פרופ' נעם שריף

תפקידים וציוני דרך

1952 מנצח בפעם הראשונה על התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור
1953–1955 מנצח עוזר, תזמורת צה"ל
1955–1959 מייסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש המנצח שלה
1963– מלמד קומפוזיציה, תִּזְמוּר וניצוח באקדמיות למוסיקה בתל-אביב ובירושלים
1970–1982 מנהל מוסיקלי – התזמורת הקאמרית הקיבוצית
1971–1973 מנצח עמית - התזמורת הקאמרית הישראלית
1972 מייסד את סדרת הקונצרטים '11:11', מועדון צוותא, תל אביב
1975 מקים את הקורס למוסיקה באוניברסיטה הפתוחה
1980 מייסד את פסטיבל 'ימי המוסיקה בשרון', שפיים
1983–1986 מלמד תִּזְמוּר בבית הספר הגבוה למוסיקה, קלן, גרמניה
1985–1988 יועץ מוסיקלי, פסטיבל ישראל, ירושלים
1986 מנהל ומנחה עם גארי ברתיני את קורס הניצוח במוצרטאום, זלצבורג, שווייץ
1987–1989 מנהל מוסיקלי – פסטיבל מוסיקה דה קאמרה, יפו
1989–1995 מנהל מוסיקלי ומנצח ראשי – התזמורת הסימפונית ראשון לציון
1991 מקבל דרגת פרופסור, האקדמיה למוסיקה, אוניברסיטת תל אביב
1996 מנהל קורס ניצוח ותחרות מנצחים, רשות השידור האוסטרלית
1998–2000 מנהל האקדמיה למוסיקה – אוניברסיטת תל אביב
2002–2005 מנהל מוסיקלי – התזמורת הקאמרית הישראלית
2004– מנהל מוסיקלי – התזמורת הסימפונית החדשה, חיפה
2010– מייסד את האופרה בחיפה ועומד בראשה (אמורה להתחיל לפעול ב-2012)
2010– נשיא מכללת 'הד' למוסיקה, תל אביב

פרסים ואותות הוקרה

1957 פרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית לבחירת היצירה שתנוגן בחנוכת היכל התרבות, בעבור היצירה 'אקדמות למועד'
1959 פרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית בעבור היצירה 'שירי המעלות'
1959 זכייה במקום הראשון בתחרות הישראלית לניצוח
1991 פרס אקו"ם למפעל חיים
1998 קונצרט מחווה לשריף וליצירתו – פסטיבל ישראל
2001 מלחין הבית, פסטיבל דרטינגטון, בריטניה
2003 פרס א.מ.ת במוסיקה

יצירות עיקריות

1957 אקדמות למועד
1959 שירי המעלות
1967 מטמורפוזות על גליארד
1978 תרי-עשר
1983 רביעיית מיתרים מספר 1
1985 לה פוליה
1986 קונצ'רטו לכינור
1987 מחיה המתים
1992 פסיון ספרדי
1995 תהילים של ירושלים
1996 רביעיית מיתרים מספר 2
1997 גומל לאיש חסיד
1997 עקדה
1967 מטמורפוזות על גליארד
1998 בראשית
2006 קונצ'רטו לוויולה
2008 רביעיית מיתרים מספר 3
2009 גולם 13 – אופרה

מוסיקה לסרטים

'תעלת בלאומילך'; 'סיניה'; 'האתמול של מחר'; 'הדיבוק'; 'שבת המלכה'; 'הגן'; 'הצד השני'; 'עזית הכלבה הצנחנית'

מוסיקה לשירים

'הנך יפה רעייתי'; 'ירושלים של אז'; 'סיניה'; 'אימא שלחתני'; 'על גג מנזר נוטרדם'; 'עיר בצרה'; 'עד עולם'; 'בלדה לאיש הפשוט'; 'אמי הנלך לירושלים'

שריף שהה בזלצבורג חודשים אחדים, ועם שובו ארצה ב-1955 פנה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתוך כך לא זנח את המוסיקה, וייסד באוניברסיטה תזמורת של סטודנטים ואנשי סגל אקדמי. ב-1957 הגיש בעילום שם את יצירתו 'אקדמות למועד' לתחרות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היצירה זכתה בתחרות ונוגנה בקונצרט לכבוד חנוכת היכל התרבות בתל-אביב, בניצוחו של לאונרד ברנשטיין. כעבור שנתיים ניגש שריף שוב לתחרות של הפילהרמונית, ושוב זכה במקום הראשון בעבור היצירה 'שירי המעלות'. באותה השנה זכה גם בתחרות המנצחים על-שם קריפס, וקיבל מהאוניברסיטה מלגה לחילופי סטודנטים. אז יצא לברלין, ללמוד בבית הספר הגבוה למוסיקה.

