יצירת קשר

פרופ' מוסא יודעים

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ב בתחום חקר מדעי החיים

משה (מוסא) יודעים, יליד טהרן, התחנך באנגליה ורכש את התואר הראשון, השני והשלישי במחלקה לביוכימיה של אוניברסיטת מקגיל, במונטריאול קנדה, והוא רק בן 26. את עבודת הדוקטורט שלו עשה מוסא במחלקה הפסיכיאטרית באוניברסיטת מקגיל בהנחייתו של מדען ידוע שם, פרופ' תאודור סורקס, שפיתח את מודל החיה הראשון המאפשר בדיקת השפעת חומרים כימיים על תסמיני מחלת הפרקינסון. כבר אז גמלה בליבו ההחלטה להמשיך ולחקור את התהליכים המתרחשים במוח ואת השפעתם על התנהגות האדם, ולהקדיש את חייו לחיפוש תרופות למחלות הדיכאון, האלצהיימר והפרקינסון. בתום לימודיו זכה יודעים במלגת בתר דוקטורט באוניברסיטת לונדון, ואחר כך במכללת דה פראנס בצרפת. בשנת 1973, הוצע לו מינוי יוקרתי של חוקר בכיר במחלקה לרפואה ביחידה לפרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד, שם התפרסם כמדען בעל הישגים מרשימים.

נימוקי השופטים

חזרה לראש הדף

פרופ' מרסל מחלוף, יו"ר, פרופ' סיגל בן יהודה, פרופ' אהוד גזית, פרופ' צבי לפידות

ביקור בישראל בשנת 1975 שינה את מהלך חייו. פרופ' דוד ארליך, דיקן בית הספר לרפואה של הטכניון דאז, בהמלצת מדענים ידועי שם, הציע ליודעים להקים את המחלקה לפרמקולוגיה ולעמוד בראשה. הצעה זו שילבה היטב בין רגשותיו היהודיים והציוניים ובין שאיפתו להביא לעולם תרופות למחלות המוח הפוגעות פגיעה קשה באיכות חייהם של רבים. ב־1976 קיבל מוסא יודעים מינוי של פרופסור מלא בבית הספר לרפואה של הטכניון ובתחילת 1977 עלה פרופ' יודעים לישראל והקים את המחלקה החדשה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה שאך נוסד בטכניון. פרופ' יודעים המשיך את מחקריו בנושא התפקודים הנוירופרמקולוגיים של האנזים מונואמין אוקסידז (MAO), והראה את חשיבותו במטבוליזם של המתווך העצבי – דופמין. פרופ' יודעים היה מהחלוצים שאפיינו מחלות מוח ניווניות באמצעיים גנטיים, והיה שותף למחקר שהוביל לפיתוח מודל חיה למחלת פרקינסון ע"י השתקת הגן 3ligase SKP-1A, אשר ביטויו יורד במוח חולי פרקינסון.

מחקריו אלו זכו להכרה בקהילה המדעית העולמית והביאו לשיתופי פעולה פוריים עם טובי החוקרים בעולם בתחום חקר המוח ולמחקרים אשר הובילו לגילוי התועלת הקלינית של מעכב האנזים MAO – סלג'ילין – בטיפול במחלת הפרקינסון. בעקבות עבודת מחקר זו הפך סלג'ילין לתרופה חשובה אשר זכתה לאישור רשות הבריאות האמריקאית (FDA). בשנות ה־80 של המאה העשרים פנה פרופ' יודעים לחברת טבע בהצעה לפתח תרופה למחלת הפרקינסון על בסיס מעכב האנזים MAO. טבע השתכנעה והחליטה להשקיע בפיתוח התרופה, אשר מהווה תוצר ישיר של שיתוף פעולה פורה בין פרופ' יודעים ועמיתו פרופ' ג'ון פינברג מהפקולטה לרפואה בטכניון. מאמצי המחקר והפיתוח, שנמשכו שנים, הולידו תרופה למחלת הפרקינסון, בעלת יכולות הגנה על תאי עצב, הידועה בשמה המדעי – רסאג'לין, ובשמה המסחרי – אזילקט. תרופה זו זכתה ב־2006 לאישור ה־FDA לשיווקה, וכיום היא מוכּרת כתרופה בסל הבריאות בישראל ומשווקת בכל העולם. התרופה נחקרה, פותחה ומיוצרת במלואה בישראל, והקהילה המדעית וחולים רבים הסובלים ממחלות מוח ניווניות, ובפרט חולי פרקינסון ואלצהיימר, חייבים תודה למאמצים הרבים שהושקעו בפיתוח התרופה.

