מר מיקי ברקוביץ
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ד בתחום ספורטאים מצטיינים.
מיקי ברקוביץ' הוא מגדולי הספורטאים של ישראל. הישגיו יוצאי הדופן בענף הכדורסל – הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית – הפכו אותו לגדול כדורסלני ישראל בכל הזמנים.
ברקוביץ' היה ונשאר הסטנדרט למצוינות, לעבודה קשה ובלתי מתפשרת ולחתירה בלתי פוסקת לניצחון ולהישגיות. הנחישות הזאת, שלימדה דורות שלמים של ספורטאים ישראלים מהו הרף המקצועני הנדרש כדי לבלוט ולזרוח, היא מתכונותיו הבולטות של אישיותו כאדם וכספורטאי.
מיקי ברקוביץ' יצר במו ידיו כמה מרגעי הנוסטלגיה אשר נתקבעו כנקודות מכוננות של מדינת ישראל. הוא דמות לחיקוי, סמל ישראלי שהיה ונותר קונצנזוס. בכך חרג בהרבה מגבולות הכדורסל ואפילו מגבולות הספורט.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
השופטים: מר אלי אוחנה – יושב ראש, גב' מירי נבו, פרופ' רוני לידור, גב' נטע ריבקין
מיקי ברקוביץ היה כוכב הספורט הישראלי הראשון.
מיקי ברקוביץ היה כוכב הכדורסל הישראלי הראשון.
מיקי ברקוביץ היה מותג – ומיקי ברקוביץ נותר מותג. יחיד סגולה שדי בשמו הפרטי. מיקי. מיקי מלך ישראל.
מיקי ברקוביץ הוא מגדולי הספורטאים של ישראל בשל הישגיו הרבים יוצאי הדופן בענף הכדורסל, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית – מה שהפך אותו לגדול כדורסלני ישראל בכל הזמנים.
רשימת ההישגים של מיקי ברקוביץ, בן 70, היא ארוכה ומרשימה. ברקוביץ, המזוהה בעיקר עם מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב, הוביל אותו לזכייה בשני גביעי אירופה הראשונים של המועדון (1977 ו־1981), ל־16 אליפויות, 13 גביעי מדינה וגביע בין־יבשתי.
את נבחרת ישראל הוביל ברקוביץ לזכייה באליפות אסיה (1974) ובמדליית הכסף באליפות אירופה (1979), טורניר שבו נבחר למצטיין. הישגים אלו לא שוחזרו בנבחרת הכדורסל עד היום. בסך הכול שיחק ברקוביץ במשך 24 שנים בליגה הבכירה: במכבי תל אביב, במכבי ראשון לציון, בהפועל ירושלים ובהפועל תל אביב, והוא מדורג שני ברשימת קלעי כל הזמנים עם 8,231 נקודות.
כדורסל הוא משחק קבוצתי, אבל כזה שיודע להבליט את המיוחדים. לא זו בלבד שמיקי ברקוביץ היה לרוב הקלע המוביל של הקבוצה שבה שיחק, אלא שהדרך שבה עשה זאת הפכה אותו לשחקן שלא ניתן להתיק ממנו את העיניים. הדרך המיוחדת, ביד אחת, שבה סיים התקפה מתפרצת – ממסירה של מוטי ארואסטי, האח הלא ביולוגי; הדרך הייחודית שבה התרומם לזריקה; המהירות, הכוח המתפרץ מחד לצד האלגנטיות והטאץ' העדין מאידך; החגיגה הייחודית שבה סיים עוד מהלך מוצלח – וכל זה התאגד לכדי אותו רגע נדיר באליפות אירופה לאומות בשנת 1979, שבה הוביל מיקי נבחרת שלמה ומדינה שלמה לניצחונות על אימפריות דוגמת ספרד, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה, ועד הגמר מול ברית המועצות הגדולה. אליפות שבסיומה נבחר כאמור ל־MVP.
