פרופ' מרים בן פרץ

לימודים והשתלמויות

1958 תואר בוגר בביולוגיה (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית, ירושלים
1969 תואר מוסמך בהוראת המדעים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית, ירושלים
1977 תואר דוקטור בחינוך באוניברסיטה העברית, ירושלים

תפקידים אקדמיים בארץ

1969–1997 חברת הסגל של בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה (מ-1990 פרופסור מן המניין)
1978–1985 ראש החוג להוראה באוניברסיטת חיפה
1988–1993 ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה
1993–1996 נשיאת מכללת תל חי
1993–2000 מייסדת וראש המרכז לחינוך יהודי בישראל ובתפוצות באוניברסיטת חיפה

תפקידים אקדמיים בחו"ל (סמסטר קיץ וסדרות של הרצאות)

1980–1986, 1993 ו-1994 פרופסור אורח במכון אונטריו לחקר החינוך, טורונטו, קנדה
1980 פרופסור אורח באוניברסיטת יוהנס גוטנברג, מיינץ, גרמניה
1986–1987 ו-1994–1998 פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה
1987, 1989–1991, 1994–1996 ו-2000–2001 פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן, ארצות הברית
1987 פרופסור אורח באוניברסיטת קלגרי, קנדה
1992–1994 פרופסור אורח באוניברסיטת אלברטה, קנדה
1993 פרופסור אורח באוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
1999–2001, 2003 ו-2005 פרופסור אורח במכון קרנגי לקידום החינוך, סטנפורד, קליפורניה

תפקידים אחרים

מילאה שורה ארוכה של תפקידים מקצועיים וציבוריים, ובהם:

1973–1978, 1983–1988 ו-1997–1998 חברת המועצה של עיריית חיפה
1992– חברת ההנהלה של קרן תרבות חיפה
1993–1994 יו"ר הוועדה לעניין הרפורמה בבחינות הבגרות, משרד החינוך
1993– חברת ההנהלה של בית "יד לבנים" בחיפה ויו"ר ועדת התכניות
1996–1999 חברת הוועדה לקשרי-חוץ באגודה האמריקנית לחקר החינוך
1997–1998 יו"ר הוועדה להכנת תכנית החומש לחינוך במגזר הערבי, משרד החינוך
1998– יו"ר ועדת ההיגוי של התמחויות מורי מורים במכון מופ"ת להכשרת עובדי הוראה במכללות
1998– יו"ר ועדת ההיגוי ברשות הבין-מכללתית למחקר במכון מופ"ת להכשרת עובדי הוראה במכללות
1999–2003 יועצת לראש עיריית חיפה בענייני מדע, קהילה וקשרי חוץ
2000 יו"ר הוועדה לרפורמה בהכשרת מורים, משרד החינוך
2001– חברת חבר הנאמנים במכללת תל חי
2005 חברת ועדת המשנה לעניין מורים בכוח המשימה הלאומי לקידום החינוך ("ועדת דוברת")
2005– חברה בצוות המומחים במרכז הארצי להערכה

אותות הוקרה ופרסים

1971 פרס עמוס דה-שליט בהוראת המדעים ממכון ויצמן למדע, רחובות
1997 פרס על מפעל חיים בחקר תכנון לימודים מאגודה האמריקנית לחקר החינוך
2001 אות יקירת העיר חיפה
2002 אות יקירת אוניברסיטת חיפה

כבר בגיל הילדות גילתה פרופ' בן פרץ עניין בהוראה ובעיצוב מסגרות חינוכיות. כשלמדה בבית הספר התיכון כתבה עם חברה ספר על בית הספר האידיאלי. כשסיימה את לימודיה בתיכון פנתה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית, אך מלחמת השחרור קטעה את לימודיה, ורק כעבור שנים שבה לאוניברסיטה והשלימה את התואר. בשנים 1963–1969 לימדה ביולוגיה בבית הספר הריאלי, ואת רישיון ההוראה קיבלה לאחר קורס קיץ בחינוך. הרצאה ששמעה בקורס נטעה בה את הרעיון למחקר לתואר שני על פיתוח היצירתיות באמצעות הוראת הביולוגיה.

