פרופסור וילנר פרסם 340 מאמרים מדעיים בעיתונות הבינלאומית ובספרים מדעיים. הוא חבר בוועדות מדעיות מייעצות למערכות כתבי עת מדעיים, ובהם Journal of the American Chemical Society ו-Langmuir.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ב בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה.
איתמר וילנר – פרופסור מן המניין במכון לכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים, מבכירי החוקרים בכימייה בישראל בכלל ובאוניברסיטה העברית בירושלים בפרט ובעל הכרה בינלאומית בתחומי מחקר חזיתיים בעלי יישומים פוטנציאליים בטכנולוגיה וברפואה. נולד בשנת 1947 ברומניה, ועלה לארץ בשנת 1950.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' חוה ליפשיץ, יו"ר, פרופ' יהודה בנד, פרופ' אשר מנדלבאום
פרס ישראל בחקר הכימייה מוענק לפרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים על הישגיו בפריצות דרך מדעיות ובביסוס תחומי המחקר של האלקטרוניקה המולקולרית ושל הביואלקטרוניקה.
פרופ' וילנר משלב ביצירתיות את שטחי הכימייה, הביולוגיה ומדע החומרים לנושא רב-תחומי חדש העומד בחזית המחקר המדעי. עבודתו המחקרית של פרופ' וילנר עוסקת בהרכבת מערכים מולקולריים, מאקרומולקולריים וביומולקולריים על-פני משטחים ובהפעלת המרכיבים הכימיים באמצעות אותות חשמליים ואותות אופטיים. על-ידי הבנת התכונות הבסיסיות של החומרים הכימיים והביולוגיים על פני המשטחים הצליח פרופ' וילנר לפתח מערכות מולקולריות וביומולקולריות שהן כיום נדבך מרכזי של האלקטרוניקה והאופטואלקטרוניקה המולקולרית והביומולקולרית.
פרופ' וילנר ביצע מחקר חלוצי וביסס מושגים וגישות יסודיות בתחום הביואלקטרוניקה. מחקריו המגוונים בהפעלה חשמלית ואופטית של אנזימים, נוגדנים ו-DNA משמשים כיום כלים מרכזיים בביואנליטיקה ובמדע הביואלקטרוניקה. מחקרים אלה הציגו פתרונות מדעיים מקוריים להכנת ביוסנסורים חדשים: התקנים אנליטיים בדיאגנוסטיקה רפואית וסביבתית, הרכבתם של תאי דלק ביולוגיים וביסוס מערכות לאחסון ולעיבוד של מידע הפועלות כמחשבים ביולוגיים.
מחקריו של פרופ' וילנר פרצו אופקים חדשים ביצירת מבנים מולקולריים עם תכונות כימיות מובנות. על-ידי פענוח מנגנוני ההתארגנות של החומרים וקביעת התכונות הכימיות שלהם הצליח החוקר ליצור ארכיטקטורות מולקולריות הפועלות כמערכי חישה, כמכונות מולקולריות, כהתקנים אופטואלקטרוניים וכמערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות ליצירת דלקים באמצעות אור שמש.
הישגיו המרשימים של פרופ' וילנר בעשור האחרון מציבים אותו כחוקר מרכזי שתרם כלים חדשים ונושאי מחקר חדשניים ומקוריים למדע הכימייה.
פרופ' וילנר פרסם מאמרים מדעיים רבים בכתבי עת בינלאומיים ובספרים מקצועיים. הוא שימש יועץ למשרד האנרגיה של ארה"ב לבקרת פרויקטים של המחקר הבסיסי בנושא האנרגיה, וייצג את ישראל בגופים מדעיים שונים באירופה ובעולם. חברותו בוועדות מדעיות בחו"ל ובארץ והרצאותיו הרבות ברחבי העולם תרמו להכרה במעמדו של מדע הכימייה בישראל בקהילייה הבינלאומית. הוא זכה בשורה של פרסים יוקרתיים ישראליים ובין-לאומיים.
פרופ' וילנר הקים דור של תלמידים הממלאים כיום תפקידים מרכזיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר ותעשייה בארץ ובעולם.
