חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ב בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
פרס ישראל תשס"ב מוענק לקרן קימת לישראל על תרומותיה הנרחבות והייחודיות לחברה ולמדינה ובמלאת לה 100 שנים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יעקב נאמן, יו"ר, מר מרדכי בן פורת, גב' גליה מאור
פרס ישראל לשנת תשס"ב מוענק לקרן קימת לישראל במלאת 100 שנים להיווסדה על תרומותיה הנרחבות, המגוונות והייחודיות לחברה ולמדינה.
מאז ימיה הראשונים עסקה קרן קימת לישראל ברכישה ובהכשרה של קרקעות ובהעמדתן לרשות ההתיישבות היהודית. פעולה זו אפשרה את הקמתם של מאות יישובים ברחבי הארץ. במסגרת הפעולות של הכשרת הקרקע נטלה קק"ל חלק גם במפעלי ניקוז נרחבים ובייבוש שטחי ביצות גדולים באזורים שונים בארץ.
במהלך השנים נטלה על עצמה קרן קימת לישראל את מפעל הייעור הנרחב בארץ, ונטעה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני מיליון דונם בקירוב. קק"ל מקדישה משאבים ניכרים לפיתוח היער, לטיפוחו ולשימורו, ובכך היא תורמת רבות לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל. ביערות ובפארקים של קק"ל מבלים אלפים רבים מתושבי מדינת ישראל מדי שנה.
בד בבד עם הפעילויות של הכשרת הקרקע, הייעור והניקוז עסקה קק"ל בסיוע למשק המים בישראל. החל מחפירת בארות ומהנחת קווי מים ליישובים מרוחקים וכלה במפעל רחב-הממדים של הקמת מאגרי מים וסכרים בכל רחבי הארץ.
גם בתחומי המחקר והפיתוח החקלאי רב חלקה של קרן קימת לישראל, והיא מסיעת רבות לפיתוח החקלאות בנגב, בערבה ובהרי הגליל. פעילותה של קק"ל בדחיקת המדבר, הנעשית תוך שיתוף פעולה עם חוקרים ועם מדענים, זכתה למוניטין עולמיים, והיא משמשת דוגמה ומופת למדינות רבות הנאבקות בתהליכי המדבור.
לקרן קימת לישראל פעילות רחבה וחשובה גם בתחום החינוך הציוני בקרב הנוער היהודי בארץ ובתפוצות הן במסגרת פעילויות בבתי הספר והן באמצעות אירוח בני נוער מהארץ ומהתפוצות במרכזי שדה ויער שהקימה.
על מפעליה הברוכים בתחומי ההתיישבות והייעור, על עשייתה למען איכות הסביבה, על תרומתה החשובה למשק המים בישראל ועל מפעלה החינוכי-ציוני – על כל אלה מוענק לקרן קימת לישראל פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ב.
קורות חיים
פרס ישראל תשס"ב מוענק לקרן קימת לישראל על תרומותיה הנרחבות והייחודיות לחברה ולמדינה ובמלאת לה 100 שנים.
ציוני דרך בתולדות קרן קימת לישראל
1901 הקונגרס הציוני החמישי, שנועד בבאזל, מכריז על ייסוד קרן קימת לישראל.
1902 תרומות ראשונות מכל רחבי העולם היהודי מתחילות להיאסף באמצעות הקופסה הכחולה, ספר הזהב ובולי קק"ל.
1903–1906 קק"ל רוכשת קרקעות ראשונות של אדמות כפר חיטים, חולדה, בן שמן, אום דלייקה ואום ג'וני.
1907 קק"ל גואלת את אדמות דגניה וכנרת.
1908 ניטע יער הרצל בבן שמן.
1909 קק"ל מסייעת למייסדי העיר תל אביב ולשכונת "הדר הכרמל" בחיפה, ורוכשת אדמות לבניין הטכניון והגימנסיה הריאלית בחיפה, הגימנסיה העברית בירושלים וגימנסיה "הרצליה" בתל אביב.
1911 יהושע חנקין רוכש עבור קק"ל אדמות ראשונות בעמק יזרעאל, ומרחביה מוקמת עליהן.
1912 קק"ל מקימה שכונות לעולי תימן ליד המושבות.
1921 שני גושי קרקע גדולים נרכשים על ידי חנקין בעמק יזרעאל: גוש חרוד במזרח העמק וגוש נהלל ערבו.
1922 מנחם אוסישקין נבחר לראש קק"ל.
1924 קק"ל גואלת את האדמות של מפרץ חיפה ועמק זבולון.
1925 האוניברסיטה העברית נחנכת על אדמות קק"ל בהר הצופים.
1927 נוסדת "תנועת המורים למען קק"ל".
