ד"ר כוכב אלקיים־לוי

בשנת 2003, משסיימה את לימודיה בתיכון למדעים, החלה את שירותה הצבאי בחטיבת דובר צה"ל. עם שחרורה פנתה ללימודי משפטים ומדעי המדינה. "התעניינתי במערכות של חוק וצדק", היא משתפת, "מגיל צעיר יש בי תודעה עמוקה של צדק וצורך לעשות צדק. השילוב בין לימודי משפטים למדעי המדינה היה מדויק עבורי". את התמחותה בעריכת דין עשתה במחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה. "באותה העת העסיקה אותי הסוגיה של פגיעה בנשים על בסיס דת. הטרידו אותי מצבן של עגונות, הגבלות בגיור, ההשפעות של ממזרות ופונדקאות ועוד. זו הייתה חוויה מכוננת עבורי". לאחר מכן עברה למחלקת ייעוץ וחקיקה תחת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בין־לאומי. "שם התעצבה ההבנה שלי במערכת זכויות האדם הבין־לאומית והתבססה אצלי אמונה חזקה מאוד בחוק הבין־לאומי. ראיתי שבכוחו לעצב התנהגויות של מדינות ולגרום להן להגן יותר על זכויות אדם". בשנת 2007 נישאה לעודד, וברבות השנים נולדו להם ארבעה ילדים.

כוכב ביקשה להעמיק את ידיעותיה בדין הבין־לאומי והמשיכה את לימודיה באוניברסיטת פנסילבניה שבארצות הברית, החברה בליגת הקיסוס והמדורגת בין עשרים האוניברסיטאות הטובות בעולם לפי דירוג שאנגחאי. "את השנה הזאת הקדשתי ללימודי זכויות אדם, יחסי דת ומדינה וזכויות של נשים בהקשרים האלה". היא הובילה כמה מיזמים להגנה על מהגרים ועל זכויות ילדים שהיגרו בגפם לארצות הברית. "יזמתי פרויקטים פרו־בונו לסיוע לחסרי מעמד והגשנו דיווח לאו"ם בַּנושא מתוך אמונה שחשוב להשתמש במערכת הבין־לאומית כדי להגן על זכויות אדם". היא זכתה במלגת לימודים ובארבעה פרסים, בהם גם פרס פן לזכויות אדם ולקידום שלטון החוק ולעשייה פרו־בונו פורצת דרך.

כוכב המשיכה ללימודי דוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה. "הדוקטורט שלי עסק ביחסי דת ומדינה וזכויות נשים ברמה הבין־לאומית. כתבתי על תיאוריות פמיניסטיות והעמקתי במאבקן של נשים לאורך ההיסטוריה. עסקתי בפועלם של גופי זכויות אדם באו"ם ובאופן הפעולה שלהם, בשפה שלהם, בדרך שבה הם מתווים נורמות, ערכים אוניברסליים וקווי מדיניות בתוך מדינות". במסגרת זו החלה לחלחל בה ההבנה שאם בעבר המאמץ המרכזי של התנועה הפמיניסטית ביקש לשלב נשים במערכות הקיימות, עתה נדרש לשוב ולחשוב באופן יצירתי על עיצוב מחדש של המנגנונים והמבנים הקיימים כדי להבטיח הגנה אמיתית ועמוקה על חרויות של נשים וכדי לבסס את מעמדן השווה בחברה. היא מכנה זאת "שוויון טרנספורמטיבי", ובכך עוסק מחקרה.

לאחר כמה שנים בארצות הברית, חזרה ד"ר אלקיים־לוי ארצה עם משפחתה. בהמשך החלה ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת רייכמן. היא עמיתת פוסט־דוקטורט ע"ש סופי דייוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית, ועמיתת מחקר במכון הרטמן. בשנת 2021 הקימה את מכון דבורה, מכון למחקר יישומי הפועל להגנה על זכויות נשים בישראל, לצמצום פערים מגדריים, לקידום מחקר בנושא ולגיבוש פתרונות אסטרטגיים ומדיניות שיגנו על נשים. עם פרוץ מגפת הקורונה היא מונתה לחברה בוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי להטמעת חשיבה מגדרית בחירום וכיהנה כמנחה האקדמית של הוועדה במטרה לבחון את מצבן של נשים בעיתות משבר וחירום. בהובלתה חיברה הוועדה דוח מקיף בנושא, וביוני 2022 הוא אומץ בהחלטת ממשלה. "הדוח למעשה דורש מנגנונים קשיחים שיבטיחו שנשים יהיו בשולחן קבלת ההחלטות, בעיקר במצבי חירום ומלחמה. הצענו תיקוני חקיקה ומדיניות מרחיקי לכת שיבטיחו ייצוג של נשים, וטענו שהחוסן הלאומי שלנו תלוי ביכולת שלנו לראות נשים ולדאוג לייצוג שלהן". ב־2023, משעלו לסדר היום הציבורי ההצעות לתיקונים חוקתיים, הייתה שותפה בניסוח נייר עמדה שדן בהשפעות של ההצעות על זכויות נשים ומבקש להגן עליהן.

