חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ו בתחום חקר מדעי החיים.
פרופ' אביתר נבו הוא מאבות הביולוגיה האבולוציונית המודרנית, אותה הנחיל תוך חקר החי והצומח בישראל ובמדינות שכנות. פרופ' נבו הביא להעמקה והרחבה של הידע על מינים ביולוגיים בטבע והתאמתם לתנאי סביבה משתנים. מחקריו מתפרסים על תחומים רבים ומשלבים גישות אינטר-דיסציפלינריות מולקולריות ואורגניזמיות, תוך שימוש במורפולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה, התנהגות, ביולוגיה מולקולרית, גנומיקה פרוטיאומיקה ופינומיקה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' ורדה שושן ברמץ, יו"ר, פרופ' משה אורן, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' נתן דסקל
פרופ' אביתר נבו הוא מאבות הביולוגיה האבולוציונית המודרנית, אותה הנחיל תוך חקר החי והצומח בישראל ובמדינות שכנות. פרופ' נבו הביא להעמקה והרחבה של הידע על מינים ביולוגיים בטבע והתאמתם לתנאי סביבה משתנים. מחקריו מתפרסים על תחומים רבים ומשלבים גישות אינטר-דיסציפלינריות מולקולריות ואורגניזמיות, תוך שימוש במורפולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה, התנהגות, ביולוגיה מולקולרית, גנומיקה פרוטיאומיקה ופינומיקה.
מחקריו פורצי הדרך על החולד העיוור כמודל לאבולוציה תת-קרקעית ביונקים פותחים כיוונים חדשים ומרתקים שיכולים להוליך לפיתוח גישות לריפוי מחלות אנושיות, כולל מחלת הסרטן. חולד זה מפגין עמידות יוצאת דופן למחלת הסרטן, מה שהביא להתעניינות עולמית בתחום.
פרופ' נבו ערך מחקרים גנטיים בדגני הבר המראים כי ישראל והמזרח התיכון כולו הם המרכז החשוב ביותר בעולם לביות צמחים ובעלי חיים. הוא הקים את בנקי הגנים הגדולים בעולם של אֵם החיטה, אם השעורה, אם שיבולת השועל ואם החסה, לאחר שאלו עברו הערכה גנטית וחקלאית. פרופ' נבו וחבריו יצרו זן חדש של חיטה תרבותית על בסיס גֶן עמיד לחילדון. גנים רבים העמידים ליובש, מליחות ומחלות ממתינים בבנקי הגנים שהקים לטיפוח דגני התרבות.
מחקריו על אתרי הטבע בישראל, כגון "נחל האבולוציה" בזיכרון יעקב, הראו שהתמיינות והיווצרות מינים חדשים של אורגניזמים יכולות להתרחש באתרים קרובים מאוד זה לזה, למעשה בשתי גדות של נחל אחד, בגלל הבדלים בחשיפה לשמש. מחקר זה הוא בעל ערך רב לחקר היווצרות מינים ביולוגיים בטבע והתאמתם לתנאי סביבה משתנים. ב"נחל האבולוציה" בכרמל הגדירו נבו וחבריו 2,500 מינים ביולוגיים, מחיידקים ועד יונקים, בשטח של שבעה דונם. נתגלו מינים רבים חדשים למדע בישראל ובעולם.
פרופ' נבו הראה כי הזיהום כעקה אקולוגית משפיע על המבנה הגנטי של אוכלוסיות טבעיות, וכי ניתן לנצל שינוי גנטי זה באוכלוסיות ימיות של סרטנים ורכיכות כגורם ניטור לזיהום הים וככלי לשמירת איכות הסביבה.
פרופ' נבו גילה זני פטריות שחיים בים המלח, ושיבט חלק מהגנים המקנים לפטריות אלה יכולת לשרוד במימי ים המלח. הוא חוקר כיצד אפשר להחדיר לצמחים אחרים את אותם גנים המאפשרים לפטריות לחיות בים המלח, כדי שיהיה אפשר לגדלם במֵי ים – פיתוח בעל פוטנציאל לחולל מהפכה בחקלאות המלח בעולם.
