חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ח על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולקהילה.
פרופ' נאוה בן צבי היא מן הדמויות המשפיעות על החינוך האקדמי בישראל זה למעלה מארבעה עשורים. בהקמתם והובלתם של מגוון מוסדות חינוך אקדמיים סייעה הפרופ' בן צבי להעניק לקהלים נרחבים בישראל הזדמנות לרכוש השכלה גבוהה. החל משירותה הצבאי, דרך פועלה רב השנים באקדמיה בישראל ועד היום הזה היא עוסקת בחינוך – לילדים, לנוער ולמבוגרים – ובכך הטביעה חותם של קבע על החברה והקהילה בישראל.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
השופטת (בדימ') שרה פריש, יו"ר, מר דוד בארי, מר אבי בלשניקוב, הגב' איריס ברץ ראור, מר יפתח רון־טל
פרופ' נאוה בן צבי נולדה בשנת 1943 בירושלים. היא סיימה תואר ראשון בכימיה ופיזיקה ב־1963, תואר שני בכימיה ב־1965 ותואר שלישי בכימיה ב־1970. כולם באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1968 החלה את הקריירה האקדמית שלה באוניברסיטה העברית כעוזרת הוראה במכון לכימיה. בשנות ה־70 נמנתה עם צוות קטן שהקים את האוניברסיטה הפתוחה ממניעים של הנגשת ההשכלה לכלל האוכלוסייה, וזאת בדרך של הפיכת ההשכלה הגבוהה לנגישה לקהלים רחבים יותר בחברה.
בשנים 1975–1985 פעלה פרופ' בן צבי באוניברסיטה הפתוחה בשורה של תפקידים: היא פיתחה חומרי למידה במדעי הטבע, בדגש על תחום הכימיה, הייתה מרצה בכירה וראש צוות הערכה, וכיהנה כחברה בתת־ועדה של מדעי החיים והטבע וכחברת מועצה.
פרופ' בן צבי הפיקה בארצות הברית את הסדרה המדעית "עולם הכימיה" ביחד עם צוות מדענים בין־לאומי. הסדרה תורגמה לשפות רבות ובהן גם לעברית, והיא נלמדת באוניברסיטאות בישראל.
בשנת 1985 שבה פרופ' בן צבי אל האוניברסיטה העברית ומונתה לפרופסור חבר, וב־1988 מונתה לפרופסור מן המניין. ב־1992 מונתה לראש המרכז ויושבת ראש החוג להוראת המדעים באוניברסיטה העברית. בשנים 1992–1999 הקימה וניהלה את המרכז למולטימדיה באוניברסיטה העברית, המיועד לקידום ההוראה בחינוך הגבוה. בשנת 1994 הקימה את אתר האינטרנט החינוכי "סנונית". על פעילותו של אתר זה זכתה בפרסים רבים, בהם פרס היובל למצוינות ופרס קיי על טכנולוגיה וחדשנות יוצאים מן הכלל במדע.
בשנת 1999 מונתה לנשיאת מכללת הדסה וכיהנה בתפקיד זה עד שנת 2012. כיום, פרופ' בן צבי יושבת בראש מספר ועדות לאומיות בתחום החינוך. היא עמיתה בין־לאומית של האגודה האמריקנית לקידום המדע, וכמו כן קידמה יוזמה לקידום מנהיגות נשים בתחום הרפואה במזרח התיכון, במסגרת פרויקט ELAM.
פרופ' בן צבי הינה חלוצה בתחום הנגשת חומרי לימוד באינטרנט, מתוך הבנה שילדים לומדים ומפנימים דרך חוויות. עוד פעלה לחזק תוכניות לימודים בתחום המתמטיקה ובכלל. היא הובילה את הכנסתם של מיעוטים אתניים, מגדריים ובעלי לקויות למידה להשכלה הגבוהה בישראל, פעלה לשילוב חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, והייתה האישיות האקדמית הישראלית היחידה אשר הוזמנה ליטול חלק ביוזמת החינוך הבין־לאומית של האו"םAcademic Impact , שמטרתה תמיכה אקטיבית בזכויות אדם, אוריינות, קיימות ופתרון סכסוכים.
עוד מונתה פרופ' בן צבי ליושבת ראש תחרות המדענים הצעירים בישראל, יושבת ראש הוועד המנהל של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, ויושבת ראש הוועדה למדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים של משרד החינוך.
