חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"א בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
מרדכי בן פורת – שהתגייס ל"הגנה" וארגן בשנים 1949–1951 את עלייתם של 120 אלף יהודי עירק בתושייה, בנחרצות ובדבקות עילאית במטרה ותוך סיכון חייו – נולד בבגדד בשנת 1923, ועלה לארץ בשנת 1945.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אניטה שפירא - יו"ר, מר חיים ישראלי, מר אלי עמיר
מרדכי בן-פורת, הוא אחד האישים אשר שמם נקשר בהצלת יהודים, בהעלאתם ארצה ובקליטתם בה. משחר נעוריו היה חבר תנועת "החלוץ" הציונית שפעלה במחתרת בעירק. הוא עלה ארצה בשנת 1945, גויס לשורות "ההגנה", השתתף בקורס הקצינים הראשון של צה"ל, ונטל חלק, כמפקד פלוגה, במלחמת השחרור.
בשנים 1949–1951 נשלח לארגן את עלייתם של יהודי עירק לישראל במסגרת המבצע "עזרא ונחמיה". היו אלה שנים קריטיות בחיי יהודי עירק, שנות הכרעה לעלייה ארצה. בן פורת אחראי על ארגון עלייתם ארצה של מאה ועשרים אלף יהודים תוך שנה. במבצע זה סיכן לא אחת את חייו, והיה מטרה לפגיעה מצד שלטונות עירק. בשובו ארצה הוא נרתם לקליטתם של יהודי עירק בארץ. במסגרת תפקידו כראש מועצת אור-יהודה הוא השקיע מאמץ מיוחד בחינוך ובשירותים העירוניים, ובמסגרת פעולתו בכנסת כחבר כנסת ואחר כך כשר בממשלת ישראל נאבק לשוויוניות בחברה ולהעלאת רמת החיים והחינוך של העולים וילדיהם.
בשנת 1979 נשלח בן פורת על ידי הסוכנות היהודית והממשלה לסייע בהוצאת של יהודים מפרס לאחר עליית חומייני לשלטון וניתוק היחסים הדיפלומטיים בן פרס לישראל. גם כאן פעל בתנאים קשים ומסוכנים ולא חסך מאמץ להציל יהודים.
בן-פורת נמנה על מקימי הארגון של יוצאי ארצות ערב אשר נטשו את ארצותיהם ועלו ארצה כפליטים.
גולת הכותרת של פעילותו בארץ היא הקמת המרכז למורשת יהדות בבל באור-יהודה. מפעל זה מרכז בתוכו ספרייה ענקית, מוזיאון ותצוגה מתמדת ומרכז סמינריוני לעשרות אלפי מחנכים, מורים ובני נוער הלומדים את מורשת יהודי בבל – העתיקה בגלויות.
בשנות פעילותו הוא הידק את הקשר עם יוצאי עירק המפוזרים עדיין באנגליה, בארה"ב ובארצות אחרות, וחיזק את הקשר שלהם ליהדות ולישראל.
על מפעל חייו, על אומץ לבו ועל נכונותו להסתכן למען המדינה ועל מסירותו ללא גבול למפעל הציוני, לקהילתו ולכלל ישראל מצאה ועדת השופטים את מר מרדכי בן-פורת ראוי לפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"א.
קורות חיים
מרדכי בן פורת – שהתגייס ל"הגנה" וארגן בשנים 1949-1951 את עלייתם של 120 אלף יהודי עירק בתושייה, בנחרצות ובדבקות עילאית במטרה ותוך סיכון חייו – נולד בבגדד בשנת 1923, ועלה לארץ בשנת 1945.
מרדכי בן פורת, הבכור למשפחה בת 13 נפשות, היה נשוי לרבקה ז"ל, גננת במקצועה, ולהם 3 בנות ו-15 נכדים. נישא שנית לנחמה בן ש"ך.
ציוני דרך בחייו
1942 הצטרף לתנועת "החלוץ" הציונית שפעלה בעירק במחתרת.
1945 עלה לארץ בעקבות משפחתו, והמשיך את חברותו ב"הגנה".
1947 עבר קורס מפקדי כיתות ב"הגנה".
1948 נשלח לקורס הקצינים הראשון של צה"ל, ולאחר מכן השתתף במלחמת העצמאות כמפקד פלוגה.
