יוסף בר-יוסף

מחזות שיצאו לאור

• "טורא", הוצאת "עמיקם", 1963
• "הכבשה", הוצאת "אני-לי", 1970
• "אנשים קשים", הוצאת "סימן קריאה – מפעלים אוניברסיטאיים", 1973
• "אנשים קשים ועוד מחזות" – קובץ של ארבעה מחזות, הוצאת "עם עובד", 1986
• "זה הים הגדול" – קובץ שכלל גם את "זהב", הוצאת "כרמל", 1999
• "אנשים קשים ועוד מחזות" – שישה מחזות ברוסית, הוצאת "טקסט", מוסקבה, 2002

מחזות שהוצגו בארץ

• "טורא", התיאטרון הקאמרי, 1963
• "הכבשה", תיאטרון חיפה, 1970
• "אנשים קשים" – הפקה ראשונה בתיאטרון חיפה, 1973, הפקה שנייה בהבימה, 1987, הפקה שלישית בהבימה, 2000
• "חתונה", הבימה, 1974
• "טיול עם ילד" – מערכונים, תיאטרון חיפה, 1975
• "אלקה", תיאטרון חיפה, 1976
• "יאשה גורן", התיאטרון הקאמרי בשיתוף עם תיאטרון חיפה, 1977
• "בוצ'ה", תיאטרון חיפה, 1984
• "הפרדס", הבימה, 1986; הפקה שנייה באידיש, תיאטרון יידישפיל, 2002
• "זהב", הבימה, 1989
• "חגיגת חורף", הבימה, 1989
• "אבא של החתן", התיאטרון הקאמרי, 1996
• "קופר", בית ליסין, 1997

מחזות שהוצגו בחוץ לארץ

• "אנשים קשים": בפורטוגזית, ב"תיאטרון השושנים" בריו דה ז'נרו, 1974; ברוסית, בתיאטרון "סוברמניק" במוסקבה, 1992 (מוצג עד היום); ברוסית, בתיאטרון הדרמטי בריגה, 1993; ברוסית, בתיאטרון הדרמטי של אליסטה (בירת קאלאמיקה), 1993; ברוסית, בקישינב, בחברוסק (במזרח סיביר) ובערים נוספות, החל מ-1994; ברוסית, בתיאטרון סאטירה בפטרבורג, 1974 (מוצג עד היום); ברוסית, בתיאטרון "דרמה וקומדיה" בקייב, 1975 (מוצג עד היום); בפולנית, ב"תיאטרון הדרמטי של ורשה", 1996; בצ'כית, בתיאטרון פילזן, 1996 (מוצג עד היום וגם הוסרט במלואו לטלוויזיה); ברוסית, בתיאטרון "קומדיה" ע"ש אקימוב בפטרבורג, 1996 (מוצג עד היום); באנגלית, בתיאטרון "פלקס" בגלזגו ו"טרוורס" באדינבורו, 1998. בהינדית, בתיאטרון "שאוריה" בניו דלהי, 2000.
• "הפרדס": ברוסית, ב"תיאטרון ע"ש גורקי" בסאמארה, 1993; ברוסית, ב"תיאטרון הדרמטי של פנזה", 1993; בהינדית, בתיאטרון "שאוריה" בניו דלהי, 2000, ובפסטיבל התיאטרון ההודי, 2002; "זהב": ברוסית, תיאטרון "ריאל" במוסקבה, 1998 (מוצג עד היום); בהינדית, בתיאטרון "שאוריה" בניו דלהי.
• "זה הים הגדול": ברוסית, בכורה עולמית בתיאטרון "דרמה וקומדיה" בקייב, 2003.

יוסף בר-יוסף נולד בירושלים בשנת תרצ"ג-1933. הוא דור שישי בארץ מצד משפחת אביו, הסופר יהושע בר-יוסף ז"ל, שחייתה בצפת ובירושלים העתיקה, ודור שמיני מצד אמו, ציפורה ז"ל, שמשפחתה חייתה בחברון ובירושלים העתיקה. הוא למד שנה אחת ב"חדר" ואחריה ב"בית ספר עממי דתי לבנים". אחר כך עברה משפחתו לאזור תל אביב, והוא המשיך את לימודיו ב"בית חינוך תיכון". באוניברסיטה העברית הוא למד לתואר הראשון פילוסופיה יהודית, קבלה וספרות אנגלית.

