איזי שרצקי

• תמיכה בעיר קריית שמונה – איזי שרצקי וחברת איתוראן
• הקמת עירוני איתוראן קריית שמונה
  • איחוד קבוצות הכדורגל העירוניות ששיחקו בליגה הרביעית לכדי קבוצה אחת מקצועית
  • הקבוצה שהוקמה בשנת 2000 הגיעה בשנת 2007 לליגת העל
  • בשנת 2011 זכתה הקבוצה באליפות המדינה
  • בשנת 2014 זכתה בגביע המדינה
  • בשנת 2015 זכתה בגביע אלוף האלופים
  • במשך השנים זכתה כמה פעמים בגביע הטוטו
  • מחלקת הנוער של הקבוצה גדלה מכמה עשרות ילדים ל־450 ילדים כיום מכל אזור הצפון
• הקמת מרפאת שיניים המטפלת בנצרכים; הטיפול ניתן בסבסוד או בחינם
• הקמת מרכז שמחה לילד, מועדון לנוער קריית שמונה הפועל מדי יום
• הקמת בית בתיה – מרכז הזנה לנזקקים המוציא למעלה מחמש מאות מנות חמות ביום לבתי נזקקים
• הקמת ארבעה מועדוני קשישים – בהם זוכים הקשישים לפעילות חברתית, הרצאות, בדיקה רפואית שגרתית ועזרה בבירוקרטיה
• תמיכה בעמותת "אחריי" בקריית שמונה, עמותה המכינה נערים ונערות לשירות צבאי משמעותי
• במסגרת "אמץ לוחם": אימוץ ותמיכה ברווחתם של חיילי גדוד שחף 869 של חיל האיסוף הקרבי, החל משנת 2006
• החל משנת 2006 עובדי איתוראן יוצאים לארבעה–חמישה פרויקטים קהילתיים בקריית שמונה מדי שנה, בדגש על תחום הנוער, הקשישים והחינוך המיוחד. ואלה כמה מתחומי הפעילות (מתוך עשרות):
  • • שיפוץ מועדוני נוער וחברה
    • הקמת ספרייה בבית הספר ברנקו וייס
    • קרנבל פורים שנתי לקהילה
    • שיפוץ גני ילדים, בדגש על גני החינוך המיוחד
    • שיפוץ מועדון הכדורגל לנוער
    • צביעת מקלטים
    • בניית חדרי מוזיקה
    • פעילויות ספורט לנוער קריית שמונה
  • תמיכה בתרבות העירונית, במסגרת זו נתמך תיאטרון "מראה" שעמד בפני סגירה והוא חזר לפעילות, וכמו כן נתמכה להקת הבלט העירונית
  • תמיכה בעמותת "עלם"
  • "מוטב יחדיו": פרויקט קהילתי־עירוני רב־ממדים (לילדים, נוער ומבוגרים) הפועל בקריית שמונה בתמיכת איזי ואיתוראן ובשיתוף הג'וינט, בניהולו של ניר שרצקי, החל מ־2012; כיום הפרויקט פועל בכל שכונות העיר

מבחר פרסים והוקרות

2001 אות יקיר העיר קריית שמונה
2007 גביע מופת לניהול כדורגל, מעריב
2011 תעודת הוקרה, מרכז השלטון המקומי בישראל
2012 פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי על תרומה לקידומה ולפיתוחה של קריית שמונה
2014 אות ההוגנות בספורט, תנועת אומ"ץ
2019 יקיר מכבי ישראל
2022 פרס מפעל חיים בספורט – מכללת וינגייט

בשנת 1967 התחתן עם מדי, וברבות הימים נולדו להם אייל, ניר וגיל.

בתחילת הדרך הצטרף לאביו בעבודה במשרד החקירות ובשנת 1968 יצא לדרך עצמאית והקים יחד עם שותפיו את "מוקד", חברת חקירות ואבטחה. באוקטובר 1973 גויס למלחמת יום כיפור. "הגעתי לרמת הגולן למעלה גמלא. נלחמתי שבעה חודשים ברמה". לאחר ששוחרר, החל ממאי 1974, נאלץ להתמודד עם מציאות קשה: שותפו העסקי ראובן פרץ, שהיה אחראי לכל המאבטחים במפעלי הדרום, נהרג במלחמה. "הייתי נוסע לבאר שבע כל שבוע, יום ראשון עד יום שישי, רק כדי לא לפשוט את הרגל".

במשך השנים הוסיף לנהל את פעילות החקירות ב"מוקד". החברה התפתחה וצמחה עד לכדי 200 עובדים. בשנת 1995 קנה מידי תדיראן את חברת איתוראן וניווט אותה להצלחה עסקית ניכרת. החברה הונפקה ברבות הימים בבורסת תל אביב ואחר כך בבורסה בארה"ב.

מסלול חייו השתנה לחלוטין עקב החלטה שקיבל בשנת 1999. "בשנה הזאת נורו קטיושות על קריית שמונה", מספר איזי, "מאות רקטות. אנשים נהרגו, נפגעו, עזבו את העיר. הייתה אבטלה, המצב היה קשה. צלצלתי לראש העיר – שאיתו שירתי במילואים – חיים ברביבאי". ראש העיר חשב שזו עוד שיחה של בקשת עזרה, אבל הופתע לשמוע את ידידו מצהיר: "חיים, החלטתי לאמץ את העיר". איזי הכיר את העיר קריית שמונה משנות מילואים רבות שבהן שירת בצפון וחש כלפי המקום חיבור עמוק של שותפות גורל.