הישגיו המדעיים של פרופ' יודעים ויישומם ברפואה הוסיפו יוקרה למחקר המדעי הישראלי בעולם כולו. הוא פרסם כ־900 מאמרים מדעיים שצוטטו יותר מ־45,200 פעמים, ונחשב לאחד המדענים הישראלים המצוטטים ביותר. נוסף לזאת, הוא רשם כמאה פטנטים לתרופות חדשות. הוא נחשב לחוקר ישראלי מצטיין, בעל שם עולמי, אשר קיבל פרסים יוקרתיים בישראל ובעולם, ביניהם מדליית כבוד מלכותית מידי השאח של איראן (1978), פרס א.מ.ת של ראש הממשלה (2010), מדלית ארוויד קרלסון מטעם הקולג' הבינלאומי לנוירופסיכופרמקולוגיה CINP, פרס מהקולג' האירופי לנוירופסיכופרמקולוגיה ECNP ופרס על מחקר חלוצי מוביל בתחום הקטכולאמינים מה־NIH. פרופ' יודעים אף מחזיק במינוי הנכבד של פרופ' מחקר מדעי ופרופ' כבוד באוניברסיטאות הונג קונג, צ'ינגדאו ושנגחאי. לאחרונה התקבל כפרופסור לשם כבוד באקדמיה הסינית למדעים ובאקדמיה הגרמנית למדעים "לאופולדינה". פרופ' יודעים הוא גם חבר במערכת של 43 עיתונים מדעיים.

חשוב להדגיש שנוסף על הישגיו המדעיים, פרופ' יודעים תרם תרומה חשובה לחינוך דורות של מדענים. הוא שימש בתפקיד מנחה ויועץ לעשרות סטודנטים, מדענים וחוקרים בארץ ובחו"ל, אשר רבים מהם צמחו להיות חוקרים מן השורה הראשונה במוסדות אקדמיים בישראל ואחרים הפכו למובילים בעולם הביוטכנולוגי התעשייתי.

לאור כל האמור, מצאה הוועדה כי פרופ' יודעים ראוי ביותר לקבל את פרס ישראל למדעי החיים לשנת תשפ״ב.

קורות חיים

חזרה לראש הדף

פרופ' מוסא יודעים מתגורר בחיפה והוא אב לשי, טל ואביגיל וסב לארבעה נכדים (מנישואיו לאליזבת). הוא נשוי לפרומה סטולובי־יודעים, מומחית בהוראת ילדים עם ליקויי למידה.

לימודים

1959–1962 תואר ראשון, המחלקה לביוכימיה, אוניברסיטת מקגיל, קנדה
1962–1964 תואר שני, המחלקה לביוכימיה, אוניברסיטת מקגיל, קנדה
1964–1966 תואר דוקטור, המחלקה לביוכימיה, אוניברסיטת מקגיל, קנדה

מבחר תפקידים אקדמיים

1966–1972 עמית מחקר בכיר, בית הספר לרפואה למוסמכים, אוניברסיטת לונדון
1972–1973 חוקר בכיר, קולג' דה פראנס, פריז
1973–1977 חוקר בכיר במחלקה לפרמקולוגיה קלינית וחבר הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת אוקספורד, רדקליף, אנגליה
1977–2010 ראש המחלקה לפרמקולוגיה ופרופסור לפרמקולוגיה, הפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה
1989–2005 מנהל המרכז הלאומי האמריקאי לפרקינסון
1989–2010 מנהל המרכז ע"ש איב טופף לחקר מחלות נוירודגנרטיביות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון
2008–2010 פרופסור מחקר, האוניברסיטה הפוליטכנית בהונג קונג
2008– פרופסור מחקר, אוניברסיטת הונג קונג
2012–2017 פרופסור מחקר, אוניברסיטת יונסיי, דרום קוריאה

