חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ד בתחום חקר הפסיכולוגיה.
פרופ׳ גרשון בן-שחר הוא מהאבות המייסדים של הפסיכולוגיה המדעית בישראל. מחקריו מייחסים חשיבות רבה לפיתוחם של כלי מדידה מהימנים ותקפים למדידת התנהגויות ותהליכים פסיכולוגיים מורכבים.
בתחום התמחותו – הפסיכופיזיולוגיה הקוגניטיבית – עסק במחקר ובפיתוח כלים חשובים לגילוי שקרים באמצעות כלי מדידה אמינים. נוסף לכך עמל על ייסודה של מערכת מיון אובייקטיבית לקבלת תלמידים למוסדות אקדמיים ובכך תרם רבות לאקדמיה בישראל.
פרופ׳ בן-שחר הוא דוגמה מובהקת ומעוררת השראה לאופן שבו ניתן לרתום ממצאים מדעיים שמתגלים במחקרי מעבדה לעשיית שינוי משמעותי במגוון מעגלים בחברה ובמדינה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
השופטים: פרופ' מריו מיקולינסר, יושב ראש, פרופ' רוני גבע, פרופ' גלית יובל
פרופ׳ גרשון בן-שחר הוא אחד מהאבות המייסדים של הפסיכולוגיה המדעית בישראל. חקר הפסיכולוגיה עוסק במדידת התנהגות ותהליכים מנטליים אנושיים באופן אובייקטיבי, אמפירי וכמותי, ובפיתוח כלי מדידה להשגת מטרה זו. מחקריו של פרופ׳ בן־שחר מייחסים חשיבות רבה לפיתוחם של כלי מדידה מהימנים ותקפים למדידת התנהגויות ותהליכים פסיכולוגיים מורכבים. בעוד תרומתם של מרבית החוקרים הבולטים בתחומי המדע באה לידי ביטוי בעיקר בידע הבסיסי שהם מגלים בעבודתם האקדמית במעבדתם, ייחודיותו של פרופ׳ בן־שחר היא השילוב בין ממצאים שמתגלים במעבדת המחקר שלו ויישומם בעולם האמיתי במטרה לקדם את ההבנה של ההתנהגות האנושית וטיפוח חברה פתוחה המתנהלת על פי עקרונות צדק ושוויון הזדמנויות.
מחקרו של פרופ׳ בן-שחר עוסק בתחום הפסיכופיזיולוגיה הקוגניטיבית, במסגרתו עסק במחקר ובפיתוח כלים לגילוי שקרים באמצעות כלי מדידה פיזיולוגיים, שיטה שעליה מבוססת בדיקת הפוליגרף (״מכונת אמת״). מדובר בתחום מחקר מאתגר שמטרתו גילוי תכנים מנטליים חבויים באמצעות מדדים של מערכת העצבים האוטונומית, כמו הזעה וקצב לב. פרופ׳ בן-שחר פרסם מעל 140 מאמרים ופרקים בספרים. ממצאי מחקריו הביאו למסקנה שהשימוש בפוליגרף ככלי לגילוי שקר באמצעות השיטה המקובלת, ״שיטת שאלות הביקורת״, אינו תקף. לאור תובנות אלה הוא פעל להקמה של ועדה בראשות שופט בית משפט עליון לבחינת תקפותו של הפוליגרף. בעקבות פעילות זו, ולאור מחקריו של פרופ׳ בן-שחר, נקבע שתוצאות הבדיקות הנעשות באמצעות פוליגרף אינן קבילות כראיה במשפט הפלילי. פרופ׳ בן-שחר תרם גם לכתיבתו של מסמך הנוגע לתקפותו של הפוליגרף, שפרסמה המועצה הלאומית למדעים בארה״ב.
במקביל לביקורת על השיטה הקיימת, פרופ׳ בן-שחר פיתח שיטה חלופית, המבוססת על ממצאי מחקריו, שעל פיהם מידע מפתיע או משמעותי מייצר תגובה פיזיולוגית שונה ממידע ניטרלי. בהתאם לכך, שימוש במידע מוכמן, כלומר מידע שקשור לפשע, צפוי לעורר תגובה שונה בקרב הנאשם, אך לא בקרב אדם שלא היה בזירת הפשע. שיטה זו עוררה עניין רב גם באקדמיה וגם מחוצה לה. בשנת 2011 זכה פרופ׳ בן-שחר בפרס א.מ.ת. על תרומתו לחקר הפסיכולוגיה.
