מירי וחיים ארנטל
על הזוכה
מקבלי פרס ישראל לשנת תשע"ט על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
בשנת 1973 התחתנו בני הזוג חיים ומירי ארנטל. שנה לאחר הולדת בנם הבכור מנחם הוא אובחן בסרטן מסוג לוקמיה. מנחם נאבק בגבורה בסרטן במשך 14.5 שנה עד שנפטר בערב פסח 1990.
כשישבו אבלים הבינו שהסיפור של מנחם לא נגמר, הוא בעצם רק עכשיו מתחיל. מנחם נתן להם המון בחייו, והעניק להם את ההשראה להעביר את זה הלאה. את מה שלמדו על בשרם, כמשפחה מתמודדת, הם מעבירים עד היום למשפחות שחוות מציאות חיים דומה – להם, ולילדיהם המתמודדים באומץ עם מחלת הסרטן.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
השופטת בדימ' שרה פריש, יו"ר, מר אבי בלשניקוב, מר איל גבאי, מר יהודה הראל, גב' אריאלה רג'ואן
בשנת 1973 התחתנו בני הזוג חיים ומירי ארנטל. שנה לאחר הולדת בנם הבכור מנחם הוא אובחן בסרטן מסוג לוקמיה. מנחם נאבק בגבורה בסרטן במשך 14.5 שנה עד שנפטר בערב פסח 1990.
כשישבו אבלים הבינו שהסיפור של מנחם לא נגמר, הוא בעצם רק עכשיו מתחיל. מנחם נתן להם המון בחייו, והעניק להם את ההשראה להעביר את זה הלאה. את מה שלמדו על בשרם, כמשפחה מתמודדת, הם מעבירים עד היום למשפחות שחוות מציאות חיים דומה – להם, ולילדיהם המתמודדים באומץ עם מחלת הסרטן.
ב־6.8.1990, סמוך לפטירתו של מנחם ז"ל, הוקמה עמותת זכרון מנחם – המרכז הישראלי לסיוע ותמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, על ידי בני הזוג ארנטל. הארגון הוא הראשון מסוגו בישראל ומהמקיפים שהוקמו בארץ במטרה להעניק תמיכה, ידע ושירותים חינוכיים, שיקומיים, חברתיים ומעשיים לכל בני המשפחה, הילד החולה, ההורים והאחים. הארגון הפך עם השנים למוסד ייחודי וידוע שצבר ניסיון, קשרים חובקי עולם ואותות כבוד.
עם פטירתו של מנחם ז"ל החלו בני הזוג בדרכם – ללא אמצעים, כלים או קשרים מיוחדים, מגובים רק בקומץ חברים, ניסיון אישי, רגישות והבנה. הפעילות, שהתחילה במחסן הביתי, התפתחה אט־אט, וכיום, לאחר קרוב ל־30 שנות עשייה, הם תומכים באופן יום־יומי ועקבי במשפחות המתמודדת עם ילד חולה בסרטן ואשר זקוקות לתמיכה.
בשנת 1993 הוקם מרכז אירוח בירושלים עבור חולי סרטן שמטופלים בירושלים ומתגוררים מחוץ לעיר. בשנת 1996 הוקם מרכז היום החברתי־חינוכי הראשון של העמותה בירושלים במבנה זמני, ובשנת 2004 עבר המרכז למבנה ייחודי, הנקרא "בית חלומותי". המרכז מעניק מדי שנה עשרות תוכניות תמיכה וחינוך למאות ילדים ומשפחות ומוענקת בו מעטפת תמיכה כוללת המשלבת עזרה לימודית, פעילויות העשרה ושיקום, ארוחות, טיפולים פרא־רפואיים, צוות פסיכו־סוציאלי ומרפאת ייעוץ אונקולוגי, קבוצות תמיכה ועוד. בשנת 2011 החלה העמותה במבצע ארצי מדי שנה לתרומות שיער, ומאז בזכרון מנחם נותנים לכל חולת סרטן בישראל בכל גיל פאה חדשה משיער טבעי ללא עלות.
