פרופ' גבריאל סלומון

פרופ' יוסף באשי, יו"ר, פרופ' משה זיידנר, פרופ' פנינה קליין

פרופ' גבי סלומון, פרופ' לחינוך באוניברסיטת חיפה, הוא איש חינוך בעל מוניטין עולמי רחב בחקר היבטיו השונים של החינוך. מחקריו מכסים מגוון רחב של תחומי עניין חינוכיים ומגשרים בין עולם התיאוריה לעולם המעשה. תרומתו החינוכית ידועה בחדשנותה, ברב-תחומיותה ובקשר הרציף שלה עם המעשה החינוכי בשטח.

בתחילת דרכו עסק פרופ' סלומון בפסיכולוגיה חינוכית ותקשורתית, תוך ניסיון לגשר בין שני התחומים האלה באמצעות מערכות סמלים המשמשות בתקשורת (סמיוטיקה) ובחשיבה (פסיכו-סמיוטיקה). כך התפתח אצל פרופ' סלומון הקשר שבין תקשורת, לחשיבה וללמידה שאותו חקר ופיתח במשך כעשור.

בתחילת הקריירה שלו נסב עיקר עיסוקו האקדמי סביב הקשר שבין מערכות הייצוג הטלוויזיוניות לבין "רכישת" דרכי ייצוג שכליות איזומורפיות על ידי ילדים. ההקרנה הראשונה בארץ של סדרת הטלוויזיה Sesame Street אפשרה לפרופ' סלומון לפתוח בסדרת מחקרים שיטתית אשר שימשה מודל למחקרים בינלאומיים רבים שבאו בעקבותיה. פרופ' סלומון הרחיב את שדה מחקרו במחקרים ניסויים ובמחקרים השוואתיים בין-תרבותיים. מחקרים אלה שימשו בסיס לתיאוריה שפיתח אודות הקשר שבין מערכות ייצוג בתקשורת ובתרבות לבין דרכי חשיבה.

בספריו פרופ' סלומון מפתח את גישתו המערכתית על השתמעויותיה החינוכיות. בהמשך דרכו אף עיצב, חקר ופיתח תוכנה אינטליגנטית למחצה, שמטרתה לסייע בתחום המטה-קוגניטיבי בכתיבת חיבורים. פיתוח זה הוביל את פרופ' סלומון לעיצובן של סביבות לימוד שלמות עתירות טכנולוגיה המבוססות על פילוסופיה חינוכית קונסטרוקטיביסטית.

בעשור האחרון עסק פרופ' סלומון בארבעה כיווני מחקר משלימים: (א) פיתוח של תיאוריה באשר לשימושים נבונים ומועילים של מחשוב בחינוך, תוך הדגשה מיוחדת של "שותפות אינטלקטואלית" בין המחשב לתלמיד; (ב) פיתוח תיאוריה חדשה בנושא ההעברה בלמידה; (ג) פיתוח תיאוריה בדבר גישה אינטראקטיבית-סיסטמתית לחקר החינוך – גישה המדגישה מכלולים וקשרים ספירליים במקום בידוד משתנים וחיפוש קשרים ליניאריים; (ד) הרחבת התפיסה בדבר ההיבטים הבין-אישיים של החשיבה. כיום פרופ' סלומון עוסק בנושא החינוך לשלום.

מחקריו של פרופ' סלומון סביב סוגיות רלוונטיות בחינוך בולטים בחדשניותם ובמקוריותם. שעה שכל חוקרי ההשפעות של אמצעי התקשורת עסקו בשאלת ההשפעה של תוכני המדיה על התנהגותם של ילדים ועל נטיותיהם, כגון התנהגות אלימה, הפנה פרופ' סלומון את תשומת לבו של עולם המחקר למערכות הסמלים האופייניים לאמצעי התקשורת ולאופן שבו הן מעצבות את דרכי הייצוג השכליות.