מבחר הוקרות

1974 פרס אנה מוניקה הבינלאומי על גילוי צורות מרובות של מונואמין אוקסידז, בזל
1974 מדליית זהב מיוחדת מהאגודה בריטית למיגרנות
1975 מדליית הוֹמַיוּן המלכותית, טהראן
1980 פרס הישג מחקרי של המרכז הלאומי לפסיכו־ביולוגיה, ירושלים
1985 פרס לוי אשכול למחקר
1990 פרס בין לאומי ע"ש סנטור בורדה באוסטריה על חקר מחלת פרקינסון
1991–1999 חוקר אורח (International Scholar in Residence) במכונים הלאומיים לבריאות, ארה"ב
1991 מדליית זהב על שם קלאודיוס גלניוס על תרופת השנה "סלג'ילין", ברלין
1993 פרס ניו אינגלנד להצטיינות במדע
1997 דוקטור של כבוד, אוניברסיטת סמלווייס, בודפשט
2010 נבחר לחבר באקדמיה לאופולדינה למדעים, גרמניה
2010 פרס א.מ.ת. במדעי החיים
2011 פרס מפעל חיים, המכללה האירופית לנוירו־פסיכו־פרמקולוגיה, אמסטרדם
2012 פרס על חלוציות במחקר קטכולאמין, הקונגרס הבינלאומי העשירי לקטכולאמינים, אסילומר, ארה"ב
2012 פרס על חלוציות במחקר נוירו־פסיכו־פרמקולוגי, המכללה הבינלאומית לנוירו־פסיכו־פרמקולוגיה, סטוקהולם
2013 מדליית ארוויד קרלסון, סטוקהולם

מפעל חיים

חזרה לראש הדף

מוסא יודעים נולד בטהראן ב־1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. שמו, מוסא, ניתן לו בבית החולים שבו נולד כשם יהודי "טיפוסי", ואילו אימו פאראנגיס קראה לו בן־חור. האב, אליהו, היה איש עסקים וחובב של תרבות ושפה. "יש למשפחתנו היסטוריה ארוכה", אומר פרופ' יודעים בשיחה בביתו בחיפה, "מקור המשפחה באספהאן. נקראנו 'יודעים' מפני שאבות המשפחה נהגו לייעץ לאנשים בקהילתם בבית הכנסת שבבעלותם". בילדותו למד בבית הספר היהודי "כורש" בטהראן.

"אבי רצה שנתחנך באנגלית, ולכן שלח אותי ואת אחי אבנר ללמוד בלונדון", אומר יודעים. בשנת 1952, בן 12 בלבד, נסע לפנימייה יהודית באנגליה "בית אריה", שם זכה לחינוך אנגלי קפדני, באוריינטציה יהודית. "לונדון עדיין הייתה אז חרבה במקומות רבים, עוד ראו את תוצאות המלחמה". בגיל 14 עבר לבית ספר מכין לאוניברסיטה (GC), שם השתלם במדעי הטבע.

לאחר שסיים את לימודיו באנגליה בחר ללמוד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מקגיל, במונטריאול, קנדה (1959). אביו של יודעים היה אז שרוי בדיכאון קשה לאחר נפילה גדולה בעסקיו בעקבות משבר הנפט בין איראן ואנגליה בשנות החמישים. "באותן שנים לא היו תרופות נגד דיכאון", מסביר יודעים. "רק טיפולים בחשמל". בעודו לומד ביוכימיה הציג להם אחד המרצים את החידושים בנוירוכימיה של המוח. "הוא סיפר לנו שחברת הופמן לה רוש השוויצרית גילתה תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת מעכבי מונואמין אוקסידז, ופתאום מחשבתי עברה למחלתו של אבי, ואמרתי לעצמי: זה מדהים". בעקבות זאת הוא שינה את מסלולו מלימודי רפואה לדוקטורט בנוירוכימיה ובחר להקדיש את המשך לימודיו בחקר הפרמקולוגיה של המוח (1962–1966). את הלימודים עשה בהנחיית פרופ' תאודור סורקס (Sourkes), מלומד קנדי דגול, במחלקה פסיכיאטרית המסונפת לאוניברסיטת מקגיל.