1949 נשלח לארגן את עליית יהודי עירק במסגרת המבצע "עזרא ונחמיה".
1955 לימודים אקדמיים.
1955–1969 התגייס לעבודה באור יהודה ועמד בראש היישוב 14 שנים.
1965 הצטרף לתנועת רפ"י של בן גוריון ונבחר לכנסת. היה סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדות חוץ וביטחון, חינוך ותרבות, ביקורת המדינה וחוקה חוק ומשפט. עמד בראש הלוחמים לבחירה ישירה של ראשי הרשויות המקומיות.
1970–1972 סגן מזכיר מפלגת העבודה. סיים לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.
1975 ייסד את הארגון העולמי של יהודים יוצאי ארצות ערב(WOJAC) ופרש מניהולו בשנת 1988.
1977 היה חבר משלחת ישראל באו"ם.
1979 נשלח לפרס כדי לסייע ליהודים לצאת מהמדינה לאחר עליית חומייני לשלטון.
1981 נבחר לכנסת העשירית כשני ברשימתו של משה דיין, "תל"ם".
1982 היה שר בלי תיק בממשלת ישראל. כדי למנוע ניגוד אינטרסים התפטר מראשות "מרכז מורשת יהדות בבל".
1984 התפטר מן הממשלה בגלל ההידרדרות הכלכלית והצורך בנסיגה מלבנון. הודות להצבעתו פוזרה הכנסת, ובעקבותיה הורכבה ממשלת אחדות שכה רצה בה.
1988 נבחר מחדש ליו"ר מרכז מורשת יהדות בבל.
מפעל חיים
"הורי ז"ל, לאחר הפוגרום ביהודי בגדד בשנת 1941, החליטו לעזוב את עירק. אבי רצה להגר להודו, שהייתה מדינת הגירה ליהודים רבים במשך שנים. אמי אמרה: רק לארץ ישראל. אמרה ועשתה. בשנת 1943 שכרה משאית שהביאה אותה לארץ, ולאחר מאמצים רבים קיבלה רשיון עלייה לכל המשפחה, שנקרא בשנים ההן 'סרטיפיקט'. כשהרשיון בידה חזרה לעירק, ותנועת המחתרת החלוצית הכניסה לדרכון שלה את התמונות של כל בני המשפחה. ב-1944 שכרו אבי ואמי מטוס ימי שהמריא מאגם חבנייה, שהיה בתוך המחנות הצבאיים הבריטיים, והמשפחה יצאה לדרך. המטוס נחת בים המלח. אמי הייתה בהיריון ובן הזקונים כבר נולד בירושלים. אני נותרתי עוד שנה בבגדד, ועליתי בגפי". כך מתאר מרדכי בן פורת את פרשת עלייתה של משפחתו לארץ.
מרדכי בן פורת נולד בבגדד בשנת 1923. בנעוריו היה חבר בתנועת "החלוץ" שפעלה בעירק במחתרת, והושבע לארגון ה"הגנה". לארץ עלה בשנת 1945. עלייתו ארכה חודש ימים בהליכה ובטרמפים, דרך סוריה ולבנון, עד כפר גלעדי. בארץ המשיך להיות חבר ב"הגנה". כשפרצה מלחמת העצמאות הוא השתתף בקורס הקצינים הראשון של צה"ל, ובמלחמה היה מפקד פלוגה.
בשנת 1949 נשלח בן פורת על ידי "המוסד לעלייה ב'" לארגן את הבריחה מעירק לעבר פרס, ואחר כך מצא את עצמו מארגן את המבצע הגדול בהיסטוריה היהודית – מבצע "עזרא ונחמיה". הוא כתב ספר על מבצע זה בשם "לבגדד וחזרה", ובו הוא מספר, בין היתר: "ב-3 במרס 1950 בערב נחפזתי לתחנת האלחוט שלנו. יצחק צאיג ושמשון חוביבה היו נתונים בשלבים האחרונים של סגירת המכשיר. ביקשתי שימתינו, הוצאתי נייר, ולאור המנורה קראתי את המברק הבא: 'מגיע לנו לפרוץ בבכי בראותנו את פרי עמלנו ופרי עמלם של אלה שקדמו לנו. הנה הגיעה גאולת היהדות האומללה הזאת. הממשלה העירקית החליטה ברוב קולות לאשר את יציאת היהודים'". המבצע הביא לעלייתם לארץ של 120 אלף מיהודי עירק.