בר-יוסף התפרנס בעבודות שונות. בין השאר שירת בצי הסוחר כנער סיפון וכנער מטבח והיה גם קבלן שיפוצים, אך בעיקר עבד כעיתונאי בעיתונים "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"למרחב" וכן כעורך. במסגרת שירות המילואים שלו היה כתב צבאי במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון. מזה כעשרים שנה עיקר פרנסתו הצנועה היא על הכנסות מהמחזות שלו המועלים על במות בארץ ובחוץ לארץ.

ראשית כתיבתו של בר-יוסף הייתה פרוזה. ב-1963 הציג התיאטרון הקאמרי את המחזה הראשון שלו, "טורא". "זו הייתה הצלחה", הוא אומר. "הרגשתי שמצאתי את השפה שמתאימה לי, אך מעבר לכך שיש לי כאן דרך להיפרד מאבי הסופר ו'לפתוח חנות' לעצמי". מאז בר-יוסף כותב רק מחזות לבמות התיאטרון, אך כתב גם שני מחזות רדיו – "תרנגול של כפרות" ו"מכשף השקר" – ששודרו בישראל ובאירופה.

במשך כמעט ארבעים שנה הוצגו ארבעה עשר מחזות שלו בכל התיאטרונים הרפרטואריים בישראל. כמה ממחזותיו ראו אור בארץ. ב-1974 הוענק לו פרס הנשיא שזר למחזאות. על דרכו בכתיבה הוא אומר: "כשהתחלתי לכתוב היו מעט מאוד מחזות ישראליים. היו המחזות הנטורליסטיים של מלחמת העצמאות, והיו התחלות של נסים אלוני, של חנוך לוין, של יהושע סובול ושל הלל מיטלפונקט. הייתי די רחוק מכולם וחיפשתי דרך משל עצמי. המחזה הראשון שלי, 'טורא', נכתב בהשפעת לורקה. אהבתי את היניקה שלו מהשורשים ואת לשונו השירית המרוכזת. אבל זה לא היה זה, והמשכתי לחפש. 'הכבשה', שנכשל, היה בז'אנר סימבוליסטי, ואז התחלתי לכתוב את 'אנשים קשים' והרגשתי שעליתי על הדרך הנכונה, שמתאימה לי: ריאליזם פיוטי, כדברי ברנר. מאז אני ממשיך בדרך זו בגוונים שונים".

שלושה ממחזותיו של בר-יוסף מוצגים כבר שנים בהצלחה בחוץ לארץ, החל בברזיל, אך בעיקר ברוסיה, באוקראינה, בלטביה (גם בטלוויזיה הלטבית), בפולין, בצ'כיה (גם בטלוויזיה הצ'כית) ובאחרונה גם בהודו, שבה הוצגו בהינדית "אנשים קשים", "הפרדס" ו"זהב", שגם הוזמן לפסטיבל התיאטרון ההודי במרס 2003.

"אנשים קשים" מוצג למעלה מעשר שנים ברציפות במוסקבה (ב"סוברמניק"), בפטרבורג (ב"תיאטרון קומדיה ע"ש אקימוב") ובתיאטרונים מרכזיים אחרים ברחבי רוסיה ובמדינות חבר העמים. המחזה זיכה כמה ממבצעיו בפרסים ראשונים על משחק ובימוי. נוסף למחזה זה מועלים על הבמה הרוסית המחזות "הפרדס" ו"זהב". במרס השנה הוצג בבכורה עולמית בתיאטרון "דרמה וקומדיה" שבקייב המחזה "זה הים הגדול". קובץ ובו שישה מחזות של בר-יוסף ראה אור לא מכבר בהוצאת "טקסט" במוסקבה וזכה לקבלת פנים חמה מאוד, וערב מיוחד לכבודו נערך באולם "טאגאקה" במוסקבה, שהיה מלא מפה לפה.