חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ז בתחום חקר המשפט.
נילי כהן היא מנהיגה אקדמית מובילה בחקר המשפט בארץ ובעולם. במחקריה פורצי הגבולות ובכתיבתה העשירה פרופ' כהן בוחנת את הגבולות שבין הפרטי לציבורי ובין המשפט למוסר, ומאירה את השילוב בין הספרות למשפט. בכתיבתה היא מביאה לשילוב ולהפריה הדדית בין תחומי ידע שונים ומגוונים, ובדרכי הוראתה המקוריות היא מעמיקה ומרחיבה את תפיסת המשפט בקרב תלמידיה. לפרופ' נילי כהן קול חשוב וייחודי במאבק על דמותו של המשפט באקדמיה ובחברה הישראלית בכלל.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' נילי כהן ידועה בארץ ובעולם כחוקרת מובילה בתחום דיני החוזים. מפעלה הבולט בתחום זה, שעשתה יחד עם פרופ' דניאל פרידמן, מתבטא בארבעת הכרכים של הספר "דיני החוזים". המדובר בחיבור המקיף והמעולה ביותר בתחום זה בישראל, ואחד הטובים מסוגו בעולם. זהו מפעל עצום המשתרע על אלפי עמודים ומתווה תמונה שלמה, מעמיקה ומפורטת של דיני החוזים הישראליים המודרניים. ייחודו איננו רק ברוחב היריעה, בעומק הניתוח ובדיון היסודי הישראלי, אלא גם בחומר ההשוואתי העשיר הכלול בו, בכישרון המחברים לנתח סוגיות שעדיין לא נדונו בפסיקה, ובסגולתו לִצפות את פניהן של התפתחויות עתידיות ולהעמיד להן פתרונות יצירתיים. ספר זה הפך זה מכבר לנכס צאן ברזל של המשפט הישראלי, וכמעט שאין פסק דין מנחה או מאמר משמעותי בדיני החוזים שאינם מצטטים אותו. לפרופ' נילי כהן חלק מרכזי בחיבור זה, בהישגיו ובמעמד שרכש. זאת ועוד, נושאי המחקר שבהם עסקה פרופ' כהן מגוונים מאוד וכוללים גם ענפים אחרים של המשפט הפרטי: נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט וקניין, וכן משפט ציבורי ומשפט השוואתי.
תרומה חשובה במיוחד העלתה פרופ' נילי כהן למחקר הבין תחומי כאשר החלה לפעול בתחום חדש המכונה משפט וספרות. בתחום זה נשמע קולה, קול חדש, מקורי, מעניין, המבוסס על עומק תרבותי ועל אופקים רחבים, לא רק בתחום המשפט אלא גם בתחומי הספרות והתרבות בכלל. הכתיבה במתודה זו מחייבת רוחב יריעה, רגישות ומידה רבה של יצירתיות. אין פלא שפרופ' כהן, בזכות כושר התבוננותה ואוצר ידיעותיה, הפכה לחוקרת המובילה בתחום. בסדרת מאמרים שפרסמה בעברית ובאנגלית החל משנת 2004 חידשה רבות והראתה, אגב ניתוח מבריק של הקלסיקה בספרות ובתאטרון, כי מקורות אלו יכולים לשרת את המשפט.
על המעמד הרם שפרופ' נילי כהן רכשה בקרב מלומדים בחו"ל ניתן ללמוד גם משילובה במפעלים השוואתיים מהמובילים בעולם. היא כתבה (ביחד עם פרופ' דניאל פרידמן) שני פרקים בכרך העשירי של האנציקלופדיה הבינלאומית למשפט השוואתי – International Encyclopedia of Comparative Law – היוצאת לאור במכון מקס פלנק בהמבורג, מפעל אדיר שהשתתפו בו רבים מגדולי המלומדים בעולם. פרופ' נילי כהן נטלה חלק גם במפעל השוואתי אחר, חשוב ורב־ממדים, שבסיסו בטרנטו אשר באיטליה, העוסק בליבה המשותפת של המשפט הפרטי האירופי.
פרופ' נילי כהן היא מנהיגה אקדמית. בשנת 1994 נבחרה למשרת סגן רקטור ובשנת 1997 נבחרה לכהן כרקטור אוניברסיטת תל אביב. היא זכתה להצלחה רבה במשרה זו והפגינה אומץ, יושרה וערכים אקדמיים. בשנת 2015 זכו מנהיגותה ומעמדה האקדמי להכרה אולטימטיבית עם בחירתה לנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
במחקריה של פרופ' נילי כהן טמונה עוצמה הנובעת במידה רבה מהיותם בוחני גבולות ופורצי גבולות – החל מראשית דרכה המחקרית, שבה עסקה בקו התפר שבין דיני החוזים לבין דיני הנזיקין, דרך כתיבתה העשירה הבוחנת את השילוב של הספרות במשפט והמשפט בספרות, וכלה בפרסומיה המאוחרים הבוחנים את הגבולות שבין הפרטי לציבורי ובין המשפט למוסר. מחקריה עוסקים בניסיון ליצור גשר בין שדות ידע שונים ולהביא לשילוב והפריה הדדית ביניהם. בכל מעשיה ניכרת טביעת ידה הייחודית: איכות בצד אנושיות, עומק בצד מעשיות, אופק רחב ומצוינות בצד צניעות.