בשובו לארץ, אחרי עינויים קשים שסבל במעצריו ובמאסריו, למד מרדכי בן פורת בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית, בחוג למדע המדינה, ולאחר מכן למד מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.
על התגייסותו לפעילות באור יהודה מספר מרדכי בן פורת: "בשנת 1955 פנה אליי השר גיורא יוספטל המנוח ואמר לי: 'יש ג'ונגל ליד תל אביב, וצריך להשתלט עליו.' אור יהודה הייתה מורכבת באותם ימים משתי מעברות – כפר ענא וסקיה. במקום לא היה חשמל ולא היו שירותים אלמנטריים. בחורף בוססו כולם בבוץ. ליציאה לעבודה, כשהייתה עבודה, הצטיידו בשני זוגות נעליים: אחד להליכה בבוץ עד הכביש והשני לנסיעה באוטובוס. לאחר שלוש שנים העברתי את משפחתי לאור יהודה. בערב הראשון זרקו אליי אבן למרפסת. רעייתי רבקה ז"ל נבעתה. לאחר שעה הגיעו אליי עם זר פרחים, וזה עודד את רעייתי: בסך הכול העריכו תושבי אור יהודה מאוד את מסירותי, ובמשך 14 שנים העניקו לי קולות בקלפי כדי להחזיק בכהונת ראש המועצה".
בשנת 1965 נבחר מרדכי בן פורת לכנסת מטעם רשימת רפ"י ונתמנה לסגן יו"ר הכנסת ולחבר ועדת חוץ וביטחון וועדת החינוך והתרבות. בכנסת פעל, בין היתר, להעברת חוק הבחירה הישירה של ראשי הרשויות וכן למען זכויות היהודים שנטשו את ארצות ערב. ב-1977 כיהן כחבר במשלחת ישראל לאו"ם, וב-1979 נשלח על ידי הסוכנות היהודית וממשלת ישראל לסייע בהוצאת היהודים מפרס לאחר עליית חומייני לשלטון. בשנת 1981 נבחר שוב לכנסת, במקום השני ברשימתו של משה דיין, "תל"ם", ונתמנה לשר בלי תיק. בן פורת יזם, בברכת ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, תכנית לשיקום הפליטים הערבים במחנות וכן להצלת שארית קהילות יהודי ערב. הוא כיהן בתפקידו עד 1984. בן פורת נתמנה על ידי דוד בן גוריון ז"ל, בצוואתו, לאחד הנאמנים האמורים להנחיל לעם ישראל את מורשתו של בן גוריון.
מרדכי בן פורת יזם וייסד את "מרכז מורשת יהדות בבל" באור יהודה, והוא עומד בראשו בהתנדבות עד היום. "חזיתי בעלייתם המבוהלת של יהודי עירק ובהתעמרות של פקידי השלטון העירקי ביהודים היוצאים ובגזילת מעט רכושם בעת שעזבו. היו לי ייסורי מצפון, ורציתי לעשות משהו למען היהדות הזאת בתחום התרבותי. את הרעיון הגיתי בשנת 1971 עם עוד כמה חברים, ובהם שלמה הלל. בפגישה הראשונה תיארתי איך אני רואה מרכז כזה שינחיל את המורשת המפוארת של יהדות בבל שניתקה משורשיה. ב-1973 ירינו את אבן הפינה למרכז. קיבלנו הקצבה מהסוכנות ומהאוצר. למרבה הצער פשט הקבלן את הרגל באמצע העבודה, והקמת המרכז נפסקה. התאוששנו לאחר חמש שנים, וחידשנו את העבודה, וב-1988 חנכנו את המרכז באור יהודה. עד היום ביקרו בו למעלה מ-300 אלף איש, ובהם כ-116 אלף תלמידים ובני נוער. המרכז הזה מנציח, למעשה, את מורשתם של 120 אלף היהודים שעזבו את עירק. כדאי לזכור שכיום מצויים בארץ כ-252 אלף יהודים מאנשי אותה עלייה ומצאצאיהם".