חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
פרויקט החונכות פר"ח הוא תכנית שבה סטודנטים חונכים, תמורת מלגה, ילדים ובני נוער החווים מצוקה כלכלית, חברתית או תרבותית. התכנית מסייעת למערכת החינוך ולמערך הרווחה, מעמיקה את הקשר בין מוסדות אקדמיים לקהילה, מחזקת את אזורי הפריפריה והמצוקה ותורמת לחוסן החברתי וללכידות של החברה הישראלית כולה.
הפרויקט נוסד בחסות מכון ויצמן למדע, ופועל עד היום במכון דווידסון לחינוך מדעי שהוקם במכון ויצמן.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יהושע שמר, יו"ר, פרופ' יצחק בריק, גב' שלומית כנען
פר"ח, הפרויקט הסטודנטיאלי הלאומי של מדינת ישראל, החל את דרכו לפני 34 שנים במכון ויצמן למדע. מקומץ חונכים הפך פר"ח לפרויקט הגדול והמוביל בארץ בתחום החונכות והפעלת הסטודנטים בקהילה. כ-30,000 סטודנטים פועלים בפר"ח מדי שנה, ומאז הקמתו ועד היום פעלו במסגרתו כחצי מיליון סטודנטים. כיום פר"ח פועל ב-1,500 בתי ספר ופרויקטים שונים הפזורים ב-207 יישובים, ממטולה וברמת הגולן בצפון ועד אילת בדרום.
פר"ח יזם וטבע את העיקרון שמקבלי מלגות מהציבור חייבים בהענקת תמורה לקהילה. הסטודנטים הפועלים במסגרת פר"ח – יהודים וערבים, חילוניים ודתיים – הם כולם תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה הבאים מכל קשת תחומי הלימוד האקדמיים, רבים מביניהם ממגזרי אוכלוסייה שלא הגיעו קודם לכן לאקדמיה.
במשך 34 שנותיו זכה פר"ח להשפיע על חייהם של למעלה ממיליון ישראלים – סטודנטים, חניכים והורים. פר"ח פועל אך ורק בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה או בקרב אוכלוסיות נזקקות, ומעניק עדיפות ראשונה לפעילות ביישובי הפריפריה. 62% מחונכי פר"ח פועלים בדרום הארץ ובצפונה. כחמישית מפעילות פר"ח מתבצעת בכפרים ובערים במגזר הערבי. כ-13% מילדי פר"ח שמוענקת להם חונכות אישית הם ילדים למשפחות עולים. חונכי פר"ח פועלים גם לחיזוק הדימוי העצמי של הילד ולהעשרת הידע הכללי שלו, בנוסף לסיוע בלימודים שהם מעניקים לו. הפעילות איננה מצטמצמת לתחומי בית הספר והבית, אלא נפרסת גם לתחומי השכונה והקהילה.
עבודתם של חונכי פר"ח נעשית מתוך צניעות, חסכנות ויעילות, בצד מוטיבציה גבוהה, מקצועיות ויכולת ניהולית מעולה. את תרומתם לחברה ולחינוך הנוער אפשר לסכם בדברי אחד החונכים, שאמר: "הייתי עולה חדש בן 10 כשקיבלתי חונך של פר"ח. בזכות האהבה הגדולה שקיבלתי מהחונך שלי בפר"ח הגשמתי את חלומי – להיות כמו כולם. עכשיו גם אני חונך בפר"ח; אני חונך ילד עולה חדש בן 10. עכשיו יש לי הזכות להחזיר את מה שקיבלתי, לעזור למישהו שזקוק לי, שזקוק לחום ולאהבה".
על תרומתו לחינוך הנוער, לקהילה ולחברה ראוי פר"ח – פרויקט חונכות - לקבל את פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח.
קורות חיים
פרויקט החונכות פר"ח הוא תכנית שבה סטודנטים חונכים, תמורת מלגה, ילדים ובני נוער החווים מצוקה כלכלית, חברתית או תרבותית. התכנית מסייעת למערכת החינוך ולמערך הרווחה, מעמיקה את הקשר בין מוסדות אקדמיים לקהילה, מחזקת את אזורי הפריפריה והמצוקה ותורמת לחוסן החברתי וללכידות של החברה הישראלית כולה. הפרויקט נוסד בחסות מכון ויצמן למדע, ופועל עד היום במכון דווידסון לחינוך מדעי שהוקם במכון ויצמן.
ציוני דרך בתולדות פר"ח
1973 הסטודנט רוני עטר הוגה את הרעיון של פרויקט החונכות, ורותם אליו את הפרופ' חיים הררי.
1974 קבוצה של סטודנטים ופרופסורים ממכון ויצמן חונכת בהתנדבות ילדים מרחובות.
1975 שר החינוך אהרון ידלין מקציב לפרויקט מיליון לירות, סכום המספיק לכמה מאות מלגות.
1975 מאה סטודנטים ראשונים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית מקבלים מלגות תמורת חניכתם של ילדים מרחובות ומיבנה.