פרופ' נבו פרסם כ-1,200 מאמרים, וחשיבותם נמדדת גם במספר העצום של הציטוטים מהם. הוא כתב 24 ספרים, קיבל פרסים יוקרתיים והוזמן לשאת הרצאות בכינוסים חשובים. פרופ' נבו חינך עשרות תלמידי מוסמך ודוקטורט. הוא חבר באקדמיה למדעים של ארה"ב, דבר שרק מעטים מאוד מן החוקרים הישראלים זכו לו, ויש בכך להעיד על תרומתו הענפה למדע.
על זאת מצאנו את פרופ' אביתר נבו ראוי לקבלת פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשע"ו.
קורות חיים
אביתר נבו, פרופ' לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת חיפה, הוא מן הראשונים ומן החשובים שבחוקרי החי והצומח בישראל ובשכנותיה.
פרופ' נבו הוא ממקימי המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. מחקריו הרבים ופורצי הדרך בארץ ובעולם הביאו להעמקת הידע וההבנה על היווצרות מינים ביולוגיים בטבע והתאמתם לתנאי סביבה משתנים.
מחקרו על החולד העיוור מהווה מודל אבולוציוני חשוב, וביכולתו לתרום לריפוי מחלות אנושיות.
פרופ' אביתר נבו מתגורר בחיפה. בנו טל ז"ל נפל במלחמת יום כיפור בן 19 שנים. בתו אורית עוסקת באמנות והקימה את הקרקס הישראלי המודרני. לנבו שני נכדים: אורן ונועם.
לימודים והשתלמויות
1956 תואר בוגר בחוגים לזואולוגיה ובוטניקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1958 תואר מוסמך בלימודי ביולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1964 תואר דוקטור בלימודי ביולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1956–1963 מרצה לביולוגיה, סמינר אורנים למורים
1967–1968 עמית מחקר, המחלקה לגנטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1968–1970 מרצה לגנטיקה, המחלקה לגנטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1970–1971 מרצה בכיר, המחלקה לגנטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1973–1975 פרופסור עמית, המחלקה לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה
1973–2008 מנהל המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה
1984–2008 ראש הקתדרה לביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה
2004–2008 ראש המרכז הבין-לאומי לדוקטורנטים לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1964–1965 פרופסור אורח, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת טקסס, ארה"ב
1965–1966 עמית מחקר, המוזיאון לזואולוגיה משווה, אוניברסיטת הרווארד, ארה"ב
1972–1973 עמית מחקר, המוזיאון לזואולוגיה של חולייתנים, אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב
1972–1973 עמית מחקר בכיר, המחלקה לביולוגיה, אוניברסיטת שיקגו, ארה"ב
פרסים ואותות
1989, 1990 אות עמית וחבר האגודה הלינאית של לונדון
1997–2012 אות איש השנה מטעם המרכז הביוגרפי הבין-לאומי, קיימברידג' (IBC, UK) והמכון הביוגרפי האמריקני (ABI, USA)
2011 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים, ארה"ב
2011 פרס אלברט איינשטיין על הצטיינות בביולוגיה אבולוציונית (ABI, USA)
2002 אות החוקר המצוטט: חצי אחוז מכל הפרסומים העולמיים בשני העשורים האחרונים, מטעם החברה האמריקנית לאינפורמציה וטכנולוגיה
מפעל חיים
"נולדתי נטורליסט. גדלתי בבית להורים אוהבי טבע, ולימים פיתחתי אהבה זו לדרך חיים".
פרופ' אביתר נבו נולד בנחלת יצחק בשנת 1929 להוריו לאה גולדיס-לויטס, ילידת טבריה, ודוד לויטס, יליד ליטא. המשפחה התגוררה בתל אביב. אמו, אחותו של המלחין דוד זהבי, עסקה בהוראת האמנויות והִלחינה מוזיקה לילדים ולמבוגרים. אביו היה מורה למבוגרים, הוגה דעות, ועסק בגידול מטעי שקדים וורדים.
את לימודי התיכון בגימנסיה הרצליה בתל אביב סיים נבו בשנת 1945. בהיותו פעיל בתנועת השומר הצעיר הצטרף לקיבוץ סער ב-1948, שם היה רכז גן הירק במשך ארבע שנים. בשנת 1949 הצטרף ליחידה הגאולוגית של חיל המדע, בניהולם של פרופ' יעקב בן תור וד"ר עקיבא פרומן, יחידה שביצעה מיפוי גאולוגי של הנגב מאזור באר שבע עד אילת במטרה לגלות אוצרות מינרליים למען מדינת ישראל. עבודתם הביאה לגילוי פוספטים, אבני חול לבנייה, קאולין ושכבות נחושת.