אבל לא רק ההישגים בלטו אצל מספר 9 הנצחי, אלא גם אישיותו כאדם ואישיותו כספורטאי. ברקוביץ היה ונשאר הסטנדרט למצוינות, לעבודה קשה ובלתי מתפשרת, לחתירה בלתי פוסקת לניצחון ולהישגיות. הנחישות הזאת, שלימדה דורות שלמים של ספורטאים ישראלים מהו הרף המקצועני הנדרש כדי לבלוט ולזרוח, היא שייחדה את העלם הצעיר, שכבר בגיל 17 הצטרף לקבוצה הבוגרת והבהיר ששם מקומו.
וזה לא הכול. הוא הופיע בפרסומות, הוא היה נושא למערכונים שהפכו נכס צאן ברזל, הוא כיכב בתוכניות אירוח, הוא זכה לתשואות בכל מקום שאליו פנה. הוא היה מהגורמים לכך שמדינה שלמה – חילונים, דתיים, אשכנזים ומזרחים – נצמדה למקלטי הטלוויזיה מדי יום חמישי ולא פספסה צעד מצעדיו, קליעה מקליעותיו, חיוך מחיוכיו. כתבו עליו שירים, סיפרו עליו סיפורים, חיברו עליו אגדות שבמקרה שלו – מדובר באגדות שהיו באמת.
כל בית בישראל ידע לזהות את מיקי ברקוביץ כדמות לחיקוי, כסמל ישראלי שהיה ונותר קונצנזוס. כווינר האולטימטיבי. בכך חרג בהרבה מגבולות הכדורסל ואפילו מגבולות הספורט. גם כיום, שנים רבות לאחר פרישתו מספורט מקצועני, מיקי הוא שם שגור בפי כול, כמי שהפך חלק בולט ובלתי נפרד מרגעי הנוסטלגיה אשר נתקבעו כנקודות מכוננות של מדינת ישראל; כמי שהפך מדינה קטנה שמסתפקת בהפסד בכבוד – לאומה גאה אשר לא מוכנה להתפשר על פחות מהטוב ביותר; כמי שמסמל בכך את שאיפותיה של מדינה שלמה; כמי שראוי להיקרא גיבור ספורטיבי בכחול ולבן – הגיבור של כולנו.
על כל אלה בחרה הוועדה במיקי ברקוביץ לקבלת פרס ישראל לספורטאים מצטיינים לשנת תשפ"ד.
קורות חיים
מיקי ברקוביץ מתגורר בתל אביב עם אשתו שלי. הם הורים לעדי, רועי וניב וסבים לאריאל, שני, דניאלה, רני, ליאו, דין, דן, בר ומיה.
קבוצות ששיחק בהן
1965–1970 מכבי תל אביב, קבוצת הילדים
1971–1988 מכבי תל אביב
1973–1989 נבחרת ישראל בכדורסל
1975 קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת נבדה, לאס וגאס, ארצות הברית
1988–1993 מכבי ראשון לציון
1993–1994 הפועל ירושלים
1994–1995 הפועל תל אביב
לאחר פרישתו ממשחק ניהל כמה קבוצות, בהן: א.ס. רמת השרון; מכבי גבעת שמואל; עירוני נהריה.
פרסים והוקרות
1972 מלך הסלים של אליפות אירופה לנבחרות צעירות
1977, 1979 נושא את הדלקת לפיד המכביות
1979 MVP, אליפות אירופה בכדורסל
1991 נכלל ברשימת 50 השחקנים הגדולים של פיב"א
1995 העיטור הגבוה ביותר מטעם הוועד האולימפי הבין־לאומי
2004 השיא משואה בטקס יום העצמאות לצד רלף קליין
2008 אות היורוליג ל־13 הסמלים הגדולים בכל הזמנים של מכבי תל אביב
2010 השחקן הטוב ביותר של מכבי תל אביב בכל הזמנים
2017 חבר בהיכל התהילה של פיב"א
2022 פרס מפעל חיים בספורט, משרד התרבות והספורט
הישגים במדי מכבי תל אביב
2 גביע אירופה לקבוצות (1977, 1981)
1 הגביע הבין־יבשתי (1981)
4 סגנות אליפות אירופה (1980, 1982, 1987, 1988)
16 אליפויות מדינה (1972–1975, 1977–1988)
13 גביעי מדינה (1972–1973, 1975, 1977–1983, 1985, 1987)
הישגים במדי נבחרת ישראל
מקום ראשון, משחקי אסיה (1974)
מקום שני, אליפות אירופה (1979)
מקום שביעי, אליפות העולם בכדורסל (1986)
מפעל חיים
"התחלתי עם חלום, אך עם הזמן המציאות עלתה על כל דמיון".
