חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ג בתחום חקר מדעי כדור הארץ וחקר מדעי האטמוספרה.
פרופ' גדעון דגן – פרופ' אמריטוס בבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. דגן חוקר את תחום ההידרולוגיה של מי התהום, וכתב יותר מ-160 מאמרים פורצי דרך שצוטטו יותר מ-6,600 פעמים. הוא נמנה עם כ-50 המדענים הישראליים המצוטטים ביותר בתחום המדע בעולם. דגן פיתח מודלים כמותיים, עיוניים ויישומיים של תנועת המים ותהליכי זיהום בקרקע ובמי-התהום. דגן נחשב לאחד מהמייסדים של תחום חדש הקרוי הידרולוגיה סטוכסטית, שבה מתחשבים במורכבות בשינוי תכונותיה של הקרקע במרחב, לעומת הגישה הפשטנית ששררה לפני כן.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
ד"ר אהובה אלמוגי, יו"ר, פרופ' יעל דובובסקי, פרופ' יוסף חצור
פרופ' גדעון דגן הוא אחד מבכירי המדענים בהידרולוגיה בארץ ובעולם. בעשרות השנים האחרונות הוא עוסק בתחומים רבים ובהם הידרולוגיה, מכניקה יישומית והידרודינמיקה ימית. תחום התמחותו העיקרי של פרופ' דגן הוא הידרולוגיה של מי-תהום. בעבודתו המדעית בתחום זה, שהוא בעל חשיבות מרכזית בנושא משאבי מים בארץ וברחבי העולם, פיתח פרופ' דגן מודלים כמותיים, תיאורטיים ויישומיים של תנועת מים ותהליכי זיהום בקרקע ובמי-התהום. מודלים אלו הם בסיס להבנה ולחיזוי תהליכים, המתרחשים בשכבת הקרקע העליונה ובאקוויפרים לשם ניצול יעיל יותר של מי תהום וחיזוי השינוי באיכות המים עקב תהליכי זיהום או המלחה.
אחד מהישגיו פורצי הדרך של פרופ' דגן הוא תרומתו הרבה לפיתוח גישה מדעית חדשה התורמת להבנת תהליכים בתת הקרקע הקרויה "הידרולוגיה סטוכסטית". פרופ' דגן הוא ממייסדי תחום מחקר זה, והחל בפיתוחו באמצעות תצפיות ומודלים מתמטיים כבר באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת. גישתו חוללה שינוי פרדיגמה בהתייחסות שהייתה מקובלת עד אז לאקוויפרים ולקרקע כתווך הומוגני מבחינת התכונות שלו, בהנחה שהן אחידות במרחב או שהן משתנות בצורה מסודרת. תצפיות שיטתיות מראות שבטבע הקרקע אינה הומוגנית ויש בה שכבות שונות. להטרוגניות של התכונות המכניות והפיסיקליות, ובעיקר לשינוי בחדירות, יש השפעה ניכרת על זרימת המים ופיזור המזהמים בתווך הנידון. כיוון שהפריסה המרחבית של התכונות איננה מסודרת ועל פי רוב כמות המדידות מוגבלת, קיימת אי-ודאות בעניין המבנה של התצורות התת-קרקעיות. ההידרולוגיה הסטוכסטית מאפשרת לכמת אי-ודאות זו בעזרת מודלים מתמטיים ובכלים סטטיסטיים ולבחון את השלכותיה על חיזוי תהליכים הידרולוגיים מגוונים המתרחשים בתת הקרקע.
התפישה העומדת בבסיס ההידרולוגיה הסטוכסטית קיבלה תהודה נרחבת ברחבי העולם, שכן יש לה השפעה עמוקה על מודלים העוסקים בזיהום מי תהום, נושא המעורר עניין רב בגלל הפגיעה המתגברת באיכות מי השתייה באזורים שונים בארץ ובעולם. עקב העניין המדעי והיישומי הרב בתחום זה, התפתחה קהילה מדעית עולמית פעילה ותוססת ובה מאות חוקרים ברחבי העולם, שפרופ' דגן הוא אחד ממחוללי השינוי התפישתי ואחד מחבריה המרכזיים, אשר ממשיך להיות פעיל במחקר בתחום זה עד היום.
