פרופ' אולגה קפליוק

פרופ' גד בן-עמי צרפתי, יו"ר, פרופ' משה אזר, ד"ר קציעה כ"ץ

פרופ' אולגה קפליוק נמנית עם מיטב הבלשנים החוקרים את השפות השמיות. היא עוסקת בשני הענפים הידועים פחות של השפות השמיות: הענף האתיופי וענף הארמית החיה. מחקריה בלשונות אתיופיה כוללים את לשון געז העתיקה ואת הדיאלקטים החיים, ובראשם האמהרית, היא שפת אתיופיה הרשמית, ואת הדיאלקטים תיגרינה, גורגה, ארגובה והררי. מחקריה בענף הארמי עוסקים בעיקר בדיאלקט של יהודי זאכו אשר בכורדיסטאן ובדיאלקט שבפי תושביה הנוצרים של העיר אורמיה שבאזרביג'אן האיראנית. במסגרת מחקריה אלה בדקה פרופ' קפליוק את השפעת הפרסית, הכורדית והתורכית האזרית על הלהגים האלה וכן על הדיאלקטים הערבי-טג'קי והערבי-אוזבקי.

מחקריה בלשון האמהרית החלו בעבודת דוקטור על "שפת השיחה בספרות האמהרית החדשה" והלכו והתפרסמו במשך השנים בשני ספרים – ‏Nominalization in Amharic‏ ו-Syntax of the Noun in Amharic – ובשורה ארוכה של מאמרים שראו אור במיטב כתבי העת המדעיים והוצגו בכנסים מדעיים בין-לאומיים. מחקריה והרצאותיה הוציאו את שמה בעולם המחקר הבלשני כמומחית ראשונה במעלה לשפה האמהרית על כלל היבטיה הדקדוקיים, התחביריים, המילוניים ושל השיח הספרותי.

שני הספרים שהזכרנו עוסקים בסוגיות הקשורות בתחביר השם בשפה האמהרית, תחום שלא זכה לתשומת לב רבה מצד החוקרים שקדמו לפרופ' קפליוק. ספרה הראשון, שזכה לביקורת נלהבת, מתאר את דקדוק הצורות השמניות גזורות-הפועל ואת התנהגותן התחבירית, ויש בחידושיו מן התרומה לבלשנות הכללית. ספרה השני, שבעיקרו מתאר את תופעת היידוע והסיתום של השם, יש בו חידושים מתודולוגיים חשובים התורמים לתיאוריה הבלשנית הכללית.

פרופ' אולגה קפליוק מוכרת בעולם גם כחוקרת לשונותיה החיות של אתיופיה, שזכו תחת ידיה לניתוח בלשני מדוקדק ומקורי בהסתמכה על חומר לשוני גולמי שהיא עצמה אספה ומיינה. גם מחקריה אלה זכו להתעניינות מצד בלשנים שחקרו שפות אחרות ומצאו בעבודותיה שיטה ודרך בחקר דיאלקטים המשופעים בשאילות משפות שכנות. פרופ' קפליוק אף עמדה במאמריה ובהרצאותיה על הדמיון הטיפולוגי הכללי בין האמהרית לתורכית, על הדמיון ועל השוני בתחום מגדירי הפועל בין שפות רחוקות זו מזו כגון האמהרית, הפולנית והצרפתית ועל היידוע באמהרית, בצרפתית, באנגלית, בפולנית ובשפות איראניות חדשות. בשנים האחרונות ניכרת אף תרומתה בחקר יחסי הגומלין בין השפות השמיות של אתיופיה ובין השפות הכושיות השכנות.

תחום נוסף וייחודי שפיתחה פרופ' קפליוק בחקר השפות השמיות הוא השוואת תהליכי ההתפתחות שחלו בשפות שמיות הרחוקות זו מזו מבחינה גיאוגרפית, כגון הענף האתיופי והענף הארמי. המחקר מוכיח שיש יסודות משותפים בהתפתחותן של השפות החיות האלה על אף הריחוק הגיאוגרפי שביניהן ועל אף ההשפעה הרבה של השפות השכנות על השפות השמיות. פרופ' קפליוק מייחסת את הדמיון בקווי התפתחותן של השפות השמיות החיות למבנה המורפולוגי הקשיח המשותף להן, המונע מהן לקלוט אמצעי הבעה דקדוקיים מובהקים המצויים בשפות השכנות.

פרופ' אולגה קפליוק הקדישה מזמנה לקליטת העלייה ההמונית של יהודי אתיופיה ועסקה רבות בייעוץ למחלקה לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות בכל הנוגע לרקע הלשוני והתרבותי של העולים האלה. היא הרבתה להרצות לפני מורי האולפנים להוראת העברית ואף חיברה על פי בקשת משרד החינוך והתרבות מאמרים העוסקים בהשוואה בין הדקדוק העברי לדקדוק האמהרי והתיגריני ובמבנים הדקדוקיים והתחביריים המאפיינים את הלשון האמהרית. היא המשיכה בפעילות חינוכית זו ושימשה העורכת המדעית של הספר הראשון ללימוד האמהרית בבתי ספר תיכוניים בישראל המיועד לתלמידים הבוחרים בה כשפה זרה שנייה לקראת בחינות הבגרות. היא אף משמשת יושבת ראש של הוועדה להוראת האמהרית בבתי הספר התיכוניים מטעם משרד החינוך.

על מחקריה המעמיקים והייחודיים בלשונות אתיופיה ובניבי הארמית החיה ועל תרומתה להפצת הידע הלשוני והתרבותי של יהודי אתיופיה ולהוראת האמהרית – על כל אלה פרופ' אולגה קפליוק ראויה לפרס ישראל בחקר הבלשנות הכללית לשנת תשס"ה.

אולגה קפליוק – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות – עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות – לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה – ובטיפולוגיה שלהן בהשוואה לשפות הכושיטיות של מזרח אפריקה מחד גיסא ולשפות האיראניות מאידך גיסא.

נשואה לעיתונאי ולמזרחן אמנון קפליוק, אם ליעל, דוקטור לפסיכולוגיה קלינית, ולדפנה, מרצה למשפטים ועורכת דין, ויש לה ארבעה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1952–1956 תואר בוגר בהצטיינות בערבית ובבלשנות, האוניברסיטה העברית
1956–1958 תואר מוסמך בהצטיינות בבלשנות שמית וכללית, האוניברסיטה העברית
1960–1961 השתלמות בלימודי אתיופיה במכון ללשונות מזרחיות חיות, פריז
1963–1968 דוקטורנטית בבלשנות אמהרית, האוניברסיטה העברית
1969 תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית
1994–1995 השתלמות בכורדית ובפרסית במכון ללשונות מזרחיות חיות, פריז

פרופ' אולגה קפליוק נולדה בקראקוב, בת לשני רופאים: ד"ר אוגוסטה וד"ר וולף-זאב מנדל. את לימודיה התחילה בבית-ספר עברי. ביוני 1942 הועברו בני המשפחה לגטו, אבל הצליחו להימלט וחיו בזהות נוצרית במקומות שונים בפולין, וכך ניצלו. עם סיום המלחמה שבו לקראקוב. ב-1946 עברה המשפחה לצרפת. במשך שנתיים למדה פרופ' קפליוק בבית-ספר תיכון בפריז, ושם רכשה את השפה הצרפתית. בנובמבר 1948 עלתה המשפחה לארץ ונשלחה לכפר הנטוש יהוד.