ב-1962 שב שריף לישראל, אף כי מוריו הפצירו בו להישאר באירופה. הוא ניצח על תזמורת הבידור של 'רשות השידור' והלחין מוסיקה לסרטים, ובהם 'תעלת בלאומילך', 'סיניה' ו'הגן'.
ב-1970 מונה שריף למנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית. בהדרגה המשיך לקנות לו מעמד של מלחין ומנצח מוביל. באמצע שנות השמונים של המאה ה-20 שב לאירופה, לימד תִּזְמוּר בבית הספר הגבוה למוסיקה בקלן, וניהל – עם גארי ברתיני – את קורס המנצחים היוקרתי במוצרטאום בזלצבורג. את יצירותיו  ניגנו תזמורות מובילות בעולם, תחת שרביטם של טובי המנצחים. ב-1995 נבחר לאחד מחמשת המלחינים הבלעדיים של הוצאת המוסיקה היוקרתית 'C.F. Peters' בפרנקפורט.

ב-1987, לאחר שובו לישראל, פִּרסם את היצירה הראשונה בטרילוגיה של יצירותיו החשובות – 'מחיה המתים'. סימפוניה אורטורית לסולנים, למקהלות ולתזמורת סימפונית. "היצירה מבוססת על המוסיקה של יהודי אירופה – הרבה יידיש, חזנות וכליזמרים – ומתקדמת אל התחייה של עם ישראל בארץ", אומר שריף. התזמורת הפילהרמונית הישראלית ביצעה את היצירה בפעם הראשונה בחנוכת המוזיאון היהודי באמסטרדם, ומאז היא נוגנה פעמים רבות בעולם כולו.

"היצירה השנייה בטרילוגיה, 'פסיון ספרדי', מגוללת את סיפורם של יהודי ספרד ולשונותיהם שלובות בה – לדינו, ספרדית, לטינית ועברית", מסביר שריף. את ביצוע הבכורה שלה ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית ב-1992 בטולדו, במלאות חמש מאות שנה לגירוש היהודים מספרד.

את היצירה השלישית בטרילוגיה, 'תהילים של ירושלים', השלים שריף ב-1995. בפעם הראשונה ניגנה אותה התזמורת הסימפונית ירושלים – 'רשות השידור', בחגיגות לציון שלושת אלפים שנה לירושלים.

ב-1997 ניגנה תזמורת האופרה של גנואה את ביצוע הבכורה של 'עקדה' – יצירה שהלחין שריף לזכר ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. "הכרתי את יצחק רבין היטב והרצח שלו זעזע אותי עמוקות", מספר שריף. "היצירה מתארת את דמותו, את חלומו ואת מותו. היא מנוגנת הרבה מאוד".

כעבור שנה ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את הבכורה של יצירה חשובה אחרת –'בראשית', בקונצרט לכבוד יום העצמאות החמישים של ישראל. כמו רבות מיצירותיו של שריף, גם יצירה זו עוסקת בתולדות העם היהודי ובמקורותיו. "העיסוק שלי הוא במשמעות, בהיסטוריה. השפה העברית עוברת כחוט השני בתהליכים האלה", הוא אומר. "הבסיס של העם היהודי הוא השפה שלו; והבסיס של השפה הוא המקום שבו היא נולדה. לכן ראיתי תמיד חשיבות בחזרה לארץ".

במרוצת השנים ניהל שריף תזמורות רבות בישראל, יזם אירועי מוסיקה ופעל רבות לקירוב הקהל הרחב למוסיקה בקונצרטים מוסברים ובתכניות רדיו וטלוויזיה. מאז סיים את לימודיו עסק בהוראה ולימד ניצוח, תִּזְמוּר וקומפוזיציה. ב-1991 התמנה לפרופסור באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל-אביב, וב-1998 מונה למנהלה. "תמיד אהבתי ללמד. אם אתה מנצח – עליך להיות מורה טוב", הוא אומר.

בשנים האחרונות שריף ממשיך לעבוד במלוא המרץ. הוא שיקם את התזמורת הסימפונית של חיפה ומוסיף לנהל אותה, ואשתקד הכריז גם על הקמת האופרה החיפאית בראשותו. "אני מקווה שאוכל להמשיך ליצור בבריאות ובשפיות", הוא מסכם. "אני חייב לתת מעצמי, ורוצה לעשות את זה כאן. הפרס הגדול הוא האפשרות לעשות את הדברים שאני אוהב, כאן – בישראל".