ג'וינט ישראל

מאז קום המדינה

1948 בשיתוף הסוכנות היהודית הג'וינט מארגן את מבצע "מרבד הקסמים" לעלייתם ארצה של יהודי תימן.
1949 הג'וינט מקים, בשיתוף ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, את מוסדות מלב"ן לטיפול בעולים חדשים קשישים, נכים וחולים.
1950–1951 הג'וינט מסייע בהעלאת יהודי עיראק במבצע "עזרא ונחמיה".
1958 הג'וינט מייסד את בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
1969 ג'וינט-מלב"ן מייסד יחד עם ממשלת ישראל את "אשל", האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.
1969 הג'וינט שותף בהקמת רשת של מרכזים קהילתיים ברחבי הארץ שלימים יהיו המתנ"סים – מרכזי תרבות, נוער וספורט.
1974 בשיתוף הממשלה הג'וינט מקים את מכון מאירס-ג'וינט-ברוקדייל למחקר חברתי יישומי בישראל.
1976 נוסד ג'וינט-ישראל, ומטה הארגון בארץ עובר מתל-אביב לירושלים.
1982 הג'וינט מסייע בהקמת המרכז לחקר מדיניות חברתית – מרכז טאוב.
1984 הג'וינט וממשלת ישראל מקימים את האגודה לקידום ולפיתוח של כוח אדם בשירותים החברתיים בישראל (אלכ"א) כדי לשפר את איכותו של השירות הציבורי.
1985– ג'וינט ישראל מסייע בקליטתם של העולים מאתיופיה.
1989– ג'וינט ישראל מסייע בקליטתם של העולים מברית המועצות לשעבר.
1991 הג'וינט לוקח חלק מרכזי בהעלאת יהודים מאתיופיה ב"מבצע שלמה" ובקליטת העולם החדשים.
1998 הג'וינט מייסד יחד עם הממשלה ועם הפדרציה היהודית של ניו יורק  את עמותת "אשלים" לתכנון ולפיתוח של שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון.
2002 הג'וינט מפעיל קייטנות קיץ למאות אלפי ילדים מיישובים נפגעי טרור.
2002 הג'וינט והממשלה מקימים את "מסד-קליטה" לשילוב עולים חדשים בחברה.
2005 הג'וינט והממשלה מקימים את תב"ת – תנופה בתעסוקה – לשילוב אוכלוסיות חלשות בשוק העבודה.
2006 הג'וינט מסייע לאוכלוסיות חלשות ונזקקות בצפון בעת מלחמת לבנון השנייה ולשיקום האזור אחרי המלחמה.

עמותות וארגונים

ג'וינט ישראל מסייע להקמת ארגוני סיוע ועמותות רבות. כמה מהם:

• בית החולים השיקומי "אלין", ירושלים
• איל"ן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים
• מיח"א – עמותה לילדים לקויי שמיעה
• אקי"ם – אגודה לקידום ילדים מפגרים
• שמ"ע – אגודה לחינוך ולשיקום של ילדים ובני נוער לקויי שמיעה
• שק"ל – שירותים קהילתיים למוגבלים

ראשי הוועד המנהל של הג'וינט העולמי

1914–1932 פליקס מ' ורבורג
1932–1940 פול ברוואלד
1941–1943 אדוארד מ"מ ורבורג
1944–1945 פול ברוואלד
1946–1965 אדוארד מ"מ ורבורג
1966–1971 לואיס ברוידו
1972–1974 אדוארד גינזברג
1975–1977 ג'ק ויילר
1978–1980 דונלד מ' רובינסון
1980–1985 הנרי טאוב
1985–1988 היינץ אפלר
1989–1992 סילביה האזנפלד
1992–1996 השגריר מילטון א' וולף
1996–2000 ג'ונתן ו' קולקר
2000–2004 יוג'ין ריבקוף
2004– השופטת אלן מ' הלר

מנכ"לי ג'וינט-מלב"ן וג'וינט ישראל

עד 1949 נוהל הארגון בישראל בידי הג'וינט העולמי
1949–1957 צ'ארלס פסמן
1958–1962 לואיס ד' הורוביץ
1962–1966 תאודור ד' פדר
1966–1980 הארולד טרוב
1980–1984 זאב חיימוביץ
1984–1987 מייקל שניידר
1987–1991 אלברטו סנדריי
1991–1995 פרופ' ג'ק חביב
1995–1999 ארנון מנטבר
1999–2000 סטיבן שוויגר
2001– ארנון מנטבר

הארגון שם לו למטרה לסייע ליהודים נזקקים בכל רחבי העולם, ובמיוחד בישראל. הג'וינט פועל לחיזוק החוסן החברתי של המדינה, במיוחד באמצעות סיוע לאוכלוסיות חלשות. בשנת 1976 ביטא הארגון את מחויבותו לישראל בשינוי השם של המטה בארץ ל"ג'וינט ישראל".