1976 אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע מצטרפת לפרויקט ומתחילה להפעילו.
1979 הפרופ' הררי ממונה ליו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב האוניברסיטאות (ות"ת), ורותם את המוסדות האקדמיים לפרויקט פר"ח.
1982 ועדת קצב לקביעת שכר הלימוד באוניברסיטאות מאמצת את ההצעה כי מתנדבי פר"ח יקבלו מלגה בסך מחצית משכר הלימוד.
1983 פר"ח מייסד את ה"חווידע" הראשון (בבאר-שבע).
1990 פר"ח מייסד את מרכז ההעשרה הראשון (ברחובות).
2000 מתחיל הפרויקט של הכנה לבגרות.
2001 החונכויות לסטודנטים לקויי למידה מתחילות לפעול.
2003 פר"ח מפתח ומייסד את הבניית החונכות.
2007 פר"ח מפתח את החונכות המשולבת.
תכניות ותחומי פעילות עיקריים
- חונכות אישית לתלמידים המיועדת לילדים בעלי קשיים לימודיים, חברתיים או רגשיים מאזורי מצוקה, ילדים עולים, ילדי אסירים או ילדים בעלי צרכים מיוחדים
- הכנה לבגרות – חונכות אישית לתלמידים המתקשים במקצועות החוסמים מהם את קבלת תעודת הבגרות
- חמ"ד – חינוך למדעים – תכנית כיתתית לעידוד לימודי המדעים באמצעות התנסויות לתלמידים בבית הספר היסודי
- חל"ב – חינוך לבריאות – קורסים לעידוד אורח חיים בריא שמעבירים סטודנטים לרפואה לתלמידי בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ותיכונים
- חוק וסדר – תכנית לימודי אזרחות שמעבירים סטודנטים למשפטים
- מנהיגות – קבוצות מנהיגות לבני נוער ולתלמידים בבית הספר היסודי
- טבע הכימיה – תכנית כיתתית לעידוד לימודי הכימיה והמדעים לתלמידי חטיבת הביניים
פר"ח במספרים
- כ-30,000 סטודנטים משתתפים בתכנית, רובם חונכים בחונכות אישית
- כ-55,000 ילדים ובני נוער משתתפים בפרויקט בכל שנה, במסגרת אישית וקבוצתית
- 1,490 בתי ספר ופרויקטים שונים משתתפים בפר"ח
- 158 מוסדות אקדמיים ומוסדות להכשרת מורים והנדסאים שותפים בפרויקט
- 217 יישובים נהנים מתכניות פר"ח בתחומם, ממטולה עד אילת
- 52 מרכזי העשרה של פר"ח פועלים בשכונות מצוקה
- הפרויקט מפעיל 9 מרכזי "חווידע" ללימוד חווייתי של עקרונות מדעיים
- כ-187,000 מבקרים במרכזי המדע וההעשרה בכל שנה
- כ-1,000,000 ילדים וסטודנטים השתתפו עד כה בפרויקט פר"ח
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1998 פרס ראש הממשלה לאיכות במגזר הציבורי
2003 אות אביר איכות השלטון, התנועה לאיכות השלטון
בעלי תפקידים עיקריים
- יושב ראש מועצת פר"ח: פרופ' חיים הררי
- יושב ראש הנהלת פר"ח: רו"ח סטיבן סתיו, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה והוות"ת
- חברי ההנהלה:
- מר יואב אזולאי, משרד החינוך
- מר יעקב אפק, אוניברסיטת בן גוריון
- ד"ר אבי לוי, משרד החינוך
- מר אורי סולומונוביץ', ות"ת
- ד"ר פלטי סתוי, נציג הציבור
- עו"ד גד קובר, מכון ויצמן למדע
- מר איתי שונשיין, התאחדות הסטודנטים
- המנכ"ל: מר עמוס כרמלי
מפעל חיים
באחד מימי החורף של 1972 נסעו רוני עטר, סטודנט לתואר דוקטור במתמטיקה במכון ויצמן, ובת זוגו, רותי, מהמכון לביתם בראשון לציון. בדרכם עצרו השניים לשני ילדים שהתברר כי נמלטו ממוסד בנס ציונה. בתיאום עם הרשויות התגוררו הילדים שנתיים אצל בני הזוג עטר, עד שעברו לקיבוץ. בשנתיים אלה התגבש אצל רוני, שהיה בעצמו בן למשפחת עולים מרובת ילדים וקשיים, הרעיון לייסד תכנית חינוכית שבה ישמשו סטודנטים מן המוסדות להשכלה גבוהה חונכים לילדים משכבות חברתיות וכלכליות הזקוקות לתמיכה ולחיזוק.