לעמותה פרויקטים רבים נוספים המשלבים אוכלוסיות רבות ומגוונות בכל ימות השנה והשירות ניתן ללא הבדלי דת, גזע ומין. בין הפרויקטים מאגר תורמי דם וטרומבוציטים לחולי הסרטן בבתי החולים הדסה עין כרם, שניידר, רמב"ם וסורוקה, הפעלת בנות שירות לאומי ואלפי מתנדבים ברחבי הארץ לרווחת המשפחות ועוד.
העמותה נבחרה באמצעות מייסדתה המשותפת מירי ארנטל להשיא משואה בטקס המסורתי לציון יום העצמאות ה־69 של מדינת ישראל. בשנת 2017 קיבלה העמותה את אות הכנסת מטעם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. בשנת תשע"ה קיבלה את אות 50 שנה לשחרור ירושלים מטעם השרה מירי רגב.
עם השנים השיקו בני הזוג ארנטל שלוחות בחו"ל, וכיום, מלבד פעילות בארה"ב ובאוסטרליה, לעמותה פעילות משותפת במחנות הנופש להורים ולילדים באנגליה, הולנד וצרפת.
מהסיפור האישי שלהם הבינו איך כאב פיזי, חולשה ופחד מרסקים את הנפש. חולי סרטן שמרגישים שאיבדו את אישיותם ואת השייכות שלהם – מאבדים את הרצון לחיות. הורים שהקושי והחרדה מדלדלים את משאבי האמונה והתקווה שלהם, חסרים את הכוחות והיכולת לתמוך בילד.
בני הזוג שמו להם למטרה להיות שם בשביל צעירים חולי סרטן ומשפחותיהם. להוציא אותם מהכאב, הפחד והסבל למקום שמח ומלא תקווה. להעצים את תחושת החיים ולהעניק מגוון שירותים פרקטיים מקיפים להתמודדות ביום־יום.
לאור כל האמור לעיל, ראתה הוועדה בפועלם של חיים ומירי ארנטל עשייה התנדבותית המהווה מופת לנתינה ועזרה לזולת, ומצאה אותם ראויים לקבלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
קורות חיים
חיים ומירי ארנטל הם מקימי עמותת זכרון מנחם – המרכז הישראלי לסיוע ותמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם. הארגון הוא הראשון מסוגו בישראל ומהמקיפים שהוקמו בארץ במטרה להעניק תמיכה, ידע ושירותים חינוכיים, שיקומיים, חברתיים ומעשיים לקהילה ייחודית זו. הארגון הפך עם השנים למוסד ייחודי וידוע שצבר ניסיון וקשרים חובקי עולם. מאז ייסוד העמותה בשנת 1990 סייעה העמותה ל־47,753 ילדים חולים ובני משפחותיהם.
חיים ומירי ארנטל מתגוררים בירושלים. הם הורים לארבעה בנים ובת, וסבים לנכדים.
זכרון מנחם על ציר הזמן
8.4.1990 י"ג בניסן תש"ן; מנחם ארנטל, הבן הבכור מבין שישה ילדיהם של חיים ומירי נפטר ממחלת הסרטן לאחר מאבק בן ארבע־עשרה וחצי שנים.
6.8.1990 ערב ייסוד העמותה. הטקס, שכלל קונצרט, בין היתר בהשתתפות מרדכי בן דוד ואברהם פריד, נערך בבנייני האומה, ירושלים.
9.1990 השקת מערך המתנדבים של העמותה. מתנדבי זכרון מנחם החלו לפעול בבית החולים הדסה ובבתי חולים נוספים. כיום לארגון יותר מ־2,000 מתנדבים ברחבי הארץ.
10.1990 הקמת מאגר תורמי הדם ומרכיבי הדם של העמותה. עד כה נתרמו עשרות אלפי מנות דם, טסיות וגרנולוציטים מתורם יחיד (בבית החולים הדסה בירושלים, כ־80 אחוזים ממוצרים אלו נתרמים על ידי מתנדבי זכרון מנחם).
12.1990 השקת תוכנית מסיבות החגים של העמותה. מאז ועד עתה בזכרון מנחם מאמינים כי "יש לי יום יום חג" – כל ציון של יום לא שגרתי הופך למסיבה רבתי.
12.1990 הושקה תוכנית מחנות החורף באילת, עד היום נערכו 25 מחנות חורף, בהם השתתפו קרוב ל־3,000 חולים צעירים.
