פרופ' גדעון רכבי פרסם כ־470 מאמרים ופרסומים אחרים. להלן כמה מהם:
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תש"ף בתחום חקר הרפואה.
פרופ' רכבי נמנה עם בכירי האונקולוגים בארץ, והתמחה במיוחד בממאירויות אונקולוגיות של ילדים. בתחום זה זכה להכרה בינלאומית רחבה בזכות הצלחתו ליישם גישות אבחון מולקולריות חדשניות לטובת טיפולים רפואיים פורצי דרך. בין שאר פעילויותיו הקים וניהל את המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא ואת מרכז שיבא לחקר הסרטן. לפני שלוש שנים ייסד, ומאז מנהל, את מרכז וואהל לרפואה תרגומית מותאמת אישית, המשתמש ביכולות גנומיות ופרוטאומיות מתקדמות לאבחון הבסיס המולקולרי למגוון מחלות, להתאמת טיפול מושכל לחולי סרטן, למתן ייעוץ גנטי לחולים ולמשפחות ולפיתוח טיפולים חדשניים לסרטן ולמחלות גנטיות.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אפרת לוי להד, יו"ר, פרופ' רפי ביאר, פרופ' משה אורן, פרופ' רבקה כרמי
פרופ' גדעון רכבי נולד וגדל בישראל. הוא בעל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור לפילוסופיה ממכון ויצמן למדע. פציעתו במלחמת יום הכיפורים הובילה אותו לבחור ברפואה כדרך חיים.
פרופ' רכבי נמנה עם בכירי האונקולוגים בארץ, והתמחה במיוחד בממאירויות אונקולוגיות של ילדים. בתחום זה זכה להכרה בינלאומית רחבה בזכות הצלחתו ליישם גישות אבחון מולקולריות חדשניות לטובת טיפולים רפואיים פורצי דרך. בין שאר פעילויותיו הקים וניהל את המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא ואת מרכז שיבא לחקר הסרטן. לפני שלוש שנים ייסד, ומאז מנהל, את מרכז וואהל לרפואה תרגומית מותאמת אישית, המשתמש ביכולות גנומיות ופרוטאומיות מתקדמות לאבחון הבסיס המולקולרי למגוון מחלות, להתאמת טיפול מושכל לחולי סרטן, למתן ייעוץ גנטי לחולים ולמשפחות ולפיתוח טיפולים חדשניים לסרטן ולמחלות גנטיות.
במקביל לפעילותו המתמשכת כאונקולוג בעל שם בינלאומי, פיתח פרופ' רכבי גם פעילות מחקרית ענפה ומקורית ביותר. גולת הכותרת של מחקריו והתחום בו קנה תהילת עולם הוא חקר האפיטרנסקריפטום (Epitranscriptome).
המידע הגנטי שלנו מקודד בדנ"א (DNA) ומועבר לביצוע באמצעות תהליך שעתוק (transcription) שבו מועתקים מקטעים מן המידע הגנטי לתוך מולקולות רנ"א (RNA). מקובל היה לחשוב שהרנ"א הוא תעתיק מדויק של המידע המוצפן בדנ"א, ואי לכך הוא רק שליח נאמן להעברת מידע ואינו תורם מידע חדש משל עצמו. אולם מחקרים חדשניים, שפרופ' רכבי תרם להם תרומה מכרעת, הוכיחו שאין הדבר כך, והובילו לפיתוח תובנות פורצות דרך. התברר שאחרי היווצרותו כתעתיק מדויק של הדנ"א, עשוי הרנ"א לעבור בתא תהליכים של עריכה ושינויים מבניים נוספים, המשנים את המידע שהוא נושא ואינם ניתנים לחיזוי על סמך הסתכלות ברצף הדנ"א בלבד. במיוחד, תוך שימוש בגישה ביואינפורמטית מתוחכמת, פרופ' רכבי הראה שעשרות אלפי אתרים בתוך רצפי הרנ"א של תאי אדם מסוגלים לעבור תהליך של עריכה. הוא הראה לראשונה שעריכת רנ"א בולטת במיוחד במוח האדם, ושתאי סרטן נבדלים מתאים בריאים בעריכת הרנ"א שלהם. מחקריו של פרופ' רכבי תרמו להבנה ששיבוש בתהליך עריכת הרנ"א נקשר למצבי מחלה שונים כולל סרטן, מחלות זיהומיות ואוטואימוניות ותסמונות נוירודגנרטיביות ופסיכיאטריות, הבנה שהוליכה לכך שמספר חברות מפתחות תרופות המעכבות את עריכת הרנ"א כגישה חדשה לטיפול לסרטן.