בשנת 2006 זכתה בפרס למנהיגות גלובלית מטעם אוניברסיטת דרום פלורידה. שנה אחר כך, כהוקרה על פעילותה, היא הדליקה משואה בטקס יום העצמאות ה־59 של מדינת ישראל. בשנת 2008 מינתה אותה שרת החינוך יולי תמיר ליושבת ראש הוועדה לבדיקת הוראת המתמטיקה במערכת החינוך ובשנת 2009 מונתה בידי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לחברת מועצת החינוך של העיר. בשנת 2015 נבחרה לקבל את עיטור יקיר ירושלים.
כיום היא יושבת ראש המרכז למצוינות בחינוך בירושלים, האחראי גם על התיכון הישראלי למדעים ואומנויות ועל חטיבת הביניים. נוסף על כך היא מנהלת את התוכנית M.Teach להוראת המדעים במכללה האקדמית בית ברל.
לאור כל האמור ראתה הוועדה בפועלה של פרופ' נאוה בן צבי עשייה משמעותית המהווה תרומה בעלת השפעה יוצאת מגדר הרגיל לחינוך בישראל, ועל כך מצאה הוועדה כי פרופ' בן צבי ראויה לקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ח על תרומה לחברה ולקהילה.
קורות חיים
נאוה בן צבי היא מן הדמויות המשפיעות על החינוך האקדמי בישראל זה למעלה מארבעה עשורים. בהקמתם והובלתם של מגוון מוסדות חינוך אקדמיים סייעה הפרופ' בן צבי להעניק לקהלים נרחבים בישראל הזדמנות לרכוש השכלה גבוהה. החל משירותה הצבאי, דרך פועלה רב השנים באקדמיה בישראל ועד היום הזה היא עוסקת בחינוך – לילדים, לנוער ולמבוגרים – ובכך הטביעה חותם של קבע על החברה והקהילה בישראל.
פרופ' נאוה בן צבי מתגוררת בירושלים, אם לשלושה ילדים וסבתא לארבע נכדות.
לימודים
1961–1963 תואר ראשון ותעודת הוראה, כימיה ופיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1963–1965 תואר שני, כימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1968–1971 תואר דוקטור בכימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1968–1974 מרצה וחוקרת, האוניברסיטה העברית בירושלים
1975–1985 מרצה בכירה, האוניברסיטה הפתוחה
יו"ר תת הוועדה למדעי הטבע והחיים וראש צוות הערכה, האוניברסיטה הפתוחה
1984–1999 פרופסור מן המניין, מתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית בירושלים
1992–1999 יו"ר המרכז ללימודי מדעים והמחלקה להוראת מדעים, האוניברסיטה העברית
1992–1999 מנהלת המרכז האוניברסיטאי למולטימדיה, האוניברסיטה העברית
1993–1999 חברת הוועדה המייעצת והוועדה האקדמית, האוניברסיטה הפתוחה
1994–1999 מנהלת אקדמית, סנונית מערכת מידע בחינוך
1999–2012 נשיאת מכללת הדסה ירושלים
2012– פרופסור אמריטה, האוניברסיטה העברית בירושלים
2013– יושבת ראש המרכז הישראלי למצוינות בחינוך
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1978–1980 פרופסור אורח, אוניברסיטת מרילנד
1987–1988 מנהלת הקורס המתוקשב במדעים "עולם הכימיה", אוניברסיטת מרילנד
2012–2013 Professor in Residence, אוניברסיטת דרום פלורידה (USF)
תפקידים ציבוריים נבחרים
1996–1999 יושבת ראש ועדת משרד החינוך להערכה ארצית במדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי
1996–2010 יושבת ראש העמותה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים
1997– יושבת ראש ארצית, תחרות מדענים צעירים
2001– יושבת ראש הוועדה הארצית למדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים
2004 יושבת ראש צוות חשיבה לקידום מנהיגות נשים בתחומי מדעי הבריאות
2004 דוברת מרכזית, מעבר למערכות השכלה גבוהה, מכון נאמן, הטכניון
2005 ראש צוות חשיבה מחדש בהוראה אקדמית, קהילה אקדמית בחברה הישראלית
2005 מומחית בוועדה הממשלתית לתכנון אסטרטגי של הכשרה מקצועית ברמה המשנית
