פרופ' יעקב פרנקל כתב וערך, בעצמו ועם אחרים, 18 ספרים, ופרסם למעלה מ-300 מאמרים בתחום הכלכלה הבינלאומית והמקרו-כלכלה בכתבי עת מדעיים ברחבי העולם. בשנים 1975–1984 היה פרופ' פרנקל עורך ה-Journal of Political Economy.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ב בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה.
יעקב פרנקל – מהבולטים בחוקרים ומגדולי המיישמים בתחום הכלכלה הבינלאומית ובתחום המקרו-כלכלה בארץ ובעולם, שתרומותיו הרבות מוצאות את ביטוין הן בתחום האקדמי, בחקר הכלכלה, והן ביישום התיאוריה הכלכלית ובהבאתה לידי מימוש בתחום המדיניות הכלכלית – נולד בשנת 1943 בתל אביב.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' חיים בן-שחר, יו"ר, פרופ' נאוה כהנא, פרופ' מיכאל לנדסברגר
פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל בשנים 1991–2000, הוא מן החוקרים הבולטים ומגדולי המיישמים של מדיניות כלכלית בתחום הכלכלה הבינלאומית והמאקרו-כלכלה בארץ ובעולם. הוא החל את דרכו בתחום האקדמיה באוניברסיטת תל-אביב, והמשיך במחלקה לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, שבה כיהן כפרופסור מן המניין והופקד על הקתדרה לכלכלה בינלאומית ע"ש רוקפלר. מאוניברסיטת שיקגו הוא עבר לכהן ככלכלן הראשי וכמנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית. במסגרת תפקידו זה הוא פעל רבות לעיצוב המערכת המוניטרית והפיננסית הבינלאומית. בשנת 1991 נקרא פרופ' פרנקל על-ידי ממשלת ישראל לכהן כנגיד בנק ישראל.
תרומותיו האקדמיות, שהתפרסמו בספרים ובמאמרים מדעיים רבים, ממוקדות בעיקר בתחומים האלה:
במסגרת החקר של הקשר בין צמיחה כלכלית ובין מאזן התשלומים פיתח פרופ' פרנקל גישה דינאמית של שיווי משקל כללי, המקשרת בין תהליכי החיסכון וההשקעה ובין מאזן התשלומים ומרכיביו לאורך מסלול התפתחותו של המשק. עבודות אלה (בחלקן בשיתוף עם פרופ' סטנלי פישר) תרמו לגיבוש הגישה המוניטרית למאזן התשלומים.
פרופ' פרנקל היה בין מניחי התשתית הרעיונית לפיתוח הגישה המודרנית לקביעת שערי חליפין, המבוססת על שיווי משקל של תיקי נכסים ועל הציפיות (כולל לגבי תוואי המדינות). בסדרה של עבודות אמפיריות חקר פרופ' פרנקל את התהליכים של עיצוב הציפיות והשתקפותם בשוק מטבע החוץ בתקופת ההיפר-אינפלציה בגרמניה של שנות העשרים ואת קביעת שערי החליפין במדינות המתועשות בשנות השבעים. עבודותיו תרמו להבנת תפקודו ויעילותו של שוק מטבע החוץ.
בסדרה של עבודות פיתח פרופ' פרנקל, בשיתוף עם פרופ' אסף רזין, את הגישה המודרנית לניתוח הקשר הדינמי שבין מדיניות תקציבית ומדיניות מסים לבין רמות שערי הריבית ושערי החליפין הריאליים במסגרת הגלובליזציה של שוקי ההון העולמיים.
נוסף לתחומים שהוזכרו לעיל תרם פרופ' פרנקל במחקריו להבנת גורמי הביקוש לרזרבות בינלאומיות, לניתוח מנגנוני התיאום של מדיניות כלכלית בינלאומית, לגיבוש המערכת המוניטרית הבינלאומית בתהליך הגלובליזציה, להבנת תהליכי ייצוב, הצמדות ודיסאינפלציה ולהשלכות של הכלכלה העולמית על עשיית מדיניות מאקרו-כלכלית.