בזרוע משלימה של מחקריו, התמקד פרופ' רכבי בשינויים כימיים המושרים ברנ"א באמצעות מתילציה מסוג N6-methyladenosine (m6A). תוך שימוש בשיטה חדשנית שפיתח, זיהה מעל 12,000 אתרים ברנ"א האנושי שבהם חל תהליך זה, והגדיר את המאפיינים המבניים של התהליך ואת המנגנונים הגנטיים המבקרים אותו. הוא היה גם חלוץ בזיהוי חלבונים הנקשרים באופן ספציפי לרצפי רנ"א שעברו מתילציה כזאת, והראה שתהליך זה חיוני להתמיינות תאי עובר. שיבושים במתילצית רנ"א ובחלבונים המבקרים ו"קוראים" אותה נקשרו לבקרת השמנה, סכרת, מחלת אלצהיימר וסרטן, ולכן יש למחקריו החדשניים של פרופ' רכבי השלכות קליניות נרחבות.
פרופ' רכבי הדריך מספר גדול של סטודנטים, ורופאים רבים התמחו בהדרכתו בהמטולוגיה ואונקולוגיה. תלמידיו מנהלים מחלקות קליניות רבות בארץ ובעולם ומובילים בהשראתו מחקרים רפואיים פורצי דרך.
פרופ' רכבי מהווה שילוב נדיר של רופא פעיל בעל ידע רחב ומעמיק ויכולות קליניות יוצאות דופן, עם חוקר בעל הישגים מדעיים ייחודיים במחקר בסיסי ברמה הגבוהה ביותר. כאשר חושבים על דמות מופת של רופא־חוקר בישראל, השם הראשון שעולה הוא ללא ספק שמו של פרופ' רכבי.
ועל כן מצאה הוועדה את הפרופ' גדעון רכבי ראוי לפרס ישראל לשנת תש"ף בתחום חקר הרפואה.
קורות חיים
גדעון רכבי הוא רופא בעל ידע רחב ומעמיק ויכולות קליניות יוצאות דופן וחוקר בעל הישגים מדעיים ייחודיים במחקר בסיסי ברמה הגבוהה ביותר. הישגיו יוצאי הדופן של פרופ' רכבי במחקר הבסיסי והרפואי תרמו תרומות מרכזיות ופתחו שטחי מחקר חדשים. תגליותיו פרצו דרך במקוריות, בחשיבות ובעומק המחקר, פורסמו בעיתונות המדעית מהשורה הראשונה ושינו דוֹגמות במחקר וברפואה בעולם כולו. פרופ' רכבי מקפיד על קיומו של קשר קרוב, אמפתי ובלתי אמצעי עם הילדים החולים ובני משפחותיהם.
פרופ' גדעון רכבי מתגורר ברמת אביב, נשוי לקרן, רופאת משפחה. הם הורים לעודד, ארז ויואב, וסבים לסופיה, גלה, עומר, אופיר, אביגיל ואיתי.
לימודים
1973–1979 בית הספר לרפואה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
1980 סטאז', בית החולים העמק, עפולה
1981 תואר דוקטור ברפואה (M.D.)
