חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ו בתחום מוזיקה ומוזיקולוגיה.
מנדי רודן – מנצח ופרופסור לניצוח במוסדות אקדמיים מובילים – הוא מגדולי המוזיקאים של ישראל. הוא ניצח על תזמורות חשובות בעולם ובארץ, בהשתתפותם של טובי הנגנים, ובהופעותיו הרבות הוא מייצג את ישראל ואת תרבותה. הוא מחלוצי ההוראה האקדמית של מוזיקה בישראל, ופיתח תכניות הוראה בניצוח. תלמידיו הרבים השתלבו כנגנים וכמנצחים בתזמורות ברחבי העולם.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אנדרה היידו, יו"ר, פרופ' מירה זכאי, פרופ' אדוין סרוסי
מאסטרו מנדי רודן הוא מבכירי המוזיקאים הישראלים ומן האמנים המובילים בתחום הביצוע המוזיקלי בארץ, מנצח רב השראה שתרם רבות לעיצוב מפת התזמורות בארץ, וזאת לצד תרומתו המכרעת בהכשרת דורות של נגנים ומנצחים צעירים בראשית דרכם האמנותית.
פרופ' מנדי רודן נולד בעיר יאסי שברומניה בשנת 1927. מילדותו למד נגינה על כינור, וכבר בגיל 16 נתקבל ככנר מן המניין בתזמורת הסימפונית של רדיו בוקרשט. בהיותו בן 19 ניצח לראשונה על התזמורת היוקרתית שהיה חבר בה, ומאז ועד היום לא זנח את שרביט הניצוח. בשנת 1961 עלה לארץ והשתלב מיד בחיי המוזיקה שלה.
בין תפקידיו הרבים כמנצח בישראל אפשר לציין את כהונתו כמנצח ראשי וכיועץ מוזיקלי של תזמורת "קול ישראל – ירושלים" (כיום התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור) בין השנים 1963–1972, את ייסודה של התזמורת הקאמרית הירושלמית, את הניהול המוזיקלי של הסימפונייטה הישראלית ואת הניצוח עליה בין השנים 1977–1991, את המינוי למנצח הראשון של התזמורת הקאמרית של חיל החינוך בצה"ל ואת הניצוח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית פעמים רבות בנוסף להיותו מנצח עמית שלה בין השנים 1993–1997. לפני שמונה שנים הוא הקים את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, המשמשת גם כתזמורת האופרה הישראלית, שמאז הוא מנהל אותה ומנצח עליה. בין-לבין הוא הוזמן לנצח על תזמורות מפורסמות באוסלו, בשטוקהולם, בפקין, בפריז, בפרנקפורט, בלוס אנג'לס, באטלנטה וברוצ'סטר. בין השנים 1989-1983 הוא שימש מנהל מוזיקלי ומנצח קבוע של התזמורת הלאומית של בלגיה. תחת שרביטו הופיעו גדולי הסולנים במאה ה-20, כגון ארתור רובינשטיין, דימיטרי רוסטרופוביץ, אייזק שטרן, ולדימיר אשכנזי, קלאודיו אראו, דניאל ברנבוים, יצחק פרלמן ורבים אחרים.
רודן הטביע את חותמו גם על דורות של מוזיקאים צעירים בישראל. משנת 1962 הוא לימד באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובאקדמיה למוזיקה שליד אוניברסיטת תל-אביב (כיום בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה), ושימש דיקן וראש האקדמיה הירושלמית בין השנים 1982–1994. כחבר במועצה להשכלה הגבוהה ובמועצה לתרבות ולאמנות שליד משרד החינוך והתרבות, בנוסף לפעילותו כמורה, היה רודן שותף לעיצוב של קווי המתאר של ההשכלה הגבוהה בישראל ושל מערכת החינוך המוזיקלי בה. הוא היה גם שופט קבוע בתחרויות בין-לאומיות יוקרתיות לניצוח ולהלחנה בארץ ובעולם.