פרס ישראל בחקר הכימייה לשנת תשס"ב מוענק לפרופ' איתמר וילנר על הישגיו בפיתוח נושאי האלקטרוניקה המולקולרית והביואלקטרוניקה, שהם אבני בניין מרכזיות בתחומי הנאנוטכנולוגיה והביונאנוטכנולוגיה, וכן על טיפוח דור מדענים צעיר ועל קידום מדע הכימייה בארץ ובעולם.
קורות חיים
איתמר וילנר – פרופסור מן המניין במכון לכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים, מבכירי החוקרים בכימייה בישראל בכלל ובאוניברסיטה העברית בירושלים בפרט ובעל הכרה בינלאומית בתחומי מחקר חזיתיים בעלי יישומים פוטנציאליים בטכנולוגיה וברפואה.
נולד בשנת 1947 ברומניה, ועלה לארץ בשנת 1950.
פרופ' איתמר וילנר נשוי לבלהה, והוא אב לשתי בנות, יפעת ומיכל, וסב ליובל.
לימודים והשתלמויות
1968 תואר בוגר (B.Sc.) בכימייה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים
1973 תואר מוסמך (M.Sc.) בכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים
1978 תואר ד"ר בכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים
1978–1981 פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בארה"ב
תפקידים אקדמיים בארץ
1981 מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בירושלים
1983 פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים
1986 פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים
1999–2001 יו"ר המכון לכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים
2000– הקתדרה ע"ש אנריקה ברמן באוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1981–1993 פרופסור אורח במכון לאנרגיה סולרית בקולורדו, ארה"ב
1991 פרופסור אורח של ה-JSPS ביפן
1992 פרופסור אורח של ארגון (NEDO) RITE ביפן
תפקידים אחרים
1989–2000 נציג ישראל בוועדה לפוטוכימייה של ארגון IUPAC
1996– חבר בוועדה המייעצת של מרכז מינרבה לכימיה סופראמולקולרית של מכון ויצמן למדע
2002– מנהל מרכז בפרויקט גרמניה-ישראל (DIP) למערכות נאנומטריות פונקציונאליות באוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים ואותות כבוד
1986 פרס ברגמן
1991 פרופסור כבוד של אוניברסיטת אוסקה ביפן
1993 פרס קולטהוף, הטכניון, חיפה
1997 עמית האגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS)
1998 פרס מקס פלאנק למחקר בינלאומי, גרמניה
2001 פרס החברה הישראלית לכימייה
מפעל חיים
איתמר וילנר נולד בשנת 1947 בבוקרשט שברומניה להוריו יוהנה ואלברט, ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1950. הוא גדל כילד וכנער בנס ציונה, וסיים את בית הספר התיכון "דה שליט" ברחובות. הוא התגייס בשנת 1968 לחיל התותחנים, והוא רס"ן במילואים. על הליכתו ללימודי הכימייה הוא אומר: "הייתה לי נטייה למקצועות מדויקים, והכימייה משכה את לבי. בתחום הכימייה יש יצירתיות הכוללת, מחד גיסא, הרכבה של מבנים כימיים המורכבים מיחידות אטומיות ומולקולריות, ומאידך גיסא, יכולת להבנה של מנגנונים בסיסיים ולהגדרה כמותית של התהליכים".
את כל לימודיו האקדמיים עשה פרופ' וילנר בארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר השלמת הדוקטורט (בהדרכתו של פרופ' מ' רבינוביץ) ב-1978 המשיך פרופ' וילנר בהשתלמות פוסט-דוקטורלית באוניברסיטה של קליפורניה (ברקלי), ושם עבד עם חתן פרס נובל, פרופ' מ' קלווין. בשנת 1981 נתמנה למרצה בכיר במכון לכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים, והועלה לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 1986.
בשני העשורים מאז שחזר לאוניברסיטה העברית ביקר פרופ' וילנר ברבות ממיטב האוניברסיטאות בעולם כפרופסור אורח לתקופות זמן שונות. ובשנים 1999–2001 שימש פרופ' וילנר יו"ר המכון לכימייה. וילנר זכה בפרסים רבים והוזמן לשאת הרצאות של כבוד בהזדמנויות רבות.
