פרופ' מנחם אמיר כתב וערך, בעצמו ועם אחרים, שמונה ספרים, פרסם למעלה מתשעים מאמרים בנושאי מחקריו בכתבי עת מדעיים ברחבי העולם, והוא עורך וחבר מערכת של כתבי עת חשובים.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ג בתחום חקר הקרימנולוגיה וחקר העבודה הסוציאלית.
מנחם אמיר – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים הנמנה עם האבות המייסדים של תחום הקרימינולוגיה בישראל ואחד מן החלוצים ומבכירי החוקרים בתחומי עברות האונס, הוויקטימולוגיה, הפשע המאורגן, המשטרה והטרור – נולד בשנת 1930.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יובל וולף, יו"ר, פרופ' דוד וייסברוד, פרופ' גיורא רהב
פרופ' מנחם אמיר הוא מראשוני הקרימינולוגים בארץ, הממונה על הקתדרה הראשונה בארץ לקרימינולוגיה ומי שהקים דור של תלמידים. עבודתו של פרופ' אמיר היא שילוב נדיר בין תיאוריה, מחקר אמפירי ויישום.
מחקרו של פרופ' אמיר על ההיבטים החברתיים של האונס היה המחקר החלוצי בתחום זה, והוא נחשב עד היום למחקר בסיסי ו"קלסי", מחקר שהוביל להעברת הדגש מהפתולוגיה האישית של העבריין לקונטקסט החברתי המאפשר פשיעה כזאת ותורם לה, ובכלל זה נסיבות חברתיות ותרבותיות ודינמיקה של יחסי עבריין-קרבן. אך מחקרו בתחום לא היה רק תרומה להבנה ולידע, אלא גם בסיס למעורבות אישית, שהתבטאה, בין השאר, בסיוע להקמת המרכז הראשון בארץ לקרבנות אונס ולמאמרים על מניעה.
פרופ' אמיר הוא מחלוצי הוויקטימולוגיה (חקר הקרבנות) בארץ ובעולם. הוא חקר את היפגעותם של קשישים מפשע, מאלימות ומהונאות, ותרומתו לחקר הקרבנות הקשישים הייתה לבסיס לפיתוח תכניות מניעה ברמה האישית והקהילתית. הוא עסק גם בחקר האלימות בקונטקסטים מוסדיים שונים, ובכלל זה בבתי ספר, בספורט, בלשכות סעד ובמשטרה.
ראויה לציון עבודתו של פרופ' אמיר בחקר המשטרה והמערכות של אכיפת החוק. בתחום זה הוא רכש מוניטין כבר-סמכא וכחוקר של ליקויים מערכתיים, כגון שחיתות ואלימות של שוטרים. פרופ' אמיר ערך כמה ספרים בתחום זה עבור המרכז הבינלאומי לחקר מערכות אכיפה, והוא מחברו של ספר על אלימות המשטרה בארץ.
כיום פרופ' אמיר מוכר בעיקר בזכות תרומתו לחקר הפשע המאורגן ולמאבק בו, הן בארץ והן בעולם. הבחנותיו בתחום זה מקובלות כיום כחלק מהבסיס התיאורטי של חקר התופעה, הבנתה והמלחמה בה. תרומותיו בתחום זה כוללות עבודת מחקר בארצות שונות, ובכלל זה מחקר עבור האו"ם על הקשר בין פשע מאורגן לטרור וייעוץ לממשלת הולנד ולפורומים בין-לאומיים שונים בתחום הפשע המאורגן. הוא היה אחד ממייסדי האגודה הבינלאומית לחקר הפשע המאורגן.
תרומותיו בתחום היישומי כוללות עבודה מתמשכת עם משטרת ישראל ועם המערכות לאכיפת החוק בהוראה, בהדרכה ובייעוץ. הוא היה מיוזמיהן וממקימיהן של האגודה לזכויות האזרח, אגודת "אל-סם", האגודה למאבק בשחיתויות והתכנית החלוצית של חלוקת לחצני מצוקה לקשישים בירושלים.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' אמיר ראוי לפרס ישראל בחקר הקרימינולוגיה לשנת תשס"ג.
קורות חיים
מנחם אמיר – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים הנמנה עם האבות המייסדים של תחום הקרימינולוגיה בישראל ואחד מן החלוצים ומבכירי החוקרים בתחומי עברות האונס, הוויקטימולוגיה, הפשע המאורגן, המשטרה והטרור – נולד בשנת 1930.