נוסף לתרומתו העצומה כמנצח וכמחנך יש לציין את פעילותו הענפה של רודן בעידוד היצירה המוזיקלית הישראלית ובהפצתה בקונצרטים ובהקלטות. הוא ביצע והקליט מעל ל-300 יצירות מאת מלחינים ישראליים בארץ ובעולם והיה קשוב תמיד ליצירותיהם של הכישרונות הצעירים שעלו בכל דור ודור.
במשך כמעט חצי מאה ייצג מאסטרו מנדי רודן בכבוד את המוזיקה הישראלית ברחבי העולם ואף נתבקש פעמים רבות על ידי מדינת ישראל לייצגה בתחום הזה, וזכה בהכרה לאומית ובין-לאומית רחבה.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' מנדי רודן ראוי לפרס ישראל בתחום המוזיקה לשנת תשס"ו.
קורות חיים
מנדי רודן – מנצח ופרופסור לניצוח במוסדות אקדמיים מובילים – הוא מגדולי המוזיקאים של ישראל. הוא ניצח על תזמורות חשובות בעולם ובארץ, בהשתתפותם של טובי הנגנים, ובהופעותיו הרבות הוא מייצג את ישראל ואת תרבותה. הוא מחלוצי ההוראה האקדמית של מוזיקה בישראל, ופיתח תוכניות הוראה בניצוח. תלמידיו הרבים השתלבו כנגנים וכמנצחים בתזמורות ברחבי העולם.
מתגורר בירושלים, נשוי ליהודית, אב לאביעד ולאורלי וסב לנכדים.
לימודים והשתלמויות
1948 תואר ראשון בנגינה בכינור בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט
1950 תואר שני בנגינה בכינור בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט
1953 תואר ראשון בניצוח בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט
1957 תואר שני בניצוח בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט
1957 לימודים מתקדמים בניצוח ובמוזיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה ע"ש ליסט, בודפשט
ציוני דרך מקצועיים
1945–1953 כנר בתזמורת הרדיו הלאומי של רומניה
1953–1960 מנצח ראשי בתזמורת הרדיו הלאומי של רומניה
1961–1963 מנצח בתזמורת הקאמרית של רמת גן
1963–1972 מנצח ראשי ומנהל מוזיקלי בתזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור
1964– מנצח אורח על הפילהרמונית הישראלית בפסטיבל ישראל ובפסטיבל רובינשטיין
1972–1976 מנצח אורח קבוע בתזמורת הפילהרמונית של אוסלו, נורבגיה
1977–1991 מנהל מוזיקלי ומנצח ראשי בסינפונייטה הישראלית, באר שבע
1980–1983 יועץ מוזיקלי במרכז הבין-לאומי למוזיקה במשכנות שאננים, ירושלים
1983–1989 מנהל מוזיקלי ומנצח קבוע בתזמורת הלאומית של בלגיה
1985–1989 מנצח ומנהל אמנותי בתזמורת חיל החינוך של צה"ל
1993–1997 מנצח עמית בתזמורת הפילהרמונית הישראלית
1997–2005 מנהל מוזיקלי ומנצח ראשי בתזמורת הסימפונית הישראלית של ראשון לציון
ניצח על עשרות תזמורות חשובות בעולם, ובהן התזמורת הפילהרמונית של שטוקהולם, התזמורת הלאומית של בלגיה, תזמורת הרדיו של ברלין, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של וינה, תזמורת פריז, התזמורת הסימפונית של אטלנטה, התזמורת הלאומית של סין, התזמורת הסימפונית של מנילה, התזמורת הפילהרמונית של ונצואלה והתזמורת הסימפונית של ברזיל.