סיכומו של דבר, פרופ' נילי כהן היא מועמדת מעולה הראויה מאין כמוה לפרס ישראל בשל מחקריה המקיפים ופורצי הדרך בתחומי המשפט הפרטי וההשוואתי ובתחום המשפט והספרות. עמדה זה נתמכת גם בהישגיה המרשימים כמורה מצוינת וכמנהיגה אקדמית.
קורות חיים
פרופ' נילי כהן מתגוררת בתל אביב. היא אלמנתו של עורך הדין עמירם כהן (נפטר ב־2014), אם ליונתן, למיכל ולטליה וסבתא לשלושה נכדים: איתן, חן ורם.
לימודים
1967–1971 תואר בוגר (בהצטיינות), הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
1971–1975 תואר מוסמך (בהצטיינות יתרה), הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
1975–1978 תואר דוקטור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
תפקידים אקדמיים בארץ
1971–1977 עוזרת הוראה, אוניברסיטת תל אביב
1978–1979 מדריכה, אוניברסיטת תל אביב
1979–1982 מרצה, אוניברסיטת תל אביב
1982–1985 מרצה בכירה (קביעות), אוניברסיטת תל אביב
1985–1989 פרופסור חבר, אוניברסיטת תל אביב
1989–2015 פרופסור מן המניין, אוניברסיטת תל אביב (אמריטה משנת 2015)
1994–1997 סגנית רקטור, אוניברסיטת תל אביב
1997–2001 רקטור, אוניברסיטת תל אביב
2001–2005 פרו־רקטור, אוניברסיטת תל אביב
2015– נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1977–1978 חוקר אורח, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב
1986–1987 פרופסור אורח, אוניברסיטת טמפל, פנסילבניה, ארה"ב
2002–2003 חוקר אורח, אוניברסיטת ניו יורק
2000–2016 חברה בוועדה האקדמית, האוניברסיטה הבינלאומית בוונציה
פרסים וחברויות באגודות בינלאומיות
1975 פרס משה דוכן
1984 פרס זוסמן
1989 פרס צלטנר
1992 פרס זוסמן
1998 תואר כבוד, אוניברסיטת בואנוס איירס
2002 פרס מינקוף למצוינות במשפט
1999 מופקדת הקתדרה על שם בנו גיטר לדיני חוזים השוואתיים
2004 נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2004 פרס הרקטור להצטיינות בהוראה
2005 פרס הרקטור להצטיינות בהוראה
2006 נבחרה לחברה ב־American Law Institute
2015 פרס הרקטור להצטיינות בהוראה
2016 תואר כבוד, המכללה האקדמית נתניה
מפעל חיים
נילי כהן נולדה בכפר סבא בשנת 1947 לאמה מרים לבית שירמן, ילידת פולין, ולאביה דוד גרבלסקי, מורה לאנגלית יליד ארה"ב. ההורים עלו ארצה בשנות השלושים של המאה הקודמת, שניהם ממשפחות ציוניות. סבתה מצד אביה היא בת־שבע גרבלסקי, אשת רוח ומייסדת העיתון העברי לילדים "עדן", שבו פרסמו מיטב הסופרים העבריים באותה עת. "נולדתי כמה ימים אחרי כ"ט בנובמבר והוריי היו נפעמים, כמו היישוב כולו", מספרת פרופ' נילי כהן. "הם רצו לתת לי שם שיבטא את רעיון תקומת ישראל, לכן קראו לי נילי". את הבית שבו גדלה היא זוכרת כ"בית של תרבות, בית של כמיהה לספר וללשון העברית".
כשהייתה בגיל צעיר עברה המשפחה לתל אביב, שם למדה בבית הספר יהודה המכבי. בנערותה למדה בתיכון עירוני ד' בתל אביב ובשירותה הצבאי שימשה קצינה.
בשנת 1967 נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה זו. לימודי המשפטים פתחו בפניה את עולם העיון והחקר, והיא מצאה עצמה הוגה בספרים שעות רבות בספריית האוניברסיטה. "המשפט הוא תחום עיוני בעל השלכות מעשיות", מסבירה כהן. "דרכו אנו לומדים על החברה האנושית להיבטיה השונים: היחסים בין האזרח לממשל ובין אדם לחברו, האיסורים השונים, היחס בין משפט למוסר, חיי הכלכלה; המשפט מאפשר לנו להכיר את עולמנו ועולמות אחרים דרך ההיסטוריה ודרך הנורמה".