פרופ' אמיר נשוי לד"ר דלילה אמיר, סוציולוגית מאוניברסיטת תל אביב המתמחה בנושאי בריאות ורווחת נשים. לבני הזוג שתי בנות, אורלי וגילי, ושני נכדים, הילה ומתן.
לימודים והשתלמויות
1950–1953 סוציולוגיה וחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים תואר, B.A
1953–1958 סוציולוגיה ופסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר M.A
1958–1965 קרימינולוגיה, אוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, ארה"ב, תואר Ph.D
תפקידים אקדמיים בארץ
1966–1969 מרצה במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
1971–1972 מרצה בכיר במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטת תל אביב
1972–1974 מרצה בכיר במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
1977–1982 ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
1979 פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים
1983–1984 ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
1989 פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים
1989–1991 ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
1999 פרופסור אמריטוס
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1959–1961 מרצה באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב
1963–1965 פרופסור עוזר באוניברסיטת פיטסבורג, ארה"ב
1969–1971 פרופסור אורח בבית הספר לקרימינולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארה"ב
1975 פרופסור עמית באוניברסיטת ניו-סאות'-ויילס, סידני, אוסטרליה
1976–1977 פרופסור אורח באוניברסיטאות אוטווה וקרלטון, קנדה
1987–1988 פרופסור אורח מכובד באוניברסיטת קליפורניה, סן ברנרדינו, ארה"ב
תפקידים אחרים
מתוך שפעת תפקידיו הציבוריים והחברתיים של פרופ' מנחם אמיר ראויים לציון התפקידים האלה: ממייסדי "אל-סם", ויו"ר "אל-סם" בירושלים, חבר בוועדות ממלכתיות לזנות ולפשע מאורגן, חבר הנהלה ויו"ר ועדת מחקר במינהלת הרשות לשיקום האסיר, חבר ועדת המחקר ברשות למלחמה בסמים.
פרסים ואותות הוקרה
- פרס מייסדי האגודה לזכויות האזרח
- פרס האגודה הקרימינולוגית הישראלית
- פרס קרן פורד למחקר
מפעל חיים
מנחם אמיר הוא בן דור תש"ח, חניך תנועת הנוער, לוחם בפלמ"ח, חבר קיבוץ. עקב פציעה בקרב נשלח ללימודים באוניברסיטה, ונשאר באקדמיה. מנעוריו בחר להיות "קרימינולוג", והמקריות הביאה אותו לקריירה המקצועית שלו. הוא נפגש לראשונה עם נוער עבריין בכלא הבריטי. כסטודנט בחר לעבוד למחייתו כמדריך של חבורות נוער עזוב וכמדריך במוסד אבחוני לעבריינים, רובם עולים חדשים. נושא עבודת הגמר שלו לקבלת תואר מ"א בסוציולוגיה היה "נוער עולה ועבריינות". כשהוחלט להקים באוניברסיטה העברית בירושלים מחלקה לקרימינולוגיה, נשלח פרופ' אמיר כזוכה הראשון במלגת פולברייט בשנת 1958 למרכז הקרימינולוגי החשוב דאז בארה"ב, וסיים את התואר דוקטור לקרימינולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה בהצטיינות. לאחר מכן הוא המשיך לעבוד וללמד כפרופסור צעיר באוניברסיטה של פיטסבורג.
בתקופת לימודיו בארה"ב בחר פרופ' אמיר להרחיב את ידיעותיו, את התנסותו ואת מיומנותו כעובד במסגרות של אכיפת החוק והענישה: במשטרת פילדלפיה ובבתי סוהר. עבודת הדוקטור שלו על "דפוסי אונס: העברה והמעורבים בה, כתופעה חברתית-תרבותית ולא רק פתולוגית-אישית" הייתה המחקר הסוציולוגי הראשון על תופעת האונס. לאחר פרסומה של העבודה בשנת 1971 כספר היא הוגדרה כמחקר מחדֵש בנושא זה. ממצאיה היו תשתית למחקרים נוספים שערך פרופ' אמיר על "אונס בחיזור", "אונס במשפחה" ו"אונס של טרמפיסטיות". מחקרים אלה היו הבסיס האמפירי לפיתוחה של "תיאוריית הקרבן" - ויקטימולוגיה - שאמיר נחשב בין מפתחיה ברמה הבינלאומית והישראלית. מספר פרופ' אמיר: "עבודתי האקדמית והציבורית, מקריות של מפגשים עם אירועי פשיעה ועם קרבנות בשדה והתגובה עליהם באכיפה, בטיפול ושיקום, וכן סקרנות בסיסית - כל אלה הנחו אותי להכרה שהשדה אינו רק מקור לחומר אמפירי. זה גם המקום לשינויים על סמך ממצאים אמפיריים במניעה, בטיפול ובדאגה לצדק בהליכי משפט ותָקוֹן."