תפקידים אקדמיים בישראל
1962 חבר סגל באקדמיה למוזיקה ולמחול, ירושלים (מ-1975 פרופסור מן המניין ומ-1997 פרופסור אמריטוס)
1985–1994 ראש האקדמיה למוזיקה ולמחול, ירושלים
1988–1991 חבר המועצה לתרבות ולאמנות במשרד החינוך והתרבות
1995–2000 חבר המועצה להשכלה גבוהה בישראל
2004– פרופסור לניצוח בבית הספר בוכמן-מהטה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1990 ו-1992 פרופסור אורח ומנצח באוניברסיטת בלומינגטון, אינדיאנה
1993 פרופסור אורח ומנצח בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי, מוסקבה
1993 פרופסור אורח ומנצח באוניברסיטת בריגהאם יאנג, סולט לייק סיטי
1993 מרצה אורח בכיתות אמן בסמינריון בין-לאומי למנצחים בקייב, אוקראינה
1999–2002 פרופסור לניצוח ומנהל מוזיקלי בתזמורת הפילהרמונית של בית ספר איסטמן למוזיקה באוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק
2004 פרופסור אורח ומנצח בקונסרבטוריון של פריז
תפקידים אחרים
שופט בתחרויות ניצוח בין-לאומיות רבות, ובהן:
- תחרות ואן קראיאן בברלין
- תחרות פדרוטי באיטליה
- תחרות פיטלברג בפולין
- תחרות ברנשטיין בירושלים
- תחרות טוסקניני באיטליה
- תחרות פון מטאצ'יץ' בקרואטיה
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1974 אזרחות כבוד של העיר טוסון, אריזונה
1975 הענקת מלגה על שמו באוניברסיטה העברית, ירושלים
1984 פרס לאה פורת לקידום המוזיקה ולקליטת אמנים עולים צעירים
1986 אות כבוד של הרפובליקה האיטלקית
1991 תואר "מנצח כבוד" מהסינפונייטה הישראלית
1993 פרס אקו"ם על הביצוע, על ההפצה ועל הקידום של יצירה ישראלית מקורית
1994 עמית כבוד באקדמיה למוזיקה ולמחול, ירושלים
1997 פרס פלג למוזיקאי השנה
2005 מנצח כבוד בתזמורת הסימפונית הישראלית של ראשון לציון
מפעל חיים
מנדי רודן נולד ב-1929 ביאסי שבצפון רומניה למשפחה בלי רקע מוזיקלי מיוחד. כשהיה בן חמש בא מוזיקאי לנגן בכינור בגן הילדים שלו, והילד הצעיר התאהב בכלי והתחיל ללמוד נגינה.
כשהיה בן 12 נרצח אביו בידי הנאצים, עם רבים מבני המשפחה המורחבת. מנדי, אמו, אחיו ואחותו שרדו מהמלחמה, אך נקלעו למצוקה כלכלית קשה. רודן הנער, שהצטיין במתמטיקה, סייע לפרנסת המשפחה בשיעורים פרטיים שנתן לילדים, אך לא ויתר על לימודי הכינור, ובגיל 16 הוא ניצח בתחרות נגינה מטעם תזמורת הרדיו של רומניה והתקבל לשורות התזמורת ככנר הצעיר ביותר.
המשפחה עברה לבוקרשט, ורודן – במקביל לעבודתו בתזמורת – למד נגינה בקונסרבטוריון הלאומי, ובתוך כך למד הנדסה בבית הספר הפוליטכני בבירה. "אבי אמר תמיד שאי אפשר להתפרנס ממוזיקה וצריך ללמוד גם מקצוע מעשי", הוא מסביר. בתזמורת הוא התקדם עד לדרגת כנר ראשי, והיה גם עוזרו של המנצח. באחד הקונצרטים נתבקש למלא את מקומו של המנצח. "זאת הייתה הצלחה גדולה, ואז החלטתי שאני רוצה להיות מנצח; הרגשתי שיש לי נתונים ותכונות של מנצח, וקיבלתי עידוד רב ממנצחים אחרים". הוא נטש את לימודי ההנדסה על סף הסיום, ובתוך שלוש שנים השלים תואר ראשון ותואר שני בניצוח. בגיל 24 הוא מונה למנצח הראשי של תזמורת הרדיו.
