נוסף על פרסומים אלה, פרסם פרופ' שורץ עוד עשרות מאמרי מחקר, ביקורות, תרגומים של עבודות מחקר וערכים אנציקלופדיים.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"א בתחום חקר מחשבת ישראל.
מיכאל שורץ – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב – הוא מבכירי החוקרים של ההגות המוסלמית ושל ההגות היהודית בימי הביניים. שורץ תרגם לעברית בת זמננו כמה מן הכתבים היהודיים החשובים ביותר של התקופה, ובראשם תרגום 'מורה נבוכים' לרמב"ם – תרגום הכולל מלאכת מחשבת של ביאורים והבהרות בדבר הרקע הפילוסופי של דברי הרמב"ם והקשריהם במקורות.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
החל משנת 1997 פונה פרופ' מיכאל שורץ לעסוק בהכנת תרגום הנאמן למקור הערבי של ספר המורה אך הנכתב בשפה העברית הרהוטה של ימינו. התרגום הופיע בשלמותו בשנת 2002. הרקע למפעל זה הוא העובדה כי התרגומים של אבן-תיבון ושל הרב יוסף קאפח אינם נגישים לקורא בן זמננו. גם יש מקום להציע תיקונים מסויימים לנאמר בתרגומים אלה. אין ספק כי מורה הנבוכים לרמב"ם הוא הספר המרכזי בתחום הפילוסופיה היהודית שנכתב עד זמננו. הוא מרתק ומאתגר ואין הוגה יהודי - כולל ההוגה המודרני - שיכל להתעלם מספר זה או לעקוף אותו. בהגשת הספר בתרגום מודרני לצבור המשכיל דובר עברית, פרופ' שורץ הגיש שי נפלא ומרנין לחברה הישראלית. ארון הספרים היהודי הועשר והורחב בצורה משמעותית. יש כאן הישג חינוכי אדיר; אך לא פחות מזה, הישג מחקרי מרשים.
עלינו להכיר תודה לפרופ' שורץ לא על התרגום בלבד. הספר מלווה אלפי הערות המפנים את הקורא הן למקורות היהודים של הרמב"ם הן למקורותיו בפילוסופיה הערבית בת זמנו. במובן זה, הערותיו של שורץ הן מעין פרוש מקיף לספר המורה (וזאת נוסף על העובדה כי כל תרגום הוא ממילא פירוש). כאן באה הבקיאות של מיכאל שורץ בפילוסופיה ערבית ימי-ביניימית לידי ביטוי מזהיר, כשתרגומו משקף את המציאות התרבותית בה חי ופעל הרמב"ם. לא בכדי נהנה פרופ' שורץ ממינוי אקדמי כפול: הוא היה חבר הן במחלקה לפילוסופיה יהודית הן במחלקה ללשון ערבית. שורץ מחזיר את ספר המורה לביתו ולעמו, אך גם מראה כיצד הספר מעורה בתרבות מקומו ויונק ממנה. תרומה זו הרים פרופ' שורץ לעולם המחקרי, עולם שאימץ את ההוצאה החדשה לחיקו, ללא עוררים. יש לציין, כמו כן, כי ההפניות הרבות לספרות הפילוסופית הערבית, מהוות תרומה סגולית גם לחקר האסלאם. כל זאת שלא להזכיר מאמרי מחקר יסודיים, דוגמת המאמר הגדול: Who Were Maimonides' Mutakallimum?", שהופיע בשני חלקים בכתב עת Maimonidean Studies.
אין ספק כי התרגום המעולה למורה הוא גולת הכותרת של עבודת פרופ' מיכאל שורץ. עם זאת אנו מצפים לפרסום תרגומן של עבודות מופת נוספות. שורץ כבר סיים את תרגומו של "שמונה פרקים" לרמב"ם, וכן את תרגומו של ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי.
עבודתו של פרופ' מיכאל שורץ מכבדת את האקדמיה הישראלית. היא מבוססת על הדיוק והאחריות האינטלקטואלית המאפיינים אקדמיה זו במיטבה. על ידי מתן פרס ישראל במחשבת ישראל למתרגמו של ספר המורה, האקדמיה הישראלית והחברה הישראלית מאשרות את מרכזיותו של ספר המורה לתרבות היהודית בשבילנו ולדורות, ומכירים את חלקם בשיח הרוחני שמעורר ומסמל ספר זה.
