פרופ' לויתן פרסם ספרים וכ-60 מאמרים ומחקרים בספרים ובכתבי עת מקצועיים מן החשובים בתחום. להלן כמה מן הבולטים שבפרסומיו:
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום חקר הכלכלה.
ניסן לויתן – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה הע
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אריאל רובינשטיין, יו"ר, פרופ' אביה ספיבק, פרופ' רות קלינוב
פרופ' ניסן לויתן הוא מהמעולים ומהחשובים שבחוקרי הכלכלה בישראל. לאחר שירות ארוך בפלמ"ח ובצה"ל שבמסגרתו היה בין השאר מפקד שתי ספינות מעפילים ולוחם במלחמת העצמאות. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה העברית והיה תלמידו המובהק של פרופ' דן פטינקין. בירושלים עשה את עיקר דרכו האקדמית תוך שהוא משפיע על דורות של חוקרים ומעצבי מדיניות באקדמיה ובבנק ישראל.
נושאי מחקריו של פרופ' לויתן מתפרסים על מגוון מרשים של תחומים. מחקריו הראשונים היו בתחום האקונומטריקה – החקר הסטטיסטי של קשרים בין משתנים כלכליים. חידושיו בנושא הקשרים בין הכנסה לצריכה ובחקר המתודולוגיה האקונומטרית התפרסמו בבימות החשובות ביותר, וזכותם הוא היה כבר ב-1966 אחד הישראלים הראשונים שנבחרו לעמיתים של החברה האקונומטרית הבינלאומית.
בשנות השישים פנה פרופ' לויתן לתחום הצמיחה הכלכלית, שבו בלטה יכולתו לתמצת בעיות מורכבות בעזרת מודל מתמטי בהיר ואלגנטי. הוא שילב את יסוד הסיכון לשאלות מקרו-כלכליות במסגרת לימוד הדרכים להתמודד עם האינפלציה באמצעות הצמדת נכסים למדד יוקר המחיה. בעבודותיו, שנכתבו כאשר האינפלציה בישראל החלה להרים ראש, הוא הפגין את יכולתו לרתום את כישוריו התיאורטיים להבנת הבעיות הכלכליות העומדות על סדר היום.
העיסוק בצמיחה ובאינפלציה הוביל את פרופ' לויתן לפנות באופן מלא לתחום המקרו-כלכלה. הוא חקר את תפקודם של משקים פתוחים – משקים שחלק גדול מהפעילות הכלכלית בהם הוא בשווקים בינלאומיים – ובמיוחד את המדיניות המוניטארית ואת הדינמיקה של שער החליפין במשקים כאלה.
האינפלציה הגואה בישראל בסוף שנות השבעים הביאה את פרופ' לויתן להסב את מבטו למציאות הישראלית. הוא חקר את הסיבות לאינפלציה בישראל ולדינאמיקה המיוחדת שלה, שהתבטאה בעליות מדרגה פתאומיות.
בתקופת התכנית לייצוב המשק, ב-1985, היה פרופ' לויתן שותף מרכזי בצוות המקצועי של התכנית, שבראשו עמד פרופ' מיכאל ברונו. לאחר הצלחת התכנית פנה פרופ' לויתן לחקור את הדרכים לעצירת האינפלציה, ובמיוחד את הצלחת המדיניות שננקטה בישראל. מעבודותיו בתחום הפיקו לקח כלכלנים בעולם הרחב.
משיצא לגמלאות מן האוניברסיטה העברית הפך פרופ' לויתן את בנק ישראל לביתו האקדמי העיקרי. גם היום הוא תורם למחקר בבנק וממשיך לחנך דורות חדשים של חוקרים בעזרת הערותיו המעמיקות ואבחנותיו החודרות, ובעיקר בעזרת הדוגמה האישית המרשימה של חיים המוקדשים למחקר ולרדיפת דעת.
על כל אלה אנו מתכבדים להעניק לו את פרס ישראל בחקר הכלכלה לשנת תשס"ז.
קורות חיים
פרופ' לויתן מתגורר במבשרת ציון. הוא נשוי לנורית, אב לרוני ולגילי וסב לשלושה נכדים. אחותו רעיה מתגוררת בצהלה.