בעבודתו האקדמית אפשר לראות מגמת דפוס חוזר של התרחבות: מדוקטורט על אונס ומחקר צורות שונות של אונס להקמת מרכזי טיפול בקרבנות אונס; מעבודה עם נוער עבריין לכתיבת הצעה ודוח על מניעת עבריינות בקהילה; משהות ועבודה בכלא וממחקר על אסירים ועל בתי כלא להשתתפות פעילה בניהול תכניות טיפול באסירים משוחררים ולעריכת מחקרים להערכת השפעתן; מעבודה במוסד לעבריינים, רובם עולים, ומכתיבת עבודת מוסמך בנושא זה, להמשך מחקר והוראה על הגירה ועל פשיעה ולהשתתפות בתכניות מניעה, טיפול ושיקום; מעבודה במשטרה להוראה בנושא שיטור ולמחקרים על מבנה משטרה וחברה אזרחית, על אלימות ושחיתות במשטרה ועל אתיקה ומשטרה, ועל הפעלת סוכנים.
יחד עם עמית במכון ברוקדייל לחקר הגרונטולוגיה חקר פרופ' אמיר את פשיעתם של קשישים בארץ, ופנה לתכנון פרויקטים של מניעה וטיפול בקרבנות קשישים. "מפגש עם אם כאובה של נרקומנית הניע אותי להיות ממקימי 'אל-סם', להנחות ולהעריך מחקרים ותכניות מניעה וטיפול, לקחת חלק בהקמת שירותי טיפול, להיות שותף בהקמת הרשות למלחמה בסמים ולהתמודד עם הנושא כעורך ספרים וכשותף לירחון הנחשב ביותר בתחום זה בקהילה הבין-לאומית."
גם בחקר הפשע המאורגן רכש פרופ' אמיר מוניטין תיאורטי ומחקרי, וגם כאן יד המקרה היא שהובילה אותו לנושא זה. בעקבות מפגש מודיעיני, עוד באוניברסיטת ברקלי, ומחקר תצפית משותפת על הפעולה של סוכנים סמויים בתוך כנופיות עבריינים החל לחקור וללמוד את הנושא ולייעץ לגופים שונים. במחקריו הגדיר את מהות הפשע המאורגן ואת מאפייניו, והגדרות אלה מקובלות כיום בארץ ובעולם. מחקרים אלה היו לאחרונה בסיס גם למחקריו על אודות הפשע המאורגן הבינלאומי והקשר שבינו ובין סחר באנשים ובנשים. מספר אמיר: "התעניינותי המחקרית והציבורית בתופעת האלימות נובעת מעבודתי עם נוער ברחוב ובמוסדות, כהסתעפות של מחקרי על עברות אונס ועל עבריינות ועל קרבנות קשישים. התעניינות זו התרחבה לחקר האלימות בספורט, במשטרה, בלשכת הסעד, בבתי ספר, בדיסקוטקים, במקומות בידור ובזמן הפנוי."
פרופ' אמיר חקר את הקשר בין טרור לפשע ובין טרור לפשע מאורגן. ספרו על אלימות שוטרים משמש כיום את הקורסים באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת מפקדי משטרה.
פרופ' אמיר פרש רשמית לגמלאות לפני ארבע שנים, אך, כדבריו, "סדר יומי לא השתנה, ואפילו הואץ". הוא ממשיך ללמד, להדריך דוקטורנטים, להעריך מחקרים ופרסומים, לחקור את הסוגיות הישנות-חדשות כמו הגירה ופשיעה ואת הסוגיות החדשות כמו סחר בנשים, מהגרי עבודה, פשע של מהגרים בארץ ובעולם ושחיתות במשטרה, והוא ממשיך ללוות מחקרים הנערכים בארץ ובחו"ל בנושאי פשיעה שונים.
פרסומים נבחרים
-
- Patterns in Forcible Rape, University of Chicago Press, 1971
- with S. Einstein (eds.), Organized Crime: Uncertainties and Dilemmas OICJ publications, University of Illinois at Chicago Press, 1999
- with S. Einstein (eds.), Police Security and Democracy: Theory and Practice, 2 volumes, OICJ, University of Illinois at Chicago Press, 2001
- כח בפיקוח התנהגות אלימה של שוטרים: אנשים, מצבים וארגון, מדינת ישראל המשרד לביטחון הפנים.