פרופ' סלומון אף ערך הבחנה חשובה בין כמות החשיפה של ילדים למידע לבין איכות העיבוד של מידע זה. על פי תיאוריה זו הלמידה תלויה במידת המאמץ השכלי המושקע בעיבוד החומר הלימודי, עניין שהוא פונקציה של אמונות וציפיות רווחות, והנוגע פחות לתכונות האימננטיות של החומר עצמו. חידוש תיאורטי חשוב ומקורי אחר של פרופ' סלומון הוא בנושא ההעברה בלמידה או ה"טרנספר". נושא ה"טרנספר" הגיע למבוי סתום וגישתו החדשה של פרופ' סלומון, "תיאוריות שתי הדרכים לטרנספר", האירה את סוגיית ה"טרנספר" באור חדש ואפשרה על ידי כך את יציאת החירום מהמבוי הסתום.

מחקריו של פרופ' סלומון, נוסף להיותם חדשניים, ידועים גם ברב-גוניותם. עבודותיו מקיפות קשת רחבה של נושאים, ביניהם השפעות "לשון" הטלוויזיה, החינוך לשלום, פיתוח גישות מתודולוגיות חדשות ועיצוב סביבות לימודיות עתירות טכנולוגיה.

פרופ' סלומון נחשב לאחד מאנשי החינוך המובילים בגישור שבין התיאוריה למעשה. הוא מנסה ללא הרף לגשר בין תפיסותיו התיאורטיות ובין הניסיון שרכש ממחקריו הרבים והפרויקטים המעשיים שביזמתו. גישתו מאפשרת שילוב מאוזן בין טכנולוגיה לפדגוגיה ועיצוב של סביבות לימוד חדשות שבהן התיאוריות מיושמות הלכה למעשה. פרופ' סלומון קשוב גם לצורכי מדינת ישראל ופועל כל העת לקידום מערכת החינוך בישראל.

הישגיו הרבים של פרופ' סלומון זכו להערכה ולהוקרה כבר בתחילת דרכו על ידי ארגונים שונים בעולם. האגודה הפסיכולוגית האמריקנית (APA) העניקה לפרופ' סלומון מעמד של Fellow. כמו כן, פרופ' סלומון הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית – בדרום קרוליינה, במישיגן ובהרוורד – וכן מרצה מבוקש להרצאות מפתח בנושא המחשוב בכנסים בינלאומיים שונים.

על כל אלה נמצא פרופ' גבריאל סלומון ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר החינוך לשנת תשס"א.

גבריאל סלומון – פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, בעל מוניטין בינלאומי בתחומי הלמידה, התקשורת והמחשוב בהוראה – נולד בתל אביב ב-1938.

פרופסור גבריאל סלומון נשוי לאסתר נאמן, עובדת סוציאלית במקצועה, ויש לו שתי בנות וחמישה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1960–1964 תואר בוגר בחינוך ובגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית
1964–1966 תואר מוסמך (בהצטיינות) בחינוך ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית
1966–1968 תואר דוקטור בפסיכולוגיה חינוכית ובתקשורת באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה

"חינוך לשלום הוא ניסיון מכוון להגביר אצל החניך את הבנת הנרטיב הקולקטיבי של 'האחר', להבין את עצמו בהתייחס ל'אחר' ולהתייחס באופן חיובי יותר אל אותו 'אחר' לאור הבנות אלה. אני רואה ארבע מטרות עיקריות לחינוך לשלום, מטרות הקשורות זו בזו ומהוות מקשה אחת: קבלת הנרטיב של הצד השני ואת מה שמשתמע מנרטיב זה כלגיטימיים, בלי להסכים בהכרח עם הנרטיב או עם ההשתמעויות ממנו; בחינה ביקורתית את תרומתו של הצד 'שלי' לקונפליקט ולמה שנובע ממנו (כולל סבלו של הצד השני); לחוש אמפתיה עם סבלו של הצד השני והגברת אמון בו; הנטייה לפתור קונפליקטים בין שני הצדדים בדרכים לא אלימות."
כך כתב פרופ' גבריאל סלומון במסה "רשומון זה לא רק סרט" בכתב העת "פנים" בחורף 2000. זהו הנושא המעסיק את פרופ' סלומון במערכת החינוך בשנים האחרונות.