1991 פתיחת תוכנית מחנות הקיץ. מחנה קיץ ראשון מסוגו התקיים בקריית נוער בירושלים. לאורך השנים התרחבה הפעילות וכך, בכל שנה ושנה, לאחר מספר ימי מחנה בישראל מוטסים כ־130 ילדות וילדים חולי סרטן, חלקם במצבים רפואיים קשים ביותר, בליווי מאות אנשי צוות רפואי ומתנדבים, לאנגליה, להולנד ולצרפת, לסירוגין. עד היום נערכו 81 מחנות קיץ, אלפי מטופלים צעירים שעברו את החוויה המיוחדת והמחזקת הזאת חזרו הביתה במצבים רפואיים וגופניים משופרים לאין ערוך.
1993 פתיחת מרכז האירוח של העמותה בירושלים. המרכז משרת מאות ילדים חולים ומשפחותיהם לאורך השנה בעת שהם שוהים בעיר לשם טיפולים רפואיים במרכזים הרפואיים הדסה ושערי צדק.
1995 טיול לפטרה כאורחי בית המלוכה הירדני.
1995 ביקור ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעמותה בחודש יולי במחנה הקיץ בירושלים.
1996 פתיחת מרכז היום החברתי הראשון של העמותה בירושלים.
7.1999 נערך מחנה קיץ ראשון בצרפת.
8.1999 תחילת בנייתו של מרכז היום החינוכי־חברתי־שיקומי החדש, "בית חלומותי" בשכונת בית וגן בירושלים, ליד בית החולים שערי צדק. מאז נחנך הבניין בשנת 2004, מתקיימות בו מדי שנה עשרות תוכניות תמיכה וחינוך למאות ילדים ומשפחות ומוענקת בו מעטפת תמיכה כוללת המשלבת עזרה לימודית, פעילויות העשרה ושיקום, ארוחות, טיפולים פרא־רפואיים, צוות פסיכו־סוציאלי ומרפאת ייעוץ אונקולוגי, קבוצות תמיכה ועוד. עיריית ירושלים בתמיכת ראש העיר אהוד אולמרט הקצתה את המגרש למבנה. לאורך השנים 14,442 ילדים חולים ובני משפחותיהם השתתפו בחוגים ובשאר הפעילויות הייחודיות הנערכות במסגרתו.
2001 כנס ציון עשור בבנייני האומה, ירושלים.
2003 מחנות נופש להורים בישראל ובאירופה, בהולנד, שוויץ, צרפת ואנגליה, 12 מחנות כאלו שהפיצו את הבשורה של "חשיבה חיובית".
2009 אירוע מציירים את המחר. במסגרת זו, לציון 18 שנות פעילות של זכרון מנחם יצרו את הספסל הארוך ביותר במדינה שהוצב בשדרות אלרוב ממילא בירושלים. 180 אמנים בליווי ילדים חולים ציירו על 180 ספסלים את המחר שלהם.
2011 מבצע התרמת השיער הראשון. זכרון מנחם הוא הגוף המוביל בארץ המספק פאות חדשות תואמות משיער טבעי לחולות סרטן באשר הן בלי השתתפות כספית מצידן, בשיתוף פרוקטר אנד גמבל – פנטן, באמצעות אירועי התרמת שיער הנערכים במוסדות פרטיים וציבוריים שונים ברחבי הארץ ובסיוע מאות מספרות מובילות. עד כה נערכו לאורך השנים כ־225 מבצעים בעיקר במוסדות חינוך שונים.
2016 אירוע לציון 25 שנה לזכרון מנחם, היכל הפיס ארנה, ירושלים. האירוע נערך במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר הבריאות הרב יעקב ליצמן. מאות משפחות שכולות, אלפי משפחות מבריאים, מאות בנות שירות ואלפי מתנדבים הצביעו ברגליהם והתרגשו יחדיו.