פרופ' דגן פרסם יותר מ-170 מאמרים בכתבי עת מדעיים בין-לאומיים מובילים. הוא חבר בוועדות עורכים של עיתונים מדעיים מובילים בתחום וכן ערך מספר ספרים. ספר שכתב בשנת 1989 משמש עד היום כספר לימוד לתלמידים לתארים מתקדמים בכל רחבי העולם. הישגיו המדעיים זיכו אותו בפרסים רבים ובאותות הכרה אקדמיים בינלאומיים רבים, כולל שני פרסים מהיוקרתיים בתחום: פרס המים של שטוקהולם, שהוענק לו בשנת 1998 ופרס הורטון, שהעניקה לו האגודה האמריקנית לגאופיסיקה בשנת 2005.
פרופ' דגן הנחה סטודנטים רבים לתארים מתקדמים, שחלקם נעשו חוקרים בעלי מוניטין בין-לאומי. הוא תרם רבות לשטח ההידרולוגיה בארץ, וכיהן כיו"ר ועדות מקצועיות שונות של משרד המדע ונציבות המים. בניסיונו לחזק את המודעות לנושא המים הוא יזם, בשנת 1999, את תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל (בחסות הפקולטה להנדסה, באוניברסיטת תל אביב) ומשמש מנהל מדעי שלה. הוא מארגן בכל שנה את התחרות בתחום לבני נוער. תלמידים מעשרות בתי ספר מגישים בכל שנה עבודות מחקר בנושא המים, והזוכים נשלחים לייצג את ישראל בתחרות העולמית.
על מחקריו פורצי הדרך, על ההכרה במעמדו הבין-לאומי כמדען מוביל בתחום, על פרסומיו הרבים, על תרומותיו החשובות והמתמשכות למדינה ולמשק המים בארץ ועל תרומתו לקהילה ולקידום נושא המים בקרב הנוער.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' גדעון דגן ראוי לקבל את 'פרס ישראל' בחקר מדעי כדור הארץ וחקר מדעי האטמוספרה לשנת התשע"ג.
קורות חיים
גדעון דגן נולד ברומניה והתחנך בתנועת נוער ציונית, שם נחשף לחשיבות נושא המים בארץ ישראל. בשל פעילותו הציונית הוא נאסר ונמנה עם "אסירי ציון" מרומניה. לאחר עלייתו ארצה נישא לאורה ולזוג שלוש בנות ושלושה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1956 תואר בהנדסת מים ובמתמטיקה שימושית. אוניברסיטת בוקרשט, רומניה
1965 תואר דוקטור במדעים. הטכניון, חיפה
מינויים אקדמיים בישראל
1962–1965 מהנדס מחקר בפקולטה להנדסה אזרחית. הטכניון, חיפה
1965–1976 חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית, ב-1974 מונה לפרופ' מן המניין. הטכניון, חיפה
מינויים אקדמיים בעולם
1967 חוקר בחברת Hydronautics, מרילנד, ארה"ב
1974–1975 פרופ' אורח, אוניברסיטת איווה, ארה"ב
1975 פרופ' אורח, אוניברסיטת דלפט, הולנד
1975, 1979 פרופ' אורח, אוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רסי, ארה"ב
1986 פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, ארה"ב
1991 עמית מחקר, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארה"ב
1991 עמית מחקר, אוניברסיטת פייר ומרי קיורי, פריס, צרפת
1995 עמית מחקר, אימפריאל קולג', לונדון, בריטניה
פרסים ואותות הוקרה
2012 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת נאפולי פדריקו השני, איטליה
2006 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בוקרשט, רומניה
2006 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2006 פרס רוטשילד
2005 קיבל את מדליית הורטון של האגודה האמריקנית לגאופיזיקה (AGU)
2002 נבחר לחבר ברשימת החוקרים המצוטטים ביותר בעולם, בקטגוריות הנדסה ואקולוגיה/סביבה, המכון למידע מדעי (ISI), ארצות הברית