את מסלול לימודיו האקדמיים החל פרופ' נבו באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר הראשון סיים בשנת 1956 בחוגים לזואולוגיה ובוטניקה, ובשנת 1958 סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר השני בזואולוגיה.
עם סיום לימודי התואר השני הקים ביחד עם פרופ' מיכאל קוסטא ופרופ' עמירם שקולניק ז"ל את המחלקה ללימודי הביולוגיה בסמינר אורנים למורים בשנים 1956–1963.
בשנת 1964 סיים את לימודי הדוקטורט בהצטיינות יתרה. עבודתו עסקה בחקר האבולוציה של צפרדעים מאובנות מתקופת הקרטיקון התחתון, אותן גילה בעת מיפוי גאולוגי במכתש רמון. במחקר זה הגדיר פרופ' נבו שני סוגים ושלושה מינים חדשים של צפרדעים מאובנות שחיו ונקברו באגם שהופצץ וולקנית. תגלית זו הביאה לגילויה של האבולוציה המשובצת של הצפרדעים שחיו באגם לפני כ-125 מיליון שנים.
את לימודי הבתר-דוקטורט עשה נבו בארה"ב בשנים 1964–1973 בשני חלקים: במחקרו הראשון באוניברסיטאות טקסס והרווארד עבר למחקר אבולוציוני של היווצרות המינים בצפרדעים חיות, צפרדעי הצרצר (Cricket frogs) במזרח ארצות הברית ובמרכזה. הוא בחן את המבנה הגנטי שלהן ואת התקשורת הקולית, שהיא היסוד ההתנהגותי לביסוס רבייתי בין אוכלוסיות המתפתחות למינים חדשים. מחקרו השני, באוניברסיטאות שיקגו וקליפורניה, עסק בחקר המבנה הגנטי של החולָדִים האמריקניים (Pocket gophers) בהרי הסלעים בארצות הברית.
מחקריו של פרופ' נבו על החולד העיוור התפרסמו בעולם והסתעפו למורפולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה, גנומיקה, טרנסקריפטומיקה, אפיגנטיקה ועוד. בעקבות מחקריו של פרופ' נבו התגלו החולדים כמודל אבולוציוני מרתק היכול להביא למהפכה בריפוי מחלות אנושיות ובהן מחלות דם ולב, שבץ וסרטן, וכן לסייע בטיסה לחלל ובשיוט במעמקי האוקיינוס. "מפגשי הראשון עם היונק התת-קרקעי, החולד, אירע בקיבוץ סער. חרשתי את השדה ולפתע נתקלתי בתִלֵי המלטה ענקיים של החולד. אבולוציית החולד לחיים תת-קרקעיים דַלֵי חמצן וללא אור מרתקת אותי עד היום, לאחר 68 שנות מחקר, ואמשיך לחָקרהּ כל חיי".
בשנת 1967 הצטרף נבו לסגל האקדמי של המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1973 הקים את המכון לאבולוציה, מכון ייחודי בארץ ובעולם שבו נעשים מחקרים על החיים בכלל, החל מווירוסים ועד לחקר האדם. הוא עמד בראש המכון עד לשנת 2008. פרופ' נבו הקים באוניברסיטת חיפה גם את החטיבה ללימודים אבולוציוניים, שהיוותה יחד עם המכון לאבולוציה את ראשיתה של הפקולטה למדעים באוניברסיטת חיפה.
בשנת 1975 החל נבו במחקרי דגני הבר: אֵם החיטה, אם השעורה ואם שיבולת השועל. הסהר הפורה היה ערש החקלאות הקדומה ובו בויתו לפני כעשרת אלפים שנים השעורה והחיטה כבסיס לתזונת האדם. המאגרים הגנטיים שנתגלו בדגני הבר תרמו ויתרמו ליצירת זני חיטה ושעורה תרבותיים עמידים למחלות, יובש ומליחות. מחקרים אלה הם בסיס לטיפוח חיטים תרבותיות ויהוו בסיס למהפכה הירוקה השנייה, הגנטית, ולהגדלת מלאי המזון בעולם.