לימודים והשתלמויות
1952 תואר בוגר בכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1954 תואר מוסמך בכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1954–1957 השתלמות בכלכלה ובאקונומטריקה, אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה
1957–1962 דוקטורנט ואסיסטנט במחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1962 תואר דוקטור בכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1957– חבר בסגל המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים (מ-1994 פרופסור אמריטוס)
1971–1972 ראש המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1962–1963 פרופסור אורח, אוניברסיטת וורטון, פילדלפיה, ארצות הברית
1968–1969 עמית מחקר, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), קיימברידג', ארצות הברית
1969–1970 פרופסור אורח, אוניברסיטת ברקלי, ארצות הברית
1986–1987 פרופסור אורח, אוניברסיטת שיקאגו, ארצות הברית
1998–2000 (לפרקים) פרופסור אורח ב-New Economic School, מוסקבה, רוסיה
תפקידים אחרים
1979–1985 ו-1988–1990 יועץ לבנק ישראל בענייני מחקר וקביעת מדיניות
1987– (לסירוגין) חוקר ויועץ בענייני ייצוב האינפלציה, הבנק העולמי, וושינגטון
1994– יועץ למחלקת המחקר בבנק ישראל, ירושלים
2002 נשיא האגודה הישראלית לכלכלה
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1990 פרס רוטשילד על הצטיינות במדע הכלכלה
כמו כן נבחר כמה פעמים למרצה מצטיין באוניברסיטה העברית.
מפעל חיים
ניסן לויתן נולד ב-1925 בקובנה שבליטא. ב-1936 הניעו החזון הציוני והפחד מהתחזקות הנאצים את בני משפחתו לעלות ארצה ולהשתקע בתל
ב-1943, עם סיום לימודיו בתיכון, התגייס לויתן לפלמ"ח. כשעמד להשתחרר, כעבור שנתיים, נעתר לבקשתו של מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, ועבר לשרת עוד שלוש שנים בפלוגה הימית – הפלי"ם – שעסקה אז בהעלאת יהודים מאירופה חרף האיסור הבריטי. הוא הפליג כמלווה באניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" ופיקד על האנייה "קיבוץ גלויות" (פאן יורק), והביא ארצה אלפי עולים. "תקופה זו, של ההשתתפות במפעל ההעפלה, הייתה המשמעותית בחיי, לא פחות מן הקריירה האקדמית שלי", הוא אומר.
עם סיום פעילותו בפלי"ם השתתף פרופ' לויתן, במבצע ההובלה האווירית של נשק ואמצעי לחימה מצ'כיה במלחמת הקוממיות. לאחר מכן הוצב בגדוד תשע של חטיבת הנגב (בפיקוד חיים בר-לב), ופיקד על מחלקת ג'יפים.
לאחר שש שנות שירות השתחרר לויתן, והחליט לפנות ללימודי הכלכלה. "בפלמ"ח קראתי באהדה ספרים על הכלכלה המרקסיסטית", הוא מספר. "נשארו לי כמה שאלות לא פתורות בעניין, והחלטתי לנסות להבין אותן עד הסוף. מובן שהלימודים בכלכלה, אצל פרופ' דן פטנקין, שינו את תפיסת עולמי".
לויתן השלים תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, ואז יצא לאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה והתמחה באקונומטריקה – מחקר סטטיסטי בכלכלה. את הידע שצבר שם שילב בעבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית, שבה חקר את הרגלי הצריכה בישראל בכלים סטטיסטיים שפיתח. הכלים האלה שימשו אחר כך במחקרים דומים בעולם.
ב-1957 קיבל לויתן משרת הוראה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. לאחר קבלת הדוקטורט הוא בדק סטטיסטית את תיאוריית "ההכנסה הפרמננטית" של הכלכלן המפורסם מילטון פרידמן. "זכיתי ממנו לשבחים על עבודתי ועל שיטת המחקר, אף שהוא לא הסכים עם כמה מן הנקודות בניתוחי", אומר לויתן. בסוף שנות ה-60 פנה לויתן לחקר הצמיחה הכלכלית, בין השאר בהשפעתו של הכלכלן האמריקני הנודע פול סמיואלסון, והשניים אף פרסמו עבודה משותפת.
