצן של תכניות אלו במדינות רבות בעולם.
פרופ' קליין תרמה במחקריה לעידוד מחוננות ויצירתיות בגיל הרך ולקידום חינוכם של ילדים מחוננים בישראל. ממצאי מחקריה של פרופ' קליין קידמו דרכים לצמצום פערים חברתיים. תחום ייחודי שבו תרמה פרופ' קליין תרומה חשובה הוא חקר מאפייני הלמידה וההתפתחות של ילדים הסובלים מתסמונת דאון. היא הקימה את מרכז בייקר - מרכז לחקר שיטות חינוך וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים, כולל ילדים מחוננים וילדים בעלי קשיי לימוד והתפתחות - והיא אף עומדת בראש מרכז זה. כמו כן, קליין תרמה לקידום המחקר בתחום הפיגור השכלי בהיותה יו"ר ועדת המחקר בקרן שלם.
תוצאות מחקריה הדגישו את חשיבות הטיפול וההתערבות בגיל הרך והעידו על פוטנציאל לשיפור התפקוד בתחומים הללו. בשנת 2005 בחרה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בפרופ' קליין לעמוד בראש ועדה אקדמית שגיבשה את הבסיס המדעי-מחקרי לגישות ולתכניות חינוכיות בגיל הרך. המלצות אלו כונסו בספר בעריכתה: "ממחקר לעשייה בגיל הרך". הספר ראה אור בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובמהרה נעשה לספר יסוד בהכשרת מחנכים ומטפלים בגיל הרך. מאפיין בולט בפועלה של פרופ' קליין בכל שנות הקריירה האקדמית שלה הוא הגישור המתמשך בין תיאוריה ובין יישום בשדה החינוך, החל בספר היסוד שלה "ילד חכם יותר" (1985) שהודפס במהדורות רבות וכלה בספרה האחרון "ממחקר לעשייה בגיל הרך" (2008).
פרופ' קליין מרבה בפעילות ציבורית בשני קצוות הרצף הגילי - מהגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה. קליין גייסה צוות לטפל בפעוטות ובילדים בגיל הרך בשדרות בימי התקפות הטילים על העיר. היא יישמה אמצעים טכנולוגיים לתקשורת ולהדרכה מרחוק כדי לתת מענה לסגל החינוך באזורים אשר מחמת מרחקם ממרכז הארץ או בשל בעיות ביטחוניות לא היה אפשר להעניק להם הדרכה מקצועית שוטפת במישרין, כגון יישובים מבודדים בשומרון, בגליל העליון ובדרום הארץ. כך לדוגמה גייסה פרופ' קליין צוותי מתנדבים לקדם את איכות האינטראקציה של ילדים אשר התגלו בהם תסמינים פוסט-טראומתיים עם המבוגרים המטפלים בהם.
בהיותה חברה במועצה להשכלה גבוהה נתמנתה פרופ' קליין בשנת 2008 לעמוד בראש ועדה אשר המליצה להנהיג לימודי יסוד באוניברסיטאות ובמכללות, לשם הרחבת השכלתם של הסטודנטים מעבר לתחומי התמחותם.
מחקריה של קליין זכו בהכרה ובמענקי מחקר בישראל ובעולם. על פועלה המחקרי והיישומי-טיפולי זיכתה אותה מועצת ארגוני הנשים בישראל בפרס האישה המצטיינת בחינוך בשנת 1989, בעת חגיגות הארבעים למדינת ישראל. ביום העצמאות השישים לישראל, אשר נחגג בסימן ילדי ישראל, נבחרה פרופ' פנינה קליין להשיא משואה בהיותה חוקרת מצטיינת בתחום החינוך "המקדישה את חייה האקדמיים לטיפול בילדים".
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' פנינה קליין ראויה לפרס ישראל בחקר החינוך לשנת תשע"א.
קורות חיים
פרופ' קליין מתגוררת בגבעת שמואל, נשואה לד"ר אברהם קליין, אם לנאוה, לחגי וליובל, וסבתא לנכדים.
