נוסף על הספרים שלהלן, ערך
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ט בתחום חקר הספרות העברית.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' מנחם ברינקר, יו"ר, פרופ' זיוה בן-פורת, פרופ' עליזה שנהר
פרס ישראל בחקר הספרות העברית ניתן לפרופסור ישראל לוין על עבודתו המדעית החשובה בחקר שירת ימי הביניים. תרומתו העיקרית בספריו ובעשרות מאמריו היא בבחינת שירת תור הזהב העברית בספרד בזיקתה לאחותה הגדולה, השירה הערבית. דיונו ההשוואתי בשתי ספרויות אלה הפך מכבר לנכס צאן ברזל של המחקר. גולת הכותרת של עבודתו זו הם שלושת כרכי ספרו "מעיל תשבץ: הסוגים השונים של שירת החול בספרד" (תש"ם–תשנ"ד). עבודה מונומנטאלית זו מקיפה את כל הז'אנרים בשירה העברית, ומאירה סוגיות תרבותיות, פואטיות וסגנוניות. שירת החול העברית בספרד מוצגת בכרכים אלה כאיבר במערכת הספרותית הערבית-עברית ועם זה כיצירה עברית עצמאית המקושרת למסורות עבריות קודמות. תרגומי המופת של לוין מן הספרות הערבית הכלולים ב"מעיל תשבץ" הם כשלעצמם אנתולוגיה יקרת-ערך של שירה ערבית קלאסית שאין שנייה לה בעברית. בשתי המונוגרפיות – "שמואל הנגיד, חייו ושירתו" (1967) ו"אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו" (1970) – העמיד לוין דיוקנאות פואטיים של שני יוצרים מרכזיים על רקע תקופתם וסביבתם.
תרומתו לחקר הפיוט אינה קטנה מתרומתו לחקר שירת החול. במסתו "ביקשתי את שאהבה נפשי" (1971) הצביע לוין על ההשראה כפולת-הפנים של פיוטי האהבה האלגוריים של שלמה אבן-גבירול, יהודה הלוי, אברהם אבן-עזרא ומשוררים אחרים. פיוטים אלה שואבים את השראתם משירת האהבה המקראית ומדרשיה האלגוריים מזה ומשירת האהבה הערבית, הס'וּפית והחילונית, מזה. שני כרכי המהדורה הביקורתית של "שירי הקודש של אברהם אבן-עזרא" (1976 ו-1980) כוללים כחמש מאות פיוטים מוגהים ומוערים, והם זיכו את לוין בפרס ביאליק בשנת תשמ"ב. השלמה לעבודתו על אברהם אבן-עזרא מצויה בפרסום יצירתו הפילוסופית-שירית "חי בן מקיץ" (1983), הכוללת גם את תרגום היצירה הערבית של אבן-סינא שעליה התבסס המשורר העברי, וכן בעריכת הקובץ "ילקוט אבן עזרא" (1985) שהוא מבחר מוער מכתביו בשירה, בפרשנות המקרא, בבלשנות ובמדעים. כאן באה לידי ביטוי תפיסתו האינטגרטיבית של לוין את התרבות היהודית של ימי הביניים כמכלול עשיר ומגוון.
בעיוניו בשירת הקודש ניסה לוין לרדת לחקרה של החוויה הדתית ולתאר את ביטוייה בלשון ובשירה. בספרו "הסוד והיסוד: מגמות של מסתורין בשירת אבן-גבירול" (1986) הוא תיאר את החוויה האקסטטית בשירת אבן-גבירול מתוך שילוב של אמפתיה ואינטואיציה מחקרית. לאחרונה (ב-2005) פרסם לוין מהדורה ביקורתית של "כתר מלכות לשלמה אבן-גבירול" בצירוף מונוגרפיה נרחבת על היצירה.
פרק מיוחד במחקריו תופסות עבודות הדנות בהקשר הבין-טקסטואלי של הספרות העברית. במאמרו "קולות מן העבר בהווה" (1977) הצביע על זיקתה של "שמחת עניים" לאלתרמן לשירת ימי הביניים, ואילו ספרו "תנים וכנור: חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית" (1998) כולל עיונים פנוראמיים במקרא, בפיוט, בשירת ספרד ואשכנז ובשירה העברית המודרנית.
גם היום, כשהוא בן שמונים וחמש שנה, לוין מתמיד בעבודתו. הוא עורך את סדרת "שירת תור הזהב" בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ועם פרופ' טובה רוזן הוא משלים מהדורה ביקורתית ל"שירת הקודש של משה אבן-עזרא".