מחקריו התרכזו במונואמין אוקסידז, אנזים שמווסת נוירוטנסמיטורים כמו דופמין, סרוטנין ואדרנלין. "אנו יודעים שהאנזים הזה נמצא בתוך המיטוכונדריה, והרעיון שלי היה לבודד ולנקות את החלבון של האנזים המיטוכונדריאלי כדי לחקור את תכונותיו ומנגנון פעולתו. נשארתי במעבדה שבועות ברציפות בניסיון לנקות אותו". עבודת הדוקטורט הזאת זיכתה את מוסא בהכרה בינלאומית, כיוון שהוא היה הראשון שהצליח לנקות את האנזים ולהדגים שתי צורות של האנזים שלימים נקראו מונואמין אוקסידז A ו־B. בשנת 1966 קיבל את הדוקטורט ונסע לבתר־דוקטורט באוניברסיטת לונדון, שם המשיך לעבוד על מונואמין אוקסידז בהנחיית פרופ' מרטן סנדלר. "עבדתי שם גם על מיגרנות, בדקנו את הגורמים לתופעה המצערת הזאת". על כך זכה במדליית זהב מאגודת המיגרנה הבריטית.

"ב־1972 פגשתי בסרדיניה את פרופ' ז'ק גלבנסקי והוא הציע לי לבוא לקולג' דה פראנס", מספר יודעים. שנה אחר כך הוצע לו מינוי יוקרתי של חוקר בכיר במחלקה לרפואה ביחידה לפרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד, שם התפרסם כמדען בעל הישגים מרשימים.
"בתקופתי באוקספורד השתנו חיי המדעיים דרמטית", הוא אומר, ומייחס זאת לשני אירועים: בעקבות פגישה עם הפרופ' ההונגרי ג'וזף קנול (Knoll), מדען ניצול אושוויץ, נודע לו על חומר בשם דפרניל (Deprenyl), מעכב מונואמין אוקסידז שסונטז בחברת Chinoin Pharmaceutical בבודפשט. חומר זה פותח כתרופה נוגדת דיכאון אך נמצא לא יעיל בטיפול במחלה זו. אירוע נוסף היה מפגש עם פרופ' פיטר רידרר (Riederer), מדען אוסטרי שהתרשם עמוקות מפרסומיו של יודעים על המונואמין אוקסידז. רידרר שאל אותו אם יש בידיו תרופה שאפשר יהיה להשתמש בה למחלת הפרקינסון, וליודעים עלה הרעיון לנסות לבדוק את יעילותו של הדפרניל בטיפול במחלה בגלל האפשרות שכמעכב מונואמין אוקסידז יגרום לעלייה ברמת הדופמין, חומר החסר במוחם של חולי פרקינסון. "ביקשתי חמישה גרם מן התרופה הזאת ויחד עם רידרר ובעזרתו של הנוירולוג בירקמאייר (Birkmayer) נתנו אותה למטופלים. חזרתי לאוקספורד ולאחר כמה שבועות רידרר התקשר בהתרגשות למחלקה. עניתי לטלפון בחשש. רידרר הודיע לי שהתרופה סייעה לארבעים וארבעה חולי פרקינסון לחזור וללכת על רגליהם".

הממצא על אודות הדפרניל פורסם בכתבי העת המובילים והיא הוכרזה כבר אז כפריצת דרך של ממש בטיפול בפרקינסון. חברת סנדוס (לימים נוברטיס) רשמה פטנט על דפרניל כ"תרופה יתומה" וכינתה אותה "סלג'ילין", תרופה שהכניסה לחברה סכומי עתק. "מעולם לא חשבנו לבקש לעצמנו פטנט על כך", אומר יודעים, "בימים האלה בכלל לא חשבנו על המשמעות הכספית של המדע שעשינו". גילוי זה זיכה את פרופ' יודעים בשורה ארוכה של פרסים אקדמיים יוקרתיים. עם פרופ' רידרר, שהפך מאז לחבר קרוב ביותר של יודעים ("אנו כמו אחים", מדגיש יודעים), פרסם יותר ממאה מחקרים והשניים זכו יחד בהוקרות רבות.