באוניברסיטה למדה אצל הפרופסורים אמנון רובינשטיין, דניאל פרידמן, יובל לוי וזאב צלטנר וכן אצל ד"ר אמנון גולדנברג. כולם השפיעו עליה עמוקות ופתחו בפניה את תחום הדעת על שלל גווניו והיבטיו. כבר בשנתה הרביעית ללימודיה הטילו עליה מורי הפקולטה לייסד ולערוך כעורכת משותפת (עם פרופ' זאב צלטנר) את עיתון הפקולטה "עיוני משפט", היוצא לאור עד היום הזה. בסוף התואר הראשון התמחתה בעריכת דין אצל השופט פרופ' זאב צלטנר, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בשנת 1971 נישאה לעורך הדין עמירם כהן ז"ל, שאותו הכירה בתקופת ההתמחות. את מושבם קבעו בתל אביב. במשך השנים נולדו להם ילדיהם יונתן, מיכל וטליה. בשנת 1972 החלה ללמד בפקולטה למשפטים כעוזרת הוראה ומאז לימדה בפקולטה עד פרישתה לגמלאות בשנת 2015, למעלה מארבעים שנה.
בשנת 1975 החלה את לימודי הדוקטורט בהנחיית פרופ' דניאל פרידמן. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בהגנת החוזה מפני התערבות צד שלישי, נושא שלא נחקר במשפט הישראלי לפני פרסום מחקרה של פרופ' כהן. המחקר נוגע לשאלת האחריות המשפטית שנושא עליו אדם המתערב בחוזה שנכרת בין שני צדדים וגורם להפרת החוזה בעקבות התערבות זו. עד המאה התשע־עשרה היה מקובל בעולם המשפט כי במקרה כזה הצד השלישי איננו נושא באחריות משפטית. כהן במחקרה זה ובמחקרים הבאים אחריו בחנה את גבולות הנורמה הנוהגת בעניין ואת הצידוקים העיוניים לה. על ידי פרישׂה ומיפוי של הסוגיה כולה עלה בידיה לבדוק את ההיקף והשוליים של התחום. במסגרת מחקרה נזקקה כהן גם למשפט השוואתי ובדקה את הנורמות הנוהגות בעניין זה בשיטות משפט אחרות.
בשנת 1978, לקראת סיום הדוקטורט, נסעה לשנת השתלמות באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב. בעלה עמירם ז"ל התפנה מכל עיסוקיו והתלווה אליה בנסיעת מחקר זו, שאליה הצטרפו גם שני ילדיהם הקטנים.
בשנת 1979, עם חזרתה ארצה, הצטרפה לסגל אוניברסיטת תל אביב ושבה ללמד בפקולטה למשפטים. היא התרכזה במחקר, ופרסמה ספרים ומאמרים רבים בארץ ובעולם. בין היתר פרסמה את הסדרה החשובה "חוזים" בת ארבעה כרכים בשיתוף עם חתן פרס ישראל פרופ' דניאל פרידמן. בד בבד השקיעה רבות בהוראה. פרופ' כהן רואה בהוראת סטודנטים ערך ממעלה ראשונה והזדמנות לאינטראקציה אינטלקטואלית ואישית בתקופה שבה מגבשים התלמידים את תפיסתם המשפטית. הקורסים שלה נחשבים מבוקשים ומרתקים במיוחד, ועדות לכך יש בשלושה פרסי ההצטיינות בהוראה שקיבלה מן הרקטור בשנים 2004–2015.
בשנת 1994 נבחרה לשמש סגנית רקטור אוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1997 נבחרה לרקטור האוניברסיטה, תפקיד שבו שימשה ארבע שנים. תקופה זו זכורה לה כחוויה מעצימה המזמנת אתגרים חדשים, תוך היחשפות לעולמות תוכן ולאנשי מחקר ממגוון חוגי הלימוד באוניברסיטה.
בשנת 2004 החלה להתעניין בתחום חדש יחסית בעולם המשפט – משפט וספרות. תחום זה בוחן את המגע בין המשפט לספרות משני צדי המטבע: הן את השתקפות המשפט ביצירות ספרותיות, הן את השתקפות הספרות במשפט: ברטוריקה של הדיון, בכתיבת פסקי דין ובניסוח החוק. מתוך נטייתה האישית רבת השנים, עוד מילדות, לספר וליצירה הספרותית, החלה פרופ' כהן לכתוב שורה של מחקרים בנושא ואף כוננה סדרת הרצאות שנתית באוניברסיטת תל אביב, "מועדון משפט וספר". ההרצאות, שבהן משתתפים מרצים מן השורה הראשונה בתחומי המשפט והספרות, מושכות אליהן קהל רב ותלמידים ממגוון תחומי לימוד.