מאז 1998 ועד היום חוקר פרופ' נבו את פטריות ים המלח, שגילה עם פרופ' סולומון ואסר. נתגלו 77 מינים של פטריות חוטיות בים המלח. הגן ,HOG העמיד למליחות, הועבר לשמרים ולצמח Arabidopsis, והגביר את עמידותם למלח. מאגרים גנטיים של פטריות ים המלח שיועברו לצמחי תרבות בעתיד יאפשרו פיתוח חקלאות מלוחה במדבר, ויתרמו להגדלת מלאי המזון בעולם.
משנת 1990 חוקרים נבו ועמיתיו את מודל "נחל האבולוציה" בכרמל, בגליל, בגולן ובנגב. המודל מדגים היווצרות מינים ביולוגיים עכשווית בטבע, מחיידקים ועד יונקים, והסתגלותם המיקרו-אקלימית.
"האבולוציה היא הבסיס לכל המדעים: פיזיקליים, כימיים, ביולוגיים והומניים. הקוסמוס, החיים, ההכרה והתרבות האנושית משתנים בהתמדה, והאדם הוא חלק בלתי נפרד משינויים אלה. הבנת השינוי בעולם מהמפץ הגדול ועד היום ממשיכים לרתק אותי".
פרסומים נבחרים
-
- 1986 Evolutionary Processes and Theory (ed., with S. Karlin) New York: Academic Press
- 1999 Mosaic Evolution of Subterranean Mammals: Regression, Progression and Global Conversion, Oxford University Press
- 1999 Coleoptera of “Evolution Canyon”, Lower Nahal Oren, Mount Carmel, Israel, I: Families: Buprestidae, Carabidae, Cerambycidae, Glaphyridae, Hybosoridae, Hydrophilidae, Lucanidae, Scarabaeidae, Tenebrionidae and Trogidae (with V. Chikatunov and T. Pavlicek), Pensoft Series of Faunistica 14, Sofia–Moscow: Pensoft Publishers
- 2001 Adaptive radiation of blind subterranean mole rats (with E. Ivanitskaya and A. Beiles), Leiden: Bachkhuys Publishers
- 2002 Evolution of Wild Emmer and Wheat Improvement (with A.B. Korol, A. Beiles and T. Fahima), Heidelberg: Springer Verlag
- 2002 Coleoptera of "Evolution Canyon", II: Lower Nahal Keziv, Western Upper Galilee, Israel (with M. Finkel and V. Chikatunov), Pensoft Series of Faunistica 26, Sofia–Moscow: Pensoft Publishers
- 2003 Fungal Life in the Dead Sea (ed., with A. Oren, S. Wasser), Konigstein: Koeltz Scientific Books
-
- 1977 “Thermal selection of allozyme polymorphisms in barnacles” (with T. Shimony, and M. Libni), Nature
- 1984 “The evolutionary significance of genetic diversity: Ecological, demographic and life history correlates” (with A. Beiles and R. Ben-Shlomo), Lecture Notes in Biomathematics
- 1991 “Evolutionary theory and processes of active speciation and adaptive radiation in subterranean mole rats, Spalax ehrenbergi superspecies in Israel”, Evolutionary Biology
- 1995 “Asian, African, and European biota meet at ‘Evolution Canyon’, Israel: local tests of global biodiversity and genetic diversity patterns”, The Royal Society Proceedings: Biological Sciences
- 2012 “Evolution of wild cereals during 28 years of global warming in Israel” (with Y. B. Fu, T. Pavlicek, S. Khalifa, M. Tavasi and A. Beiles), Proceedings of the National Academy of Sciences
- 2014 “Genomic adaptations of the halophilic Dead Sea filamentous fungus” (with T. Kis-Papo, A.R. Weig, R. Riley, D. Persoh, A. Salamov, H. Sun, A. Lipzen, S.P. Wasser, G. Rambold and I.V. Grigoriev), Eurotium rubrum: Nature Communications
- 2014 “Genome-wide adaptive complexes to underground stresses in blind mole rats Spalax” (with X. Fang et al.), Nature Communications