לאחר קבלת תואר מוסמך בהוראת המדעים פנתה בן פרץ לחקר החינוך. בעבודת הדוקטור שלה, בהדרכתם של הפרופסורים שלמה פוקס, ראש בית-הספר לחינוך, ואברהם מאייר, ראש המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, פיתחה סכֵמה לניתוח תכניות לימודים, תחום שיהיה לימים נדבך מרכזי בעבודתה המדעית. החוקרים העיקריים שהושפעה מהם הם פרופ' שלמה פוקס ופרופ' ליי שולמן מאוניברסיטת סטנפורד. עבודת הדוקטור שלה ומחקריה הרבים האחרים בתחום של תכניות לימודים זכו להכרה רחבה בעולם. היא חקרה את הנושאים של פיתוח תכניות לימודים, הפעלתן והערכתן. במחקריה גם טבעה את המונח "פוטנציאל קוריקולרי" – תפיסה כי תכנית הלימודים אינה מוצר מוגמר, אלא תבנית מודולרית שהמורים יכולים להתאים אותה לצורכיהם ולצורכי תלמידיהם. ספרה על תכניות לימודים (מ-1990) נחשב קלאסי בתחום.

במהלך לימודיה הצטרפה בן פרץ לסגל בית הספר לחינוך ולחוג להוראה באוניברסיטת חיפה. היא המשיכה בחקר תכניות לימודים והרחיבה את עבודתה גם למחקרים על הכשרת מורים. במחקריה עסקה רבות בהתפתחותם האישית והמקצועית של מורים. אחד ממחקריה החשובים משלב את חקר ההוראה עם חקר הזיכרון, והיא בדקה בו כיצד חוויות מקצועיות של מורים משפיעות על התפתחותם ועל רכישת הידע שלהם. היא פיתחה גישה השוואתית מקורית להכשרת מורים. בן פרץ מרבה להשתמש במחקריה בתחום החינוך גם בכלים ובתיאוריות מתחומים אחרים, ומחקריה בוחנים את התפתחותם של המורים בין השאר גם מהיבטים ובכלים פסיכולוגיים, היסטוריים וסוציולוגיים. מחקריה על לימודי מורים התרחבו בהדרגה גם למחקרים על מורי מורים: היא בודקת את המאפיינים של התפתחותם המקצועית ואת השפעתם על יצירתה של קהילת מורים לומדת.

בשנים האחרונות בן פרץ מרבה לעסוק במחקריה בחינוך היהודי בישראל ובתפוצות. היא ניתחה תכניות לימודים בחינוך היהודי בתרבויות שונות ובדקה תפיסות של סמלים יהודיים ושל זהות יהודית.

מחקריה הרבים והחלוציים של פרופ' בן פרץ הקנו לה מוניטין בין-לאומיים כחוקרת מן המעלה הראשונה. היא חברה באגודות מדעיות רבות בעולם ובישראל במערכותיהם של כתבי עת מקצועיים חשובים, והיא הוזמנה להרצות וללמד קורסים אקדמיים במוסדות רבים.

נוסף על עבודתה המחקרית הענפה תרמה בן פרץ לקידום החינוך בישראל, ועסקה רבות בפיתוח תכניות לימודים, בתכנון ובהערכה של תכניות חינוכיות ובעיצובן של כמה מן הרפורמות הגדולות במערכת החינוך. היא גם תרמה כל השנים מכישוריה ומזמנה לחברה בישראל ולקהילה בחיפה בפעילות בתחומים שונים במועצת העירייה, בשיתוף פעולה עירוני עם מוסדות בחוץ לארץ ובקידום התרבות והאמנות בעיר. הפעילות הזאת, אומרת בן פרץ, מבטאת את השקפת עולמה: "המחקר החינוכי והמעשה החינוכי משלימים ובונים אלו את אלה. שאלות המחקר נובעות מן השדה, ופֵרות המחקר מכוונים לתרום לעשייה החינוכית".