את הרעיון של רוני אימץ בחום פרופ' חיים הררי, פיזיקאי צעיר ולימים נשיא מכון ויצמן, שעמד אז בראש מדרשת פיינברג של המכון. ראשוני החונכים היו 50 מדענים ממכון ויצמן שפעלו בהתנדבות עם בני נוער. ואולם היה ברור גם לעטר וגם להררי, כי הדרך לגייס המוני מתנדבים ולהבטיח כי יתמידו בתכנית היא להשיג בעבורם מלגה. כך נוצרה הנוסחה שבה פר"ח פועל עד היום – תמורה כספית בעבור עשייה. במרוצת השנים נרתמה המדינה לממן את המלגות, וכך זכה הפרויקט של פר"ח במשך 34 שנות פעילותו להשפיע על חייהם של למעלה ממיליון ישראלים:
חניכים, הורים וסטודנטים. כיום משתתפים בפר"ח כ-30,000 סטודנטים בכל שנה, החונכים במסגרות אישיות וקבוצתיות כ-55,000 ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.
"חשוב לציין, כי הפעילות שלנו מתמקדת באזורים שבהם זקוקים לנו ביותר בשל מצוקה כלכלית או חברתית", מדגיש עמוס כרמלי, מנכ"ל פר"ח. "רוב החונכים שלנו פעילים בצפון הארץ ובדרומה, ורק מיעוטם במרכז. הביקוש לתכנית גדל והולך, ובתי הספר נאבקים כיום על קבלת חונכים של פר"ח".
עם הזמן הורחב טווח הפעילות של החונכות האישית, ופר"ח פיתח תכניות חונכות ייחודיות לילדי אסירים, לילדים ממשפחות שכולות, לילדים מן החינוך המיוחד, לילדים עיוורים ואף לסטודנטים עיוורים ולקויי למידה המתמודדים עם אתגרי ההשכלה הגבוהה.
בנוסף, פר"ח שוקד רבות על שיפור יעילותה של החונכות, והוא פיתח שורה של חומרי הדרכה לחונכים ולחניכים כמו "הבניית חונכות" ו"חקר ביצועים", שנועדו לכוון את החונכים בפעילותם. אנשי הפרויקט פיתחו ערכות מתמטיקה, שפה ואנגלית המשלבות תכנים לימודיים וחווייתיים בחונכות וכן דפי הדרכה רבים לחונכים בנושאים של קשר בין-אישי וחונכות.
נוסף על תכניות החונכות האישית פר"ח מפעיל שורה של תכניות קבוצתיות המבוססות על תחומי הלימוד של הסטודנטים. כך למשל תלמידי רפואה מפעילים את תכנית חל"ב, חינוך לבריאות, שבה הם מלמדים ילדים ובני נוער לשמור על בריאותם, מצחצוח שיניים נכון לקטנים ועד תזונה נכונה והסכנות שבעישון לבוגרים יותר. בתכניות אחרות סטודנטים מלמדים מדעים בצורה חווייתית, וכן כימיה, אמנות, חוגי ספורט ואפילו אזרחות בתכנית "חוק וסדר". פר"ח גם מפעיל מרכזי העשרה עירוניים, שבהם מוצעות לילדים פעילויות העשרה שונות אחר הצהריים ובערב, ותשעה מרכזי "חווידע" ללימוד חווייתי של עקרונות מדעיים.
בשנים האחרונות הולך שמו של פר"ח לפניו, וחוצה את גבולות ישראל. כפרויקט הגדול מסוגו בעולם הוא הפך מודל לחיקוי במדינות רבות. אנשי פר"ח סייעו ומסייעים להקים ולפתח תכניות חונכות דומות במדינות רבות בעולם, מניו זילנד וסינגפור ועד צ'ילה ואיסלנד, ואף ברשות הפלסטינית.
"פר"ח הוא פרויקט שאין בו מפסידים. הכול מרוויחים ממנו", מסכם כרמלי. "הילדים המשתתפים מקבלים חניכה והדרכה וגם דמות חיובית שהיא מודל לחיקוי. הפרויקט מגן עליהם מהשפעת הרחוב והציל אלפי נפשות. החונכים מקבלים סיוע בלימודים, אבל גם חוויה לכל החיים. רבים מהם הופכים חלק מהמשפחה של הילדים. סטודנטים רבים, לא רק בתחומי החינוך והחברה, עושים בפרויקט מעין סטאז' והתנסות למקצועם העתידי. בתי הספר מקבלים תוספת גדולה של שעות ועבודה פרטנית וקבוצתית עם הילדים, ואין ספק שכאשר הילדים הזקוקים לעזרה מקבלים אותה הכיתה כולה יוצאת נשכרת. גם הרשויות המקומיות נהנות מהתמיכה בילדים, מהסיוע הכלכלי לסטודנטים בתחומן ומטיפוח מנהיגות עתידית. האוניברסיטאות והמכללות יוצאות נשכרות מחיזוק הקשר לקהילה ומן ההיבט התדמיתי שמסייע להם לקבל תקציבים ולגייס תרומות. גם הממשלה, התומכת הגדולה בפר"ח, רואה בתכנית סיוע למדינה ולקהילה כולה – מההיבטים החינוכיים, החברתיים והכלכליים".