מיקי ברקוביץ נולד בשנת 1954 בכפר סבא להוריו לזר ושושנה (לבית סגל), שניהם עלו ארצה מרומניה. בהיותו בן חצי שנה עברה המשפחה להתגורר בטבעון, וכעבור כשש שנים עברו לתל אביב. מיקי למד בבית הספר תל נורדאו שבעיר, אימו ניהלה את חנות המזכרות שלהם ברחוב דיזנגוף, ואביו עבד בחברת הספנות צים, על כן נעדר לתקופות ארוכות. "אבי קנה לי את הכדורסל הראשון שלי בארצות הברית", נזכר מיקי, "הוא היה כל כך יקר לליבי, הייתי שם אותו בשקית ניילון כשהקפצתי אותו ברחוב כדי שלא ישתפשף, ומייד לאחר שזרקתי אותו לסל הייתי מנקה אותו היטב".
כבר בצעירותו התגלה כישרונו הייחודי בכדורסל, אולם אימו שאפה שבנה היחיד יגדל להיות מהנדס או רופא ועל כן העדיפה שישקיע את זמנו בלימודים. "בילדותי גרנו בדירת קרקע, וכשהייתי אמור ללמוד וההורים היו בעבודה הייתי קופץ דרך המרפסת ובורח כדי להתאמן ולהשקיע בכדורסל". בגיל 11 הצטרף לקבוצת הילדים של מכבי תל אביב. אל האימונים היה מגיע באופניים שקנה בכסף שחסך מעבודתו כשליח פרחים. משנוכחה האם לראות שהישגיו בלימודים אינם מספיקים היא אסרה עליו להגיע לאימונים. "יהושע רוזין – המאמן המיתולוגי – הגיע לביתנו ושאל מדוע איני מגיע לאימונים", רק אז הבינה האם שמדובר בכישרון מיוחד ונתנה לבנה את ברכתה. "מאז ההורים שלי הפכו להיות האוהדים מספר אחת שלי. הם קיבלו את הכדורסל באהבה והיו מאוד גאים בי".
בגיל 16 עלה ברקוביץ לקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב. בעונה זו הוא זכה בתואר מלך הסלים של אליפות אירופה לנוער, והוביל את הנבחרת למקום הרביעי. לאחר השירות הצבאי התקבל לקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס, ארצות הברית. הוא קיבל מלגה מלאה והיה שחקן מוערך, מאמן הקבוצה אף סבר שהוא עשוי להיות מועמד ל־NBA. "בסוף העונה הזאת מכבי הפסידה באליפות המדינה. המאמן ומנהל הקבוצה ביקשו שאחזור, והציעו הצעה שלא יכולתי לסרב לה", וכך חזר ברקוביץ למדים הצהובים. בעונת 1977 פרצה קבוצת מכבי תל אביב אל התודעה האירופית בזכות זכייתה ההיסטורית באליפות אירופה בכדורסל. באותה השנה נישא ברקוביץ לשלי (לבית סובול) ונבחר לספורטאי השנה בישראל.
ברבות השנים נולדו לזוג שלושה ילדים ותשעה נכדים. על אף הקריירה התובענית והאינטנסיבית, הצליחו הזוג להקים משפחה חמה ומלוכדת. "היינו יותר באוויר מאשר על הקרקע אבל דאגנו תמיד לחזור הביתה לסופי השבוע כדי להיות עם המשפחה".
