מר משה אדרי

השופטים: פרופ' יצחק קרייס, יושב ראש, האלוף במיל' מוטי אלמוז, ד"ר יפעת בן חי שגב, פרופ' יעקב נגל, גב' מרים פרץ

פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה – מוענק למשה אדרי, "מר קולנוע ישראלי", על עשייתו פורצת הדרך ותרומתו המכרעת ליצירה העברית ולעידוד הקולנוע הישראלי, אשר זוכה להכרה והערכה בארץ ובעולם.

אדרי הוא ממפיקי ומפיצי הקולנוע המשפיעים בישראל. הוא מטפח ומתעד את הקולנוע הישראלי זה כשלושים שנה, ומעורב בהפקתם של כ־350 סרטים ישראליים. סיפור חייו שזור בסיפורה של המדינה, בסיפורם של החברה והקולנוע בישראל.

כבר מילדותו נשבה משה בקסמו של המסך הגדול. יחד עם אחיו הגדול לאון ז"ל, נהג להתגנב לבית הקולנוע המקומי כדי לצפות בסרטים, עבד במזנון ובהקרנת סרטים, ואט־אט, יחד עם אחיו, פילסו דרכם בעמל רב ובנחישות לפסגת התרבות הישראלית.

בשנות השבעים הקימו את חברת "יונייטד קינג", ובמהלך השנים התרחבו, רכשו בתי קולנוע ברחבי הארץ והפכו עם הזמן למפיצי סרטים ישראליים ובין־לאומיים גדולים ומשמעותיים.

בתחילת שנות האלפיים הקימו את הרשת "סינמה סיטי", אשר חוללה מפנה בחוויית הצפייה הקולנועית ובתרבות הפנאי בישראל, החזירה את הקהל לאולמות הקולנוע, סיפקה מקור פרנסה לאלפי עובדים, והיוותה ועדיין מהווה חממה לקולנוע הישראלי.

אדרי תרם תרומה משמעותית גם לקירובו של המדיום הקולנועי אל הטלוויזיה: הוא הקים לפני כעשור את ערוץ הקולנוע הישראלי, המונה רפרטואר של למעלה מ־400 סרטים מכל הזמנים.

בסוף שנות התשעים החל משה אדרי לממש את אהבתו למסך הגדול גם בתחום הפקת הסרטים, ומאז ועד היום הפיק מאות סרטים, כולם שזורים בתולדות החברה והמדינה בישראל, תוך הפניית זרקור לפריפריה החברתית. במפעל חייו תרם משה אדרי תרומה משמעותית לבניינו ולטיפוחו של הקאנון התרבותי בישראל. בין יצירותיו הבולטות אשר מהוות נכסי צאן ברזל בתרבות: "הערת שוליים", "בופור", "אביבה אהובתי", "שבע ברכות" ו"גולדה".

חלק בלתי נפרד מפעילותו הענפה הוקדש גם להפצה ולחשיפה של הקולנוע הישראלי בעולם הרחב, פעילות אשר זיכתה אותו בפרסים בין־לאומיים מהחשובים בעולם. פרסים אלה העלו את קרנה של מדינת ישראל ושימשו מקור לגאווה לאומית. עם ההישגים החשובים ביותר ניתן למנות את מועמדותו של הסרט "בופור" לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2007 ואת זכייתו של הבמאי יוסף סידר בפרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין, כמו גם את מועמדותו של הסרט "הערת שוליים" בבימויו של סידר לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2011.

מפעל חיים לאומי נוסף שמשה משקיע בו רבות, זה עשרות שנים, הוא מיזם השימור, השחזור והדיגיטציה של סרטים ישראליים בולטים, כגון "השוטר אזולאי", "גבעת חלפון", "סאלח שבתי", "קזבלן", "אסקימו לימון", "מבצע יונתן", "הלהקה" ועוד.

נאמן לדרך הארוכה שעשה מהפריפריה הישראלית, משה פעל ללא ליאות לעידוד היצירה הקולנועית ולקירובה לכל שדרות החברה הישראלית. כך, יזם והוביל במהלך העשור האחרון יוזמות לאומיות חשובות, בראשן חוק הקולנוע הישראלי, המעניק הנחה של 50% לאזרחים ותיקים במשך כל השנה להקרנות של סרטים ישראליים בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, וכן יום הקולנוע, הנחגג אחת לשנה ברחבי הארץ, שבמסגרתו ניתן לרכוש כרטיסי קולנוע במחיר 10 שקלים לכרטיס. כמו כן פרויקט "שלישי בשלייקס", שבמסגרתו אזרחים ותיקים יכולים לצפות בכל הסרטים בימי שלישי בשבוע, במהלך כל השנה, במחיר של 10 שקלים לכרטיס בלבד. הפרויקט זכה לפופולריות רבה ולהצלחה עצומה והביא מאות אלפי אזרחים לאולמות הקולנוע ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה.