במהלך השנים העניק הג'וינט עזרה בתחומים רבים לקהילות יהודיות באירופה שסבלו מרדיפת הנאצים, סייע ליהודים מכל התפוצות לעלות ארצה, תרם לשיקומן ולחידושן של קהילות יהודיות, ליווה את היישוב היהודי בארץ ישראל, ואחר-כך את מדינת ישראל. לימים נרתם הארגון גם למבצעי סיוע ללא יהודים שנפגעו באסונות טבע ובמלחמות. 

ארגון הג'וינט העולמי מקפיד להתרחק מכל תיוג פוליטי או מפלגתי. בכל פעילויותיו הארגון משתדל לא רק להעביר סיוע כלכלי לקהילות נזקקות, אלא גם להכין תכנית פיתוח לטווח ארוך של מפעל הסיוע ולהכשיר מנהיגים מקומיים שימשיכו לנהל ולקיים אותו. הג'וינט מרבה לשתף פעולה עם גופים אחרים בהקמת תכניות הסיוע ובהפעלתן.

לאחר משלוח הסיוע הראשון ליהודי ארץ ישראל המשיך הג'וינט לתמוך ביישוב באמצעות משלוחים נוספים של כסף ושל אספקה – בעיקר של ציוד רפואי. בימי מלחמת העולם הראשונה פעל הג'וינט בארץ ישראל באמצעות ועדים מקומיים שבין מנהליהם אפשר למנות את המנהיג הציוני הד"ר ארתור רופין ואת ראש מחתרת ניל"י, האגרונום אהרן אהרונסון. ב-1920 ייסד הארגון את הסניף הראשון שלו בארץ-ישראל, בניהולו של ד"ר פול מונה. הארגון המשיך לסייע ליישוב היהודי בתחומים רבים, מליווי האוניברסיטה העברית הצעירה ועד תמיכה במשפחות חיילים יהודים שהתגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. לאחר סיום המלחמה פעל הג'וינט רבות לשיקום הקהילות היהודיות באירופה ולהעלאתם של ניצולי השואה ארצה בכל דרך אפשרית.

עם קום המדינה התגייס הג'וינט במלוא המרץ לסייע לה בכל התחומים, ובעיקר בעלייה ובקליטת עולים. לצד הסיוע בהבאתם של יהודים מאירופה מימן הארגון את העלאתם של יהודי תימן (מבצע "מרבד הקסמים") ושל יהודי עיראק (מבצע "עזרא ונחמיה"). פעילות זו נמשכה שנים רבות, וב-1991 היה הג'וינט שותף מרכזי במבצע "שלמה" להעלאתם ארצה של יהודי אתיופיה.

מראשית ימי המדינה השקיע הג'וינט משאבים רבים בקליטתם של העולים החדשים, בעיקר של הנזקקים שבהם. הארגון הקים עם הממשלה ועם הסוכנות היהודית את "מלב"ן" – מוסדות לטיפול בעולים נחשלים - והיה לנושא הדגל בטיפול רפואי ובסיוע חברתי בעולים קשישים, נכים ומוגבלים. בשנים הבאות הרחיב הג'וינט את פעילותו החברתית והשיקומית למגוון רחב של נזקקים, לא רק מקרב העולים. הארגון היה שותף בהקמתן של עמותות רבות, בהן בית החולים השיקומי "אלין", איל"ן, אקי"ם, מיח"א, שמ"ע, שק"ל ו"אשל".

לצד עבודת הסיוע היום-יומית הקפיד הג'וינט לפעול כל השנים גם להכשרת עובדים קהילתיים ובתחום המחקר החברתי, מתוך ראייה ארוכת טווח של שיפור החברה בישראל. כבר בשנות ה-50 הקים הג'וינט את בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן היה שותף בהקמתם של המרכז להכשרת כוח אדם בכיר לעבודה קהילתית, גם הוא באוניברסיטה העברית, של מכון מאירס-ג'וינט-ברוקדייל למחקר יישומי בשירותי החברה בישראל, של מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית ושל מרכז ההדרכה של "אשל" להכשרת מטפלים בזקנים.

במשך כל השנים נרתם הארגון לצרכיה הדחופים של החברה בישראל. בשנים האחרונות הג'וינט מתמקד בבניית מערכות שירותים לחיזוק אוכלוסיות חלשות כגון קהילות תומכות לזקנים ולנכים, תכניות תעסוקה לעולים, לחרדים ולערבים ומרכזי סיוע לנוער בסיכון. ג'וינט ישראל גם מתגייס לסיוע חירום לאוכלוסיות החלשות במצבים ביטחוניים קשים, ובשנה האחרונה הוא סייע רבות לתושבי הצפון שנפגעו במלחמת לבנון השנייה.

ארגון ג'וינט ישראל מאפשר ליהדות צפון אמריקה לסייע למדינה ולתושביה, בעיקר לנזקקים ולחלשים שבהם, מתוך תפיסה הומניטרית שוויונית ומתוך שאיפה לשפר את חייהם של כל תושבי המדינה. הפעילות הזאת הייתה לאחד מעמודי התווך של המדיניות החברתית בישראל, והיא סייעה לישראל – ועודה מסייעת – להיות מדינה המושתתת על שוויון ועל צדק חברתי.