בד בבד שיחק ברקוביץ גם במדיה של נבחרת ישראל, ובשנת 1979 הוביל אותה לזכייה היסטורית במדליית הכסף באליפות אירופה. הוא זכה בתואר מלך הסלים, ה־MVP של האליפות ושוב ספורטאי השנה בישראל. "זה היה ההישג הכי גדול שלי בכדורסל הישראלי. במשחק חצי הגמר ניצחנו את יוגוסלביה כאשר קליעה שלי בשנייה האחרונה העלתה אותנו לגמר נגד רוסיה, אלופת העולם. במשחק הזה הפסדנו והגענו למקום השני המכובד". עד היום ההישג הזה לא שוחזר. יכולתו המרשימה הביאה את יובי בראון, מאמן אטלנטה הוקס, להזמין אותו למחנה אימונים בארצות הברית שבסופו הוצע לברקוביץ להצטרף ל־NBA – ליגת הכדורסל הטובה בעולם. אולם באותה העת הוא היה מחויב בהסכם למכבי תל אביב, ומנהליה סירבו לשחררו מהקבוצה. הצדדים אף הגיעו לבית הדין, אך בסוף הדיון ההסכם נותר בעינו. "השופט אמר: 'מישראל אני לא משחרר את מיקי ברקוביץ. יש לנו אחד שמביא כבוד למדינת ישראל'".
ברקוביץ נשאר במכבי, וכך הוא שיחק בקבוצה שש־עשרה עונות, בכולן זכתה הקבוצה בגביע ובאליפות המדינה. ב־1981 אף זכתה בגביע הבין־יבשתי ופעם נוספת בגביע אירופה – שם משחק הניצחון נגד סינודינה בולוניה הוכרע בקליעת הניצחון של ברקוביץ. על כך שהחמיץ את ההזדמנות לשחק ב־NBA אומר ברקוביץ: "בדיעבד אני שמח שנשארתי בארץ. אני ישראלי, הבאתי הרבה כבוד למדינה וקיבלתי בחזרה כבוד והערכה מקהל האוהדים".
בשנת 1988 עבר ברקוביץ לשחק בקבוצת מכבי ראשון לציון, שעלתה אז לראשונה לליגת העל. שלוש שנים אחר כך הגיעה הקבוצה להישג חסר תקדים כשהעפילה למשחק הגמר בתחרות גביע המדינה וזכתה במקום השני. ברקוביץ שיחק עונה בהפועל ירושלים ופרש ממשחק פעיל בגיל 41.
על סוד ההצלחה המסחררת מספר ברקוביץ: "כשיהושע רוזין הגיע לראות אותי לראשונה בקבוצת הילדים הוא אמר – אתה ילד פלא, תיזהר שלא ילך לך הפלא ויישאר רק הילד". הוא התכוון שניחנתי בכישרון, אבל רק בעבודה קשה אוכל להשיג את המטרה, וזה המוטו שלי בחיים. בסוף האימונים, כשכולם כבר היו הולכים הביתה, אני המשכתי לקפוץ בחבל, לעלות ולרדת במדרגות בהיכל ולהתאמן בזריקות לסל. רציתי להיות הטוב ביותר – אני ווינר בנשמתי, ושאפתי תמיד לנצח. לשמחתי הייתי שותף לניצחונות הגדולים ביותר בכדורסל הישראלי לאורך ההיסטוריה".
לאחר פרישתו ניהל ושימש בתפקיד מנהל מקצועי בכמה קבוצות בליגת העל, בהן א.ס. רמת השרון, גבעת שמואל, רעננה ועירוני נהריה. לאחר מכן פנה לתחום העסקי. בשנים האחרונות הוא מעביר הרצאות העצמה שבהן מספר את סיפורו האישי, מהי עבודת צוות, וכיצד נחישות, עבודה קשה ואמונה במטרה מובילות להצלחה. לאחר אסון שבעה באוקטובר הגיע לנחם משפחות שכולות ולעודד מפונים ופצועים בכל רחבי הארץ.
דמותו נצרבה בזיכרון הישראלי, אהוד מנור חיבר לכבודו שיר, בובת שעווה בדמותו הוצגה במוזיאון השעווה במגדל כלבו שלום בתל אביב ולאחר מכן במוזיאון השעווה בהרצליה, ובהיכל הספורט יד אליהו הוקצה קיר שלם שבו מוצגים הגביעים והמדליות שבהם זכה וכן פריטי אספנות נוספים.
ביום העצמאות ה־56 נבחר להשיא משואה. "לאורך כל השנים האהבה והחיבוק של עם ישראל נתן לי את הכוח להמשיך לשחק ולהצליח", מסכם ברקוביץ, "לשיר את התקווה במשחקים ובטורנירים חשובים בעולם היה עבורי מעמד מרגש ביותר וגאווה ישראלית גדולה".