בשנים האחרונות הרחיב משה את תחום פועלו גם להפקות טלוויזיה, ביניהן הסדרה עטורת השבחים "שעת נעילה", שעליה עמל למעלה מעשר שנים, ואשר זכתה להצלחה גם בשידור ברשתות טלוויזיה זרות.

במקביל לעשייה העשירה בתחום הקולנוע, משה ורעייתו רכשו ומנהלים גם את חברות המוזיקה הגדולות בישראל, NMC והד ארצי הוותיקות, אשר מופקדות על קטלוג המוזיקה הגדול ביותר בארץ, החל משנותיה הראשונות של המדינה ועד היום.

לכך יש להוסיף את פעילותם הענפה בתחום מופעי הבמה האיקוניים לכל המשפחה, ביניהם "הפסטיגל" ועוד.

לצד עשייתו הענפה בעולם הקולנוע, משה אדרי הוא גם דמות מובילה במיזמים למען הקהילה והחברה בישראל. משה תומך במשפחות שכולות ומלווה אותן במסגרת פעילותו באגודת הידידים של עמותת "אור למשפחות", פועל למען שילוב חיילים בעלי מוגבלויות בצה"ל במסגרת עמותת "גדולים במדים" ופועל בעוד שלל מפעלי רווחה למען הקהילה.

מכלול פעילותו רבת השנים של משה אדרי, המתפרשת על כל תחומי התרבות הישראלית, אשר נולד מאהבה ומתשוקה לפנס הקסם, נושא תרומה מכרעת לבניינה ולהפצתה של התרבות הישראלית בארץ ובעולם.

על כל אלה מצאה הוועדה את משה אדרי ראוי לקבלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה – לשנת תשפ"ד.

מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה למשה אדרי

משה אדרי נולד בשנת 1951 בטנג'יר שבמרוקו לאברהם וקלרה אדרי. כשהיה בן עשר עלתה משפחתו ארצה והגיעה להתגורר בדימונה. "אימי הייתה אישה חכמה מאוד ותמיד האמינה בנו", מספר אדרי על ראשית דרכו בארץ, "כשהגענו היינו חסרי כול, גרנו בצריף במשך שנתיים. אבי, שהיה איש מסורתי, רצה שאחיי ואני נהיה רבנים, אחר כך רצה שנלמד מקצוע, אבל אנחנו התאהבנו בקולנוע".

כבר מגיל צעיר נהג משה לפקוד את בית הקולנוע שבעיר ולצפות בסרטים שהוקרנו על המסך הגדול. כשהיה בן 13 החל לעבוד שם בעבודות זוטרות ואחר כך בתפקיד מקרין ומשבץ סרטים. מנהל הקולנוע סמך על כוח השיפוט של משה, וכעבור זמן מה שלח אותו לתל אביב לבחור את הסרטים שיוקרנו בדימונה. "לפי הפוסטרים ידעתי מה הקהל בדימונה יאהב ומה לא".

לאחר שצבר ניסיון בעולם הקולנוע בדימונה, הקים יחד עם אחיו ליאון אדרי ז"ל את חברת סרטי יונייטד קינג, והשניים החלו להפיץ סרטים בעצמם ולנהל בתי קולנוע ברחבי הארץ. "רצינו לקפוץ לליגה של הגדולים, ובאותה העת מכרו בעולם את סופרמן בסכום אסטרונומי. החלטנו להמר במיטב כספנו ולהשקיע בו". בשנת 1976 רכשו האחים את זכויות ההפצה בסרט, כש"סופרמן" היה עוד בשלב התסריט. כעבור כשנתיים, בשנת 1978, הם קיבלו סרט באורך שעתיים וחצי – אדרי חתך ממנו כעשרים דקות כדי שיוכל להציג אותו ארבע פעמים ביום. הסרט הפך מיד ללהיט והקריירה העסקית של השניים נסקה.