דרך נוספת שבה יישם פרופ׳ בן-שחר את שיטות המחקר ואופן המדידה במדעי הפסיכולוגיה היא בפיתוח כלי מדידה ואבחון לקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. כחוקר צעיר הוא הקים את היחידה למדידה באוניברסיטה העברית ועמד בראשה, ופעל לפיתוחם של כלי מדידה ואבחון כמותיים ותקפים לקבלה ללימודים באוניברסיטה. בעקבות פועלו של פרופ׳ בן-שחר בתחום זה הוקם המרכז הארצי לבחינות והערכה, האחראי בין היתר על הבחינה הפסיכומטרית.
החשיבות שפרופ׳ בן-שחר מייחס לנושא המדידה, ובדיקת תקפותם של כלי המדידה של התנהגות ותהליכים מנטליים במדע הבסיסי והיישומי, הן מאבני היסוד של מדעי הפסיכולוגיה. לאורך השנים הוא לימד קורסים בשיטות מחקר וסטטיסטיקה, בהם חינך דורות של תלמידים ותלמידות על החשיבות של בחינה ביקורתית ופיתוח כלי מדידה מהימנים ותקפים, בעיקר בתחום הפסיכולוגיה, שבו המשתנים הנחקרים, כמו זיכרון, תפיסה ורגש, מורכבים, קשים להגדרה, ובדרך כלל נסתרים מהעין.
נוסף לתרומתו המדעית, פרופ׳ בן-שחר כיהן גם בתפקידי ניהול אקדמי בכירים, כדיקן ופרו־רקטור באוניברסיטה העברית, ונשיא האוניברסיטה הפתוחה. בתפקידים אלה תרם רבות לטיפוח המצוינות לצד הגברת הנגישות להשכלה גבוהה.
לסיכום, פרופ׳ בן-שחר הוא דוגמה מובהקת ומעוררת השראה לאופן שבו ניתן לרתום ממצאים מדעיים שמתגלים במחקרי מעבדה לעשיית שינוי משמעותי בעולם שמחוץ לאקדמיה. זכייתו בפרס ישראל תשמש השראה לחוקרים ולחוקרות נוספים לחפש ולגלות את האופן שבו מחקריהם יכולים להשפיע על תחומי החיים לטובת הפרט והחברה.
קורות חיים
גרשון בן-שחר ואשתו מריאנה בר מתגוררים בירושלים ולהם שני בנים וחמישה נכדים.
לימודים
1963–1966 תואר ראשון, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1966–1970 תואר שני, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1970–1975 תואר שלישי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1975–1976 בתר־דוקטורט, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, ארצות הברית
תפקידים אקדמיים
1976–1982 מרצה, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1982–1989 מרצה בכיר (עם קביעות) המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1987–1990 ראש המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1989–1991 פרופסור חבר, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1991 פרופסור מן המניין, המחלקה לפסיכולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים
1992– 1995 דיקן הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1995–1998 פרו־רקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים
2003–2008 נשיא, האוניברסיטה הפתוחה
הוקרות ופרסים נבחרים
2011 פרס א.מ.ת. בפסיכולוגיה
2012 עמית כבוד, האוניברסיטה הפתוחה
מפעל חיים
גרשון בן-שחר נולד בירושלים בשנת 1942. אביו ראובן עלה ארצה מפולין בגיל צעיר, עבד כפועל בניין והקדיש את שעות הפנאי ללימוד עצמי מתוך ספרים או עם חבריו. אימו יוכבד (לבית שרייבר) נולדה בישראל, דור שביעי בארץ. בבית המשפחה התגוררה גם דודתו של בן-שחר, חיה שרייבר. "היא הייתה כמו אימא שנייה בשבילי", נזכר בן-שחר, "הייתי מאוד קשור אליה. מאישיותה ומיחסיה עם בן זוגה הערבי־נוצרי למדתי על מחשבה חופשית, ליברליות וסובלנות, על חיים בדו־קיום ועל הצורך לאחות את הקרעים".
