נעמי פולני

השכלה

1934–1945 השכלה יסודית ותיכונית: גימנסיה הרצליה, מחזור ל"ג
נגינה בפסנתר: המורה רבקה שרתוק־הוז; המורה רבקה גוילי
ריקוד: המורה שושנה אורנשטיין; המורה גרטרוד קראוס
1951–1953 תיאטרון: בית הספר למשחק של התיאטרון הקאמרי
1951–1956 קומפוזיציה: פרופ' הרברט ברין
1951– ריקוד־תנועה: המורה נועה אשכול

פעילות יוצרת במשחק וריקוד

1948 חברה בלהקת הצ'יזבטרון של הפלמ"ח בזמן מלחמת העצמאות
1950–1953 שחקנית בתיאטרון הקאמרי
1954–1956 חברה בקבוצת הרקדנים של נועה אשכול (רביעייה) בתוכנית "ריקוד קאמרי"

בימוי והנהגה מוזיקלית

1957–1961 להגת גייסות השריון – שלוש תוכניות
להקת פיקוד הנח"ל – שלוש תוכניות
להקת פיקוד הצפון – שתי תוכניות
להקת פיקוד הגדנ"ע
1960–1964 התרנגולים – שתי תוכניות
1965 "הטיירה" – תיאטרון פשוש: ספרות עברית לילדים בהצגה, בשירה ובנגינה
1966–1967 החמציצים: תוכנית פזמונים
1975–1976 "הנה מה טוב ומה נעים" – שירי תנועות הנוער במופע בימתי
1977 "חכמי חלם" – כתיבה, בימוי והנהגה מוזיקלית, התיאטרון העירוני, חיפה
1998–2000 תוכנית התרנגולים המחודשת

תוכניות רדיו ברשות השידור

שנות ה־70–80 עריכה והדרכת זמר וסיפור בתוכניות: "שירי תנועות הנוער", שירי חיים חפר, שירי מתי כספי, שירים לחג הסוכות, שירים ליום הכיפורים, שירי ארץ ישראל, "למרחקים מפליגות הספינות" – שירים וסיפורי־ים (במסגרת התוכנית "דו־רה־ומי עוד")

הדרכה והנחיה

קורסי במאות ל"תרבותניקים" (הוועד הפועל – ההסתדרות הכללית, תל אביב)
חוגים ביד נתן, אריאל, מעגן מיכאל, עין גב, אלומות, גבעת ברנר, אפיק, שפיים ועוד.
1982–1987 הוראת מוזיקה בבית הספר היסודי המשותף, דגניה א'
2002–2005 חוג תיאטרון־תנועה בסמינר הקיבוצים: משקל היחידה הספרותית – כחומר ביד הקריין

הנחיה מוזיקלית: חגים ביישוב הכפרי

חגי יובל, חגי מחזור, חגי ישראל

חולתה, מחניים, גינוסר, רמת השופט, אפיקים, דגניה ב, יפעת, כפר חיים, בית השיטה, קבוצת  כינרת, המושבה כינרת, חוקוק, גניגר

קורסים להעשרה לגננות ומורות כיתות א'–ב'

ספרות עברית בהמחזה, שירה וריקוד

המרכז הארצי לחינוך מוזיקלי, משרד החינוך, מחוז המרכז
המכון להכשרה ולהשתלמות, משרד החינוך, מחוז הצפון

תוכניות טלוויזיה ברשות השידור

שנות ה־80–90 עריכה, הדרכה וניהול מוזיקלי־ווקאלי של תוכניות שירי דוד זהבי, משה וילנסקי, אלכסנדר (סשה) ארגוב, מרדכי זעירא, דובי זלצר, יאיר רוזנבלום, שירי ההגנה "זמר הפלוגות", שירי אהבה מתורגמים מיידיש.