2008–2009 יושבת ראש הוועדה הארצית להערכת הרפורמה בלימודי המתמטיקה
2010– יושבת ראש הוועדה המייעצת לתואר שני (MEd) במועצה להשכלה גבוהה
2010– מייצגת את ישראל כחברה בצוות "אימפקט אקדמי" באו"ם
הוקרות ופרסים נבחרים
1992 פרס תפוח הזהב והסרט הכחול
1997 פרס ראשון בכנס הארצי "כנס מוח" על האתר סנונית
1997 פרס קיי לטכנולוגיה וחדשנות במדע על פועלה בפיתוח האתר סנונית
1998 פרס היובל למצוינות על פועלה בפיתוח האתר סנונית
2003 פרס לאשת קריירה באקדמיה במחקר ובפיתוח, עיתון גלובס
2006 פרס המנהיגות הגלובלית, אוניברסיטת דרום פלורידה
2007 הדלקת משואה בטקס יום העצמאות
2007 פרס "ירושלים שלי" להשכלה גבוהה
2015 עיטור יקירת ירושלים
פרסומים נבחרים
1977 דרכים בכימיה, קורס של האוניברסיטה הפתוחה
1984 כימיה מולקולרית, קורס של האוניברסיטה הפתוחה
1990 טלקורס, עולם הכימיה, 26 פרקים בהוצאת Annenberg/CPB (בשיתוף עם איזידור אדלר)
1994 סנונית, אתר האינטרנט הראשון בשפה העברית (בשיתוף עם דודו רשתי)
1996 אביב, בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל, האוניברסיטה העברית ורשת אורט
מפעל חיים
נאוה בן צבי נולדה בתל אביב בשנת 1943 לאביה גד ליבלינג, מומחה בינלאומי בתחום הביטוח הימי שעלה ארצה מברלין בשנת 1939, ולאימה ציפורה לבית ויסמן, מחנכת, שעלתה מבוצ'אץ' שבפולין; "סבא רבא שלי, שמואל כץ, היה המורה של ש"י עגנון", מספרת בן צבי. בילדותה נשלחה נאוה לבית הספר גרץ ובנערותה למדה בבית הספר התיכון עירוני ה'. זכור לה במיוחד לטובה מנהל בית הספר הד"ר משה לנדא, "דמות חינוכית יוצאת דופן".
בגיל 18 התקבלה למסלול העתודה האקדמית בצה"ל ופנתה ללימודי כימיה באוניברסיטה העברית. את עבודת המוסמך כתבה בהדרכת הפרופ' קרלה ווירגין-הייטנר. אחרי סיום לימודי התואר השני התגייסה, ובתום קורס הקצינות צורפה לצוות ההקמה של הפנימייה הצבאית שליד גימנסיה הרצליה בפיקודו של סגן אלוף ברוך לוי. עבודת ההוראה בגימנסיה ותפקידי החינוך שעסקה בהם בפנימייה פתחו בפניה לראשונה עולם חדש: "גילית שאני אוהבת להיות במגע עם תלמידים צעירים, שאני אוהבת לעשות פישוט של המדע – לשאול שאלות, לחפש תשובות; מצד אחד הייתי מורה לכימיה בגימנסיה ומצד שני הייתי מי שנתנה את התשתית החינוכית לילדי הפנימייה הצבאית שבאו מכל הארץ". בזמן השירות הצבאי נישאה לעמוס בן צבי ז"ל, עתודאי רפואה ולימים רופא. "הוא היה אחד הרופאים הטובים בהדסה. חברי מגיל הילדות".
כעבור שנתיים השתחררה מן השירות הצבאי ושבה לאוניברסיטה לכתוב את עבודת הדוקטורט בכימיה, אף הוא בהדרכת הפרופ' ווירגין-הייטנר. העבודה עסקה במבנים מורכבים של מולקולות אי-אורגניות ובפענוח שלהן, באמצעות שיטות שהיו אז עדיין בשלבי התפתחות. בשנת 1971, עם קבלת התואר השלישי, החליטה להישאר באוניברסיטה העברית; "גם לימדתי וגם חקרתי במעבדה", היא אומרת. כשהוחלט על הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה (1974) נבחרה להיכלל בסגל הראשוני של ההקמה, כמומחית לכימיה. "מה שמשך אותי שם הייתה ההזדמנות לכתוב בפעם הראשונה חומרי לימוד בשפה העברית ברמה אוניברסיטאית ובצורה שאיננה כספר לימוד רגיל, אלא מדברת עם הלומד ומאפשרת לו ללמוד בצורה עצמאית". מי שסייע לה רבות הן בצד המדעי והן בצד החינוכי – בעצה טובה ובליווי מקצועי – היה הפרופ' שניאור ליפסון ממכון ויצמן למדע.
בשנת 1978 יצאה נאוה בן צבי לשנתיים באוניברסיטת מרילנד בארה"ב, שם עסקה בכימיה. "תוך כדי עשייה נלכדתי בגישות האחרות של למידה והוראה באוניברסיטאות באמריקה. שם עבדו בכיתות גדולות ולפי טקסט בצורה מובנית".
