חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ו בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה.
נחום קידר – פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית – הוא מומחה בעל שם עולמי בפיתוח ובטיפוח של זני עגבניות חדשים. מחקריו הובילו בין השאר לפיתוחן של עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים, של עגבניות שרי ושל עגבניות אשכולות – זנים הנמכרים כיום בכל רחבי תבל. זרעי העגבניות מהזנים שפיתח הם מענפי היצוא החשובים של החקלאות בישראל, ומגדלים את פרותיהם בעשרות מדינות בעולם.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' שושנה ארד, יו"ר, פרופ' רות בן-אריה, פרופ' זכריה מדר
סיפור חייו של פרופ' נחום קידר מגלם בחובו את סיפור התקומה והיצירה של מדינת ישראל.
פרופ' קידר נולד בווינה בשנת 1920. לאחר הכיבוש על ידי הגרמנים הוא עבר להכשרה בדנמרק, ומשם נמלט לשוודיה ובה סיים את לימודי החקלאות. הוא עלה לישראל ב-1950 והמשיך בחקר עמידות הצמחים, נושא שהחל לחקרו עוד בשוודיה. בארץ למד באוניברסיטה העברית וסיים את לימודי הדוקטור בפקולטה לחקלאות ברחובות במחקרים גנטיים ופיזיולוגיים של מחוללי מחלות פתוגניים בתפוחי אדמה. בשנת 1959 התקבל כמרצה בפקולטה לחקלאות.
פרופ' קידר ידע לשלב מחקר בסיסי עם מחקר שימושי, ותוצאות מחקריו הם בעלי תרומה משמעותית ביותר לחקלאות ישראל. כבר בשנת 1975 הוא טיפח זן עגבניות עמיד למחלת הפוזריום המתאים במיוחד לתנאים טרופיים. זן זה גודל בשטחים נרחבים, ובהמשך הוחלף בזנים משופרים יותר, גם הם פרי מעבדתו. במיוחד ידועים מחקריו העוסקים בטיפוח עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים הניתנות להשארה על השיח עד הבשלתן, כשהן אדומות ונשמרות במהלך האחסון ללא קירור משך ימים רבים, דבר המאפשר את הגעתן לשווקים הרחוקים מוצקות וראויות לשיווק. במחקר זה הוא השתמש לצורך טיפוח בגנים מעכבי הבשלה שפרותיהם אינם ראויים למאכל. צירופים של גנים אלו עם גנים למוצקות הביאו ליצירת גנוטיפים בעלי חיי מדף ארוכים. בדרכו האופיינית פעל פרופ' קידר ליישום זנים בעלי חיי מדף ארוכים אלו, שהיו הראשונים מסוגם בעולם. דבר זה הביא למוניטין למחקר הישראלי ולפיתוח חקלאות מתקדמת.
פרופ' קידר מעורב גם בטיפוח זנים מותאמים לחממות, דבר שאפשר יצוא פרות איכותיים מישראל לאירופה והוביל את מהפכת החלקאות האינטנסיבית בשנות ה-90. כיום 30–40 אחוזים מהחממות באירופה ובמרוקו כוללות את הזנים שטופחו במעבדתו.
פיתוח הייצור של זני המכלוא המעולים, שהצטיינו בחיי מדף ארוכים ובאיכות פרי טובה והיו המותאמים לחממות, אפשר פיתוח חקלאות מתוחכמת – יצירת זרעים לייצוא – הדורשת יותר ידע ופחות מים. בנוסף עסקה קבוצת הטיפוח בראשותו בטיפוח זני עגבניות לקטיף באשכולות עם פרות גדולים ופרות קטנים (שרי) בעלי מוצקות, טעם משופר וחיי מדף ארוכים.
נוסף להישגיו בטיפוח פעל פרופ' קידר יחד עם צוותו בהוראה ובהדרכת חקלאים. פרופ' קידר מעורב עד היום בענף הירקות לחקלאות, בענף הזרעים ובענפי שיווק נוספים. הוא נמצא בקשרים עם המדריכים לחקלאות וחבר בוועדות שיפוט ובוועדות מייעצות שונות של משרד החקלאות. פרופ' קידר היה גם מעורב בשיתופי פעולה בין-לאומיים כיועץ לנושאי גידול ירקות בארצות שונות. הוא סייע במציאת פתרונות ייחודיים המתאימים לבעיות שעלו בארצות המתפתחות.
במהלך השנים בנה פרופ' קידר והנהיג קבוצת חוקרים, ושיתף ושילב תלמידים וחוקרים צעירים במחקר ובפיתוח. חלק מתלמידיו הפכו מובילים בזכות עצמם והם משמשים בתפקידים בכירים שונים באקדמיה ובמחקר החקלאי.
במשך השנים קיבל פרופ' קידר כמה פרסים יוקרתיים (פרס קפלן, פרס רוטשילד ועוד), חיבר יותר ממאה מאמרים שהתפרסמו בעיתונות הבין-לאומית. על שמו גם רשומים פטנטים הקשורים בפיתוחיו.