זה שלוש־עשרה שנה היא חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובשנת 2015 נבחרה לנשיאת האקדמיה. כנשיאה היא ממשיכה לקדם פעולות אקדמיות ומחקריות בתחומים שונים ושוקדת על פיתוח קשרים אקדמיים עם אקדמיות מקבילות. נוסף על כך היא יזמה את פתיחת שערי האקדמיה לציבור הרחב באמצעות קיומן של הרצאות המיועדות למגוון קהלים. גם תלמידים מבתי ספר תיכוניים מוזמנים לבקר באקדמיה. תקוותה היא כי תלמידי התיכון המגיעים לאקדמיה הלאומית למדעים והשומעים הרצאות מפי גדולי המדע בארץ, יבחרו להמשיך במסלול הצטיינות מדעית ויהיו הבסיס לדור החוקרים הבא.
פרסומים נבחרים
-
-
- נילי כהן, "מתן הוראות לרשות מוסמכת", עיוני משפט א (1971), עמ' 181–202
- נילי כהן, "השפעת תניית פטור על זכות מעין-חוזית לקבלת כספים שהגיעו למתקשר מצד ג", עיוני משפט ז (1980), עמ' 460–485
- נילי כהן, "ביטול חוזה והשפעתו על עסקאות במקרקעין בלתי רשומים", הפרקליט לה (1983), עמ' 215–242
- נילי כהן, "דפוסי החוזים ותום לב במשא ומתן: בין הכלל הפורמלי לעקרונות הצדק", הפרקליט לז (1986), עמ' 13–61
- נילי כהן, "נזקי שביתה, הרשלנות הזדונית, הנזק הכלכלי וגרם הפרת חוזה", עיוני משפט יד (1989), עמ' 173–192
- נילי כהן, "צורת החוזה", הפרקליט לח (1989), עמ' 383–453
- נילי כהן, "ירידתה ועלייתה של הבטחת נישואין", המשפט יא (2006), עמ' 27–53
- נילי כהן, "גלגולו של שיכון", המשפט כו (2009) (גיליון מיוחד לכבוד השופטת מרים בן-פורת), עמ' 13–24
- נילי כהן, "חריג הצדק באכיפת חוזה: מוסר ויעילות כשיקולים של צדק חלוקתי", עיוני משפט לג (2010), עמ' 241–276
- נילי כהן, "שם, זכרון, משפט", מאיר חזן ואורי כהן (עורכים), תרבות, זיכרון והיסטוריה: בהוקרה לאניטה שפירא, תל אביב 2012, עמ' 27–52
- נילי כהן, "נאמנות הפרשן", עיוני משפט לה (2013), עמ' 587–637
- נילי כהן, "שניים אוחזים: קניין, אחריות ותחרות", משפט ועסקים יח (2014) (גיליון מיוחד לכבוד השופטת אילה פרוקצ'יה), עמ' 177–236
- נילי כהן, "מתן הוראות לרשות מוסמכת", עיוני משפט א (1971), עמ' 181–202
-
- Nili Cohen, “Interference with Contractual Relations and Equitable Doctrines”, The Modern Law Review 45 (1982), pp. 241–267
- Nili Cohen, “Illegality: The Case for Discretion”, William Swadling (Ed.), The Limits of Restitutionary Claims: A Comparative Analysis, London 1997, pp. 186–212
- Nili Cohen, “Remedies for Breach of Contract through the Beneficiary’s Lens”, Nili Cohen & Ewan McKendrick (eds.), Comparative Remedies for Breach of Contract, Oxford 2005, pp. 157–187
- Nili Cohen, “Right and Remedy in the Enforcement of Debt”, Festschrift fuer Andreas Heldrich, Muenchen 2005, pp. 39–54
- Nili Cohen, “Memory and Forgetfulness in Law”, Doron Mendels (ed.), On Memory: An Interdisciplinary Approach, New York 2007, pp. 135–147
- Nili Cohen, “From the Common Law to the Civil Law: The Experience of Israel”, John Cartwright & Martijn Hesselink (eds.), Precontractual Liability in European Private Law, Cambridge UK 2008, pp. 398–430
- Nili Cohen, “Privatization and Patriarchy: Prisons, Sanctions and Education”, Israel Studies Review 27 (2012), pp. 108–142
- Nili Cohen, “The Betrayed (?) Wills of Kafka and Brod”, Law and Literature 27 (2015), pp. 1–21
- Nili Cohen, “Love, Story, Law: From the Scarlet Letter to Freedom and Privacy”, Law and Literature 28 (2016), pp. 209–231