פרופ' משה ברור

תפקידים אקדמיים בארץ

1951–1958 מורה לגיאוגרפיה בסמינר למורים בית ברל (כיום מכללה)
1954–1969 מרצה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העממית, תל אביב
1964– חבר הסגל האקדמי בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב
1964–1969 מרצה בכיר
1964–1998 חבר סגל ההוראה, המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בר אילן
1969–1970 סגן דיקן הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
1970–1978 פרופסור חבר
1980–1983 דיקן הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
1979–1988 פרופסור מן המניין
1989 פרופסור אמריטוס בתפקידי הוראה ומחקר באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1950–1951 מדריך במחלקה לגיאוגרפיה בקינגס קולג', אוניברסיטת לונדון
1973 פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, ארה"ב
1975 פרופסור אורח באוניברסיטת אוטווה, קנדה
1977 פרופסור אורח באוניברסיטת מאסיי, ניו זילנד
1984 פרופסור אורח באוניברסיטת קייפטאון, דרום אפריקה
1985 פרופסור אורח בהאוניברסיטה הלאומית של צ'ילה, סנטיאגו
1988 פרופסור אורח באוניברסיטת מרילנד, ארה"ב

תפקידים אחרים

1941–1965 חבר מערכת היומון "הצופה", תל אביב
1940–1945 חבר מערכת היומון "פלסטיין פוסט", ירושלים
1953–1973 עורך בתחום הגיאוגרפיה באנציקלופדיה העברית, ירושלים
1963–1997 חבר ועדת הגיאוגרפיה במשרד החינוך
1968–1980 חבר הוועדה הבינלאומית ליישובים כפריים באיגוד הגיאוגרפי הבינלאומי
1984–1985 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת הגבולות של אילת
1986–1987 יועץ גיאוגרפי למדינת ישראל בשאלת גבול ישראל-מצרים, בוררות טאבה
1993 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת גבולה הדרומי של חיפה
1994 חבר ויועץ גיאוגרפי במשלחת ישראל למשא ומתן על הסכם השלום עם ממלכת ירדן
1995 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת הגבולות של הרצליה
1995–2001 חבר המועצה של המרכז למיפוי ישראל
1996–2000 חבר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת גבולה הדרומי של תל אביב
1999 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת גבולותיה של ראשון לציון

משה ברור נולד בווינה בשנת 1919. הוריו היו בוגרי אוניברסיטת וינה: אמו שרה בספרות, באנגלית ובצרפתית, ואביו אברהם יעקב, מאנשי העלייה השנייה, בגיאוגרפיה ובהיסטוריה. אביו היה חלוץ המחקר הגיאוגרפי המודרני של ארץ-ישראל. משה ברור עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1920, וגדל בירושלים. לאחר סיום בית הספר היסודי "תחכמוני" הוא למד בבית המדרש למורים "מזרחי" (כיום מכללת ליפשיץ). מנעוריו העסיק אותו אביו כשוליה בעבודתו המדעית. כשהיה בן 17 הצטרף לשורות "ההגנה".

בשנים 1938–1939 למד משה ברור באוניברסיטת לונדון גיאוגרפיה וגיאולוגיה. "כשהייתי בארץ לחופשת קיץ, פרצה המלחמה, והתחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית גיאולוגיה ומתמטיקה. באותו פרק זמן התקבלתי ככתב ביומון 'הצופה', ולאחר מכן ביומון 'פלסטיין פוסט'. במשך 25 שנים הייתי חבר מערכת 'הצופה', עד שזכיתי בתפקיד בכיר באוניברסיטת תל אביב".

בשנת 1945 נסע משה ברור ללונדון לשמש שם כתב. בסוף אותה שנה חזר ללמוד גיאוגרפיה וגיאולוגיה באוניברסיטת לונדון. הוא סיים את לימודי ה-B.Sc. בקיץ 1947, והפסיק את לימודיו כשפרצה מלחמת העצמאות ושב לארץ כדי להתגייס. כשהשתחרר מצה"ל חזר לעיתונו "הצופה". בסתיו 1949 שב ללונדון להמשך לימודיו, ובקיץ 1950 הוענק לו תואר M.Sc. והוא המשיך לקראת התואר השלישי בהנחיית פרופ' C.B. Fawcett. עבודת המחקר שלו, שעסקה בגבולות ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי ומדינת ישראל, נמשכה שבע שנים, ובסיומה זכה בתואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון. כששהה בלונדון הכין פרופ' ברור את התעתיק העברי לכ-30 אלף שמות גיאוגרפיים.

