פרופ' משה אדד

פרופ' שרה בן-דוד, יו"ר, פרופ' מרדכי רוטנברג, פרופ' קנת מן

פרופ' משה אדד הוא אחד הקרימינולוגים בעלי ההשפעה על המחקר ועל התיאוריה בקרימינולוגיה בארץ ובקהילה הקרימינולוגית הבין-לאומית.

פרופ' אדד הביא אתו לחקר הקרימינולוגיה רקע אקדמי-רוחני שהוא נדיר בקרב חוקרים במדעי ההתנהגות ובמדעי החברה. מחד גיסא הכשירו אותו לימודיו בחוגים לפסיכולוגיה, לביולוגיה ולכימיה לתרום תרומה יסודית לפיתוח המחקר בפרמטרים המוזנחים בקרימינולוגיה, כגון עבריינותם של חולי אפילפסיה, של בעלי פיגור שכלי ושל חולי סכיזופרניה; מאידך גיסא אפשר לו הרקע הרחב במדעי היהדות שהוא הביא עמו מעולם הישיבות לחקור גם היבטים דתיים-ערכיים הקשורים לחקר העבריינות.

במחקריו הרבים על חולים סכיזופרניים שעברו עברות הצליח פרופ' אדד להוכיח שיש קשר משמעותי בין התנהגות עבריינית לתסמינים פסיכו-ביולוגיים מסוימים הנובעים ממחלת הסכיזופרניה. במחקרו הייחודי על עבריינות בקרב חולים אפילפטיים הוא מצא שמעבר לגורמים הפסיכו-ביולוגיים פועלים גם משתנים הנובעים ממצבם החברתי הקשה של חולים אלו.

בזכות מומחיותו והבנתו במשקלו של היסוד הכימו-ביולוגי בעבריינות הוזמן פרופ' אדד ב-1981 לכתוב יחד עם שותפים את הערך "קרימינולוגיה" באנציקלופדיה הרפואית הצרפתית. פרופ' אדד אף השכיל לחקור במחקר אורך של עשר שנים את התופעה הקונטרוברסלית הקשה הקרויה "פסיכופתיה". דומה שרקעו הישיבתי הביאו לחקור גם את התפתחות השפיטה המוסרית הקשורה להתנהגות עבריינית בכלל ולחקר הפסיכופתיה בפרט גם מהזווית המוסרית והערכית.

האוריינטציה הביו-פסיכו-חברתית אפשרה לו גם לטפל במתמכרים לאלכוהול ולסמים בשיטה ייחודית, השמה דגש על הגורמים הכימיים הקשורים לתופעה זו.

מבין המחקרים של פרופ' אדד שתרמו לפיתוח התיאוריות בקרימינולוגיה ושיפרו במידה רבה מאוד את ההבנה לגבי הגורמים לעבריינות ראוי להזכיר את תיאוריית הענישה והמבנה החברתי של סלין שהוא פיתח ולהוסיף לה גורמים פסיכולוגיים; כמו כן הוא פיתח את התיאוריה על הפשע כסממן או כמכניזם הגנתי של קרבנות ילדים ומתבגרים, והרחיב את הפרספקטיבה התיאורטית של תיאוריית הסטיגמה על ידי הוספת גורמי רקע כגורם מכין וגורם האנטי-סטיגמה כגורם מונע, ואף פיתח נוסחה לאבחנה של עבריינות על בסיס מאפייני אישיות ושיפוט מוסרי.

יתר על כן, מחקריו הרבים בתחום השיפוט המוסרי מראים שיש להתייחס לפרופיל המוסרי ולא לרמה המוסרית. פרופ' קולברג הכיר בתרומה חשובה זו של פרופ' אדד לתיאוריה ולמחקר בתחום. מחקריו ופרסומיו של פרופ' אדד בתחום הלוגותרפיה והעבריינות קידמו את הידע שלנו בנושא ושיפרו את הטכניקות התרפויטיות לטיפול בעבריינים.

אך פרופ' אדד עסק לא רק בחלק התיאורטי; הוא תרם גם לתחום "הפסיכולוגיה הפורנזית", והציע דרכים למניעת פשע המבוססות על ממצאי מחקריו.

מעבר לתרומתו המיוחדת של פרופ' אדד לחקר הקרימינולוגיה נזקפים לזכותו הקמת תכניות להוראת הקרימינולוגיה במכללות ובאוניברסיטאות בארץ. הוא מלמד דורות רבים תיאוריות בקרימינולוגיה ומקנה להם את הבסיס להבנת ההתנהגות העבריינית ולמניעת פשע, והוא בעל השפעה משמעותית על קרימינולוגים רבים בישראל.

רבים מחברי הסגל באוניברסיטאות השונות בישראל, פרופסורים וחוקרים כאחת, היו תלמידיו, והשפעתו ניכרת על מחקריהם ועל כתביהם.
לסיכום, תרומתו של פרופ' משה אדד לתחום הקרימינולוגיה היא בפיתוח הידע על גורמי הפשיעה ובהעשרת ההבנה של המאפיינים האישיותיים המשמשים קרקע מכינה לעבריינות, וכן ההבנה של שיטות הטיפול בעבריינים ושיקומם.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' משה אדד ראוי לפרס ישראל בחקר הקרימינולוגיה לשנת תש"ע.

משה אדד – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר אילן – הוא מחשובי החוקרים והמרצים הבכירים בתחום הקרימינולוגיה בישראל. מחקריו המקיפים קידמו את הבנת התנהגותו של האדם בכלל ושל העבריין בפרט, וסייעו לפתח שיטות לניבוי עבריינות וכן לטיפול בעבריינים ולשיקומם. פרופ' אדד תרם רבות לחקר עבריינות הנוער ולהבנת הקשר בין מחלות והפרעות נפשיות להתנהגות עבריינית. כמו כן הוא קידם מאוד את ההוראה ואת המחקר בקרימינולוגיה והעמיד תלמידים רבים.

פרופ' אדד מתגורר בחדרה. הוא נשוי לנעמי לבית רסל, בתו של העיתונאי והסופר מרדכי רסל, ממייסדי קיבוץ ניר עציון. משה ונעמי הם הורים לאפרת, לחנן, לאבישי, לצורית ולנירית, ויש להם ארבעה עשר נכדים.