1980–1982 לימודים לתואר דוקטור (Ph.D.), המחלקה לאימונולוגיה כימית, מכון ויצמן למדע
תפקידים אקדמיים ומקצועיים
1983–1985 התמחות ברפואת ילדים, בית החולים הדסה, תל אביב
1985–1987 התמחות בהמטולוגיה, המכון להמטולוגיה, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
1983–1987 מרצה לרפואת ילדים, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
1988 מומחה מוסמך בהמטולוגיה
1988–1990 מרצה בכיר להמטולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
1990 מומחה מוסמך ברפואת ילדים
1990 פרופסור חבר להמטולוגיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
1991–1996 ראש החוג להמטולוגיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
1992 מנהל המחלקה להמטולוגיה, אונקולוגיה והשתלות מח עצם לילדים בשיבא
1993 מומחה מוסמך בהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים
1996 פרופסור מן המניין להמטולוגיה, בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
1999 הקים את היחידה לגנומיקה של הסרטן במרכז הרפואי שיבא, תל השומר
2000 הקים את בית ויזל לטיפול פליאטיבי והוספיס לילדים חולי סרטן
2001 ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב
2003 ראש מרכז חקר הסרטן בשיבא
2004 מופקד הקתדרה על שם ג'רסי לאונקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
2016 ראש מרכז וואהל לרפואה תרגומית מותאמת אישית בשיבא
פרסים וחברויות
1985 פרס קנדי, מכון ויצמן למדע
1986 פרס אוהלו לחקר הלוקמיה
1987 פרס שטיין למחקר אונקולוגי
1991 הפרס לחקר הסרטן מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל
1992 פרס למחקר ביורפואי מצטיין מטעם אחוות הרופאים האמריקנים
1993 פרס חיים שיבא לרופא מצטיין
1994 חבר הוועדה המייעצת הלאומית לאונקולוגיה
1997 חבר הוועדה המייעצת הארצית לרפואת ילדים
2004 פרס קרן ז'קלין סרוסי לחקר הסרטן
2007 פרס Vision in Medicine
2009 פרס אלקלס למדען ייחודי ברפואה
2009 חבר באקדמיה האירופית למדעי הסרטן
2013 פרס א.מ.ת
2016 חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2019 חבר האקדמיה לרפואה מדעית
מפעל חיים
גדעון (גידי) רכבי נולד בתל אביב בשנת 1953 לאימו פנינה לבית מאייר ולאביו שמעון רכבי (פורמן). בשנות ילדותו למד בבית הספר בר כוכבא ואחר כך בתיכון חדש. בשנות התיכון נטה במיוחד לכדורסל וללימודים ריאליים: "רציתי בשנים האלה להיות פיזיקאי ומתמטיקאי", הוא נזכר. כשהיה בכיתה י' השתתף בקבוצת למידה במתמטיקה ופיזיקה שהקים פרופ' חיים הררי במכון ויצמן. "היינו באים בימי רביעי למכון ויצמן ולומדים מתמטיקה ופיזיקה מכל גדולי המכון", מספר רכבי, "זו הייתה חוויה מדהימה".
בשנת 1971 התגייס לצה"ל ובמלחמת יום הכיפורים שולב בחטיבת השריון 11 שנלחמה בסיני. ב־22 באוקטובר, סמוך לסיום המלחמה, נפצע בעת ניסיון לצלוח את התעלה לקראת סוף המלחמה. "הייתי בנגמ"ש שנפגע מכמה טילי סאגר ונפצעתי", נזכר רכבי, "היו לי כוויות ופגיעה בבטן ובגפיים". תחילה טופל בבאר שבע ובהמשך הועבר לתל השומר. "פעם ראשונה שפגשתי את שיבא", הוא אומר, "המקום שיהיה אחר כך מרכז חיי".
עוד כשהיה בבית החולים נרשם לאוניברסיטת תל אביב ללימודי פיזיקה, אך בעקבות החשיפה לעבודת הרופאים בבית החולים החליט, זמן קצר לפני תחילת הלימודים, שפניו דווקא ללימודי הרפואה. במהלך לימודיו פגש במי שעתיד להשפיע עליו רבות, הפרופ' לרפואת ילדים צבי שפירר, "הוא ללא ספק המורה שלי והאב הרוחני שלי, והוא ממשיך ללוות אותי עד היום", אומר רכבי. בשנת 1979 נישא לקרן הרטוגסון, כיום רופאת משפחה, שלמדה לצידו. לזוג נולדו ברבות הימים שלושה בנים, עודד, ארז ויואב, חוקרים ורופאים.
כשסיים לימודי רפואה יצא לסטאז' בבית החולים העמק בעפולה יחד עם אשתו. בסוף השנה הזאת, בעצת פרופ' שפירר, פנה ללימודי דוקטורט (1981–1982) במחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן בהדרכת פרופ' דוד גבעול, חוקר ומורה. בשנה הראשונה של המחקר עסק בגנים לנוגדנים, ובעקבות תגלית שגילה, הקשורה לגנים מסרטנים, עבר לעסוק בגנים שקשורים לתהליך הסרטני – אונקוגנים. "זו הייתה שנת הפריצה של הבנת תפקידם של אונקוגנים", מסביר רכבי.
בשנת 1982 התמחה ברפואת ילדים בהדרכתו של פרופ' שפירר בבית החולים הדסה תל אביב. "למדנו שם מהטובים ביותר", אומר רכבי, "ובראשם פרופ' שפירר, גדול רופאי הילדים בארץ". מה שייחד את עבודתו של שפירר הוא שבמקביל לרפואה היישומית הוא עסק גם במחקר – מה שהיווה מודל לתלמידו גדעון רכבי.