1932 קק"ל רוכשת אדמות בעמק בית שאן. יוסף ויץ מתמנה לראש מחלקת הקרקעות והייעור בקק"ל.
1933 קק"ל פועלת לייבוש הביצות בוואדי חווארית שבעמק חפר.
1936 יישובי "חומה ומגדל" עולים על הקרקע של קק"ל באזורי התיישבות חדשים.
1943 קק"ל מקימה את שלושת המצפים בנגב: גבולות, בית אשל ורביבים.
1946 קק"ל מסייעת ל-י"א הנקודות לעלות להתיישבות בנגב.
1950 קק"ל מקימה כפרי עבודה באזור ההר.
1951 מתחיל מפעל ייבוש החולה.
1955 מתחילה הכשרת הקרקעות להתיישבות בחבל לכיש.
1958 מסתיים מפעל ייבוש החולה.
1959 קק"ל מפתחת את חבל עדולם.
1960 הכנסת מקבלת את חוק יסוד המקרקעין המתבסס על עקרון קרקע הלאום של קק"ל.
1961 נחתמת האמנה בין קק"ל לבין ממשלת ישראל, שלפיה קק"ל היא הממונה על פיתוח אדמות הארץ ועל ייעורן.
1964 מתחילים בנטיעת יער יתיר, הגדול ביערות קק"ל.
1968 קק"ל חוזרת לפתח את גוש עציון.
1975 נחנך פארק קנדה בעמק איילון.
1984 מוקם פארק ספיר בערבה, ובו אגם מלאכותי.
1987 קק"ל מפתחת את פארק ז'בוטינסקי בשוני.
1988 קק"ל מפתחת את הירדן שמצפון לכנרת לנופש ולבילוי בחיק הטבע.
1993 קק"ל מתחילה בפיתוח החולה ובשיקומה.
1994 קק"ל מרחיבה את היקף הפעילות לדחיקת המדבר.
1995 קק"ל משקמת את נחלי ישראל שהזדהמו.
1996 קק"ל מתחילה את המפעל "נגב של צמיחה" לפיתוח החקלאות וההתיישבות בנגב.
2001 קק"ל מפתחת מערך לקירוב הציבור ליערות ולפארקים.
מפעל חיים
מאז הקמתה ועד שנת 1998 רכשה קק"ל 2.6 מיליון דונם קרקע להתיישבות; הכשירה את הקרקע לכ-1,000 יישוביים; הכשירה כמיליון דונם קרקע לחקלאות; נטעה למעלה מ-220 מיליון עצים על פני 900,000 דונם; מפתחת ומטפחת כ-400,000 דונם חורש טבעי; הקימה 100 מאגרי מים וסכרים; התקינה מאות חניוני נופש ופארקים אזוריים; פילסה כ-6,000 ק"מ של דרכים; פועלת לשיקום נחלי ישראל שהזדהמו; קולטת ביערותיה ובאתריה 12 מיליון מבקרים לשנה.
זה קרה ביום הרביעי לקונגרס הציוני החמישי שנערך בעיר באזל בי"ט בטבת תרס"ב, 29.12.1901. כל אותו יום היו צירי הקונגרס עסוקים בדיון על ההצעה להכריז על הקמת קרן לאומית לרכישת אדמות בארץ ישראל, כפי שהציע הפרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת היידלברג, הרמן שפירא, ארבע שנים קודם לכן, בקונגרס הציוני הראשון. יונה-יוהאן קרמניצקי, מהנדס חשמל ותעשיין מווינה, שהתלהב מאוד מרעיון הקרן, ראה את עצמו, מאז מותו של שפירא, מחויב להקים את הקרן הלאומית, והוא דחק בהרצל ובמנהיגי התנועה לאשר את ההצעה. כמה ימים לפני כן אמר מישהו כי אולי כדאי לדחות שוב את הקמת הקרן, וקרמניצקי פרץ בבכי. עכשיו החליט הרצל כי יש להעביר את ההצעה ויהי מה. הרצל, בקסמו הרב, הצליח להעביר את הצירים לצדו, והועלתה להצבעה ההצעה על הקרן הלאומית הקובעת "כי הקרן היא רכוש העם היהודי כולו".
עברו 100 שנים, וקרן קימת לישראל היא עדיין במרכז העניינים, והיא מקבלת את פרס ישראל בשנת הולדתה ה-100. בשנים שלפני הקמת המדינה עסקה קק"ל, כזרוע של התנועה הציונית וכנאמן העם היהודי, ברכישת קרקעות בארץ ישראל ובהעמדתן לרשות ההתיישבות היהודית. רכישות הקרקע, הכשרתה והעמדתה לרשות המתיישבים אפשרו את הקמתם של מאות יישובים בארץ ישראל, והם אשר הכריעו את הכף בהחלטת האומות המאוחדות על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, והם אשר התוו במידה ניכרת את גבולות המדינה והיו התשתית למדינת ישראל שהוקמה.