כיתת אומן במפגשים עם חברי מקהלות

1995 פסטיבל ערד: מפגש בנושא חפיפת המנגינה את מילות שיר הזמר
2000–2001 המרכז הישראלי למקהלות וחבורות זמר: מפגשים בנושא תכנון התנועה כאחת משלושת המרכיבים את מופע השיר המזומר והפזמון – מילה, צליל ותנועה

מכיתה ב' ועד י"ב למדה בגימנסיה הרצליה. "דאגו מאוד להקנות לנו ידע בתולדות העם הארץ. הגימנסיה ערכה לתלמידיה טיולים ברחבי הארץ – לים המלח, לגליל, לכל פינה. לא החמיצו בה חג מחגי ישראל. זה התלווה אל כל חיינו הלאומיים בארץ", נעמי נזכרת. על המקהלה של הגימנסיה היא מספרת: "מקהלה תענוגית. במכינות לימד אותנו פואה גרינשפון, ובבגרות המנצחת הדסה שרמן, שעשתה נפלאות: אנחנו שרנו אופרות, שרנו אאידה, חליל הקסם".

לצד הגימנסיה זוכרת נעמי את תנועות הנוער כבונות ומעצבות את הערכים התרבותיים־הלאומיים: "הגימנסיה, תנועות הנוער וההורים – הם שעיצבו אותנו", היא מסכמת.

בסוף שנת 1945 הצטרפה נעמי לפלמ"ח – להכשרה ואימונים בקיבוץ אפיקים. עם פרוץ מלחמת העצמאות נקראה עם הרזרבה לשורות. תחילה השתתפה בליווי שיירות לירושלים ולדרום, ואחר כך שירתה בלהקת הצ'יזבטרון של חטיבת הפלמ"ח, שהוקמה ביוזמת חיים חפר – המפקד, המשורר והחבר. הלהקה הופיעה גם בפני כל יחידות צה"ל. בין שיריה: "הי הג'יפ", "מוטי", "הרעות", "היו זמנים", ועוד. על המלחמה היא מספרת: "במלחמה נפצענו, נהרגנו, גם הכרנו טעם רעות, יַחְדָוִיוּת עמוקה".

בשנים 1950–1953 השתלבה נעמי בתיאטרון הקאמרי, שם השתתפה בהצגות מלכת שבא, טרטיף ועוד. מ־1952 הייתה חברה בקבוצת "ריקוד קאמרי" של נועה אשכול. על נועה היא אומרת: "מורה לריקוד, מורה לחיים". במקביל למדה מוזיקה אצל פרופ' הרברט ברין הנערץ, שהעריך אותה מאוד.

בשנות החמישים הייתה נעמי לבמאית של להקות צבאיות, שהיו בראשית דרכן. היא עבדה עם להקת גייסות השריון, יחד עם שאול ביבר קצין החינוך של הגיס. נעמי פעלה בבימוי וניהול מוזיקלי גם בלהקת הנח"ל ובלהקת פיקוד הצפון ועוד. בלהקות הצבאיות עמלה פולני על הביצוע המוזיקלי יחד עם ה"הַעֲמָדָה" – אופן הצגת השירה בידי הלהקה מבחינה תנועתית. כמה מחניכיה נתפרסמו עם השנים והיו לאבני בניין של הבמה העברית.

במחצית הראשונה של שנות השישים הקימה נעמי את להקת התרנגולים, אשר בה השתתפו זמרים יוצאי הלהקות הצבאיות, בהם שייקה לוי, יהורם גאון, עליזה רוזן, דבורה דותן, גברי בנאי, יוסי צמח, עמירם ספקטור, צביקה גרטל, ליאור ייני ותובל פַטֶר האקורדיוניסט. הלהקה אחראית לרבים מהשירים שהתפרסמו אז בארץ והיו לנכסי צאן ברזל. את השירים בחרה נעמי, ואת חלקם היא אף יזמה בפנייה לכותבים ולמלחינים. בשירים שהזמינה, נעמי הייתה מעורבת בתהליך לפרטיו. מן השירים: "הכול זהב", "אליפלט", "פנס בודד", "יוסי ילד שלי מוצלח", "שיר השכונה", ועוד רבים.

