פרופ' רוטנברג פרסם ספרים, עשרות מאמרים מחקריים בכתבי עת מקצועיים ופרקים בספרים.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ט בתחום חקר העבודה הסוציאלית.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' הלל שמיד, יו"ר, פרופ' אורה גילבר, פרופ' יוחנן ווזנר
פרופ' מרדכי רוטנברג הוא חוקר בעל סגולות מיוחדות במינן, והוא פיתח מודל חשיבה מקורי המבוסס על פרשנות ייחודית למושגים יהודיים חסידיים. המודל מבוסס על הרעיון הקבלי של הצמצום, המאפשר פינוי מקום לאחר ומתמודד עם נושאים הנמצאים במרכז המחקר והעיון החברתי בארץ ובעולם, כמו שאלת הנרטיביזם הטיפולי, התיוג החברתי ויכולת החברה לכלול בתוכה את "האחרים" שבקרבה. למודל המקורי והחדשני שפיתח פרופ' רוטנברג השלכות על חקר העבודה הסוציאלית בהקשריה המגוונים, וכן על תחומי ידע אחרים במדעי החברה, כמו סוציולוגיה ופסיכולוגיה.
על פי המודלים החדשניים שפרופ' רוטנברג מציע קיימים בספרות היהודית-מדרשית-קבלית-חסידית רעיונות פסיכולוגיים וסוציולוגיים עמוקים המעידים על הבנה עמוקה של נפש האדם ושל ההתנהלות החברתית של העולם. לתפיסתו – המתבססת על טענתו של הסוציולוג הידוע מקס וובר – כל התנהגות חברתית תוך-אישית ובין- אישית נובעת מיסודות אמונה תיאולוגיים היוצרים את דרכי פעולתם של בני האדם. פרופ' רוטנברג חשף את היסודות התיאולוגיים הנוצריים של הפסיכולוגיה המערבית ופיתח תפיסה חברתית אלטרנטיבית על בסיס התיאולוגיה היהודית, שיש לה השלכות על העבודה הסוציאלית. מודל הצמצום שפותח על ידי פרופ' רוטנברג הוא מודל פסיכו-חברתי פלורליסטי, המאפשר תיקון ושיקום תוך גישה פלורליסטית ואופטימית. הנחת העבודה היא שתיאולוגיית הצטמצמותו הרצונית של האל לפנות מקום לאדם כדי להיכנס עמו ליחסים דיאלוגיים של דו-קיום משמשת בסיס לערבות הדדית אנושית. משנת "הערבות ההדדית" שפרופ' רוטנברג פיתח כפרדיגמה אלטרנטיבית לרווחה חברתית כוללת התייחסות לממד הבין-דורי, התוך-אישי, הבין-אישי והעל-אישי. מדובר במודל שיישומו אוניברסלי ואשר יצר מושגים טיפוליים חדשים, מודל המתאים באופן מיוחד לחברה שהקוד התרבותי היהודי הוא אחד משורשיה התרבותיים, כמו החברה הישראלית. בניגוד לדומיננטיות של הצלחה חומרית כאידיאל חברתי בלעדי פיתח רוטנברג אף את המודל של יחסי "זבולון ויששכר", אשר על פיהם לא רק הלמדן ה"יששכרי" והסוחר ה"זבולוני" הם אידיאלים שווי-מעמד, אלא גם ה"חסיד" ו"בעל החסד" יכולים להגשים את האידיאל היהודי, מי בתפילה ומי בעזרה לזולת.
בעשרות ספריו ומאמריו פרופ' רוטנברג מבטא את האידיאות המקוריות שלו, שיש להן השלכות לתחום הרווחה בכלל ולחקר העבודה הסוציאלית בפרט. ספריו נחשבים לפורצי דרך בשורה ארוכה של תחומים, כמו תולדות האידיאות, המבנה המעמדי של החברה, סטייה חברתית ועבריינות, פמיניזם, חינוך לאסרטיביות, פסיכואנליזה, פסיכופתולוגיה ופונדמנטליזם דתי. במגוון התחומים הללו הוא מחפש את התשתית הרעיונית היוצרת את העיוותים התפיסתיים המתבטאים במחלותיה הקונקרטיות של החברה. לשם כך הוא מתמודד עם שורה ארוכה של הוגי דעות, החל מהוגים קלאסיים כפרויד, קלווין, הגל ודרקהיים וכלה בהוגים בני זמננו כדרידה ולוינס. ספריו ראו אור בשפות שונות: באנגלית, בצרפתית, בפורטוגזית וביפנית.
את רעיונותיו המקוריים ואת גישתו החדשנית בחקר העבודה הסוציאלית הפנימו תלמידיו במהלך שלושים ושמונה השנים שבהן הוא חקר ולימד בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום הם מיישמים את תורתו הלכה למעשה. במהלך השנים קמה מבין תלמידיו הרבים עמותה העוסקת בהנחלת הפסיכולוגיה היהודית בזיקה לתרומתה של העבודה הסוציאלית לקידום רווחתן של אוכלוסיות מיוחדות ואוכלוסיות מצוקה; כל זאת על פי משנתו ותורתו.