בשנת 1984 קיבלה הצעה מן האוניברסיטה העברית להצטרף לסגל המֶרכז להוראת המדעים בפקולטה למדעי הטבע. "במרכז עסקנו הרבה בשאלות מהותיות, בקשרים בין מדע והוראת המדעים, בפילוסופיה של המדע ובשאלות בין־תחומיות. זו הייתה תקופה נהדרת עם המון אנשים טובים". התלמידים שלימדה בתקופה זו הגיעו לתפקידים חשובים ומשפיעים בחקר המדעים ותרמו לפיתוח תוכניות לימודים למערכת החינוך.
בשנת 1988 הוזמנה שוב לאוניברסיטת מרילנד בארה"ב, שם סייעה בהגשת בקשה למענק מקרן אננברג לשם יצירת סדרת טלוויזיה שתעסוק במדע הכימיה. ואכן, בסיועה של פרופ' בן צבי זכתה אוניברסיטת מרילנד במענק החשוב וההפקה יצאה לדרך: קבוצה של כשמונים איש, הכוללת מומחים מובהקים במדעים, עבדה במשך למעלה משנה בהפקת הסדרה "עולם הכימיה" (The World of Chemistry) שכללה עשרים ושישה סרטי טלוויזיה בליווי ספרי לימוד וחוברות הדרכה. "עד היום זו הסדרה החשובה בעולם, והיא תורגמה לעשרים שפות", מסבירה בן צבי. במהלך העבודה התברר לה שגם הפקה אומנותית־טכנולוגית שכזו כרוכה בשיקולים אקדמיים רבי משקל – הן בשדה המדעי הן בשדה החינוכי־פדגוגי.
בשנת 1994 תכננה, פיתחה והקימה – יחד עם שותפה דודו רשתי מן התחום הדיגיטלי – את "סנונית", מרכז למידה מקוון פורץ דרך המשלב עקרונות פדגוגיים עם כלים טכנולוגיים. סנונית פועלת עד היום ביצירתיות וברמת איכות גבוהה במטרה להגיש ללומדים הצעירים מגוון של תחומי דעת באמצעים טכנולוגיים עכשוויים. במסגרת סנונית הקימה בן צבי יחד עם שותפיה גם את "גלים", תוכנית מקוונת המיועדת ללומדים צעירים מכיתה א' ועד כיתה ט'. בתוכנית מגוון עצום של תכנים, מקוטלגים על פי תחומי דעת.
בשנת 1999 מונתה פרופ' נאוה בן צבי לנשיאת מכללת הדסה בירושלים, תפקיד ששימשה בו עד שנת 2012. מבחינתה, היה זה המשך לאותו חזון שליווה את הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה – הענקת הזדמנות למגוון אוכלוסיות לבוא בשערי האקדמיה. בתקופתה החלה המכללה לגדול בכל המובנים – בבנייה חדשה, בקליטת תלמידים רבים יותר ובהרחבה משמעותית של היצע תחומי הלימוד. "נכנסנו לתחומים שלא פותחו עד אז בארץ, למשל היינו המוסד הראשון שהתחיל עם ביו־טכנולוגיה", היא מסבירה.
בשנים האחרונות היא עומדת בהתנדבות בראש המרכז הישראלי למצוינות בירושלים, מרכז המציע ברחבי הארץ תוכניות מצוינות, בהן "מצוינות 2000" ו"חושבים מדע". במסגרת המרכז פועל יאסא – התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות. בבית ספר זה לומדים מצטיינים צעירים מכל המגזרים – חילונים ודתיים, ערבים ויהודים. התלמידים זוכים לטיפוח יכולותיהם וכישרונותיהם ומתחנכים לערכי חברה ומנהיגות. "כל צוות המורים יוצא מן הכלל; אנשים מחויבים, יצירתיים ונחושים מאוד להצליח", אומרת בן צבי.
"העיסוק בכימיה הוא כמו העיסוק בחינוך; יש להם ממדים מאוד דומים", מסכמת פרופ' נאוה בן צבי. מצד אחד, היא מסבירה, יש בהם היבט המקרו – מבט מגבוה על רקמת חיים שלמה, צבעונית ותוססת, ומצד שני המיקרו – ההתייחסות המדויקת לכל פרט לעצמו על קשייו וחוזקותיו, תוך שימת לב להיווצרות הקשרים שבין פרט לפרט. והיכולת לשלב בין שני ההיבטים היא העומדת בבסיס המחקר המדעי – כמו גם בבסיס המעשה החינוכי.