1998 קיבל את פרס המים של סטוקהולם מידי מלך שבדיה
1997 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פייר ומארי קיורי, פריז, צרפת
1989 נבחר כעמית האגודה האמריקנית לגאופיזיקה (AGU)
1984 קיבל את פרס הורטון מטעם החטיבה להידרולוגיה של האגודה האמריקנית לגאופיזיקה (AGU)
מפעל חיים
פרופ' גדעון דגן נולד ב-24.12.1932 בעיר גאלאץ שברומניה. בגיל 12, בשלהי מלחמת העולם השנייה, הצטרף לתנועת הנוער הציוני "גורדוניה". בגיל 15 יצא לחוות הכשרה כדי להתכונן לעלות לארץ ישראל. "אני זוכר את השיחות עם השליחים מהארץ, המפעל ההתיישבותי היה כחלום בעיניי. שם שמעתי לראשונה על חשיבות המים. נראה שהנושא חלחל למחשבתי, וזה מה שדחף אותי למקצוע הזה", הוא מסכם. לאחר עליית המשטר הקומוניסטי נאסרה הפעילות הציונית ברומניה, ופורקה חוות ההכשרה. "חזרנו לבית הורינו עם הזנב בין הרגליים, החלום נגוז", אומר דגן.
ב-1951 החל ללמוד בפקולטה להנדסת מים של אוניברסיטת בוקרשט, לימים העמיק את לימודיו גם לתחום המתמטיקה השימושית. לאחר חמש שנות לימודיו לתואר מהנדס מים התחיל לעבוד במכון למחקר המים בבוקרשט. הוא פרסם מאמרים והתקדם בתפקידו, אולם כמיהתו לעלות לישראל לא שככה. חרף העובדה כי משפחתו לא קיבלה אשרת יציאה מהשלטונות, המשיך דגן להכשיר את עצמו לקראת העלייה לארץ ישראל: הוא למד עברית ועסק בפעילות ציונית במחתרת. בשל כך הוא נעצר בשנת 1959 ונחקר על ידי ה"סיקוריטטה" - שירות הביטחון הרומני – במשך כשמונה חודשים בשל מעורבותו למען מדינת ישראל.
שלוש שנים לאחר שחרורו עלה לישראל ביום שהוא מתאר כאחד המאושרים בחייו. הוא עברת את שמו (במקור גוידו דרימר), החל לעבוד בטכניון בחיפה כמהנדס מחקר ונשא לאישה את אורה לבית משפחת סנה. דגן מתאר את קליטתו בארץ כמהירה וחלקה. לדבריו, לאחר כחודשיים מזמן עלייתו התקבל לעבודה בזכות השכלתו ההנדסית וידע השפה. "למדתי את השפה העברית הספרותית, זה היה לעתים משעשע, כי החברים שלי בארץ צחקו כשהשתמשתי במילים כמו עששית". ב-1965 סיים את לימודי הדוקטורט בנושא חדירת מי ים לאקוויפר (אקוות) החוף. לאחר מכן התקבל כחבר סגל מן המניין, ובזכות הישגיו המדעיים התמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1974. דגן רכש מוניטין בין-לאומי בזכות פרסומיו המדעיים, הרצאותיו בכנסים בין-לאומיים ופעילותו כפרופסור אורח באוניברסיטאות בעולם.
בשנת 1976 הצטרף כפרופסור לפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. כשלוש שנים לאחר מכן היה שותף לפריצת דרך בתחום ההידרולוגיה, ונחשב אחד המייסדים של תחום חדש - הידרולוגיה סטוכסטית. בגישה זו, השונה מהגישה המסורתית ששלטה עד אז, מתייחסים לתהליכי הזרימה והסעת המלחים במי-תהום כנתונים לאי-ודאות. המודלים שפיתח שואפים לכמת את אי-הוודאות, ואמורים לספק כלים מושכלים ומתקדמים להבנת תהליכי תנועת המים והסעת מומסים בשכבה העליונה של כדור הארץ. הואיל וכ-70% מכמות מי השתייה בישראל ובעולם מקורם במי תהום, למחקר זה עשויות להיות השלכות חשובות לניהול מושכל של משק המים. דגן אומר: "לוקח שנים למים לחלחל לבטן האדמה דרך שכבות הקרקע השונות. לצערי, בעשורים האחרונים האדם מזהם את מקורות המים שלו באמצעות דלקים, דשנים ושפכים שונים הזורמים ומתפשטים למי השתייה".