שני מפעלים בעלי משמעות ציבורית קמו כמרכזי לימוד להוראת הרווחה החברתית על פי המודלים שהציע פרופ' רוטנברג:
- המרכז לפסיכולוגיה יהודית בירושלים (ע"ש בנו, בעז רוטנברג ז"ל). במסגרת המרכז נלמדת ומיושמת תורתו באופן מעשי ככלי לתקשורת ולהבנה טובה יותר של היחס הבין-אישי ודרכי תיקון לחריגים ולנפגעים שבחברה ולנפש כל אדם.
- המרכז לרווחה חברתית-יהודית על פי משנתו של פרופ' רוטנברג שהוקם על ידי בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית. המורים במסגרת זו הם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שהיו תלמידיו של פרופ' רוטנברג. בכך זוכה פרופ' רוטנברג להנחיל לדורות הבאים את המודל האידיאולוגי שיצר מתוך עיסוקו רב-השנים בתחום העבודה הסוציאלית.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' מרדכי רוטנברג ראוי לפרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית לשנת תשס"ט.
קורות חיים
פרופ' רוטנברג מתגורר בירושלים, והוא נשוי לנעמי ואב למיכל, ליעל, לעמי ולבעז ז"ל שנפל בשירותו הצבאי, ויש לו נכדים ונינים רבים.
לימודים והשתלמויות
1956 דיפלומה מקצועית בעבודה סוציאלית, ירושלים
1960 תואר ראשון בסוציולוגיה ובחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1962 תואר שני בעבודה סוציאלית ובקרימינולוגיה, אוניברסיטת ניו יורק, ארצות הברית
1969 תואר דוקטור ברווחה חברתית ובפסיכולוגיה חברתית (בהצטיינות), אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארצות הברית
1970 השתלמות בתר-דוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארצות הברית
תפקידים אקדמיים
1969– חבר בסגל בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים (מ-1988 בדרגת פרופסור מן המניין)
1969–1970 מרצה באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארצות הברית
2006– מנהל תכנית לימודי תעודה בפסיכולוגיה יהודית, בית מורשה, ירושלים
2008– ראש התכנית ללימודי רווחה ויהדות, בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
תפקידים אחרים
1988– חבר הנהלה במכון הישראלי לענייני ציבור ומדינה
2003 מעביר סדנאות ומנחה דיאלוגים בין יהודים לערבים בתורכיה ובבוסניה
2005– ראש עמותת המרכז לפסיכולוגיה יהודית, ירושלים
פרסים ואותות הוקרה
1997 פרס ירושלים למחשבת ישראל על הספר "קיום בסוד הצמצום"
2004 ספר לכבוד יום הולדתו ה-70: "החיים כמדרש – עיונים בפסיכולוגיה יהודית"
מפעל חיים
"טיפול הוא סוג של אתגר, וככל שהוא קשה יותר, הוא מאתגר יותר. כשרתמתי להתמודדות עם האתגר את הדמיון ואת יצר ההרפתקה, הבאתי את הפסיכולוגיה ואת הטיפול האישי למחוזות חדשים ומרתקים", אומר פרופ' מרדכי רוטנברג, מן החוקרים החדשניים והמקוריים ביותר בתחום הטיפול האישי הפסיכולוגי והסוציאלי.
מרדכי רוטנברג נולד ב-1932 בברסלאו שבגרמניה (כיום וורוצלב בפולין) למשפחה חסידית משושלת האדמו"ר מגור, וגדל בצל התחזקות הנאצים. ב-1939 הצליחה המשפחה להימלט מגרמניה, עלתה ארצה והשתקעה בירושלים, ושם המשיך מרדכי להתחנך במוסדות תורניים. כשהיה בן 14 הצטרף לגדנ"ע (גדודי הנוער) של ה"הגנה", והשתתף בפעולות כמו מארבים, הקמת ביצורים ופריצת דרך בורמה. במלחמת השחרור עצר – עם חבריו – את טור המשוריינים של הלגיון הירדני שהגיעו עד מנזר נוטרדם, כשהשליך עליהם בקבוקי מולוטוב, ובכך היה שותף להצלת ירושלים מחדירת הצבא הירדני. עם קום המדינה התגייס לנח"ל, והיה ממקימי קיבוץ שעלבים. הוא המשיך ללחום בפעולות תגמול מסוכנות להגנת אזורי הספר של המדינה הצעירה. בתקופה ההיא בלט בכישרון המשחק והעלה מחזות בהיאחזות הנח"ל שעלבים.
לאחר שחרורו מן הצבא שב רוטנברג לירושלים, השלים את לימודיו לתעודת בגרות, וקיבל משרת מורה לספורט בכמה בתי ספר בעיר. "עבדתי עם נוער די קשה, והרגשתי שהצלחתי להגיע אליו", מספר רוטנברג. "חיפשתי עבודה עם נוער, ומנהל במשרד הסעד שלח אותי ללמוד עבודה סוציאלית". בתקופת הלימודים המשיך להתפרנס מהוראה וגם ממשחק בתסכיתי הרדיו של קול ישראל. לאחר הלימודים מונה לקצין מבחן ומעקב בירושלים, ועבד עם עבריינים קשים במיוחד. "עברתי מהדרמה ברדיו לדרמה בחיים", הוא מחייך.