בשנת 1975 הגיע יודעים לביקור בסימפוזיון בנוירופרמקולוגיה בירושלים. בביקור בחיפה ובטכניון פגש את פרופ' דוד ארליך, דיקן בית הספר לרפואה שהיה בראשית דרכו. ארליך ביקש מיודעים להצטרף אליו ולסייע בביסוסו של בית הספר החדש. פרופ' יודעים החליט להירתם למשימה ובתחילת 1977 עלה לישראל. בעידודו של פרופ' רפי משולם (אף הוא חתן פרס ישראל) החל מוסא בהקמת המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. "הייתי צריך להקים מחלקה לפרמקולוגיה מאפס. לגייס חוקרים, לקנות ציוד, להתחיל את המחקר מחדש. אפילו כיסאות לא היו לנו". לעזרתו באתגרים החומריים הלא־פשוטים נרתם אז עמוס חורב, נשיא הטכניון, והוא דאג להעמדת התקציבים הראויים.

בישראל המשיך את עבודתו וחקר תרופות שיוצרו במקור לטיפול בלחץ דם: AGN1133 ו־AGN1135. פרופ' יודעים צירף למחקריו את פרופ' ג'ון פינברג ויחד הם גילו שיש להן תכונות דומות לדפרניל (סלג'ילין) – אך עולות על הסלג'ילין ביעילותן. יודעים ניסה לעניין את חברת טבע כמה וכמה פעמים בייצור תרופה המבוססת על החומרים הללו, ורק בשנת 1986, בעקבות פנייתה של ד"ר רות לוי מחברת טבע, נכנסה התרופה לפיתוח ונודעה בשמה המדעי רסאג'לין, ובשמה המסחרי – אזילקט (Azilect). ה־FDA האמריקאי אישר תרופה זו לשיווק ב־2006 וכיום היא כלולה בסל הבריאות בישראל ומשווקת בכל העולם.

פרופ' יודעים חוקר גם תחומים נוירולוגיים נוספים, למשל הוא בחן את תפקידו של הברזל במוח ואת תהליכי הניוון המוחי במחלות הפרקינסון והאלצהיימר. הוא נחשב כיום למומחה עולמי בתחומים אלו. הוא אחד מהחוקרים הראשונים שמיישמים את הגישות המחקריות החדשניות של תרופות רב־תפקודיות לטיפול במחלות המוח. בשנים הבאות, בשיתוף עם פרופ' גדעון רכבי (אף הוא חתן פרס ישראל), היה מן הראשונים בעולם שהצליח לבודד ולאתר גנים שישמשו סמנים ביולוגיים לאירועים מולקולריים הגורמים לניוון תאי עצב במחלת פרקינסון.

כיום בחברת "יודעים פארמה" שהקים הוא מתמקד בהמשך המחקר על מחלת הפרקינסון; מטרתו היא לפתח תרופה שמחזירה לחיים תאים שכבר מתו. כמו כן הוא מפתח תרופה לאלצהיימר שנמצאת כרגע בשלב טרום־קליני. הוא חבר מערכת בשורה של עיתונים מדעיים חשובים, מחזיק במינוי הנכבד של פרופסור מחקר מדעי ופרופסור כבוד באוניברסיטאות הונג קונג, צ'ינגדאו ושנגחאי בסין. הוא התקבל כפרופסור כבוד באקדמיה הסינית למדעים ובאקדמיה הגרמנית למדעים "לאופולדינה". הוא כתב כמעט 900 מאמרים בתחום וערך כחמישים ספרים והוא ממשיך לעסוק במחקר ופיתוח תרופות.