בקיץ 1950 הסתיימה הכנת האטלס העברי במכון Hoelzel בווינה. "שום מו"ל בארץ לא היה מוכן לממן את ההוצאה לאור" הוא מספר. "הוצאת 'יבנה' בתל אביב הסכימה לקבל על עצמה את השיווק, אם יסופק לה האטלס. בעזרת כספים שעלה בידי לגייס הודפסה מהדורה של אטלס מצומצם, שהגיעה לארץ בסתיו 1950. המהדורה נמכרה תוך שבועות מעטים. אז ניאותה הוצאת 'יבנה' לממן את הוצאות האטלס ואף את הכנת האטלס המלא. בשנת 1955 העברתי את כל החומר הקרטוגרפי של האטלסים מווינה לארץ, ומאז הם מודפסים במרכז למיפוי ישראל". בארץ עלה בידיו להרחיב את האטלסים ולהכניס בהם שיפורים רבים מבחינה מדעית, גיאוגרפית וקרטוגרפית.

בסוף שנת 1952, לאחר נישואיו, חזר משה ברור לארץ. כאן הורה גיאוגרפיה בסמינר בית ברל ושימש עורך בתחום הגיאוגרפיה של המזרח התיכון באנציקלופדיה העברית, שבה גם כתב ערכים רבים. במקביל היה העורך לענייני חוץ בעיתון "הצופה". לאחר כינונה של אוניברסיטת תל אביב נתמנה ברור בשנת 1964 להורות בה קורסים בגיאוגרפיה של המזרח התיכון ובגיאוגרפיה מדינית. באותה שנה גם הוזמן על ידי אוניברסיטת בר אילן להורות קורסים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון. "בשתי האוניברסיטאות האלה אני פעיל בהוראה ובמחקר מאז ועד היום". בשנת 1966 יזם והקים את החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו עד 1973, ושוב בשנים 1976–1979. ב-1968 הקים את המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן ועמד בראשה עד 1971. עם כניסתו לאוניברסיטת תל אביב עבר לפעילות אקדמית מלאה, וחידש את המחקר בנושא הגבולות שהוא עוסק בו לסירוגין עד היום. בשנים 1968–1987 ערך מחקר מקיף על הכפר הערבי תוך שיתוף תלמידיו, ובתקופה זו נבדקו כ-280 כפרים.

בין תפקידיו הרבים האחרים שימש פרופ' ברור יועץ לממשלת ישראל בנושא הגבול עם מצרים לקראת הבוררות על עתיד טאבה, והכין את חומר הרקע הגיאוגרפי לצורך זה. כך גם היה חבר המשלחת הישראלית למשא ומתן עם ירדן להתוויית גבול השלום בין שתי המדינות, וכן חבר הוועדה המכינה לקראת המשא ומתן עם סוריה בשאלת הגולן והגבולות. פרופ' ברור היה יו"ר ועדות חקירה ממשלתיות של משרד הפנים לגבי שינוי גבולות הערים (אילת, חיפה, הרצליה, ראשון לציון, קריית מלאכי ועוד). במשך 30 שנה היה חבר "ועדת המקצוע" בגיאוגרפיה של משרד החינוך בארץ וחבר ועדת השמות במשרד ראש הממשלה. הוא גם עמית (Life Fellow) של האגודה הגיאוגרפית המלכותית בלונדון.

בשנת 1973 הופיע "האטלס האוניברסיטאי" של פרופ' ברור, שעליו ועל עוד כמה מעבודותיו החשובות הוא אומר: "בהכנתו טרחתי כחמש שנים בארץ ובמכונים קרטוגרפיים בחו"ל. באטלס זה מוכנסים עדכונים, תיקונים וחידושים פעם בכמה שנים. באותו פרק זמן חיברתי עם פרופ' יהודה קרמון ז"ל את 'אטלס המזרח התיכון'. בעשרים השנים האחרונות ראו אור כמה אטלסים כלליים ובנושאים אזוריים מיוחדים בעברית, בערבית ובאנגלית – בארץ ובחו"ל – פרי עבודתי המדעית. כך גם הכנתי וערכתי את כל החומר על המזרח התיכון ועל צפון מזרח אפריקה עבור The Columbia Gazetteer of the World בשלושה כרכים בהוצאת אוניברסיטת קולומביה בשנת 1998".