לפרופ' קידר יכולת ייחודית להסתכל בהיבט מערכתי על תחום הגידולים, מן השאלות הגנטיות והפיזיולוגיות הבסיסיות, דרך הייצור בשדה ובחממות ועד השיווק. הוא השתמש במחקריו במגוון גישות מחקריות, מהגנטיקה הקלסית ועד לגנטיקה המודרנית.
יש לציין כי פרופ' קידר הוא איש נחבא אל הכלים וכל פעולתו מתאפיינת בצניעות ראויה לציון.
פרס ישראל בחקר החקלאות לשנת תשס"ו מוענק לפרופ' קידר על פריצות דרך ייחודיות, בקנה מידה עולמי, בתחומי הגנטיקה והטיפוח להשבחת צמחים בכלל וירקות בפרט. תרומותיו לחקלאות ה"היי-טק" בישראל, פרי מקוריותו ויצירתיותו, הן בעלות השלכות כלכליות רבות משמעות. הישגיו הבולטים זיכו אותו במוניטין בישראל ובעולם.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' נחום קידר ראוי לפרס ישראל בחקר החקלאות לשנת תשס"ו.
קורות חיים
נחום קידר – פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית – הוא מומחה בעל שם עולמי בפיתוח ובטיפוח של זני עגבניות חדשים. מחקריו הובילו בין השאר לפיתוחן של עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים, של עגבניות שרי ושל עגבניות אשכולות – זנים הנמכרים כיום בכל רחבי תבל. זרעי העגבניות מהזנים שפיתח הם מענפי היצוא החשובים של החקלאות בישראל, ומגדלים את פרותיהם בעשרות מדינות בעולם.
פרופ' קידר מתגורר ברחובות, נשוי לקטי, אב לאורנית ולאלון וסב לשבעה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1947 תואר Phil. Kand. (מקביל למוסמך) באוניברסיטה של אופסלה, שבדיה
1958 תואר דוקטור באוניברסיטה העברית, ירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1959–1988 מרצה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית (מ-1976 פרופסור מן המניין)
1983–1986 ראש המחלקה לגידולי שדה וירקות בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1958–1959 עמית מחקר באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב
1965 חוקר אורח באוניברסיטת וואחנינחן, הולנד
1974–1975 מרצה אורח בקורס הבין-לאומי לגידול ירקות באוניברסיטת וואחנינחן, הולנד
1977–1978 חוקר אורח באוניברסיטת דייוויס, קליפורניה, ארה"ב
1984–1985 חוקר אורח באוניברסיטת פלורידה, ארה"ב
תפקידים אחרים
1966–1988 חבר בוועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות
1970–1980 יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החוץ בעניין גידול ירקות במדינות מתפתחות וחבר בכמה משלחות הדרכה למזרח אסיה ולאפריקה
1974 יועץ לממשלת ונצואלה ולבנק של דרום אמריקה בגידול הירקות בצפון-מערב המדינה
1993 עומד בראש תשע תוכניות מחקר לאומיות ובין-לאומיות לפיתוח זני ירקות
2005 מייסד צוות מחקר עגבניות גדול בפקולטה לחקלאות (BON-TOM) המבצע תוכניות טיפוח רבות בישראל ובחו"ל
אותות הוקרה ופרסים
1983 פרס האגודה לעיבוד מזון בארה"ב (NFPA) על מאמר מחקר מצטיין (עם א' קופליוביץ')
1986 פרס קפלן על פיתוח עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים לייצוא (עם צוות הטיפוח)
1994 פרס קיי לפיתוחים חדשניים מהאוניברסיטה העברית, ירושלים (עם פרופ' חיים רבינוביץ')
2002 פרס רוטשילד בחקלאות (עם פרופ' חיים רבינוביץ')
חברות בארגונים מקצועיים
1966–1988 חבר בחברה האמריקנית להורטיקולטורה ובחברה הבין-לאומית להורטיקולטורה
1970 סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה
1971 חבר במועצת החברה הבין-לאומית להורטיקולטורה
מפעל חיים
פרופ' נחום קידר נולד ב-1920 בווינה, אוסטריה. הוא קיבל חינוך ציוני, ומילדות היה חבר בתנועת "מכבי הצעיר". חברי הקבוצה תכננו לעלות לארץ ישראל ולייסד קיבוץ, וקידר נשלח עם כמה מחבריו ללמוד חקלאות בדנמרק כהכנה להתיישבות חקלאית. "למדתי בדנמרק בבית ספר חקלאי ועבדתי בענפים שונים של גננות ומטעים", הוא נזכר. חברי הקבוצה היו אמורים לעלות ארצה כעבור שנה, אבל מלחמת העולם השנייה פרצה, ואילצה אותם להישאר בדנמרק. אביו של קידר נלקח למחנה ריכוז באוסטריה, אך שוחרר, והמשפחה היגרה לדרום אמריקה שבוע לפני פרוץ המלחמה.