הנאתו מן הלימודים דרבנה אותו לפנות לתחום אקדמי, ותוך כדי עבודתו הוא למד לתואר ראשון בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה העברית. עם סיום הלימודים החליט לפנות למחקר ונסע ללימודי תואר שני בניו יורק, ושם עשה עבודת מחקר עם אסירים קשים בכלא "רייקרס איילנד" והצליח לשכנע את הרשויות לנקוט גישה טיפולית ושיקומית יותר, במקום רק ענישה. על כך קיבל תעודת הוקרה מיוחדת. בשובו ארצה מונה למפקח ארצי על הטיפול בנוער עבריין במוסדות חסות הנוער. ב-1966 יצא רוטנברג ללימודי דוקטורט בברקלי, קליפורניה, והמשיך את עבודתו עם אסירים קשים. "כתבתי מחקר על טיפוסי אסירים, לאחר שהעזתי להיכנס לגוב האריות ולשהות עם רוצחים ועם אסירי עולם. בעבודת המחקר הראיתי שאפשר להכשיר גם עבריינים קשים מאוד לחיים בחברה נורמלית, והפרכתי את המיתוס שיש עבריינים מלידה".
ב-1970 שב רוטנברג ארצה, והתקבל לסגל בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. בה בעת לימד גם פסיכולוגיה וקרימינולוגיה, והמשיך לעסוק במחקר. במסגרת הזאת החל לעסוק בפסיכולוגיה של הדת. "בברקלי שמתי לב כי הסטיגמות על חולי נפש דומות לאלו שעל אסירים: מתייחסים אליהם כאל פגועים מלידה, באופן דומה לקלוויניזם הפרוטסטנטי, האומר כי אדם נולד חוטא או פושע, ואינו יכול לשנות זאת", הוא אומר. הספר שבו פרסם את ההקבלה עורר עניין רב בעולם, ותורגם אפילו ליפנית.
בהמשך עבודתו התחיל רוטנברג לחקור גם את ההיבטים הפסיכולוגיים במקורות היהודיים. "חצבתי מתוך מסורת הפרשנות היהודית את הפסיכולוגיה שיש שם. בניגוד לתפיסה כי אדם נולד חוטא, אני מאמין ומראה כי אדם יכול לשנות את גורלו, ופעמים רבות אפשר לעשות את זה באמצעות הכרת עולמו הדתי של המטופל".
תפיסתו הטיפולית של רוטנברג מבוססת על העמדה כי חברה נמדדת בדרך שבה היא מתייחסת לסוטה, לשונה ולחריג. "המודל שפיתחתי מאפשר לכל אחד לקבוע את גורלו ולהתקבל לחברה", רוטנברג מסביר. "הוא מבוסס על ארבעה ממדים – הבין-דורי, התוך-אישי, הבין-אישי והעל-אישי – ואפשר לרתום כל ממד כזה לטיפול. הידיעה של מטופלים שאפשר למצוא לגיטימציה ביהדות לתופעות כמו שמיעת קולות או יצר הרע מקלה עליהם מאוד ומאפשרת להם להתקבל לחיק החברה".
פרופ' רוטנברג מדריך מטפלים רבים בשיטות העבודה החדשניות שלו, ולפני כמה שנים הוא הקים מרכז לפסיכולוגיה יהודית להנחלת שיטת הטיפול הייחודית על שם בנו, בעז רוטנברג, שנפל תוך פעולה מבצעית ביחידה מובחרת בצנחנים. המרכז הוקם כעמותה, הצליח מאוד, ועבר לפעול במסגרת האוניברסיטה. "מעולם לא הלכתי בתלם: תמיד חיפשתי לחדש ולצעוד בדרכים לא סלולות", הוא אומר. "זו גאווה גדולה שהדרכים האלה גם עוזרות לנזקקים וגם זוכות להכרה של הממסד האקדמי".
פרסומים נבחרים
-
- 1978 Damnation and Deviance: the Protestant Ethic and the Spirit of Failure (תורגם גם ליפנית)
- 1990 קיום בסוד הצמצום: מודל התנהגותי לפי החסידות הקבלית
- 1994 שבעים פנים לחיים: רה-ביוגרפיה מדרשית כפסיכותרפיה אישית
- 1994 נצרות ופסיכיאטריה, קורס באוניברסיטה המשודרת
- 1995 פרד"ס הנפש: הגשר הפסיכו-תרפויטי בין הרציונלי למיסטי
- 1997 פסיכולוגיה יהודית וחסידות, קורס באוניברסיטה המשודרת
- 1999 היצר: הפסיכולוגיה הקבלית של מיניות ויצירתיות
- 2001 ממקדש למדרש: פונד-מנטליזם פסיכולוגי והיהדות
- 2005 שכול והאגדה החיה: לא המעשה עיקר אלא המעשייה
- 2008 על החיים והאלמוות: דימויי גן העדן כמעצבי התנהגות, נצרות איסלאם והיהדות