המכון הישראלי לדמוקרטיה

בעלי תפקידים עיקריים במכון

• נשיא המכון ומייסדו: ד"ר אריק כרמון
• סגן הנשיא לחקר הדמוקרטיה: פרופ' מרדכי קרמניצר
• סגן הנשיא לחקר ישראל כמדינה יהודית: פרופ' ידידה צ' שטרן
• יושב ראש בין-לאומי: ברנארד מרכוס
• יושב ראש כבוד: ג'ורג' שולץ

עמיתים בכירים

• פרופ' אשר אריאן
• פרופ' אבי בן בסט
• פרופ' תמר הרמן
• פרופ' אייל נווה
• פרופ' אלי שאלתיאל
• פרופ' יובל שני
• פרופ' אניטה שפירא
• ד"ר מומי דהאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא פרי חזונו של ד"ר כרמון, היסטוריון שחקר בין השאר את גרמניה הנאצית. "את הדוקטורט שלי עשיתי על אוניברסיטת היידלברג בימי עליית הנאצים, והעיסוק במגדל השן האקדמי בתקופה של משבר פוליטי נחרת עמוק בתודעתי", הוא מספר. "הבנתי שמטרתי היא לצאת ממגדל השן ולהשתמש בדעת כדי להשפיע על תהליכים פוליטיים". באמצע שנות ה-80 התחיל כרמון לעצב את הבסיס התוכני והמבני של מכון מחקר יישומי לשירות המדינה והחברה בישראל ולגייס את התרומות לקיומו של המכון כגוף עצמאי, לא פוליטי ולא מפלגתי. ב-1991 נוסד המכון, בסיועו של איש העסקים ברנארד מרכוס, ומטרתו תכנון מדיניות ורפורמות בממשל, במינהל הציבורי, במוסדות הדמוקרטיה ובתשתיותיה הערכיות של המדינה. 

"המכון פועל בשלושה רבדים", מסביר כרמון. "רובד המידע – איסוף נתונים הדרושים לפיתוח המלצות בתחומי המחקר שלו, ובעיקר השוואה לדמוקרטיות אחרות. על בסיס מתמחים שהוכשרו במכון הקימה הכנסת את מרכז המחקר שלה". על פעילות זו קיבל המכון תעודת הוקרה מיוחדת מיו"ר הכנסת.

"עמוד השדרה של פעילות המכון הוא רובד המחקר", אומר כרמון. "מיטב המוחות חוקרים כאן את הדמוקרטיה בישראל, את הקשרים בין דת למדינה, את מדינת הלאום בישראל ונושאים רבים אחרים. תפוקתם של החוקרים משמשת בתהליכי חקיקה בכנסת ובעיצוב תכניות לרפורמות ברשות המבצעת ומונחת גם לפני שופטי בית המשפט העליון. כל מחקר מלווה בהמלצות כיצד ליישמו. הרובד השלישי הוא רובד השיח עם המחליטים ועם המבצעים. המכון יזם שורה של אירועים למפגשים בין הנהגת המדינה לנציגי אקדמיה וגופים אחרים. הבולטים בהם הם פורום קיסריה לכלכלה, פורום ראש הממשלה, שדן עד כה בציונות הדתית ובערביי ישראל, ופורום 'צבא-חברה', המפגיש את ראשי המטה הכללי של צה"ל עם דמויות ציבוריות בולטות".

גולת הכותרת של הרובד השלישי היא מפעל "חוקה בהסכמה", שיצא לדרך בשנת 2000. צוות מומחים של המכון ניסח הצעת חוקה, וב-2005 הקים המכון את עמותת "חוקה בהסכמה", בראשות נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), מאיר שמגר, שעמד בראש הצוות לניסוח החוקה. העמותה והמכון פועלים במשותף לקדם את המודעות הציבורית לחשיבותה של חוקה בישראל ולרתום את מקבלי ההחלטות לחקיקת חוקה. "פרויקט החוקה הוא דוגמה לתחומים מסוימים שבהם אנו נכנסים מעמדת הייעוץ לתחום המעשה", אומר כרמון. "דוגמה אחרת לכך היה מאבקנו לביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שנשא פרי ב-2001". 

נוסף על תחומי הפעילות שהוזכרו המכון פועל בדרכים רבות לחיזוק הדמוקרטיה בישראל. מסע ציבורי שהוביל למען הצבעה בבחירות הצליח במידה רבה לשנות בבחירות האחרונות את המגמה של ירידת שיעורי ההצבעה. כ-800,000 בני אדם השתתפו בפרויקט המקוון "מצפן הדמוקרטיה", שבאמצעות תשובות על סדרת שאלות אפשר לבוחר לבדוק אילו מפלגות הן הקרובות ביותר לעמדותיו. המכון מפרסם בכל שנה את "מדד הדמוקרטיה", הבוחן את אמון הציבור במערכת הפוליטית ובגופים ציבוריים ומעניק כלי מדידה קבוע ואמין לדמוקרטיה הישראלית. מדי כמה שנים המכון מעניק את "אות הדמוקרטיה" לאישיות שתרמה תרומה ייחודית.

פעילות מרכזית אחרת נועדה לקדם את השיח בין דתיים לחילוניים במדינת ישראל ולהגיע לפשרה בנושאים שבמוקד החיכוך בין דת למדינה, כמו שבת ונישואים. נציגי המכון מקיימים פגישות ודיונים ציבוריים עם רבנים ועם אנשי ציבור, ואף יוזמים הצעות חוק בעניין.

בשנים האחרונות עוסקים חוקרי המכון רבות בשאלות ביטחון ודמוקרטיה. עמדות המכון עמדו בבסיס ניסוחו של חוק השב"כ. "חשוב שגם הלחימה למען ביטחון המדינה וגם הכלים המשמשים למאבק בטרור יעמדו באמות המידה של זכויות האדם", אומר כרמון.

המכון לדמוקרטיה הקים בתחומו את הספרייה הדמוקרטית. חוקריו מרבים לעסוק בתחום חופש הדיבור בישראל ובחקר התקשורת. המכון מוציא לאור את כתב העת "העין השביעית", העוסק בביקורת התקשורת בישראל (כעת הוא רואה אור במהדורה מקוונת).

"ההתמודדות של ישראל עם האיומים מחוץ תלויים קודם כול בחוסנה מבית ובחוזקה של ישראל כחברה דמוקרטית", מסכם כרמון. "המכון שלנו בהחלט תורם לחוסן החברתי-לאומי של מדינת ישראל".