פרסים והוקרות
1993 אות המתנדב המצטיין של העמותה ע"ש נינה לבנשטיין לעידוד מעשי התנדבות לעזרה לזולת
1994 אות ראש הממשלה מגן הילד
1995 אות הנשיא למתנדב
1995 אות ראש העיר ירושלים לארגוני מתנדבים מצטיינים (3,000 שנה לירושלים)
2000 אות הליונס למתנדב
2008 אות שנת ה־40 לשחרור ירושלים
2015 פרס ירושלים
2017 אות 50 שנה לשחרור ירושלים, מטעם שרת התרבות מירי רגב
2017 אות הכנסת, מטעם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין
2017 הדלקת משואה בטקס יום העצמאות ה־69 של מדינת ישראל
מפעל חיים
חיים ארנטל נולד בירושלים ביום העצמאות של שנת 1950 לאביו אליהו ולאימו בלומה לבית ריינר. בילדותו נשלח לתלמוד תורה שילה ליד מחנה שנלר; "מתחת לבית הספר עבר הגבול עם ירדן", הוא נזכר. אחר כך למד בישיבת קול תורה ובישיבת חברון בירושלים. בשנת 1969 התגייס לנח"ל לגרעין חרדי של אגודת ישראל. "מיד אחרי מלחמת ששת הימים הייתה אופוריה. יצאנו מהישיבה קרוב לשלושים חבר'ה", הוא מסביר. אחרי שחרורו מן הצבא הצטרף להוריו בעבודה בחנות התכשיטים של המשפחה.
מירי נולדה אף היא בירושלים בשנת 1950, בשכונת גאולה, לאימה נעמי לבית שטרואו ולאביה יוסף שנק, שניהם ילידי וינה. היא למדה בסמינר בית יעקב מכיתה א' עד י"ב ואחר כך הייתה מורה לריתמיקה ולספורט ואף עסקה בגרפיקה; "עבדתי בשתי משרות", היא נזכרת. בשנת 1973 נישאו מירי וחיים וקבעו את מושבם בשכונת רחביה בירושלים. שנה אחרי נישואיהם נולד בנם מנחם.
"כעבור שנה מנחם לא מרגיש כל כך טוב, קצת נודניק, ואני חשה שיש משהו ברקע. רופא הילדים בודק אוזניים, ריאות, גרון, ושולח אותנו לבדיקת דם". מירי הבחינה כי התשובות של בדיקות הדם הדאיגו את הרופא במעט. הוא שלח אותם לבדיקות נוספות והציע שהפעם הוא בעצמו יאסוף את התשובות. "פתאום עכשיו, פתאום היום, החיים נעצרים. אנחנו בסך הכול זוג צעיר, תינוק ראשון", אומרת מירי. על מנחם היא מספרת: "הייתה לו ילדות נהדרת, כל כך הרבה הקיפו אותו באהבה והסחת הדעת. הוא התפתח יפה, היה חכם ונבון".
החיים בצל המחלה, ששבה והתפרצה חמש פעמים במהלך חמש־עשרה וחצי שנות חייו, התנהלו במסלול שונה לגמרי ממה שתכננו בני הזוג. "אבל היה לנו אומץ וילדנו חמישה ילדים בלי עין רעה", אומרת מירי. ההתמודדות עם מחלתו של מנחם, בשילוב עם הניסיון לקיים בית נורמלי ככל האפשר למען שאר הילדים, נתנו בידיהם כלים חינוכיים יקרים מפז, שאותם הם חולקים כיום עם משפחות חדשות שבאות להיוועץ בהם לראשונה. "היום אני יושב פה בחדר עם משפחות חדשות, שלוש ארבע שעות הדרכה", מספר חיים, "לכל הפחות שעתיים מתוך הזמן הזה אנחנו מדברים על היחס לאחים האחרים במשפחה".
כשהיה מנחם בן 14 הציעו הרופאים שיעבור השתלת מח עצם, פרוצדורה שהייתה אז עדיין בתחילת דרכה. "אמרנו, אין לנו מה להפסיד, אבל ידענו שהסיכויים קלושים", מספרת מירי. זמן לא רב אחר כך הבינו שההשתלה לא הועילה. "לפני ראש השנה חזר לו בפעם החמישית", נזכר חיים. "ואז ידענו שזה גזר דין מוות. ישבנו וחיכינו". מנחם נפטר בערב פסח, ולפי ההלכה היהודית החג קוטע את אבלות ה"שבעה". "לא ישבנו שבעה, ישבנו רק ארבע שעות", מירי אומרת. "ואני חושבת שזה חסר. לכן אני אוהבת עד היום להעלות זיכרונות".