בגלל העניין הרב בנושא בעולם כולו קיבל תחום זה תנופה רבה ונוצרה קהילה מדעית ענפה. דגן זכה להכרה בין-לאומית שהתבטאה בהזמנות להרצאות מרכזיות, במינויו כחבר מערכת של כתבי עת שונים, בהזמנה לארגן כנס של אונסקו ב-1992 ובהשתתפות בפנל בין-לאומי בנושא המאגר לפסולת גרעינית של ארה"ב במדינת ניו מקסיקו. ב-1984 זכה בפרס של המדור להידרולוגיה, ב-1989 נבחר כעמית ובשנת 2005 זכה במדליה על שם Horton של AGU (האגודה האמריקנית לגאופיזיקה).
בשנת 1998 זכה דגן בפרס המים הנחשב ביותר בעולם מחקר המים - פרס המים של שטוקהולם. הפרס מוענק בכל שנה לחוקר בתחום המים שנבחר מטעם SIWI – המכון הבין-לאומי למים של שטוקהולם באמצעות ועדת שיפוט בין-לאומית. את הפרס העניק לו מלך שבדיה בטקס מפואר שנערך באולם העירייה של שטוקהולם. "לא ציפיתי שאזכה בפרס, חוקרים רבים מהשורה הראשונה מועמדים לכך, אבל כשאמרו לי להמתין בבית ליד הטלפון בשעה מסוימת זה כבר התחיל להרגיש אמיתי". דגן היה הזוכה היחיד, ועל על כן הטקס היה גם הצדעה לישראל. בין הנוכחים היו שר התחבורה דאז, שאול יהלום, ושגריר ישראל בשבדיה. באירוע זה נחשף דגן גם לתחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער, ומאז הוא משמש מנהל אקדמי של התחרות בישראל. מטרת התחרות לעורר התעניינות בקרב בני נוער ולשלוח מתמודדים לתחרות הבינלאומית. ברוח מבודחת דגן מספר כי נאלץ לשכור בפעם הראשונה בחיים חליפת טוקסידו לטקס המרשים. הוא מסכם: "אשרי האיש שזכה לראות את המציאות עולה על חלומותיו... חבל שהוריי ז"ל לא יכלו להצטרף למשפחתי התומכת לאורך השנים באירוע המרגש".
פרסומים נבחרים
-
- Dagan, '' Flow and Transport in Porous Formations'', 465 p., Springer-Verlag Heidelberg Berlin New York, 1989 (צוטט כ1200 פעם בספרות המקצועית)
- Yaron, G. Dagan and J. Goldshmid (editors): Pollutants in Porous Media (selected papers of a Symposium at Bet Dagan, Israel), Ecological Studies Volume 47, 296 p., Springer-Verlag Heidelberg Berlin New York, 1984.
- Theory of transport by groundwater, Annual Reviews of Fluid Mechanics, 19, 183-215, 1987.
- Dagan, U. Hornung and P. Knaber (editors): Mathematical Modeling for Flow and Transport Through Porous Media, Kluver Academic Publishers, Dordrecht Boston London, 1991
- Russo, G. Dagan (editors): Water Flow and Solute Transport in soils, Developments and Applications. Advances Series in Agricultural Sciences 20, Springer-Verlag, Berlin Heidelberg New York, 306 p., 1993.
- Dagan, S.P. Neuman (editors): Subsurface Flow and Transport: A Stochastic Approach}. International Hydrology Series, Cambridge University Press, 241 p., 1997
- Dagan, A. Fiori and I. Jankovic, Transport in Porous Media, article in Vol. 5 "Ecological Processes" of "Encyclopedia of Ecology", pp. 3575-3582, Oxford-Elsevier, 2008.