בעת שכיהן ככלכלן הראשי וכמנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית (ב-1987–1991) קבע פרופ' פרנקל את תכנית המחקר של קרן המטבע ותרם לעיצוב מסגרת התיאום של המדיניות הכלכלית של קבוצת 7 המדינות המתועשות הגדולות (7-G) ולגיבוש ההיערכות והחשיבה הכלכלית של קברניטי המדיניות הכלכלית הבינלאומית. בעת זו תרם פרופ' פרנקל רבות להתפתחות המערכת המוניטרית הבינלאומית, לגיבוש השינוי במשטרי שערי החליפין ולפתרון בעיית החוב של מדינות העולם השלישי. עם קריסת ברית המועצות הוא היה פעיל בעיצוב המדיניות הכלכלית של המדינות שעברו מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק. מדינות רבות נסתייעו בעצותיו, בעיקר בתחומי הליברליזציה, שיפור המשטר של שער החליפין וגיבוש אסטרטגיה יישומית למאבק באינפלציה.
בשנת 1988 הוזמן פרופ' פרנקל להצטרף לקבוצת ה-30 (30-G), המורכבת מ-30 חברים מבכירי המערכת הפיננסית בעולם (שרים, נגידים, ראשי מערכת הבנקאות העולמית ואנשי אקדמיה). להמלצותיה של קבוצה זו השפעה ניכרת על עיצוב ועל גיבוש עמדות בנושאים המרכזיים שעל סדר היום של הכלכלה הבינלאומית. תרומותיו לעבודת ה-30 זכו להכרה, וכביטוי לכך נבחר פרופ' פרנקל לכהן כיושב ראש הקבוצה, תפקיד שהוא מכהן בו עד היום. כמו כן נבחר פרופ' פרנקל לכהונת יו"ר מועצת הנגידים של הבנק הבינאמריקאי לפיתוח (IDB) ולסגן יו"ר מועצת הנגידים של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (EBRD).
בעת כהונתו כנגיד בנק ישראל, בשנים 1991–2000, הוא פעל בהצלחה לאימוץ אסטרטגיה של משק פתוח, יציב וגמיש, ובנחישותו הפך בשנות ה-90 להיות הכוח המניע למודרניזציה של המשק הישראלי. פרופ' פרנקל הוביל מדיניות שהביאה להדברת האינפלציה בישראל, להסרת הפיקוח על מטבע החוץ, לפיתוח השווקים הפיננסיים בישראל ולליברליזציה של שוקי ההון. בזכות מדיניותו העקבית והנחושה של פרופ' פרנקל זכה המשק הישראלי לשיפור משמעותי של מעמדו בשוקי ההון הבינלאומיים והפך להיות דוגמה למדינות רבות אחרות המאמצות תהליכי ייצוב כלכלי תוך כדי פתיחת השווקים. פרופ' פרנקל סייע למדינות רבות ביישום מדיניות זו.
כיום פרופ' פרנקל נמנה עם גדולי המומחים והמנהיגים בכלכלה הבינלאומית. הוא מוזמן תדיר לייעץ לממשלות ולהשתתף בדיונים של מוסדות שלטון ושל מוסדות בינלאומיים ובקבלת החלטות בנושאים העומדים על סדר היום של הכלכלה הגלובלית.
הישגיו של פרופ' פרנקל זוכים להערכה רבה, כפי שמתבטא בתוארי הכבוד, בחברות במכוני מחקר ובפרסים ובעיטורים שהוענקו לו בארץ ובעולם.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' פרנקל ראוי לפרס ישראל בחקר הכלכלה לשנת תשס"ב.
קורות חיים
יעקב פרנקל – מהבולטים בחוקרים ומגדולי המיישמים בתחום הכלכלה הבינלאומית ובתחום המקרו-כלכלה בארץ ובעולם, שתרומותיו הרבות מוצאות את ביטוין הן בתחום האקדמי, בחקר הכלכלה, והן ביישום התיאוריה הכלכלית ובהבאתה לידי מימוש בתחום המדיניות הכלכלית – נולד בשנת 1943 בתל אביב.