פרסומים נבחרים

חזרה לראש הדף

(1966) MBH Youdim and TL Sourkes, Properties of purified soluble monoamine oxidase, Can J Biochem 44, 1397–1400

(1967) MBH Youdim and M Sandler, Isoenzymes of soluble monoamine oxidase from human placenta and rat liver, Biochem J 105, 43

(1970) GGS Collins, M Sandler, ED Williams and MBH Youdim, Multiple forms of human brain mitochondrial monoamine oxidase, Nature 225, 817–820

(1971) MBH Youdim, SB Carter, E Hanington, M Sandler and M Wilkinson, Conjugation defect in tyramine-sensitive migraine, Nature 230, 127–128

(1971) MBH Youdim, GGS Collins and M Sandler, Monoamine oxidase: multiple forms and selective inhibitors, Biochem J 121, 34P–36P

(1972) MBH Youdim and TL Sourkes, The flavin prosthetic group of purified rat liver mitochondrial monoamine oxidase, Adv Biochem Psychopharmacol 5, 45–53

(1972) MBH Youdim, GGS Collins, M Sandler, AB Bevan-Jones, MBC Pare and WJ Nicholson, Human brain monoamine oxidase: multiple forms and selective inhibitors, Nature 236, 225–228

(1975) W Birkmayer, P Riederer, MBH Youdim, W Linauer, The potentiation of the anti akinetic effect after L-dopa treatment by an inhibitor of MAO-B, Deprenil, Journal of Neural Transmission 36 (3), 303–326

(1978) P Riederer, MBH Youdim, WD Rausch, W Birkmayer, K Jellinger and D Seemann, On the mode of action of L- deprenyl in the human central nervous system, J Neural Transm 43, 217–226

(1985) W Birkmayer, J Knoll, P Riederer, MBH Youdim, V Hars, J Marton, Increased life expectancy resulting from addition of L-deprenyl to Madopar® treatment in Parkinson's disease: a longterm study, Journal of neural transmission 64 (2), 113–127

(1990) K Jellinger, W Paulus, I Grundke-Iqbal, P Riederer, MBH Youdim, Brain iron and ferritin in Parkinson's and Alzheimer's diseases, Journal of Neural Transmission, Parkinson's Disease and Dementia Section 2, 4, 327–340

(1991) E Sofic, W Paulus, K Jellinger, P Riederer, MBH Youdim, Selective increase of iron in substantia nigra zona compacta of parkinsonian brains, Journal of neurochemistry 56 (3), 978–982

(1994) M Gerlach, D Ben‐Shachar, P Riederer, MBH Youdim, Altered brain metabolism of iron as a cause of neurodegenerative diseases? Journal of neurochemistry 63 (3), 793–807

(2001) Y Levites, O Weinreb, G Maor, MBH Youdim, S Mandel, Green tea polyphenol (–)‐epigallocatechin‐3‐gallate prevents N‐methyl‐4‐phenyl‐1,2,3,6‐ tetrahydropyridine‐induced dopaminergic neurodegeneration, Journal of neurochemistry 78 (5), 1073–1082

(2001) MB Youdim, A Gross, JP Finberg, Rasagiline [N-propargyl-1R(+)-aminoindan], a selective and potent inhibitor of mitochondrial monoamine oxidase B, Br J Pharmacol 132(2), 500–506

(2004) L Zecca, MBH Youdim, P Riederer, JR Connor, RR Crichton, Iron, brain ageing and neurodegenerative disorders, Nature Reviews Neuroscience 5 (11), 863–873

(2006) MBH Youdim, D Edmondson, KF Tipton, The therapeutic potential of monoamine oxidase inhibitors, Nature reviews neuroscience 7 (4), 295–309

(2006) MBH Youdim, YS Bakhle, Monoamine oxidase: isoforms and inhibitors in Parkinson's disease and depressive illness, British journal of pharmacology 147 (S1), S287–S296

(2020) JM Rabey, J Yarden, N Dotan, D Mechlovich, P Riederer, MBH Youdim, Creation of a gene expression classifier for predicting Parkinson's disease rate of progression, J Neural Transm (Vienna, 127(5), 755–762

(2021) B Lin, MBH Youdim, The protective, rescue and therapeutic potential of multi-target iron-chelators for retinitis pigmentosa, Free Radic Biol Med 174, 1–11

מדינת ישראל,

משרד החינוך

יצירת קשר

פרופ' מוסא יודעים

על הזוכה

התכנים בעמוד

נימוקי השופטים

קורות חיים

לימודים

מבחר תפקידים אקדמיים

מבחר הוקרות

מפעל חיים

פרסומים נבחרים

מבחר פרסומים