בן-שחר למד בתיכון הגימנסיה העברית בירושלים בשכונת רחביה. "את בית הספר לא אהבתי במיוחד. אהבתי להסתובב בחוץ, לשחק כדורגל ולבלות עם חברים". הוא היה פעיל בתנועת הצופים, וכשהתגייס לחטיבת הנח"ל בצה"ל בשנת 1960 חבַר הגרעין שלו לגרעין הצופים מחיפה והשניים סופחו לקיבוץ חצרים. הן בתקופת התיכון הן בתקופת הצבא חיי החברה היו חלק מרכזי בחייו, ועד היום הוא בקשר עם רבים מחבריו.
"כבר בצבא התחלתי להתעניין יותר ולקרוא, ולאחר השחרור קיבלתי החלטה מודעת לעשות שינוי בחיי ומעתה להתייחס ברצינות ללימודים". בן-שחר התקבל למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וב־1963 החל את לימודיו בפסיכולוגיה ובסטטיסטיקה. "שם התחילו חיים חדשים. מהר מאוד נכנסתי לעולם המחקר, וכבר בשנה השנייה ללימודיי גויסתי לעבוד כעוזר מחקר של פרופ' שלמה קוגלמס ושל ד"ר ישראל ליבליך", מי שלימים יהיו המנחים שלו לדוקטורט. כבר בלימודי התואר השני היה בן־שחר שותף לפרסומים מדעיים, וההמשך ללימודי דוקטורט היה אך טבעי.
מחקרו עסק בפסיכו־פיזיולוגיה והתמקד בתגובות אוריינטציה – תגובות התנהגותיות ופיזיולוגיות לשינויים החלים בסביבה, לגירויים חדשים ומפתיעים ובייחוד לגירויים בעלי משמעות ייחודית (כגון פרטים אישיים). תגובות אוריינטציה מתאפיינות בירידה בקצב הלב, עצירת הנשימה, הזעה והרחבה של קוטר האישון. כמו כן מחקרו בחן את תוקפן של שיטות לגילוי אמת המסתמכות על תגובות פיזיולוגיות (פוליגרף). הוא פרסם מאמרי ביקורת על השימוש הרווח בשיטה זו וטען כי היא אינה מבוססת מדעית, אינה נשענת על בסיס תיאורטי ולוקה בהיעדר בקרה ("שהרי גם אנשים חפים מפשע עלולים להתרגש משאלות כשהם נחשדים בביצועו"). זאת ועוד, לפי בן-שחר, השיטה סובלת מהיעדר סטנדרטיזציה; התגובות הפיזיולוגיות של הנשאלים אינן נמדדות באופן אובייקטיבי ולכן מסקנת החוקר חשופה ל"הטיית האישוש", משום ששיקול דעתו של הבוחן והמידע המוקדם העומד לרשותו נוטים להשפיע על המסקנה הסופית של החוקר.
בן-שחר חקר שיטה יישומית חלופית לגילוי שקרים הנסמכת על ידע של החשודים (פריטי חקירה מוכמנים). "הרעיון בשיטה זו הוא פשוט: אך ורק מי שביצע את הפשע יודע את הפרטים הללו, למשל כלי הנשק ששימש את הפושע, מיקום מדויק של האירוע, מה נגנב אם מדובר בגנבה", מסביר בן-שחר, "אם מצליחים להסתיר את הפרטים האלה מהציבור ומהחשודים אפשר להציג לנאשם פריטים שונים שחלקם לא קשורים לפשע ולמדוד את תגובותיו. מי שאינו יודע, יגיב באופן דומה לכל הפריטים, אבל מי שיודע – תתעורר אצלו תגובת אוריינטציה לפריט המשמעותי".