פרופ' פרנקל נשוי לניצה פרנקל, פרופסור למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ואב לשתי בנות: אורלי וטל.
לימודים והשתלמויות
1966 תואר בוגר בכלכלה ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים
1969 תואר מוסמך בכלכלה באוניברסיטת שיקגו
1970 תואר ד"ר בכלכלה באוניברסיטת שיקגו
תפקידים אקדמיים בארץ
1971–1973 מרצה בכיר בכלכלה באוניברסיטת תל אביב
1980, 1983, 1985 פרופסור אורח סמסטריאלי בכלכלה באוניברסיטת תל אביב
1991– פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
1994– קתדרת וויספילד לכלכלת שלום וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1973–1987 פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, ומשנת 1979 פרופסור מן המניין באוניברסיטה זו
1982–1987 קתדרת דיויד רוקפלר לכלכלה בינלאומית באוניברסיטת שיקגו
תפקידים אחרים
1987–1991 כלכלן ראשי ומנהל המחקר בקרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון (IMF)
1988– חבר בקבוצת ה-30 (30-G), ומאז שנת 2000 יו"ר קבוצת ה-30
1991–2000 נגיד בנק ישראל (שתי קדנציות)
1991– חבר במועצת קבוצת ה-7 (7-G)
1992– חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון
1995–1996 יו"ר חבר הנגידים של הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (IDB)
1999 סגן יו"ר חבר הנגידים של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (EBRD)
2000– נשיא חברת "מריל לינץ'" הבינלאומית
2000– חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' יעקב פרנקל ממלא תפקידים נוספים במוסדות בינלאומיים רבים
פרסים ואותות כבוד
1978– עמית מחקר במכון הלאומי למחקר כלכלי, ארה"ב
1982– עמית האגודה האקונומטרית העולמית
1983– נשיא כבוד של האגודה הישראלית לבוגרי מדעי החברה והרוח
1993 פרס לעושה-המדיניות לשנת 1993 מטעם Emerging Markets
1996– עמית כבוד זר של האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים
1997– עמית כבוד באגודה היפנית לכלכלה מוניטרית
1997 פרס קרל אנגליס לכלכלה, אוניברסיטת מסאריק בצ'כיה
1997 פרס הבנקאי המרכזי של השנה מטעם "יורומאני"
1998 עיטור Orden de mayo al Merito בדרגת Gran Cruz מטעם ממשלת ארגנטינה
1999 דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת חיפה
1999 אות הנגיד של המרכז הרפואי "שערי צדק"
2000 עמית העיר ירושלים
2000 פרס הוגו רמניסיאנו לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
2000 דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בן גוריון
2000 דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בר אילן
2002 עיטור “Order of Merit” בדרגת Gran Croce מטעם ממשלת איטליה
פרופסור יעקב פרנקל קיבל עיטורים ואותות כבוד נוספים בארץ ובעולם, וכמובן הוזמן לשאת הרצאות כבוד רבות, ובהן: הרצאת הנרי תורנטון, לונדון; הרצאת פרנק גרהאם, פרינסטון; הרצאת הרי ג'ונסון, אוקספורד; הרצאת מיגואל סידראוסקי באגודה האקונומטרית; הרצאת ל"ק ג'אה, בומביי; הרצאת פרנק אנגל בקולג' האמריקני, ארה"ב; הרצאת ז'אק דה לרוזייה, לונדון; הרצאת יצחק מודעי, הטכניון, חיפה; הרצאת אהרן קציר, אוניברסיטת תל אביב והאקדמיה הישראלית למדעים.