קורות חיים
פרופ' שורץ מתגורר בירושלים, נשוי למרים, אב לדוד צרי, חותן לשפרה וסב לשכיה, ליאיר, לרחל, לעוז, להלל ולשמעיה.
לימודים והשתלמויות
1954 תואר בוגר בשפה וספרות עברית ובהיסטוריה של המזה"ת, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1959 תואר ספרן מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
1961 תואר מוסמך בשפה וספרות ערבית ובתרבות מוסלמית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1965 תואר דוקטור בתיאולוגיה מוסלמית, אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה
תפקידים אקדמיים
1966–1977 חבר סגל בחוג לשפה וספרות ערבית, אוניברסיטת חיפה
1971–1974 מרצה בחוג לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת תל אביב
מענקי מחקר ופרסים
1986 מענק קרן הזיכרון לתרבות יהודית, ניו יורק, ארה"ב
מפעל חיים
"מבחינת המחשבה היהודית בימי הביניים, הרמב"ם הוא השיא", אומר הפרופסור מיכאל שורץ, מומחה בעל שם עולמי בחקר ההגות היהודית והמוסלמית של ימי הביניים. "כמו פילוסופים יהודים בני זמנו, גם הוא ניזון מן הפילוסופיה הערבית, ואפילו מן התיאולוגיה המוסלמית. בימי הביניים הקשר בין הדתות היה חזק, וכיום עבודתי יוצרת סוג של גשר ביניהן".
מיכאל שורץ נולד ב-1929 בזלצבורג שבאוסטריה, שם התחיל את חוק לימודיו. ב-1938 הצליחה המשפחה להימלט מציפורני הנאצים, עלתה ארצה והשתקעה בחיפה. בתיכון למד בבית הספר הריאלי, שם בחר כמעט באקראי בלימודי ערבית מורחבת. "בתיכון למדתי אצל הד"ר מאיר יעקב קיסטר, שהיה מורה כריזמטי מאוד, ובהשפעתו בחרתי בסופו של דבר ללמוד ערבית גם באוניברסיטה", מספר שורץ. עם סיום התיכון, ב-1947, הוא התגייס למשטרת היישובים העבריים ולאחר קום המדינה המשיך את שירותו במסגרת צה"ל עד 1950. לאחר שחרורו עלה לירושלים, ללמוד שפה וספרות ערבית, והיסטוריה של המזרח התיכון. "זכיתי ללמוד מפי מורים טובים כמו דוד צבי בנעט ושלמה פינס, ובלימודי היסוד גם גרשום שלום ולודביג שטראוס", הוא מספר. בהדרכת בנעט עשה את עבודת המוסמך שלו, על הראיות למציאות האל בתיאולוגיה המוסלמית המוקדמת. ב-1961 התחיל שורץ את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, והמשיך אותה באוקספורד שבאנגליה בזכות מלגה שקיבל. מחקרו עב הכרס עסק בבחירה ובגזירה בתיאולוגיה המוסלמית המוקדמת.
ב-1965 סיים שורץ את הדוקטורט, שב ארצה וקיבל משרה במכון האוניברסיטאי בחיפה (שהיה לאוניברסיטת חיפה). ב-1971 התחיל ללמד במשרה חלקית באוניברסיטת ת"א. "היתה לי שם חצי משרה, וכדי להשלימה קיבלתי חצי משרה גם בפילוסופיה יהודית", אומר שורץ. "בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים יש טקסטים שכתובים בערבית, ובהם עסקתי בשיעוריי".
פגישתו הראשונה של שורץ עם כתבי הרמב"ם התרחשה בעת שבתון באוקספורד, ב-1978. "מורי לשעבר, הפרופ' פינס, ביקש ממני לתרגם טקסטים מתחום הפיסיקה שכתבו פילוסופים יהודים וערבים מימי הביניים, בשביל אנתולוגיה שהכין פרופ' שמואל סמבורסקי", הוא נזכר. "אחדים מהם היו מהספר 'מורה נבוכים'. כשחזרתי לאוניברסיטת ת"א, הציע לי עמיתי, יעקב לוינגר, לתרגם את הספר כולו. העבודה על כך נמשכה בסופו של דבר כ-20 שנה".