בשנות השבעים של המאה הקודמת גבר הביקוש ללימודים באוניברסיטה ועימו גם הצורך במיון, ועל כן הוחלט להקים בפקולטה למדעי החברה יחידת בחינות, ובן-שחר גויס לתפקיד. לצד עיסוקו המחקרי, הוא פיתח מבחן הערכה סטנדרטי ואובייקטיבי, ששימש בהמשך גם בשאר הפקולטות באוניברסיטה. אט־אט התגבשה ההבנה שיש לייצר מבחן מיון אחיד לכל האוניברסיטאות, ואכן עבודה זו של בן-שחר ועמיתיו באוניברסיטאות אחרות הניחה את היסודות לניסוחו של המבחן הפסיכומטרי ולהקמתו של המרכז הארצי לבחינות והערכה. "הדבר שאני רואה בו ההישג הוא לא הפסיכומטרי עצמו – הרי המבחן עבר מאז הרבה רפורמות ושינויים. הדבר החשוב הוא הקמת מערכת מיון אובייקטיבית ומסודרת שלא מאפשרת הטיות, פרוטקציות וקבלה לפי שיקולים אישיים, כפי שהיה לעיתים בעבר".
ב־1975 עבר לאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבשיקגו להשתלמות הבתר־דוקטורט, שם התמחה במחקר הערכה. הוא הצטרף למעבדתו של דונלד קמפבל שעסקה במחקרים יישומיים להערכת האפקטיביות של פרויקטים גדולים. משחזר ארצה למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית הוא המשיך להעמיק במחקריו בפסיכו־פזיולוגיה ולבסס את טענותיו מבחינה תיאורטית. עשרות מאמרים בנושא פרי עטו פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם בתחום. עבודתו לא התמקדה רק בעולם האקדמי, ויחד עם עמיתיו הוא השקיע מאמצים כדי לשכנע את המערכת המשפטית להימנע משימוש בבדיקות פוליגרף. בעקבות זאת מונתה ועדה בראשות השופט יצחק כהן אשר פסלה את השימוש בפוליגרף כראיה קבילה בדין הפלילי. מעת לעת הוא מוזמן להעיד בבית המשפט כעד מומחה לנושא זה, והשיטה החלופית שחקר מיושמת תדיר ובהצלחה ביפן, ולעיתים גם במקומות אחרים בעולם. זאת ועוד, כדי להגיש לקהל הרחב את הידע המחקרי הרב שנצבר, הוא ואשתו מריאנה בר עמלו בשיתוף פעולה מפרה על כתיבת ספר הפורס תיאור ידידותי ומפורט בנושא. הספר 'מכונת השקר' יצא בהוצאת מטר בשנת 2014.
בן-שחר קודם לדרגת פרופסור מן המניין, כיהן בתפקיד ראש המחלקה לפסיכולוגיה, כדיקן הפקולטה למדעי החברה וכפרו־רקטור באוניברסיטה העברית. בד בבד עסק בהוראה, ליווה עשרות תלמידי תואר שני והנחה כשישה־עשר תלמידי דוקטורט, חלקם ממשיכים לחקור ולפתח את התחום עד היום. הוא פיתח, יחד עם עמוס טברסקי, את הגרסה הראשונה של שאלון הערכת ההוראה, והרעיון המרכזי שהוביל אותם בכתיבת השאלונים נותר בהם עד היום. בשנים 2003–2008 כיהן כנשיא האוניברסיטה הפתוחה. "זו הייתה אחת התקופות המעניינות בחיי", משתף פרופ' בן-שחר, "אם בתחילת דרכי עסקתי במיון ובמבחני קבלה, עתה עברתי למקום שבו אין מבחנים ואין סלקטיביות. חשבתי שאלה דברים משלימים – חשוב שמצד אחד יהיו מוסדות סלקטיביים טובים ומצד שני שיהיה גם מוסד שמאפשר לכולם ללמוד אך לא מקל בדרישות". בתקופת כהונתו, האוניברסיטה הפתוחה גדלה והתפתחה, ופרופ' בן-שחר שם דגש רב על הצד המחקרי של חברי הסגל בניסיון להשוות את רמתו האקדמית לזו של אנשי הסגל באוניברסיטאות אחרות.
פרופ' בן-שחר פרש מהאוניברסיטה בשנת 2010, אולם המעבדה שלו המשיכה לפעול עוד למעלה מעשור. גם בימים אלו הוא עוסק במחקר ובהוראה. בשנים האחרונות הוא ממשיך את מחקרו בתחום תגובות האוריינטציה ועוסק, בשיתוף עם פרופ' יוני פרצוב, בשימוש בתנועות עיניים לגילוי מידע מוסתר. גם הפעם החוקרים מקפידים שגם אם למחקר יהיה היבט יישומי יהיה הוא בעל תוקף מדעי ותאורטי.