מפעל חיים
יעקב פרנקל נולד בתל אביב בשנת 1943 להוריו לאה ז"ל וקלמן הלל יבל"א. הוא גדל במשפחה שומרת מסורת, ובצעירותו היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא". הוא שירת בצה"ל בשנים 1960–1963, ולאחר שחרורו הלך ללמוד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. "את לימודי התואר הראשון עשיתי בערבים, כי ביום עבדתי כלוטש יהלומים, ולאחר מכן במכון למחקר כלכלי של ההסתדרות", הוא מספר. לאחר שהשלים את לימודיו באוניברסיטה העברית לתואר השני בכלכלה המשיך את לימודיו באוניברסיטת שיקגו שבה הוענק לו תואר מוסמך בכלכלה בשנת 1969, ובשנת 1970 הוכתר בה בתואר דוקטור. הוא חזר לאוניברסיטת תל אביב כמרצה בכיר בחוג לכלכלה. בשנת 1973 הוזמן פרופ' פרנקל להצטרף לאוניברסיטת שיקגו, ועד שנת 1987 כיהן בה כפרופסור לכלכלה. בשנת 1979 הוא קיבל מינוי של פרופסור מן המניין באוניברסיטה זאת, ובשנים 1982–1987 הוא עמד בראש הקתדרה לכלכלה בינלאומית ע"ש דיויד רוקפלר. באותה עת הוא ערך את כתב העת היוקרתי Journal of Political Economy ושימש גם בצוות העורכים של כתבי עת יוקרתיים אחרים, כמו כתב העת American Economic Review. בתקופה זו היה פרופ' פרנקל בין מניחי התשתית העיונית לפיתוח הגישה המוניטרית למאזן התשלומים, לקביעת שערי חליפין ולניתוח תהליכים אינפלציוניים. יחד עם עמיתו, פרופ' אסף רזין, פיתח פרופ' פרנקל את הגישה המודרנית לניתוח ההשלכות הבינלאומיות של מדיניות תקציבית ומדיניות מיסוי.
בשנים 1987–1991 כיהן פרופ' פרנקל ככלכלן הראשי וכמנהל המחקר בקרן המטבע הבינלאומית, ובמסגרתה עיצב את הדיונים הכלכליים של קבוצת 7 המדינות המתועשות (G-7) ותרם לפיתוחה של המערכת המוניטרית הבינלאומית. כן עיצב את הבסיס הכלכלי לטיפול בבעיית החוב של העולם השלישי, וסייע בגיבוש התכניות הכלכליות של מדינות שעברו מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק לאחר קריסת בריה"מ.
בשנת 1991 מונה פרופ' פרנקל לראשונה לנגיד בנק ישראל, ולאחר מכן לתקופה שנייה שבה כיהן עד שנת 2000. בשנת 1991 חזר לאוניברסיטת תל אביב, וכיהן בה כפרופסור מן המניין. בשנת 1994 הופקד על הקתדרה לכלכלת שלום ויחסים בינלאומיים ע"ש ויספילד בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס.
בתקופת נגידותו הוביל פרופ' פרנקל את המשק הישראלי להשתלבות מוצלחת בכלכלה העולמית, והביא לליברליזציה של שוקי הכספים ולביטול הפיקוח על מטבע החוץ. הוא הוביל בנחישות ובנחרצות את המאבק באינפלציה והחזיר את המשק הישראלי לתנאים של יציבות מחירים. אסטרטגיה זו סייעה לשיפור מעמדו של המשק הישראלי, להעמקת שילובו במוסדות ובגופים הבינלאומיים ולהפיכתו ליעד מועדף למשקיעים. האמינות המקצועית שבה ניווט פרופ' פרנקל את המדיניות הכלכלית ביססה את מעמדו של בנק ישראל בארץ ובעולם.
פרופ' פרנקל הוא חבר במועצת קבוצת ה-7 (7-G) ובוועדה המייעצת של המוסד האמריקני לכלכלה בינלאומית (IIE), והוא יו"ר קבוצת ה-30 (30-G).