מעשי האלימות, הטבח האכזרי וההתעללות שאירעו בשבעה באוקטובר לא השאירו את ד"ר אלקיים־לוי אדישה. "כמו יתר המומחים למשפט בין־לאומי, כבר בימים הראשונים הבנתי שיש פה פשעי מלחמה מהקשים ביותר, שזה אירוע מסדר גודל בין־לאומי". שתיקתם של הגופים הבין־לאומיים לא נתנה לה מנוח. "יזמתי חמ״ל של מומחיות למשפט בין־לאומי וזכויות אדם בנושא פשעי המלחמה נגד נשים וילדים, וכמה ימים לאחר הטבח יצאנו למשימה להפיק שלושה מסמכים: עצומה אזרחית שתשמיע את קולן של נשים באשר הן בחתימתן של אלפי נשים, קריאה בשם ארגוני נשים – מסמך שעליו חתמו עשרות ארגוני נשים מהארץ ומהעולם, ומסמך משפטי שכתבתי בסיוען של מומחיות נוספות למשפט בין־לאומי שבו תוארו ההפרות של הדין הבין־לאומי. המסמך תיאר את המידע המהימן ביותר שהיה בידינו לגבי הפגיעה בנשים וילדים ועדכַּנו אותו מעת לעת". שלושת המסמכים נשלחו לעשרות גורמים רלוונטיים באו"ם, הדוח המשפטי אף הגיע לידיעתו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל.

בסוף אוקטובר, שבועות אחדים אחרי האסון, הוזמנה ד"ר אלקיים־לוי לנאום לראשונה בפני הוועדה למיגור אפליה נגד נשים באו"ם מטעם תנועת המחאה "בונות אלטרנטיבה". "המטרה שלנו הייתה לחשוף את הפשעים נגד נשים וילדים, לתת קול לקורבנות. טענתי שהשתיקה שלהן קשה פי כמה כשמדובר בנשים שקולן בדרך כלל מושתק ואף עשויה לתרום להכחשה של חמאס, ושאלתי: האם המשפט הבין־לאומי יגן עלינו? האם אתם תגנו עלינו?" כדי להעלות את המודעות בנוגע לפשעים של החמאס ולפגיעוּת המיוחדת של נשים וילדים במצבים מסוג זה היא נפגשה עם מנהיגים, מקבלי החלטות, עיתונאים ודמויות מפתח אחרות מרחבי העולם ותדרכה אותם, "כדי לעורר מודעות לזוועות שבוצעו בשבעה באוקטובר וממשיכים להתקיים כלפי החטופות והחטופים שלנו, שעבורם אנחנו חייבים להילחם".

נוכח העדויות הרבות על הפשעים הוקמה במכון דבורה הנציבות האזרחית לחקר ותיעוד פשעי החמאס נגד נשים וילדים ב־7 באוקטובר, שבראשה עומדת ד"ר אלקיים־לוי. כחלק מפעילותה, הנציבות  עמֵלה על הקמת ארכיון היסטורי שמטרתו לתעד ולאסוף את המידע הרחב ביותר על פשעי החמאס נגד נשים, ילדים ומשפחות לצורכי מחקר ושימור היסטורי. עבודת התיעוד הקשה העלתה בקרבה תובנה נוספת: "ההתעללות במשפחות היא סוג של פשע חדש נגד האנושות. הפגיעה במשפחות הפכה את התא המשפחתי לכלי מלחמה בידי חמאס שנועד ליצור נזק רב־דורי והרס של החברה שלנו". בימים אלו היא פועלת לביסוס מחקרי של טענתה ברמה העולמית.

"בחרתי ללמוד וללמד על מערכות המשפט הבין־לאומי ולהנחיל את הידע הזה לדורות הבאים מתוך אמונה בו ולא מתוך ביקורת", היא מסכמת. "זו מערכת שקמה מאפר השואה, וכבני העם היהודי אל לנו לתת לה לקרוס. בימים קשים אלו אני נאחזת ברעיונות שעומדים מאחוריה ומאחורי המאבק לקידום זכויות אדם וזכויות נשים, וכולי תקווה שמתוך השבר יגיע תיקון גדול".