זמן לא רב אחר כך החליטו מירי וחיים באומץ להירתם למשימת הנתינה למי שעדיין זקוקים ליד מכוונת ומסייעת. "חשבנו שעקב הניסיון הרב שצברנו כדאי לתת מהניסיון שלנו למשפחות אחרות שעוברות את אותה חוויה ולהנחות אותן. לא היינו רוצים שאחרים יעברו את הדברים הקשים שאנחנו עברנו", כך אומרת מירי. "ובנוסף, החלל שנוצר בחיי אחרי הפטירה היה עצום, וחיים החליט להוציא אותי מהמקום הזה ולתת לי אפשרות להסיח את הדעת ולהיות עסוקה בעשייה".
באוגוסט 1990, זמן לא רב אחרי פטירתו של מנחם ז"ל, הקימו מירי וחיים את עמותת זכרון מנחם – המרכז הישראלי לסיוע ותמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם. פעילות הארגון מבוססת במידה רבה על הניסיון – החיובי והשלילי – שעברו בני הזוג בעת מחלת בנם. כך מסביר חיים: "אתן לך דוגמה. מנחם בחודשים האחרונים שלו סבל מכאבים נוראים, ובקושי הסכימו לתת לו משככים. היום העולם מאפשר לתת קנאביס, משככי כאבים, כל מה שצריך". בעקבות ההבנה שאין כל פגם בניסיון לשכך את כאביו של החולה הקימו בזכרון מנחם מרפאה המעניקה רישיונות לקנאביס רפואי. "היום מבינים שסבל לא מרפא שום דבר, אלא הפוך", מסביר חיים.
נושא נוסף שהרגישו בני הזוג שיש בו מקום רב לשיפור מקצועי הוא הקמת מאגר של תורמי מרכיבי דם (גרנולוציטים וטרומבוציטים). מתוך החיפוש האישי הדחוף שלהם אחר המרכיבים האלה באחת מנקודות ההידרדרות של מנחם, הבינו שאם יקימו מאגר של תורמים פוטנציאליים התהליך יהיה יעיל ומהיר ויוכל להציל חיים ברגע האמת.
בשנת 1993 הקימו את מרכז האירוח בירושלים לחולי סרטן ובשנת 1996 הוקם מרכז היום הראשון של העמותה בירושלים. בשנת 2004, בזכות תרומה של נוצרים הולנדים אוהבי ישראל, נפתח "בית חלומותַי". ילדים שנאלצים עקב מחלתם להיעדר מן הלימודים מקבלים בבית הייחודי הזה תמיכה חינוכית ועזרה לימודית. וגם להורים ולמשפחות מוגשת עזרה במעטפת כוללת ומחבקת: החל מקבוצות תמיכה וייעוץ פסיכו־סוציאלי ועד לקבוצות תמיכה וערבי דיון ייחודיים. במסגרת השאיפה להעניק להורים המותשים משהו מתחושת החיים הנורמליים הקימו במרכז גם ספא הכולל טיפולים מרגיעים ואפילו מכון טיפוח לאימהות.
כיום לארגון רכזי פעילות בכל בתי החולים בארץ, עם מגוון פעילויות לכל בני המשפחה בבתי החולים, בבתי הילדים, בימי כיף ובמחנות נופש. כל יציאה למחנה נופש כרוכה בהתארגנות של מאות פריטי ציוד רפואי, אנשי צוות מקצועי מקיף, וכמובן – מתנדבים רבים. בשנת 2011 החלה העמותה במבצע ארצי מדי שנה לתרומות שיער, ומאז בזכרון מנחם נותנים לכל חולת סרטן בישראל בכל גיל פאה חדשה משיער טבעי ובחינם.
חיים מבקש לסכם: "אחד מהדברים היפים בזכרון מנחם הוא שאנחנו לא מקטלגים אף אחד. יש כאן חינוך של צעירים וצעירות לנתינה, בלי הבדל דת גזע ומין. אבל אצלנו זה הרבה יותר מזה. זה בת־שירות מגוש עציון שלוקחת חולת סרטן מבית־לחם על הידיים כי קשה לה ללכת על האבנים בחוף בכינרת. אצלנו בשי"ן־גימ"ל נעצרים שני דברים: פוליטיקה ודת".