על כלל תרומתה בתקופת להקת התרנגולים סיפר לימים המלחין סשה ארגוב, חתן פרס ישראל: "נעמי פולני מאוד הלהיבה אותי. היא נתנה לי את הרעיונות על מה לכתוב. אני הושפעתי מאוד ממנה. את המנגינות כתבתי אני, אבל זה היה בהשפעת השיחה איתה. היא היחידה שכשאני ניגנתי שיר חדש, היא זכרה בדיוק איזה טונציות ואיזה אקורדים עשיתי. כל הפרטים מִשמיעה אחת. פנומנלית. היא גם עשתה עיבודים וגם כוראוגרפיה. זו הייתה עבודה יוצאת מן הכלל. כל מה שחיברתי – קודם כול הראיתי לנעמי; היא הייתה השופט העליון..."

בשנת 1963 נישאה לליאור ייני ונולדו להם שני ילדים, יותם (1964) ואיה (1967). ברבות השנים נולדו לה שמונה נכדים ושני נינים. בארבעים השנים האחרונות מתגוררת נעמי במושבה כינרת.

בשנת 1965 הקימה פולני וביימה את הצגת הילדים המוזיקלית "הטיירה" של תיאטרון פשוש. מילות ההצגה נבחרו מתוך ספרות הילדים העברית. "זאת הייתה תוכנית מאוד אהובה", היא נזכרת.
נעמי פולני הקימה את להקת "החמציצים", אשר פעלה בשנים 1966–1967. משירי הלהקה, שחלקם נכתבו במיוחד בהזמנתה של נעמי: "מישמיש", "הצופים והצופות", "מיהו המיילל ברוח", "אנטנה ודוד שמש גם", ועוד. נעמי הופקדה בלהקה על הניהול המוזיקלי ועל הבימוי.

בשנים 1975–1976 הקימה פולני שתי תוכניות משירי ארץ ישראל היפה: "הנה מה טוב ומה נעים" – משירי תנועות הנוער, ותוכנית משירי המורים לזמרה של בתי הספר. התוכניות הוקלטו באולפני רשות השידור וגם יצאו בתקליט. בתוכניות השתתפו אריק לביא, גידי גוב, חנן יובל, אילנה רובינא ורבקה זהר; "יופי של חינניים", היא נזכרת. שירי היישוב שבו ופשטו בארץ, בהם: "במזרח זורח ורד", "עלי דון", "צלצל קתרוס", "קסם על ים כנרת", ועוד.

משנות השמונים עסקה נעמי בביצוע מוזיקלי בכמה תוכניות זמר בקול ישראל ברדיו ובטלוויזיה, ביוזמתה ובהפקתה של דליה גוטמן: בתוכנית "דו־רה־ומי עוד", בתוכנית "כל המנגינות" – שהביאה משירי המלחינים של ארץ ישראל, וכן בתוכניות שירים לחג הסוכות ויום הכיפורים – שירי ארץ ישראל.

בשנת 1998 העלתה וביימה תוכנית מחודשת של התרנגולים, שהשתתפו בה חברי להקה צעירים, בהם ירון אלדמע, בנו של גיל, ויותם ייני, בנה של נעמי. היא עסקה בהנחיה של כיתות אומן בשנת 1995 בפסטיבל ערד, ובשנים 2000–2001 במרכז למקהלות וחבורות זמר. בשנת 2006 שיחקה בסרטו של עודד דוידוף על פי הספר של דויד גרוסמן "מישהו לרוץ איתו", שפתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים. בשנת 2009 שיחקה בהצגה "איולף הקטן" מאת הנריק איבסן בתיאטרון הבימה.

גם כיום, כמעט בת 92, משתתפת נעמי מביתה במושבה כינרת בתוכנית הרדיו "שיר עברי", המשודרת בתחנה "רדיו ללא הפסקה". אכן זאת נעמי: מזמרת, משחקת ורוקדת – ללא הפסקה.