מרגע זה והלאה קיבל עליו איזי, גם באופן פרטי וגם כבעל השליטה באיתוראן, עשרות פרויקטים של סיוע מכל קשת הנתינה: החל מבית תמחוי, דרך מועדונים חברתיים לזקנים ולנוער, ועד שורה של יוזמות בחינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט. באמצעות יורם לירם, אחד מעובדיו באיתוראן, ובסיוע הרב יגאל ציפורי המתגורר בעיר, ניהל זירה רב מערכתית של תרומות ותמיכות חברתיות. למעשי ההתנדבות מגויסים גם עובדי איתוראן, המגיעים כמה פעמים בשנה לקריית שמונה לשורה של התנדבויות.

אחת המהפכות שעשה בעיר היא בתחום הספורט. "אחרי שנה בא אליי ראש העיר – שהכיר את אהבתי לכדורגל – ואומר לי, הינה אתה איש כדורגל, יש לנו שלוש קבוצות שפושטות את הרגל, קנה אותן. אמרתי לו, חיים, אני אחבר את כולן לקבוצה אחת ובעוד חמש שנים היא בליגת העל". מחלקת הנוער שבנה במועדון הכדורגל טיפחה שחקנים צעירים מן הסביבה, והיא עושה זאת בהצלחה עד היום. לבסוף אומנם זכתה הקבוצה בכל ההישגים האפשריים: אליפות, גביע המדינה, גביע הטוטו ועוד. "הגעתי לשם כשהיינו בליגה הרביעית", הוא מזכיר. הקשר שלו לקבוצה היה הרבה מעבר לפילנתרופיה: הוא היה מעורב אישית בקידום הקבוצה ובניהולה.

בשנים האחרונות הוקם בעיר פרויקט "מוטב יחדיו" בניהולו של ניר שרצקי, בנו של איזי, הפועל להעצמת הקהילה. בתחומי האומנויות איזי תומך בלהקת הבלט ובתיאטרון בעיר, ובתחומי החינוך הוא תומך בבתי הספר: בשיפוץ המבנים ובשכירת מורים מקצועיים. "העירייה כתבה לי שהבאתי יותר כסף לקריית שמונה ממה שהביאה הממשלה בעשרים ושתיים שנה", הוא אומר.

שרצקי מבהיר: "זה לא רק איזי. זה אשתי והבנים שלי. בלעדיהם זה לא היה הולך". ואכן, נדמה שכולם במשפחת שרצקי מגויסים לטובת העיר קריית שמונה ולטובת פרויקטים חברתיים בכלל.

יורם לירם, נציגו של איזי בכל מעשי הפילתרופיה שלו בקריית שמונה, כותב לנו: פעילותו של איזי בקריית שמונה החלה בסוף שנות התשעים, שעה שקריית שמונה הייתה נתונה תחת הפגזות שפגעו קשה בעיר ובתושביה. פעילות איזי בקבוצת הכדורגל של העיר, שנמשכת עד היום, הביאה את הקבוצה לעלות בקצב מהיר תחילה לליגה הלאומית ולאחר מכן לליגת העל, שם היא נמצאת היום. בדרך זכתה באליפות המדינה, בגביע המדינה, כמה פעמים בגביע הטוטו ואף במשחק אלוף האלופים. במקביל איזי הקים מרכז הזנה לנזקקים על שם אימו בתיה, מקום הפועל עד היום, הקים את בית שמחה לילד על של אביו שמחה, מקום הפעיל עד היום, והקים מרפאת שיניים לנזקקים הפועלת עד היום. איזי ואיתוראן מאמצים זה 16 שנים את גדוד "שחף" 869 מחיל האיסוף הקרבי, במסגרת פרויקט "אמץ לוחם". איזי ואיתוראן תומכים בעמותת "אחריי" ובעמותת "עלם", וכמו כן הם העבירו תמיכה קריטית לתיאטרון "מראה" שעמד לפני סגירה. משנת 2005 עובדי איתוראן יוצאים כל שנה לארבעה–חמישה פרויקטים בדגש על תחום הנוער, הקשישים והחינוך המיוחד. זוכים לתמיכתו בתי הספר רננים, שחפים, ברנקו וייס, גוונים ועוד. איתוראן בנשיאותו של איזי תומכת בעמותת "מצמיחים", הפועלת בבתי ספר בסדנאות למניעת אלימות, וכמו כן תומכת בעמותת "אתגרים", המעבירה הדרכות של פעילות שטח לגני ילדים בעלי צרכים מיוחדים. איתוראן שותפה בהקמת פרויקט "מוטב יחדיו" החל מ־2012. הפרויקט התחיל בשכונה אחת וכיום יש לה ארבעה מרכזים, ולמעשה היא פועלת בכל העיר.

איזי מעוניין להדגיש כי כואב לו על מידת שותפות המדינה בפריפריה. "זה צריך להיות הדבר הכי חשוב למדינה: ביטחונית, כלכלית. צריך לעזור שם יותר".

"אחד הפרויקטים שאני הכי קשור אליהם הוא 'אור למשפחות', למשפחות שכולות", מספר איזי. "אני מאמץ אותם כבר הרבה שנים בקריית שמונה. הילדים, שהם האחים של הנופלים, מקבלים מלגות, וההורים משתתפים בשמחות. כל פעם שאני בא לשם עולות לי דמעות. זה מרגש".

לאחרונה קיבל גם פרס על מפעל חיים בספורט במכללת וינגייט. "הפעילות הזאת עושה לי ולכל המשפחה את כל החיים כיף", הוא מסכם. "כשבאתי אמרו לי 'תבוא לשנה', והיום אנחנו שם כבר עשרים ושלוש שנה. עכשיו כשהכירו בזה, זה מרגש הרבה יותר".