פרסומים נבחרים
-
- Ben-Shakhar, G. (1977). A further study of dichotomization theory in detection of information. Psychophysiology, 14, 408–413
- Ben-Shakhar, G. & Lieblich, I. (1982). The dichotomization theory for differential autonomic responsivity reconsidered. Psychophysiology, 19, 277–281
- Ben-Shakhar, G. & Beller, M. (1983). An application of decision-theoretic model to a quota-free selection problem. Journal of Applied Psychology, 68, 137–146
- Ben-Shakhar, G. (1985). Standardization within individuals: A simple method to neutralize individual differences in psychophysiological responsivity. Psychophysiology, 22, 292–299
- Ben-Shakhar, G., Bar-Hillel, M. & Lieblich, I. (1986). Trial by polygraph: Scientific and juridical issues in lie detection. Behavioral Science and the Law, 4, 459–479
- Ben-Shakhar, G. & Gati, I.(1987). Common and distinctive features of verbal and pictorial stimuli as determinants of psychophysiological responsivity. Journal of Experimental Psychology: General, 116, 91–105
- Gati, I. & Ben-Shakhar, G. (1990). Novelty and significance in orientation and habituation: A feature-matching approach. Journal of Experimental Psychology: General, 119, 251–263
- Ben-Shakhar, G. & Furedy, J.J. (1990). Theories and Applications in the Detection of Deception: A Psychophysiological and International Perspective. New York: Springer-Verlag
- Ben-Shakhar, G. & Sinai, Y. (1991). Gender differences in multiple-choice tests: The role of differential guessing. Journal of Educational Measurement, 28, 23–35
- Ben-Shakhar, G., Bar-Hillel, M., Bilu, Y. & Shefler, G. (1998). Seek and ye shall find: A confirmation bias in clinical judgment. Journal of Behavioral Decision Making, 11, 235–249
- Ben-Shakhar, G. & Elaad, E. (2003). The validity of psychophysiological detection of deception with the Guilty Knowledge Test: A meta-analytic review. Journal of Applied Psychology, 88, 131–151
- Gronau, N., Cohen, A. & Ben-Shakhar, G. (2003). Dissocations of personally-significant and task-relevant distractors inside and outside the focus of attention: A combined behavioral and psychophysiological study. Journal of Experimental Psychology: General, 132, 512–529
- Verschuere, B., Ben-Shakhar, G. & Meijer, E. (2011). Memory detection: theory and application of the Concealed Information Test. Cambridge University Press
- Ben-Shakhar, G. (2012). Current Research and Potential Application of the Concealed Information Test: An overview. Frontiers in Psychology, 3, 342. Doi:10.3389/fpsyg.2012.00342
- Meijer, E.H., klein Selle, N., Elber, L. & Ben-Shakhar, G. (2014). Memory detection with the Concealed Information Test: A Meta-Analysis of Skin Conductance, Respiration, Heart Rate, and P300 data. Psychophysiology, 51, 879–904. DOI: 10.1111/psyp.12239
- Klein Selle, N., Verschuere, B., Kindt, M., Meijer, E. & Ben-Shakhar, G. (2017). Unraveling the roles of orienting and inhibition in the Concealed Information Test. Psychophysiology, 54, 628–639
- Lancry-Dayan, O., Nahari, T., Ben-Shakhar, G. & Pertzov, Y. (2018). Do you know him? Gaze dynamics towards familiar faces on a concealed information test. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 7, 291–302
- Iacono, W. I. & Ben-Shakhar, G. (2019). Current Status of Forensic Lie Detection with the Comparison Question Technique: An Update of the 2003 National Academy of Sciences Report on Polygraph Testing. Law and Human Behavior, 43, 86–98
- Barr, M. & Ben-Shakhar, G. (2019). Science, Pseudo-science, Non-sense and Critical Thinking: Why the differences matter. New York and London: Routledge
- Lancry-Dayan, O., Ben-Shakhar, G. & Pertzov, Y. (2023). The Promise of Eye-Tracking in the Detection of Concealed Memories. Trends in Cognitive Sciences, 27, 13–16