לימודים והשתלמויות
1967 תואר בוגר בפסיכולוגיה ובפיזיולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
1970 תואר מוסמך בפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
1974 תואר דוקטור בחינוך, אוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
תפקידים עיקריים בישראל
1967–1969 פסיכולוגית בשירות החינוכי, עיריית תל אביב
1979– פרופ' לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן
1985– מנהלת מרכז בייקר לחקר קשיי התפתחות של תינוקות וילדים בגיל הרך, אוניברסיטת בר-אילן
1990– ראש הקתדרה על שם מצ'אדו לחקר כושר ההשתנות האנושית ופיתוח אינטליגנציה, אוניברסיטת בר-אילן
2002– חברה במועצה להשכלה גבוהה
2005–2008 יו"ר הוועדה לחינוך בגיל הרך, האקדמיה הישראלית למדעים ומשרד החינוך
2005–2010 יו"ר הוועדה למחקר, קרן שלם
תפקידים עיקריים בעולם
1974–1976 ראש יחידת מחקר קשיי למידה, מכללת קווינס, אוניברסיטת ניו יורק, ארצות הברית
1977–1979 פרופ' לחינוך, אוניברסיטת אדלפי, ניו יורק, ארצות הברית
אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים
1973 מלגת מחקר, המכון הלאומי לבריאות, ארצות-הברית
1976 פרס המחקר, אוניברסיטת העיר ניו יורק, ארצות הברית
1988 פרס ארגוני הנשים בישראל לאשה המצטיינת בתחום החינוך
1996 מענק מחקר של מיליוני דולרים מקרן האריס, בארצות הברית (חודש ב-2001 וב-2006)
2008 מדליקת משואה בטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום העצמאות השישים של ישראל
מפעל חיים
פנינה קליין נולדה בפולין ב-1945 למשפחה שכל ילדיה נרצחו בשואה. היא עלתה ארצה בינקותה עם הוריה. בהיותה בת שש-עשרה סיימה את לימודיה בבית הספר העל-יסודי בהצטיינות, ופנתה ללימודי פסיכולוגיה ופיזיולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. היא המשיכה את לימודיה לתואר שני בפסיכולוגיה, ובד בבד שימשה פסיכולוגית בשירות החינוכי של עיריית תל אביב, בעיקר בשכונות מצוקה. "ראיתי ילדים רבים הסובלים מקשיי למידה שמקורם רקע סביבתי של עוני ומחסור, וניסיתי לחשוב על דרכים לקדם אותם", היא מספרת. "בהדרגה הגעתי לידי המסקנה שהמעשה החשוב יותר הוא מניעה של מצבם זה מלכתחילה, ופניתי למחקר התפתחותי בתחום החינוך".
בסיום לימודיה יצאה קליין עם משפחתה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק, שם חקרה את השפעתה של תת-תזונה על התפתחות ילדים. "בעקבות הממצאים נבנתה תכנית התערבות, ובזכותה חל שיפור בבריאותם של הילדים האלה", היא מספרת. קליין נשארה בארצות הברית עוד שנים אחדות, והחלה לפתח מודלים למניעת קשיים אצל ילדים בסיכון, באמצעות התערבות מוקדמת. "הגדרנו אמות מידה שינבאו את בעיות ההתפתחות, ובמחקר גדול של המכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש התברר כי אמות המידה שקבענו אכן מנבאות את הבעיות טוב יותר ממודלים אחרים". ב-1979 שבה קליין לישראל והצטרפה לסגל בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן. שם הוסיפה לפתח את שיטתה החינוכית הייחודית, שזכתה לשם 'MISC' (More Intelligent and Socially Competent Child).
השיטה שפיתחה קליין מבוססת על הערכה מדעית ומדוקדקת של איכות האינטראקציה בין הילד למטפל. "מתחילים ברגש. מאפיינים את החיוך של המטפל אל הילד; את דרגת הקרבה הפיזית ביניהם; את הקשר הקולי; את ההדדיות בקשר", מסבירה קליין. "אחר כך בודקים רכיבים כגון תזמון; התייחסות לקשב המשותף; ורכיבים נוספים של האינטראקציה. הדגש הוא על הרכיבים שיכולים לפתח אצל הילד תיאבון ללמידה וצורך בלמידה". על סמך האבחון מורכבת לכל ילד - עם המטפל העיקרי שלו - תכנית התערבות שמטרתה להביא לשיפור כישוריו מתוך טיפוח היבטים קוגניטיביים, וכן לוויסות של מגוון התנהגויות. מחקרים של קליין ועמיתיה הוכיחו כי הערכה ושיפור של האינטראקציה החינוכית בגיל הרך ושיפור "התפריט המנטלי" של ילדים יכולים לצמצם את הפערים בין שכבות סוציו-כלכליות.