ישראל לוין הוא מורה מחונן ורב-השראה. לאחר עבודה רבת שנים בסמינר הקיבוצים באורנים הוא היה בין מקימי המחלקה לספרות עברית ומכון כץ באוניברסיטת תל-אביב והעמיד דורות של תלמידים. כאחד מבחירי תלמידיו של פרופ' חיים שירמן ז"ל הוא מייצג חוליה חשובה בשלשלת הזהב של חקר הספרות העברית בימי הביניים מאז "חכמת ישראל" ועד ימינו. עבודתו משלבת גישות פילולוגיות, אסתטיות ורעיוניות ומצביעה על מגעים בין תרבויות, בין טקסטים ובין דורות, על זיקות בין תרבות דתית לתרבות חילונית, בין יצירה עברית מקורית למקורות השראה ערביים, בין ספרות ההווה לרבדים קדומים של לשון וספרות. לחשיפת הקשרים והזיקות האלה עשויה להיות השפעה חשובה על התרבות הישראלית.
על כל אלה פרופ' ישראל לוין ראוי לקבל את פרס ישראל לחקר הספרות העברית לשנת תשס"ט.
קורות חיים
פרופ' לוין מתגורר בתל אביב, והוא נשוי לחנה, אב לנורית, ליובל ולהדס וסב לשישה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1947 מוסמך בספרות עברית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1955 דוקטור לספרות עברית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1954–1968 מרצה לספרות עברית ולמקרא, סמינר הקיבוצים, אורנים
1957–1971 מורה לשירה העברית בספרד בימי הביניים, בית הספר הגבוה, חיפה
1962– חבר בסגל החוג לספרות, אוניברסיטת תל אביב (מ-1969 פרופסור)
1969–1980 ו-1984–1992 ראש החוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל אביב
מ-1969 חבר בהנהלת מכון כץ לחקר הספרות העברית
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1973 פרופסור אורח, המכללה העברית, בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
1978–1979 פרופסור אורח, אוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס, ארצות הברית
1983 פרופסור אורח, אוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס, ארצות הברית
1988 פרופסור אורח, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
1991 פרופסור אורח, אוניברסיטת קומפלוטנסה, מדריד, ספרד
אותות הוקרה, פרסים ומענקים
1952–1953 פרס ורבורג, האוניברסיטה העברית בירושלים
1979 מענק מחקר, קרן הזיכרון לתרבות יהודית, ניו יורק
1982 פרס ביאליק לחכמת ישראל, תל אביב
2004 מענק האקדמיה הלאומית למדעים לחקר פיוטי משה אבן עזרא
2005 פרס טולדנו, המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח
מפעל חיים
"השירה העברית שנכתבה בספרד בימי הביניים היא השירה העברית הגדולה ביותר אחרי תקופת המקרא. שירת הקודש הספרדית, שהתפתחה עם שירת החול, היא הביטוי הלירי העמוק ביותר של תחושות היהודים בעת ההיא. אין בספרות העברית משהו שיכול להשתוות לזה", אומר פרופ' ישראל לוין, הנחשב לאחד מגדולי החוקרים של שירת יהודי ספרד בימי הביניים.
ישראל לוין נולד ב-1924 בזמושץ' שבפולין למשפחה ציונית מאוד. עד גיל שש למד ב"חדר", ואחר כך בבית הספר העברי "קדימה". כשהיה בן 10 עלה ארצה עם אמו ועם שני אחיו, בעקבות האב שעלה שנתיים לפניהם. המשפחה השתקעה בתל אביב, ולוין למד ב"גימנסיה הרצליה", ושם שאב השראה מהמורה נחום פרחיהו. "הוא היה איש בעל שאר רוח ורחב אופקים, ועורר בי את אהבת הספרות", מספר לוין. "כבר אז ידעתי שזה התחום שאני הולך ללמוד ולעסוק בו".
לאחר שנת שירות של עבודות חקלאיות בקיבוץ גבת נרשם לוין ללימודי ספרות עברית, היסטוריה של עם ישראל וגם פסיכולוגיה. "חיפשתי את המפתחות לנפש האנושית", הוא אומר. במקביל ללימודים התגייס לש"י – שירות הידיעות של ה"הגנה" – והיה שותף למאבק על המדינה שבדרך. בתקופת הלימודים התפרנס מעבודות ניקיון ומלצרות באוניברסיטה. לאחר מכן נבחר ליושב ראש הסתדרות הסטודנטים והנהיג את שביתת הסטודנטים הראשונה באוניברסיטה, מחאה על קיפוח זכויותיהם של סטודנטים שלימודיהם נפגעו בשל שירותם ב"הגנה" ובפלמ"ח.
הלימודים באוניברסיטה העברית היו אז במסלול ישיר לתואר מוסמך. לוין, שחיפש נושא מאתגר לעבודת המחקר, הגיע לפרופ' חיים שירמן והחליט להתמחות אצלו בספרות ימי הביניים. הוא חקר בעבודתו צדדים רעיוניים בשירת ספרד, וב-1947 קיבל את התואר.
במלחמת העצמאות הועבר לוין מהש"י לחטיבת ירושלים שאך זה הוקמה, והמשיך לשרת במערך המודיעין בעיר הנצורה והמופגזת. בהפוגה השנייה נשלח לקורס קציני מודיעין, והוצב במחוז הנגב, שהיה נצור גם הוא, ושם לחם עד סיום הקרבות. לקראת סוף הלחימה סופח למודיעין של חטיבת "גולני" והשתתף במבצע "עובדה" לכיבוש אום-רשרש, היא אילת.
