חולדה גורביץ

תחומי פעילות עיקריים

• כנערה, סייעה עם משפחתה לקלוט מעפילים בארץ ישראל וסייעה לנזקקים בעתלית
• סיוע לתושבי מעברות באזור חיפה, והדרכת נוער במחנות העולים
• פעילה בשורות ה'הגנה', בין השאר בקרב על חיפה במלחמת העצמאות
• מתנדבת לשירות צבאי בחיל הים, ואח"כ לשירות מילואים
• פעילות למען משפחות עולים חדשים בשכונות מצוקה בחיפה
• התנדבות בבית החייל בחיפה
• התנדבות במועדוני נוער בעיר ורתימת בני נוער לפעולות התנדבות שונות למען הזולת
• הקימה עם בעלה את עמותות 'למרחב', 'האגודה לידידות בין ישראל, ארצות ועמים' ו'האגודה לידידות ישראל-צרפת', ושימשה יו"ר ועדות הארגון של העמותות
• אירוח צליינים ותיירים בישראל, והשתתפות בפעולות הסברה
• התנדבות במטה פ.ס.ח (פינוי סעד חללים) במרחב חיפה
• פעילות רחבה כחברת מועצת עיריית חיפה
• יושבת ראש שכונת כרמל מערבי וחברת ועד הר הכרמל
• אימוץ יחידות צה"ל וסיוע לחיילים המשרתים במוצבי הגבול
• פעילות רבת שנים במרכז היהודי ערבי 'בית הגפן'
• פעילות רבת שנים למען חיילי צה"ל המאושפזים בבית החולים רמב"ם ולנכי צה"ל והושטת סעד אישי לחיילים ולבני משפחותיהם
• פעילות רבת שנים למען חיילים בודדים ולמען משפחות שכולות
• פעילות למען פצועי צד"ל שאושפזו בישראל ולמען חיילי צד"ל שנקלטו בארץ לאחר יציאת צה"ל מלבנון
• הרצאות על התנדבות בקהילה והקניית ערכים בבתי ספר ולפני בני נוער
• הרצאות הסברה למען ישראל במדינות רבות (בעיקר בסקנדינביה) לבקשתה הופנו תורמים ישירות למוסדות בישראל

אותות הוקרה, פרסים ותעודות

1977 אות נשיא המדינה בתחום הביטחון על פעילות למען חיילים פצועים, נכי צה"ל ומשפחות שכולות
1987 מגן שר העבודה והרווחה למתנדבת מצטיינת 
1988 פרס פ.ס.ח (פינוי סעד חללים לשעת חירום) במרחב חיפה, כנציגת ארגוני הנשים
1993 פרס ועד הכרמל בעבור פעילות מופתית רבת שנים לשיפור החיים והסביבה
1993 עיטור 'יקירת העיר חיפה', על דבקות במשימותיה ואהבת ארץ ישראל
1999 מגן שר הבריאות על התנדבות ומסירות מופתית ועל אהבת האדם והזולת 
2000 פרס 'זמן אישה' לדמות נשית בחיפה על עשייה אישית יוצאת דופן ושימוש מופת לנשים רבות
2000 תעודת הוקרה, המשרד לקליטת העלייה ועיריית חיפה, על פעילות מסורה ורבת שנים למען עולים חדשים 
2000 אות הוקרה ע"ש מנחם בגין על מפעל חייה לטיפול בפצועי צה"ל ובנכי צה"ל 
2004  נבחרת בין עשר הנשים המוגדרות 'גיבורות ישראל' בעבודת גמר של מכללת ויצ"ו בחיפה 
2005 אות 'יקירת הנשים' על מפעל חיים, מטעם מפלגת העבודה במחוז חיפה
2006 פרס ראש אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל) על מפעל חיים
2006 תעודת הערכה אישית ממפקד שירותי הרפואה בצה"ל, על תרומתה לטיפול בנפגעי מלחמת לבנון השנייה
2007 תעודת הוקרה מהאגודה למען החייל על פעילותה למען חיילי צה"ל 
2008 תעודת 'לוחמת תש"ח' על תרומתה למאבק לכינון המדינה ולביצור ביטחונה. 

כמו כן קיבלה גורביץ מאות תעודות ומכתבי הערכה בעבור הרצאותיה לפני תלמידים ומבוגרים בנושאי התנדבות, קהילה, אזרחות טובה והסברה למען מדינת ישראל.

חולדה גורביץ נולדה בעתלית ב-1926. סבה וסבתה, גבריאל וטובה שפירא היו חלוצים, ממייסדי המושבה. הוריה, חנה ודב הופמן, היו ממקימי חברת המלח. "סבא נהג להחזיק בעיניים נוצצות את ספר התנ"ך, וללמד אותנו על פיו מה היא אחווה חברתית – 'ותמכת באחיך בטרם ייפול', 'ואהבת לרעך כמוך' – ועל עזרה לדל, לגר וליתום. תמיד היינו מארחים בחגים עניים ונזקקים", היא נזכרת. "סבא היה ציוני מאוד ואוהב ארץ ישראל. על ספר התנ"ך אמר כי זה הקושאן (שטר בעלות) שלנו על ארץ ישראל. זה העבר, ההווה והעתיד של עם ישראל".