כיוון שרצה לעסוק בהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים עבר בהמשך לבית החולים תל השומר והתמחה אצל פרופ' ברכה רמות, מוליכת ההמטולוגיה בארץ. בבית חולים זה פגש גם בפרופ' ג'סטין פסוול. "הוא מאוד תמך בי ואני מתלמידיו", אומר רכבי. "הייתה לי שורת מורים יוצאי דופן, רופאים מעולים שגם עסקו במחקר; כולם גם היו מופת של אנשים נפלאים".
תוך כדי ההתמחות מינתה אותו פרופ' רמות למנהל מחלקת המטולוגיה ואונקולוגיה ילדים בתל השומר, ובהמשך הוקמה מחלקה לאשפוז לילדים חולי סרטן, מחלות המטולוגיות והשתלות מח עצם. במשך כל השנים האלה עסק רכבי בעיקר ברפואה, אך תמיד גם במחקר. הוא הקים מעבדה ובה קבוצת מחקר שעסקה בחקר הבסיס המולקולרי לסרטן בילדים ומחלות חסר אימוני מולד.
בסוף שנות התשעים היה רכבי בין החלוצים בעולם בפיתוח פתרון חדשני למחלה הגנטית "אנמיית פנקוני", מחלה תורשתית הגורמת בין היתר ללוקמיה. הטיפול הרגיל במחלה הזאת הוא השתלת מח עצם, אך לחולה שטיפלו בו לא נמצא תורם. "הצלחנו לאפיין מולקולרית את הפגם הגנטי שגרם למחלה שלו, ואפיינו את סיווג הרקמות שלו ברמה גנטית", מסביר רכבי על התהליך. "בשיתוף פעולה בין לאומי בוצעה הפריית מבחנה, ובעוברים שהתקבלו נדגם תא בודד, באופן שהיה אפשר למצוא עובר שאינו נושא את המחלה ויכול לשמש כתורם מח עצם". הורי החולה הביאו כך לעולם תינוקת בריאה, ששימשה כתורמת. "מיד אחרי הלידה השתמשנו בדם חבל הטבור של התינוקת להשתיל את אחיה". התהליך הזה היווה מודל לטיפול שהפך מאז לטיפול מקובל. "ההורים הם הגיבורים הגדולים של הסיפור הזה", מדגיש רכבי.
בשנת 2000 הקים בבית החולים תל השומר את "בית ויזל", מעון ייחודי לטיפול תומך והוספיס לילדים חולי סרטן, הבנוי מיחידות דיור משפחתיות שסביבן דשא ומים. "זה מקום שאנחנו מאוד גאים בו, ולמעשה היינו ראשונים בעולם להקים יחידה כזו", מספר רכבי. במודל שהגו פרופ' רכבי וחבריו, ההוספיס הוא חלק אינטגרלי מהמחלקה, תוך טיפול תומך המדגיש בעיקר את איכות החיים. "זה מודל שבאים מכל העולם ללמוד אותו", הוא מסביר.
בתחילת שנות האלפיים העביר את ניהול המערך לאונקולוגיית ילדים לתלמידו פרופ' עמוס תורן. בעשרים השנים האחרונות מוסיף פרופ' רכבי לטפל בחולים, אך מקדיש הרבה מזמנו למחקר. בשנת 2003 הוא הקים בתל השומר בעזרתה של עמיתתו למחקר פרופ' נינט אמריליו את "מרכז חקר הסרטן", מכון מחקר שבו עוסקים בהיבטים שונים של חקר הסרטן, החל ממחקר בסיסי ועד מחקר יישומי, והוקמה מערכת גנומית וביואינפורמטית מתקדמת. אחד מנושאי המחקר במרכז הוא חקר אלמנטים גנטיים ניידים. רכבי מסביר: "העבודה שלי, שהתחילה כבר בדוקטורט, הראתה לראשונה שאלמנטים גנטיים ניידים קיימים ופעילים בתאי יונקים כמו אדם ועכבר. במחקרנו הראינו את חשיבות מנגנון זה בתהליך הסרטני. נדידת אלמנטים גנטיים יכולה להפעיל את האונקוגנים התאיים ולהפוך אותם לגנים גורמי סרטן".
קבוצת המחקר בהנהגת פרופ' רכבי הייתה חלוצה בזיהוי תהליכים שמשנים את האינפורמציה במולקולות ה־RNA. "תמיד לימדו אותנו שיש ארבע אותיות ב־DNA וארבע אותיות ב־RNA, אבל מתברר שגם ב־DNA והרבה יותר ב־RNA יש תהליכים ביוכימיים שיוצרים אותיות נוספות", מסביר רכבי. "הראינו שתהליך זה חיוני לתהליכי התפתחות ותפקוד תקינים, ביניהם השלב המוקדם ביותר של התפתחות עובר. לעומת זאת, הפרעות בתהליך יכולות להשפיע על התפתחות סרטן, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ועוד". בשנים האחרונות הוקמו מספר חברות שמנסות לפתח תרופות לסרטן המתבססות על הגילויים של רכבי וקבוצתו.