במהלך השנים לקחה על עצמה קרן קימת לישראל את מפעל הייעור הנרחב בארץ, ובמשך השנים נטעה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני מיליון דונם בקירוב. בעשותה זאת החזירה קרן קימת לישראל את הצבע הירוק למרחבים שעמדו בשממתם מאות שנים.
יערות קק"ל משמשים מקום בילוי ונופש לכ-10 עד 12 מיליון מבקרים בשנה. קק"ל, "היערן של המדינה", מקדישה משאבים ניכרים לפיתוח היער בישראל, לטיפוחו ולשימורו. למפעל רחב ממדים זה השפעה אקולוגית חיובית, והוא תורם רבות לשיפור איכות הסביבה בישראל.
פעילותה של קק"ל בדחיקת המדבר זכתה למוניטין עולמי, והיא משמשת דוגמה ומופת למדינות רבות הנאבקות בתהליכי המדבור המאיימים על אדמותיהן ועל כלכלתן. גם בתחומי המחקר והפיתוח החקלאיים בישראל, ובעיקר באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, רב חלקה של קרן קימת לישראל, והיא מסייעת רבות לפיתוח החקלאות בנגב, בערבה ובהרי הגליל.
מאז ימיה הראשונים, כאשר עסקה קק"ל בהכשרת קרקע להתיישבות, היא נתנה את ידה למפעלי ניקוז נרחבים ולייבוש שטחי ביצות בעמק יזרעאל, בעמק זבולון, בעמק חפר ובעמק בית שאן ובמפעל הלאומי הגדול של ייבוש עמק החולה בשנות החמישים ושיקומו מחדש בשנות התשעים של המאה הקודמת. בעשותה זאת העמידה קק"ל עשרות אלפי דונמים לרשותם של המתיישבים בגליל ובעמקים. בד בבד עם פעילויות הכשרת הקרקע, הייעור והניקוז עסקה קק"ל במהלך השנים בסיוע למשק המים הישראלי. זה התחיל בחפירת בארות בשנות העשרים של המאה הקודמת ובהנחת קווי מים ליישובים מרוחקים, ונמשך במפעל רב-ממדים של שנות השמונים והתשעים להקמת מאגרי מים וסכרים בכל רחבי הארץ. עד כה הקימה קק"ל למעלה ממאה מאגרי מים המכילים כ-5% מתצרוכת המים של ישראל, ובכך תרמה תרומה חשובה למשק המים הנתון במצוקה חמורה. בעשור הקרוב קק"ל מתכננת להקים 100 מאגרי מים נוספים.
בתחום החינוך הציוני בקרב הנוער היהודי בארץ ובתפוצות נטלה על עצמה קק"ל את המשימה החשובה של הידוק הקשר של הנוער היהודי עם אדמת ישראל. לבד מפעילותה בבתי הספר – באמצעות תנועת המורים למען קק"ל – קק"ל מארחת מדי שנה אלפי בני נוער מהארץ ומהתפוצות במרכזי השדה והיער שהקימה בכל הארץ. בשנים האחרונות קק"ל אף אירחה במרכזי היער שלה אלפי נערים ונערות מיישובי קו העימות בגבול הצפון, והעניקה להם רוגע נפשי ופעילות חינוך ונופש, בימים הקשים של העימות בצפון.
על משימות קק"ל במאה ה-21 אומר שלמה גרבץ, יו"ר עמית של דירקטוריון קק"ל: "קרן קימת לישראל, שהניחה את התשתית הקרקעית להתיישבות היהודית בארץ ישראל, תמשיך לדבוק בשליחותה כנאמן העם היהודי על אדמתו. השמירה על אדמת הלאום, שימורה, טיפוחה ופיתוחה והידוק הקשר של בני העם היהודי בתפוצות עם אדמת הארץ – הן המשימות הניצבות לפני קרן קימת לישראל, וכל פעילותה תוקדש למילוי משימות אלה".
ומסכם יחיאל לקט, יו"ר דירקטוריון קרן קימת לישראל: "הקרקע, המים, הטבע, נופי המולדת והאדם היו אבני היסוד לתחייתנו בארץ, וכן יהיו גם בעתיד. קרן קימת לישראל, אשר הייתה אמונה על העשייה בתחומי הקרקע, המים, הטבע והנוף במשך 100 שנות קיומה תמשיך לפעול בתחומים אלה בהתאם לצרכים המשתנים של ישראל. צבעי החום, הירוק והכחול – המסמלים את מגוון פעילויותיה של קק"ל – ימשיכו להנחותה בשנים הבאות. קרן קימת לישראל בת מאה, וכל העתיד לפניה".