בילדותה של חולדה השתתפה המשפחה בהברחת מעפילים לארץ ישראל. אביה היה מוריד אותם בשחייה לחוף, אמה ונשות חברת המלח הכינו בעבורם אוכל, בגדים וציוד. חולדה ואחיה – שלמה והגן – התנדבו לתרום להם צעצועים ומשחקים. "שני הוריי היו פעילים אמיצים בהגנה, ובנעוריי הושבעתי להגנה", נזכרת גורביץ. "במלחמת העצמאות הייתי במטה הפלוגה המיוחדת שלחמה לשחרור חיפה, שימשתי נשקית וקשרית, והייתי מן הנשים היחידות באזור הקרבות בעיר".

גורביץ היתה מדריכה בתנועת הצופים וב"מכבי הצעיר" ורקדנית בתנועת "הפועל". היא למדה בתיכון למסחר "מעלה" בחיפה, ואחר כך עבדה כמזכירה בחברת 'עמיר' של התאחדות האיכרים בחיפה. בה בעת יזמה פעילות התנדבותית משל עצמה, ונהגה להתייצב במעברות באזור חיפה (שער עליה, מחנה דוד), ולהעביר לילדים שיעורי ספורט, תנ"כ וידיעת הארץ.

עם הקמת צה"ל התנדבה לחיל הים, והיתה אחת הבנות הראשונות בחיל. תחילה שירתה כמדריכת ספורט, ואחר כך היתה בין משתתפות הקורס הצבאי הראשון לפיזיותרפיה, והתחילה לטפל בחיילים פצועים בבסיס החיל בבת-גלים. לאחר שחרורה מהשירות עבדה במועדון נוער בחיפה, והמשיכה בפעילות התנדבותית לקליטת עולים ולסיוע למשפחות בשכונות מצוקה. היא גם כתבה מאמרים על מצוקת העולים.

ב-1954 נישאה לעו"ד בן-עמי גורביץ, נצר למקימי ראש-פינה, שלחם במלחמת השחרור באצ"ל ובצה"ל. "שילבנו במשרדו פעילות חברתית רבה. בין השאר הוא נהג להזמין למשרדו ילדים משכונות מצוקה", מספרת גורביץ. "בן-עמי האמין בכל לבו שיש לדאוג לעמים שאינם ערביים במזרח התיכון, כמו דרוזים, צ'רקסים, עלאווים, מרונים וקופטים, כדי שישראל לא תישאר מבודדת. לכן הקמנו את עמותת 'למרחב', ובמסגרתה הוא פעל רבות למען הקהילות האלה. כמו כן הקמתי איתו אגודת "ידידות בין ישראל לארצות ולעמים", ואגודה לידידות בין ישראל לצרפת. במסגרת הפעילות הזאת נהגנו לארח נכבדים זרים, צליינים ותיירים, ולהרצות להם על זכותם של היהודים לחיות בארץ ישראל בשלום ובביטחון. עם זה, הוא פעל גם למען הערבים בארץ, והיה ממקימי השכונה הראשונה לפועלים עניים בנצרת".

ב-1964 הלך בן-עמי גורביץ לעולמו, וחולדה המשיכה במשנה מרץ בפעילות התנדבותית. היא עבדה במשרד שמאים, ייחדה זמן רב לפעילות למען חיילי צה"ל, בעיקר במוצבי הגבול, וארגנה להם אירועי תרבות. היא היתה הראשונה שאימצה יחידות של חיילים בדואים, דרוזים וצ'רקסים.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, ביקשו ממנה החיילים בחזית לבדוק מה שלום חבריהם הפצועים. "באתי לבית החולים רמב"ם וראיתי את המצב הנפשי הקשה ואת ההלם של הפצועים ומשפחותיהם, והחלטתי להתנדב מעתה במה שהעם, המדינה וצה"ל זקוקים לו, לשמח את החיילים, לעודד ולהעלות את המורל", אומרת גורביץ. "התפטרתי מעבודתי, ובהסכמת אחיי מכרתי רכוש לממן את הפעילות. התחלתי לסייע לאחיות ולהכניס שמחה למחלקות האשפוז. קניתי מתנות לחיילים המאושפזים, קישוטים למחלקות וציוד שיקומי. כמו כן ארגנתי קבלות שבת, טקסי חגים וימי הולדת לחיילים".

כבר 38 שנים ממשיכה חולדה לבקר מדי יום ביומו בבית החולים רמב"ם, ולסעוד באהבה חיילים פצועים, נכי צה"ל ובני משפחות. היא מכונה "אם הפצועים" ו"המלאך בלבן". כמו כן ממשיכה גורביץ בפעילות התנדבותית נמרצת במגוון רב של תחומים אחרים, מהרצאות על ישראל, דרך קליטת עליה ועד סיוע לחיילי צד"ל שקיבלו מקלט בארץ. "איני יכולה להישאר אדישה לכאב ולייסורים כשאני חשה שביכולתי להושיט יד ולסייע", מסכמת גורביץ. "אני פועלת בכל ליבי ונשמתי. הטלתי על עצמי חובה לאומית למען עם ישראל וארץ ישראל. צה"ל הוא הנכס היקר ביותר שלנו וחובתנו המוסרית לדאוג לחיילים ולאהוב אותם".