לאחר המלחמה שב לוין עם רעייתו, חנה, לירושלים, התחיל ללמד ספרות בבית ספר תיכון ובסמינר למורים ולעבוד אצל פרופ' שירמן על עבודת הדוקטור, שבה חקר את השפעתם של מקורות עבריים קדומים על שירתו של רבי יהודה הלוי. כעבור כמה שנים עבר לוין ללמד בסמינר הקיבוצים "אורנים" והשתקע שם עם משפחתו. "היו שם אווירה לימודית מיוחדת וקהל תלמידים מאתגר ומעניין". ב-1955 סיים את עבודת הדוקטור וקיבל מענק מחקר כדי להוציא מהדורה ביקורתית של שירי הקודש של אברהם אבן עזרא. "זו הייתה עבודת המחקר הגדולה הראשונה שלי", מספר לוין. "למדתי רבות מההתנסות בהעמדת טקסט מתוך כתבי יד, בפירושו ובחיפוש משמעותו. העבודה הזאת העלתה את המשורר אל פני השטח, וחשפה את שיריו לקהל".
לוין התחיל ללמד בבית הספר הגבוה בחיפה, שהיה לימים לאוניברסיטת חיפה, וכשהוקמה בתל אביב אוניברסיטה חדשה, הוא הוזמן ללמד בה. שנים הרבה עמד בראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב והיה ממעצביו. "עסקתי רבות בבניית החוג, בארגון תכניות לימודים ושיטות הוראה, בקידום כוחות צעירים ובסיוע לסטודנטים בכל תחום, לא רק בלימודים", הוא אומר. כל שנותיו באוניברסיטה המשיך לוין במחקר פעיל, שהניב ספרים ומאמרים רבים. אחד ממחקריו הגדולים יוחד לסיווג שיטתי של השירה העברית בהשוואה לשירה הערבית, עבודה שראתה אור בשלושת כרכי הספר "מעיל תשבץ". במחקרים אחרים התמקד לוין בשירת הקודש של יהודי ספרד. הוא שפך אור על עבודתם של כמה מן החשובים במשוררי התקופה, תוך התבוננות במקורות עבודתם, בהשפעות השירה הערבית ובהיבטים תרבותיים, דתיים ופילוסופיים של השירה העברית. במחקרים בולטים אחרים עסק פרופ' לוין בחיפוש המורשת של שירת ימי הביניים – של ספרד ושל אשכנז – בדורות מאוחרים יותר, כמו בשירתם של חיים נחמן ביאליק, נתן אלתרמן ואמיר גלבוע, והוא חקר גם את שירת אשכנז בימי הביניים.
פרופ' לוין לימד אלפי תלמידים לתואר ראשון, הדריך עשרות תלמידי מחקר, ונחשב מורה אהוב ומוערך. "הוראה היא אמצעי חשוב ביותר בהבהרת בעיות מחקריות שאתה מתמודד עמן. המגע החי עם סטודנטים הוא סם החיים של המחקר האקדמי", הוא אומר. "אבל יש כאן גם רצון אישי לחדור אל התודעה ואל העולם הרגשי של התלמידים, להפוך את השיעור לאירוע רוחני ולהפגיש אותם עם פרק גדול ומרתק של התרבות העברית ועם שורשי התרבות של ימינו".
פרסומים נבחרים
-
- 1955 תור הזהב, מבחר השירה העברית בספרד עם מבואות ופירושים
- 1960 בין גדי וסער, עיונים בשירת אברהם שלונסקי
- 1967 שמואל הנגיד, חייו ושירתו
- 1970 אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו
- 1973 על מות: הקינה על המת בשירת החול העברית בספרד על רקע הקינה בשירה הערבית
- 1976 שירי הקודש של אברהם אבן עזרא (כרך א')
- 1980 שירי הקודש של אברהם אבן עזרא (כרך ב')
- 1980 מעיל תשבץ: הסוגים השונים של שירת החול העברית בספרד (כרך א')
- 1983 חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא: הוצאה ביקורתית עם תרגום לעברית של "איגרת חי בן יקט'אן" לפילוסוף אבו עלי אלחוסין אבן סינא
- 1985 ילקוט אברהם אבן עזרא
- 1986 הסוד והיסוד: מגמות של מסתורין בשירתו של אבן גבירול
- 1992 אם אשכחך ירושלים: שירי אזור ליטורגיים עבריים בספרד בימי הביניים
- 1995 מעיל תשבץ: הסוגים השונים של שירת החול העברית בספרד (כרכים ב' ו-ג')
- 1998 תנים וכינור: חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית
- 2005 כתר מלכות לר' שלמה אבן גבירול
- 2007 שלמה אבן גבירול, שירים
- 2007 יהודה הלוי, שירים