עם התגברות האינפלציה בישראל, בשנות ה-70, מיקד לויתן את מאמציו המחקריים בתחום הזה. "התחלתי להתעניין בגורמים לאינפלציה, ופרסמתי מאמר עם סילביה פיטרמן מבנק ישראל, שהשפיע מאוד על תפיסת האינפלציה בארץ", הוא מספר. ב-1985 הצטרף לצוות שהכין את התכנית לייצוב המשק, בניהולם של הפרופ' מיכאל ברונו ז"ל (לימים נגיד הבנק) והדוקטור עמנואל שרון (מנכ"ל משרד האוצר). התכנית הצליחה להוריד בתוך פרק זמן קצר יחסית את שיעור האינפלציה השנתי מ-400% לכ-20%. בזכות עבודתו זו ומחקריו הרבים בתחום הוזמן לויתן לייעץ לבנק העולמי בוושינגטון על ייצוב האינפלציה. "יעצתי שם בקשר להורדת האינפלציה בברזיל, בארגנטינה ובמקסיקו, והשתתפתי במשלחות של הבנק לפולין ולתורכיה. במקומות האלה ניסיתי ליישם את העקרונות שהצליחו כאן". הוא היה גם חבר במשלחת הדרכה של הבנק העולמי לרוסיה.
בשנים האחרונות ערך לויתן שני כרכים לציון היובל לבנק ישראל, ובמסגרת הזאת כתב עם הפרופ' חיים ברקאי ז"ל ספר על ההיסטוריה המוניטרית של ישראל. גם כיום, לאחר שפרש לגמלאות, הוא ממשיך לעבוד במשרה חלקית בבנק ישראל: הוא מייעץ למחלקת המחקר, ומשתתף בדיונים על קביעת המדיניות המוניטרית של ישראל. "מאז תכנית הייצוב אימצה ישראל את הנורמות הכלכליות של המדינות המפותחות, וישראל היא כיום מדינה מערבית לכל דבר", מנתח לויתן. "זה עיקרון נכון, בהתחשב בעובדה שאנחנו משק קטן ופתוח, המושפע מן ההתפתחויות בעולם. אנחנו בכיוון הנכון, ואני אופטימי באשר לעתיד המשק הישראלי".
לצד פעילותו המחקרית הענפה לימד לויתן שנים רבות באוניברסיטה העברית. הוא היה מרצה מבוקש מאוד, ופעמים רבות בחרו בו תלמידיו למרצה מצטיין באוניברסיטה. "אהבתי מאוד ללמד, והיו לי מאות תלמידים. רבים מתלמידיי מנהלים היום את המשק – בבנק ישראל, במשרד האוצר ובמגזר הפיננסי".
פרופ' לויתן הוא גם ספורטאי חובב, והוא מקפיד על פעילות גופנית יום-יומית. כשהיה בן 40 התחיל לשחק טניס, ובהמשך הצטרף לקבוצת אס"א ירושלים. הוא זכה להישגים רבים, ובראשם מדליית זהב במשחקי המכבייה ה-12 (1985) לבני 65-55. "אני מתכוון להמשיך בפעילות הספורטיבית ובעבודה המחקרית עד הסוף", הוא מצהיר בחיוך.
פרסומים נבחרים
-
-
- 1961 Errors in Variables in Engel Curve Analysis, Econometrica
- 1962 Tests of the Permanent Income Hypothesis Based on a Reinterview Savings Survey, In: Measurement in Ecomonics
- 1965 Estimates of Distributes Lag Consumption Functions from Cross Section Data, Review of Economics and Statistics
- 1972 Notes on Turnpikes: Stable and Unstable, Journal of economic Theory (with P.A. Samuelson)
- 1977 Risk and the Theory of Indexed Bonds, American Economic Review (with D. Levhari)
- 1984 Tight Money and Inflation, Journal of monetary Economics
- 1990 Rules, Discretion, Credibility and Reputation, In: Bank of Israel Review (with A. Cukierman)
- 1992 The Business Cycle Associated with Exchange Rate Based Stabilization, The World Bank Economic Review (with M. Kiguel)
- 1992 The Dynamics of Optimal Gradual Stabilization, The World Bank Economic Review (with A. Cukierman)