פרופ' עמנואל טוב

תפקידים אקדמיים עיקריים

1969– חבר בסגל החוג למקרא, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1980 בדרגת פרופסור)
1967–1969 מרצה, המכללה העברית, בוסטון, ארצות הברית
1969–1970 מרצה, החוג למקרא, אוניברסיטת חיפה
1980–1981 פרופסור אורח, אוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית
1982–1984 ראש החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1982–1988 מרצה אורח, אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה
1985–1986 פרופסור אורח, אוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית
1999 פרופסור אורח, אוניברסיטת סידני, אוסטרליה
2003 פרופסור אורח, אוניברסיטת אופסלה, שוודיה
2006 פרופסור אורח, אוניברסיטת דושישה, יפן
2009 פרופסור אורח, האוניברסיטה הגרגוריאנית, רומא, איטליה

תפקידים עיקריים אחרים

1977–2004 עורך בכיר, מפעל המקרא, האוניברסיטה העברית
1981– מנהל שותף, המפעל לפיתוח כלים ממוחשבים לחקר תרגום השבעים
1989–1990 מנהל שותף וחבר, הקבוצה לחקר מגילות קומראן, המכון ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית
1990–2009 עורך ראשי, המפעל הבין-לאומי לפרסום מגילות מדבר יהודה
1991–2000 מייסד שותף ויושב ראש, קרן המגילות
1995– חבר המועצה האקדמית, מרכז אוריון לחקר המגילות, האוניברסיטה העברית

אותות הוקרה ופרסים עיקריים

1999–2004 פרס הומבולדט למחקר, גרמניה
2003 מדליית אמיוס, אוניברסיטת חרונינגן, הולנד
2003 ספר יובל: Emanuel, Studies in Hebrew Bible, Septuagint, and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov
2004 פרס אמ"ת, הקרן לקידום המדע, התרבות והאמנות בישראל
2006– חבר חוץ, האקדמיה הבריטית
2008 דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת וינה, אוסטריה

לאחר עלייתו למד טוב לתואר ראשון במקרא וביוונית באוניברסיטה העברית בירושלים, והמשיך לתואר שני בחוג למקרא. לפרנסתו עבד – בין השאר – כחוקר צעיר במפעל המקרא של האוניברסיטה. לימים היה לאחד העורכים הראשיים של מפעל זה.

ב-1967 יצא טוב לארצות הברית, ללימודי המשך באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. את עבודת הדוקטור שבה חקר את תרגום השבעים לספר ירמיהו ולספר ברוך הגיש לאוניברסיטה העברית בשנת 1973. עם סיום הדוקטורט התקבל לסגל החוג למקרא באוניברסיטה העברית, והרחיב את מחקריו על נוסח המקרא, ובעיקר על התרגום הקדום ביותר – תרגום השבעים. תחילה התמקדו מחקריו בהתפתחויות הפנים-תרגומיות, ובהדרגה התרחבו לחקירת חשיבותו של התרגום לחקר המקרא: שחזור המקור העברי של התרגום ותרומתו לפירוש הספרים העבריים ולהבנת גלגוליהם הספרותיים. בעבודה זו שכלל טוב ופיתח את הטכניקות שלמד כחוקר במפעל המקרא של האוניברסיטה. הוא פרסם את ממצאיו בספר מבוא מקיף לתרגום השבעים.

טוב כתב גם מחקרים מפלסי דרך ברוב תחומי נוסח המקרא, במיוחד על מגילות מדבר יהודה, והוא היה למומחה בעל שם עולמי בתחום זה. ספר המבוא שלו לנוסח המקרא היה לספר יסוד במקצוע, תורגם ללשונות שונות ונכלל כיום בלימודי החובה באוניברסיטאות רבות בעולם.

כחוקר מודרני עמד עמנואל טוב בשלב מוקדם על היתרונות שהמחשב מציע בחקר המקרא, לשונו, נוסחו ותרגומיו. כבר בשנות השמונים פיקח על הכנת גרסה ממוחשבת של כתב-יד לנינגרד של נוסח המסורה, והכין, עם פרופ' רוברט קראפט מפילדלפיה, מאגר נתונים השוואתי של נוסח המסורה העברי ותרגום השבעים היווני. כמו כן הוא הכין תקליטור של המגילות הכולל את כל הטקסטים ואת כל התצלומים. כלי מחקר אלה עומדים היום לרשות מדענים ולרשות הציבור הרחב. הוא היה חלוץ גם בהוראת התחום, ופיתח ולימד באוניברסיטה קורס ביישומי מחשב בחקר המקרא.

בזכות בקיאותו בחקר הטקסטים הקדומים ושיטות המחקר שפיתח היה פרופ' טוב המלומד הישראלי הראשון שהוזמן להשתתף במאמץ הבין-לאומי לפרסם את המגילות העתיקות שנתגלו במערות מדבר יהודה. בין השאר הוא פרסם מגילות של ספרי ויקרא, יהושע וירמיהו וחיבור מקיף מקומראן המכונה "התורה המשוכתבת", וכן ההדיר קטעי מגילה ארוכה מנחל חבר, ובה תרגום יווני קדום לתרי-עשר. מחקריו פורצי הדרך על סופרי קומראן, גם בסיוע הכלים הממוחשבים שפיתח, אפשרו לחוקרים להתחקות על מקורותיהן של המגילות ולמיינן על פי מאפיינים שונים של צורות כתיב, לשון ומלאכת הכתיבה.

בסוף שנות השמונים נקלע מפעל פרסום המגילות לקשיים, וטוב נענה לבקשתה של רשות העתיקות וקיבל עליו את ניהולו. בעזרת רשות העתיקות הוא ארגן מחדש את המפעל, ערך רשימת מלאי כוללת של כל המגילות, הוציא לאור מהדורת מיקרופיש של כל תצלומי המגילות, הגדיל פי חמישה את צוות החוקרים הבין-לאומי שעמל על הפרסום, חילק להם מחדש את קטעי המגילות לצורך הפרסום וליווה את עבודתם בייעוץ. בשמונה עשרה השנים שבהן ניהל את המפעל הופקו שלושים ושלושה כרכים גדולים של מהדורות מדעיות לכל המגילות וקונקורדנציות כוללות. כמו כן הוא הכין מהדורה לציבור הרחב בשישה כרכים.

הישגיו המדעיים של פרופ' טוב בחקר נוסח המקרא ובפרסום מגילות מדבר יהודה הקנו לו מעמד מוביל בעולם, והוא הוזמן ללמד באוניברסיטאות רבות בכל חמש היבשות. כמו כן הוא נושא תפקידים בגופים מדעיים שונים בעולם, ומשמש חבר מערכת בכמה הוצאות לאור וכתבי עת בין-לאומיים. עבודותיו והישגיו זיכו אותו בפרסים ובאותות הוקרה למכביר.

עמנואל טוב תרם רבות לחיזוק לימודי המקרא בישראל, ובמשך ארבעה עשורים של הוראה באוניברסיטה העברית העמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו. תלמידים רבים נקבצים לירושלים מרחבי העולם כדי לשמוע את שיעוריו ולעבוד עמו.