פרופ' נחום רקובר

תפקידים אקדמיים בארץ

1964–1973 הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים
1974 מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים
1975–1980 מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
1981–1991 פרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1970 פרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי, פילדלפיה, ארה"ב
1977: פרופסור אורח באוניברסיטאות ברקלי, הרווארד וברנדייס, ארה"ב

תפקידים אחרים

1959–1981 יועץ למשפט העברי במשרד המשפטים
1982–1999 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
1999–2002 חבר הנהלת "מורשת המשפט בישראל"

חברות בוועדות ובגופים ציבוריים

1963 חבר בוועדה הציבורית להכנת חוקים להחלפת המג'לה
1972 חבר בוועדה הציבורית לתיקון דיני זכות היוצרים
1974 חבר בוועדה הציבורית להכנת חוק להגנה על צנעת הפרט
1984 עמית המכון הבינלאומי לאיחוד המשפט הפרטי (יונידרו"א), רומא
1988 נשיא האגודה הבינלאומית למשפט העברי
1998 יו"ר ועדת ההיגוי לנושא הלכה ודמוקרטיה מטעם משרד החינוך
1998 חבר הנהלה באגודה הבינלאומית לדת ולמשפט

פרסים מדעיים

1974 "פרס חולון" על הספר "השליחות וההרשאה במשפט העברי"
1974 "פרס ירושלים על הספר "אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי"
1979 "פרס צלטנר" על מחקר על "ההגנה על כבוד האדם העברי"
1990 פרס לספרות ולמחקרים תורניים ע"ש הרב י"ל הכהן מימון על מחקרים במשפט העברי
1999 פרס הרב קוק של עיריית תל אביב על סדרת הספרים "חוק לישראל"

נחום רקובר למד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ולאחר מכן בישיבת "מרכז הרב" בירושלים. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, השפיע עליו מאוד. לימים העלה על הכתב את שיחותיו של רבו על "פרקי אבות" והוציאן לאור בספר "קניין תורה" (הכינוי לפרק השישי של "פרקי אבות"). במהלך לימודיו בישיבת "מרכז הרב" הוסמך פרופ' רקובר לרבנות והוא בן 21 שנה.

בשנת 1952 התחיל נחום רקובר את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. "ההחלטה ללמודי משפטים נבעה מכך שרציתי לתרום לעיצוב הרוחני של מדינת ישראל בהחדרת עקרונות המשפט העברי. המניע לכך נבע מן ההכרה שנתחזקה בעת לימודיי בישיבת 'מרכז הרב', בדבר ערכה של מדינת ישראל כהתגשמות חזון הגאולה. תפיסת עולמו של הראי"ה קוק היא בהבנת ערכו הייחודי של העם היהודי וזיקתו לארץ ישראל".

הרב פרופ' נחום רקובר הוסמך למשפטים בשנת 1957, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1969. "בלימודי המשפטים ביקשתי לבחון את ייחודו של המשפט העברי ששיטות המשפט האחרות ינקו ממנו".

פרופ' רקובר שימש משנה ליועץ המשפטי למדינת ישראל עד לפרישתו לגמלאות, בשנת 1999. לשאלה אם ניתן לשלב את המשפט העברי במשפט המודרני הוא משיב: "בוודאי. עדות לכך היא התרומה הרבה של המשפט העברי לחקיקה של הכנסת ובייחוד בנושאים הנראים חדשניים, כגון זכויות היוצרים, הזכות לפרטיות וזכויות האדם".

פרופ' רקובר היה חבר בוועדות ציבוריות להכנת חוקים שבאו להחליף את דיני המג'לה העות'מניים, וכן היה חבר בוועדה הציבורית להכנת החוק להגנה על הפרטיות ובוועדה הציבורית להכנת חוק זכויות היוצרים. פרופ' רקובר כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית למשפט העברי, והוא עמית המכון הבינלאומי לאיחוד המשפט הפרטי (יונידרו"א) שמושבו ברומא. הוא גם נמנה עם מייסדי העמותה "מורשת המשפט בישראל", שמטרתה מחקר המשפט העברי, הוראתו ולימודו.

הרב פרופ' נחום רקובר ערך וכתב 34 ספרים. בהקדמה לספר "השליחות וההרשאה במשפט העברי" כתב שופט בית המשפט העליון, הפרופ' משה זילברג, בין השאר: "דומני כי ספרו של המחבר הוא המונוגרפיה הממצה ביותר שנכתבה אי פעם על איזה שהוא נושא תלמודי-משפטי מסוים... חושב אני כי זהו חיבור אשר לא יוכל להתעלם ממנו שום חוקר בעתיד."

בשנת 1998 ראה אור ספרו של פרופ' נחום רקובר, "לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי". בהקדמה לספר כותב היועץ המשפטי לממשלת ישראל, אליקים רובינשטיין, בין השאר: "המשפט העברי עודו לרבים מאתנו ארץ נעלמה, אך התוודעות אליה אפשרית, הרשות נתונה והשערים פתוחים. אף אם הדרך לשילובו במשפט הישראלי, בהקרנה של עקרונות לחקיקה ולפסיקה, עודה ארוכה - המעבר על פני המשוכות אפשרי. אם תרצו – אין זו אגדה... פרופ' רקובר עשה רבות במאבק בלתי נלאה רב שנים, לשם החדרת תודעתו וידיעתו של המשפט העברי בשילוב עקרונות מן המשפט העברי בחקיקה, במחקרים, בספרות יען רחבה, בסמינרים לשופטים ומשפטנים, ובעידוד הלימוד בפקולטות למשפטים. מאבקו זה של פרופ' רקובר מניב, ועוד יניב, פרות משובחים, שיש בהם כדי לסייע להתמודד עם כל נושא משפטי. מאבק זה ראוי שיימשך, גם מעבר לאלה – לכלל ביטוי רב יותר של המשפט העברי בחקיקה, בפסיקה הישראלית לדרגותיה ובהשראה גוברת בחוות הדעת הניתנות במשרד המשפטים בפרט ובייעוץ המשפטי הממשלתי בכלל."