הפעילות המחקרית של איתמר וילנר מתמקדת בארגון מערכים מולקולריים וביו-מולקולריים בעלי פונקציות אלקטרוניות ופוטוניות ייחודיות. מחקרו עוסק בארגון מערכים מורכבים של מבנים מולקולריים, מאקרומולקולריים וביו-מולקולריים על פני משטחים ליצירת התקנים אלקטרוניים ופוטוניים במבנה נאנומטרי. המחקר של פרופסור איתמר וילנר מייצג מאמץ מדעי לגשר בין הכימייה, הביולוגיה ומדע החומרים כדי ליצור נושא רב-תחומי שבו תכונות כימיות חדשות מובנות בחומר כתוצאה ממודיפיקציה כימית של מרכיבים ביולוגיים, התארגנות עצמית של החומר על פני משטחים וצימוד מרכיבים כימיים וביולוגיים על פני שדרים אלקטרוניים.
פעילותו המדעית של איתמר וילנר מתמקדת באפיון בסיסי של מבנה המערכות ובפענוח הפעילות הפונקציונלית שלהן. פעילות זאת הובילה לתרומה בסיסית וחלוצית במגוון שטחי מחקר:
- צימוד מרכיבים ביולוגיים לשדרים אלקטרוניים – ביואלקטרוניקה: מעבדתו של איתמר וילנר ביצעה מחקרים חלוציים בצימוד חומרים ביולוגיים לשדרים אלקטרוניים, וביססה מושגים וגישות יסודיות בתחום הביואלקטרוניקה. מחקרים אלה הובילו לפיתוחם של ביוסנסורים, תאי-דלק ביולוגיים והתקנים ביואלקטרוניים חדשים.
- מערכות אלקטרוניות ואופטואלקטרוניות מולקולריות: מעבדתו של איתמר וילנר הציגה מושגי יסוד וגישות מדעיות חדשניות ל"הנדסה מולקולרית" של משטחים באמצעות מרכיבים כימיים ליצירת מיקרו-מבנים כימיים עם פונקציות מובנות. מחקרים אלה פתחו אופקים חדשים להכנת משטחי חישה ספציפיים, מכונות מולקולריות והתקנים אופטואלקטרוניים מולקולריים.
- חומרים ביולוגיים ממותגי-אור וממותגי-מגנט: מעבדתו של איתמר וילנר קיימה מחקרים חלוציים בהפעלה ובמיתוג של פונקציות ביולוגיות באמצעות אותות אור ואותות מגנטיים חיצוניים. מחקרים אלה משמשים בסיס מדעי ליישום עתידי של חומרים ביולוגיים באגירת מידע ובשימוש כמחשבים ביולוגיים.
- תהליכי מעבר אלקטרון מושרי-אור ופוטוסינתיזה מלאכותית: מעבדתו של איתמר וילנר הציגה גישות בסיסיות לבקרה של תהליכי מעבר אלקטרון מושרי-אור והכנת תאים פוטוסינתטיים מלאכותיים. הבנת המנגנונים של העברת האלקטרון ופיתוח קטליזטורים חדשים אפשרו את בנייתן של מערכות המחקות את תהליך הפוטוסינתיזה בטבע, שבהן אור השמש משמש להכנת דלקים מחומרי מוצא שכיחים.
"במעבדתנו אנו בונים ארכיטקטורות מולקולריות וביו-מולקולריות על פני משטחים, ואנחנו מלמדים את המרכיבים הכימיים והביולוגיים 'לדבר' עם המשטחים. היכולת לפתח מערכות כימיות עם תוכנות אינטליגנציה פורצת את הדרך להכנת התקנים ביואלקטרוניים חדשים, מערכות אופטואלקטרוניות, מערכות חישה ומכונות מולקולריות. לנושאים הללו יש חשיבות מרכזית בפיתוח העתידי של מערכות ממוזערות (מערכות נאנומטריות), המשמשות בסיס לפיתוח תחום הנאנוטכנולוגיה ובמיוחד לפריצת הדרך לתחום הנאנוביוטכנולוגיה". כך מסכם פרופ' איתמר וילנר חלק מעבודתו המדעית.