ב-1987 הזמינה ממשלת ונצואלה את קליין להעריך את התכניות החינוכיות במדינה, ולפתח תכנית שמטרתה התגברות על הקשיים של ילדים בגיל הרך. לאחר זמן נבחרה גישת 'MISC' לשמש בסיס לתכניות התערבות במגוון מדינות, ונוסתה בהצלחה רבה באתיופיה, בסרי-לנקה, בפורטוגל, בשוודיה, בנורווגיה, בארצות-הברית ואף במדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל כגון אינדונזיה, מלזיה ודובאי. אנשי חינוך מובילים מן המדינות האלה קיבלו הדרכה והכוונה מקליין בסינגפור. "בכל תרבות יש להורה או למורה מטרות אחרות, אבל היסודות דומים. המטרה של הגישה הזאת היא לקרב את הילד ליעד של הוריו", מסבירה קליין. "המחקר הצליח בתרבויות רבות מכיוון שהעבודה אינה מבוססת על משחקים מסוימים או על גורמים התלויים רק בתרבות של הילד, אלא על עבודה עם הילד בסביבתו הטבעית".
קליין מיישמת את השיטה אצל ילדים בעלי מגוון צרכים. היא עומדת בראש מרכז 'בייקר באוניברסיטת בר-אילן - מרכז לטיפול בילדים בעלי מגוון רחב של צרכים מיוחדים: מילדים בסיכון התפתחותי; דרך לוקים בתסמונת דאון או באוטיזם לסוגיו; ועד לילדים מחוננים. "כל ילד אפשר לקדם, ואנו עושים מאמץ להתאים את הטיפול בכל ילד לצרכיו ולמאפייניו", היא אומרת.
קליין עושה עבודות מחקר בתחומי חינוך רבים ומגוונים, והדריכה כמאתיים תלמידי מחקר לתארים מתקדמים. רבים מתלמידיה ממלאים כיום תפקידים מרכזיים בתחומי החינוך בארץ. בפעילותה במועצה להשכלה גבוהה יזמה קליין שינוי מהותי בלימודי העשרה של סטודנטים במגוון תחומים, והיא ממשיכה ללוותה.
מחקריה המקיפים של קליין עוסקים בחינוך לגווניו, ומשמשים לה מנוף לקידום תחומים רבים בחברה הישראלית: היא עמדה בראש צוות מתנדבים לטיפול בילדים באזורי עימות; פיתחה תכניות להדרכה מרחוק; בנתה תכנית הדרכה לאחיות 'בריאות הציבור'; ועמדה בראש הוועדה לחקר הגיל הרך מטעם האקדמיה הלאומית למדעים.
"החלום שלי הוא לראות את כל הפעוטות והתינוקות בישראל מקבלים את 'התפריט המנטלי' המלא שהם זקוקים לו", היא מסכמת. "לראות את כל הילדים משתלבים במסגרות המתאימות להם, וגדלים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם לטובתם ולטובת החברה שהם חיים בה".
פרסומים נבחרים
-
- 1985 ילד חכם יותר
- 2000 תינוקות, טף, הורים ומטפלים: מחקרים בנושא התפתחות הילד בישראל
- 2002 שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך (עם ד. גבעון)
- 2003 חלונות לעולם: אמנות ומדע להעשרת החוויה הלימודית בגיל הרך (עם ד. גבעון)
- 2008 ממחקר לעשייה בחינוך בגיל הרך (עורכת, עם י.ב. יבלון)
- 1992 To Be Young and Gifted (with A. J. Tannenbaum)
- 1996 Early Intervention: Cross-Cultural Implications of a Mediational Approach
- 2001 Seeds of Hope: Twelve Years of Early Intervention in Africa
-
- 1975 Effects of starvation in infancy on subsequent learning abilities. Journal of Pediatrics (with G. B. Forbs and P.R. Nader).
- 1987 A theoretical overview and empirical study of mediated learning experience: Prediction of preschool performance from mother -- infant interaction patterns. Infant Mental Health (with S. Wieder and S. I. Greenspan).
- 1987 Promoting flexibility in young children's mind within the family -- a cross-cultural review. International Journal of Early Childhood.
- 1991 Improving the quality of parental interaction with very low birth weight children. A longitudinal study using a mediated learning experience model. Infant Mental Health Journal.
- 2000 A developmental mediation approach to early intervention; mediational intervention for sensitizing caregivers (MISC). Educational & Child Psychology.
- 2000 The use of computers in kindergarten, with and without mediation, effects on children's cognitive performance and behavior. Computers in Human Behavior.
- 2008 Differential treatment of toddlers with sensory processing disorder in relation to their temperament and sensory profile. The Journal of Developmental Processes (with R. Laish-Mishali and N. Jaegermann).
- 2008 Relationship between parenting quality and cognitive performance of children experiencing varying amount of childcare. Child Development (with E. Adi-Japha).
- 2010 Enhancing mothers' interaction with toddlers who have sensory processing disorders. Infant Mental Health (with N. Jaegermann).
- 2010 Elicited emotions and cognitive functioning in preschool children. Early Child Development and care (with R. Blau).