בשנים 1995–1996 כיהן פרופ' פרנקל כיו"ר חבר הנגידים של הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (IDB), ובמסגרת זאת אירח את הכנס השנתי של ארגון זה בירושלים. בשנת 1999 כיהן כסגן יו"ר חבר הנגידים של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (EBRD). בעקבות שיחות השלום האזוריות למזרח התיכון שהתקיימו במדריד ב-1991 שימש פרופ' פרנקל יו"ר משותף למשלחת הישראלית לשיחות השלום הרב-צדדיות בנושא הפיתוח הכלכלי האזורי.
מדינות ומוסדות רבים כיבדו את פרופ' פרנקל על פועלו באותות כבוד ובהם עמית של האגודה האקונומטרית העולמית; עמית כבוד זר של האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים; עמית מחקר במכון הבינלאומי למחקר כלכלי בארה"ב (NBER); חבר כבוד באגודה היפנית לכלכלה מוניטרית (JSME); חבר בוועד המנהל של האגודה הבינלאומית לכלכלה (IEA); חבר בחבר הנגידים הבינלאומי במרכז פרס לשלום; חבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית של תל אביב-יפו, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון; נשיא כבוד באגודה הישראלית לבוגרי מדעי החברה והרוח.
פרופ' פרנקל קיבל פרסים ועיטורים על תרומותיו לכלכלה, ובהם: פרס קארל אנגליס לכלכלה מאוניברסיטת מסאריק בצ'כיה; פרס הוגו מרסיאנו לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב; עיטור כבוד מאת ממשלת ארגנטינה; עיטור כבוד מאת ממשלת איטליה; תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות חיפה, בן גוריון ובר אילן. כן קיבל את העיטור עמית ירושלים מעיריית ירושלים.
פרופ' פרנקל פרסם בעצמו ועם אחרים 18 ספרים, וכתב למעלה מ-300 מאמרים מדעיים בתחומי הכלכלה הבינלאומית והמקרו-כלכלה. הקריירה של פרופ' פרנקל מצטיינת ברב-גוניותה. במשך כ-25 שנים, במסגרת הקריירה האקדמית שלו, פיתח תיאוריות והנחה דוקטורנטים רבים באוניברסיטאות שונות בתחומי המקרו-כלכלה והכלכלה הבינלאומית. בשנים אלה היה המיקוד עיוני. חלק ניכר מן הסטודנטים שלו ממלאים תפקידי מפתח באוניברסיטאות ובעמדות ממשל בכירות בכל העולם. לאחר מכן, במעבר לקרן המטבע הבינלאומית, עבר פרופ' פרנקל מפיתוח תיאוריות אקדמיות לייעוץ ולעיצוב מדיניות כלכלית ברמה של מדינות. בהקשר הזה היה פרופ' פרנקל מעורב בייעוץ למדינות המתועשות ויעץ למדינות המתפתחות ובעיקר לאלה שסבלו מבעיות החוב של העולם השלישי. כך גם יעץ למדינות שעברו, עם קריסת בריה"מ, מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק. השלב השלישי של עבודתו התרכז ביישום בפועל של מדיניות כלכלית עם אחריות ביצועית לעיצובה וליישומה עם התמנותו לנגיד בנק ישראל. בתקופה זו היה האתגר המרכזי שעמד בפני המשק הישראלי קליטת עלייה מוצלחת, תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בתהליך השלום. לצורך זה, ועל רקע תהליך הגלובליזציה העולמית, היה חשוב לאמץ נורמות של מדיניות כלכלית המקובלות בשוק המודרני, להביא לליברליזציה של שוקי הכספים וההון ולהדביר את האינפלציה שהמשק הישראלי סבל ממנה במשך שנים כה רבות. השלמת התהליכים הללו יצקה את התנאים ההכרחיים להשגת צמיחה כלכלית מתמשכת במשק הישראלי.
פרסומים נבחרים
-
- 1976 The Monetary Approach to the Balance of Payments (ed. with H.G Johnson)
- 1983 Exchange Rates and International Macroeconomics (ed.)
- 1987 Fiscal Policies and the World Economy (with A. Razin)
- 1988 International Aspects of Fiscal Policies (ed.)
- 1996 The International Monetary System: Key Analytical Issues (ed. with M.Goldstein)