בשבע השנים שבהן ניצח על התזמורת סבל רודן לא פעם מאנטישמיות. הוא נתבקש להחליף את שמו המקורי (רוזנבלום) לשם בעל צליל פחות יהודי, הוטלו הגבלות על חופש התנועה שלו, ונאסר על אשתו להצטרף לנסיעותיו עם התזמורת. ב-1960 ביקשו בני הזוג אישור להגר מרומניה. "תוך 24 שעות פוטרנו שנינו מהעבודה, ואף שהייתי מנצח בעל שם נאלצתי לנגן למחייתי בתזמורת פרובינציאלית קטנה", הוא מספר. רק כעבור חודשים הם קיבלו את האישור ועלו ארצה.
רודן התקבל ככנר לתזמורת הקאמרית של רמת גן, ועד מהרה החל גם מנצח עליה. כעבור שנה כבר הוזמן לנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. "הייתי בשמים", הוא נזכר. "רעדתי מהתרגשות, אבל השתדלתי פשוט להשתלב בנגינה הנפלאה של התזמורת. הקונצרט היה הצלחה גדולה, ומאז לא נותק הקשר שלי עם הפילהרמונית". זמן קצר לאחר מכן מונה רודן למנצח של התזמורת הסימפונית של רשות השידור. "זאת הייתה תקופה של פריצת דרך מבחינתי", מספר רודן. "הכרתי את כל המלחינים הישראלים, והייתה לי הזכות לנגן מיצירותיהם. זה היה השער שלי להיכרות עם התרבות הישראלית".
רודן עבד עם גדולי הסולנים בעולם, בהם מסטיסלב רוסטרופוביץ', יצחק פרלמן, אייזק שטרן, רודולף סרקין, ולדימיר אשכנזי, הנריק שרינג ודניאל ברנבוים. אחד מרגעי השיא בקריירה שלו היה הפגישה עם ארתור רובינשטיין. "הוא בחר בי לנצח על קונצרטים שלו עם הפילהרמונית, ונהגנו לשבת לשוחח שיחות ארוכות. זאת הייתה נקודת מפנה בניצוח שלי; חכמתו והרמה האמנותית שלו השפיעו עליי רבות".
אשתקד הזמין משרד החוץ את רודן לציין את יום העצמאות בקונצרט חגיגי בבוקרשט, באולם שבו קיבל את הסמכתו כמנצח. "זאת הייתה מחווה בלתי רגילה וגאווה עצומה לייצג כך את ישראל ולחגוג את יום העצמאות במקום שממנו גורשתי", הוא אומר. "חזרתי לשם כמנצח".
בראשית שנות ה-60 התקבל רודן לסגל ההוראה באקדמיה למוזיקה בירושלים, ייסד את המחלקה לניצוח ועמד בראשה. לימים עמד גם בראש האקדמיה, והיה אחראי להכרה בה כמוסד אקדמי ולפיתוח תכניות הלימודים שלה. הוא גם העביר את האקדמיה למשכנה בקמפוס גבעת רם. "רבים מתלמידינו הם היום סולנים ונגנים ראשונים בתזמורות חשובות בעולם, וכמובן גם מנצחים. זו גאווה גדולה". במאמציו לקדם כישרונות צעירים מרבה רודן להעביר כיתות אמן בבתי הספר החשובים בעולם ולשפוט בתחרויות רבות. הוא גם המנצח הקבוע על הנגינה בתחרות הפסנתר על שם רובינשטיין.
"למנצח דרוש הרבה יותר מכישרון מוזיקלי", אומר רודן. "הוא פסיכולוג ומחנך שצריך קשר אישי עם הנגנים וכימיה עם התזמורת כולה. הניסיון האישי שלי ככנר בתזמורת תורם לי המון, ואחת הדרישות שלי מתלמידי הניצוח באקדמיה היא שיתנסו בנגינה בתזמורות".
"המוזיקה", אומר רודן, "היא שפה אוניברסלית בלתי אמצעית ואחד הגשרים המסייעים לקרב את ישראל אל העולם. ישראל היא מקום חשוב מבחינה מוזיקלית. יש פה הרבה כישרון ותרבות כללית שמטפחת אותו, ואני שמח שהייתה לי הזכות להיות חלק מהתרבות הזאת".