מטרתו של שורץ היתה להכין תרגום נאמן למקור הערבי, הכתוב ערבית יהודית, בשפה עברית רהוטה בת ימינו. "תרגומו של שמואל אבן תבון מימי הביניים נאמן מאוד למקור, אך כתוב בשפה הקשה לקורא בן ימינו. תרגומו של הרב יוסף קאפח אף הוא אינו כתוב בשפה קלה לקורא המודרני, והוא לוקה באי דיוק בקטעים הפילוסופיים", מסביר שורץ. "נעזרתי מדי פעם בתרגומים קודמים, וגם בתרגומי הספר לאנגלית, לצרפתית ולגרמנית, אך מה שקבע בשבילי היה המקור הערבי. בנסיון להציע מהדורה השווה לכל נפש, הוספתי הערות המבהירות את הרקע הפילוסופי של דברי הרמב"ם, ומאירות את ההקשר של דבריו בשדה המקורות היהודיים. נוספו גם הפניות לספרות המחקר הנוגעת לפרקי המורה ולרעיונותיו. בחלק מההערות עמדתי גם על שיקוליי בתרגום של מלים ומשפטים ספציפיים".
עבודת התרגום התארכה בין השאר משום שאת רוב זמנו ייחד שורץ להוראה באוניברסיטה. "מרצה תפקידו ללמד, וראיתי בהוראה את עיסוקי העיקרי", הוא מבהיר. חלקו הראשון של התרגום ראה אור ב-1996, התקבל בהערכה רבה וזיכה את המתרגם בפרס יד יצחק בן צבי (תש"ס). ב-1997 פרש שורץ לגמלאות, והשלים את המלאכה. התרגום המלא יצא לאור ב-2002, בעריכת בנו, דוד צרי. "אני יודע שהספר נמכר היטב, ומשמח אותי שיש בו התעניינות", אומר שורץ.
בשנים האחרונות המשיך שוורץ בעוד מפעלי תרגום. בקרוב אמור לראות אור תרגומו החדש ל'שמונה פרקים לרמב"ם', ובעת האחרונה הוא סיים לתרגם את 'ספר הכוזרי' של ר' יהודה הלוי, הנמצא כעת בשלבי עריכה. עוד אמור לראות אור תרגום מוער מגרמנית של הערותיו של הפילוסוף פרנץ רוזנצוייג על שירי יהודה הלוי. ב-2009, לכבוד יום הולדתו ה-80, פרסמו תלמידיו ועמיתיו של שורץ את הספר 'מנחה למיכאל', ובו מחקרים בהגות יהודית ומוסלמית.
פרסומים נבחרים
-
-
-
- 1967 The letter of al-Hasan al-Basri, Oriens
- 1971 Can we rely on later authorities for the views of earlier thinkers?, Israel Oriental Studies
- 1972 Some notes on the notion of ilja’ (constraint) in Mu'tazilite Kalam, Israel Oriental Studies
- 1972 'Acquisition' (kasb) in early Kalam, Islamic Philosophy and the Classical Tradition: Essays Presented by his Friends and Pupils to Richard Walzer
- 1973 The affirmation of empty space by an eleventh century Mu’tazilite, Isis
- 1976 The qadi Abd al-Jabbar’s refutation of the Ash’arite doctrine of 'acquisition' (kasb), Israel Oriental Studies
- 1991-93 Who were Maimonides’ Mutakallimun? Some remarks on Guide of the Perplexed (two parts), Maimonidean Studies
- 1992 Some remarks concerning Maimonides’ discussion of God’s knowledge of particulars, Torah and Wisdom, Essays in Honor of Arthur Hyman
- 1979 מלחמה, שלום ושטחים בעיני האסלאם, מדור דור
- 1985 סודו של השיר 'אהבתיך כאהבת איש יחידו' לרשב"ג לאור דברי הרמב"ם על היחס בין הדת לפילוסופיה, מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול
- 1997 משמעות ההבדל בין נסי משה רבנו ונסיהם של שאר הנביאים לפי מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ה, דעת (ראה אור גם בצרפתית ובגרמנית)
- 2004 הרמב"ם והבבואה, דעת