ב-1943, לאחר שכבשו הנאצים את דנמרק, החליטו קידר וכמה מחבריו להימלט ממנה. הם השקו לשכרה את השומרים הגרמנים בנמל בורנהולם, גנבו סירה והפליגו לשוודיה בליל סערה. קידר קיבל אישור מיוחד מהמלך להמשיך בלימודיו האקדמיים באוניברסיטאות של לונד ושל אופסלה. בתיאום עם ארגון "החלוץ" הוא נשאר עוד כמה שנים בשוודיה, כדי להעמיק את ידיעותיו בגידול ירקות ובמחלות צמחים. "רציתי להכיר את כל הירקות ולצבור ידע כדי שאוכל לטפל בגידולים ולטפחם", הוא מספר.
בשנת 1950 עלה קידר ארצה, ופגש כאן את בני משפחתו. הידע שצבר היה נחוץ מאוד במדינה הצעירה, ותוך זמן קצר הוא נקלט במחלקה לגנטיקה במכון ויצמן ברחובות, ועבד עם חקלאים בכל הארץ בטיפוח זנים שונים של ירקות. כעבור כמה שנים הוא חידש את לימודיו האקדמיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, וב-1958 קיבל תואר דוקטור. הוא מונה לחוקר ולמרצה בפקולטה, ובמשך 30 שנות הוראה העמיד אלפי תלמידים. רבים מהם הגיעו לתפקידי מפתח בחקלאות ובמחקר החקלאי.
בשנות עבודתו נשלח קידר כמה פעמים למדינות מתפתחות מטעם משרד החוץ כדי לסייע לתושבים המקומיים בגידול ירקות. בסיוריו מעבר לים למד קידר להכיר את אחת הבעיות העיקריות של התחום: "30 עד 40 אחוזים מהירקות בעולם אינם מגיעים מן השדה אל הצרכן, אלא נרקבים בשלב ההובלה או בשלב האחסון." הממצאים האלה הובילו את קידר לחקור עם כמה מתלמידיו ועמיתיו את סוגיית חיי המדף של ירקות, והם הצליחו לפתח זני בצל בעלי איכות מעולה. ניסיונו של קידר בגנטיקה הביא אותו לחפש גנים שיעכבו את ההבשלה בעגבניות, ולאחר כמה שנות מחקר ופיתוח גידל צוותו את העגבניות הראשונות שאפשר לקטוף אותן לפני ההבשלה המלאה ולאחסנן עד שבועיים. הזנים החדשים זכו עד מהרה להצלחה בכל רחבי תבל והשתלטו על כשליש מן השוק העולמי.
קידר הקים בפקולטה לחקלאות צוות פיתוח המקבל את המימון למחקר בעיקר מחברות מסחריות. הצוות המשיך לפתח זנים חדשים של עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים, ועם השנים החל לעסוק בבעיה אחרת: טעמן של העגבניות. המחקרים שהוביל קידר בתחום של שיפור הטעם והיכרותו עם זנים של עגבניות קטנות הביאו באמצע שנות התשעים לפיתוח חדש: עגבניות שרי קטנות וטעימות. גם העגבניות האלה חוללו מהפכה בשוקי הירקות בעולם, ונמכרו בכל רחבי תבל. בשנים האחרונות מתמקד צוות הפיתוח שהקים קידר בפקולטה לחקלאות (BON-TOM) בטיפוח זני עגבניות שיניבו יבול רב יותר, בלי לוותר על השיפורים שהוכנסו עם השנים כמו חיי מדף ארוכים, עמידות למחלות צמחים רבות וכמובן טעם משופר.
העגבניות שפיתח קידר גדלות כיום בעשרות מדינות בעולם, ממדינות באירופה ועד מקסיקו ומדרום אפריקה עד מרוקו ואיראן. הזרעים של כולן מיוצרים אך ורק בישראל – על פי דרישתו. "אם נגדל עגבניות פרי, כפי שעושים במדינות מתפתחות, אין לנו סיכוי מול כוח העבודה הזול שלהם", הוא מסביר. "הכול יכולים לגדל ירקות ליצוא, אבל טיפוח וייצור זרעים זו טכנולוגיה עילית. מחירו של קילוגרם זרעים גבוה לאין שיעור ממחיר טונה של עגבניות". חברות מישראל מייצאות בכל שנה זרעים בשווי של כ-45 מיליון דולר מזני העגבניות שטיפחו קידר וצוותו.
פרופ' קידר, כמעט בן 86, ממשיך לעבוד עם צוותו במעבדה ובשדות. "זה בריא, ואני אוהב את העבודה הזאת. יש בה הרבה סיפוק", הוא מחייך. "זה אולי מיושן לומר, אבל זו גם הגשמה ציונית".
חזונו של קידר הוא המשך החדשנות: "אני מאמין בדברים מתוחכמים ובחידושים. אנו חייבים להיות מקוריים, לפתח צבעים שונים, טעמים חדשים. אם הדור הבא של חוקרי החקלאות יהיה מקורי ובעל ידע במדעי החקלאות החדשניים, יהיה עתיד לחקלאות בישראל".