בשנת 2016 ייסד את מכון וואהל לרפואה תרגומית מותאמת אישית ומאז הוא מנהלו. "מטרת המכון היא להשתמש בהישגי המחקר הבסיסי כדי לפתח שיטות טיפוליות ואבחנתיות חדשות", הוא מסביר. מעבדות המכון מאפשרות טיפולים מתקדמים כמו טיפול תאי וגני בלוקמיה ולימפומה ויצירת עור לטיפול בכוויות.
נוסף על הטיפול בחולים ולמחקר, רוב שנותיו הוקדשו להוראת סטודנטים ומתמחים. "אני מאוד גאה בתלמידים שלי, יש לי שורה ארוכה מאוד של תלמידים שהפכו להיות מנהלי מעבדות מחקר עם הישגים יוצאי דופן, בהם ארז לבנון, ודן דומיניסיני ומנהלי מעבדות קליניות בהם נינט אמריליו ומתילדה מנדל. במקביל הדרכתי שורה ארוכה של רופאים מעולים, בהם עמוס תורן, רז סומך, רענן ברגר ואורי תבורי ורבים אחרים שהם מנהלי מחלקות ומכונים בארץ ובחו"ל. היה לי הכבוד ללמד אותם וללמוד מהם", הוא מסכם, "זה התענוג הכי גדול במקצוע הזה".
פרסומים נבחרים
-
- Rechavi G, Givol, Canaani E. Activation of cellular oncogene by DNA rearrangement: possible involvement of an Is-like element. Nature 1982; 300:607-611
- Kuff EL, Feenstra A, Lueders K, and Rechavi G, Givol D, Cnaani E. Homology between an endogenous viral LTR and sequences inserted in an activated cellular oncogene. Nature 1983; 302:547-548.
- 3. Rechavi G, Katzir N, Givol D. Insertional mutagenesis and breast carcinoma, Nature 1988; 335:595 596.
- Amariglio N, Hakim I, Brok Simoni F, Grossman Z, Katzir N, Harmelin A, Ramot B, Rechavi G. Identity of rearranged LINE/C MYC junction sequences specific for the canine transmissible venereal tumor. Proceedings of the National Academy of Sciences USA 1991; 88:8136 8139.
- Levanon EY, Eisenberg E, Yelin R, Nemzer S, Hallegger M, Shemesh R, Fligelman ZY, Shoshan A, Pollock SR, Sztybel D, Olshansky M, Rechavi G, Jantsch MF. Systematic identification of abundant A-to-I editing sites in the human transcriptome. Nature Biotechnology 2004; 22(8):1001-1005
- Paz N, Levanon EY, Amariglio N, Heimberger AB, Ram Z, Constantini S, Barbash ZS, Adamsky K, Safran M, Hirschberg A, Krupsky M, Ben-Dov I, Cazacu S, Mikkelsen T, Brodie C, Eisenberg E, Rechavi G. Altered Adenosine to Inosine RNA Editing in Human Cancer. Genome Research 2007; 17(11):1586-95.
- Amariglio N, Hirshberg A, Scheithauer BW, Cohen Y, Loewenthal R, Trakhtenbrot L, Paz N, Koren-Michowitz M, Waldman D, Leider-Trejo L, Toren A, Constantini S, Rechavi G. A donor-derived brain tumor following neural stem cell transplantation in an Ataxia-Telangiectasia patient. PLoS Medicine 2009; 6(2):e29.
- Amariglio N, Rechavi G, On the origin of glioneural neoplasms after neural cell transplantation. Nature Medicine 2010;16(2):157
- Dominissini D, Moshitch-Moshkovitz S, Schwartz S, Salmon-Divon M, Ungar L, Osenberg S, Cesarkas K, Jacob-Hirsch J, Amariglio N, Kupiec M, Sorek R, Rechavi G. Topology of the human and mouse m6A RNA methylomes revealed by m6A-seq. Nature 2012; 485 201-206
- Dominissini D, Rechavi G. N4-acetylation of Cytidine in mRNA by NAT10 Regulates Stability and Translation. Cell 2018; 175(7):1725-1727