אליהו הכהן

פעילויותיו 

1959–1963 "יין ישן נושן" – סדרת תכניות רדיו על שירי זמר עבריים ראשונים ויוצריהם
1963–1972 עריכת תכניות רדיו על תולדותיה ומקורותיה של זמרת הארץ, ובהן הסדרות: "מי יודע", "יפים הלילות בכנען", "שירים והרהורים", "ארץ חמדת אבות"
1965 "התקווה" – תכניות רדיו על מקורו וגלגוליו של ההמנון הלאומי
1970–1979 מסע הרצאות בהתיישבות העובדת על מקור והשפעה בזמר העברי
1973–1974 "אהבת ציון" – סדרת תכניות על תולדות היישוב ועל שיריו
1974–1980 תוכניות הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" ו"אנחנו שרים לך" עם דן אלמגור, ו"על הדשא" בתנועה הקיבוצית
1986–1987 הוראת תולדות הזמר העברי במדרשה למוזיקה שליד מכללת לוינסקי, במסגרת לימודים לתואר B.Ed
2001–2012 סדרת מופעים ברחבי הארץ על שירת היישוב לתקופותיה, בליווי אורה זיטנר
2006–2013 סדרה רב שנתית של מופעים על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי בארץ בהשתתפות מקהלות וסולנים במדרשה למוזיקה שליד מכללת לוינסקי

פרסים ואותות הוקרה

2004 פרס "ימי הזמר" בחולון
2005 פרס אנגל למחקר המוזיקה העברית
2007 פרס הרצל לקידום ערכי הציונות
2008 יקיר העיר רמת גן
2009 אות הוקרה מטעם הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל "על תרומה ייחודית לשימור הזמר העברי"
2010 אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר אילן

לאחר שסיים את לימודיו בביה"ס תחכמוני ובתיכון החקלאי בפרדס חנה, עסק בשירותו הצבאי בהדרכת נוער וכיהן כמפקד חוות הגדנ"ע בבאר אורה. את שעות השינה היקרות בחווה ניצל לאיסוף של כאלף שירי זמר שנכתבו מאז ראשית ההתיישבות ועד חג העשור למדינה וקטלוגם. הוא הדפיסם כקובץ לשימוש מדריכי הגדנ"ע. אחד מהשירונים הללו הגיע לידיו של איש קול ישראל מאיר הרניק, שהזמין את הכהן להגיש תכנית רדיו אישית. במשך כארבע שנים ערך הכהן את התכנית "יין ישן נושן", ובעקבותיה תכניות רבות נוספות שבהן חשף את מקורם של שירים, השמיע הקלטות נדירות ואירח מלחינים שסיפרו על שיריהם.

במקביל ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, החל מתרוצץ על פני הארץ כולה, כשהוא מראיין ומקליט את ותיקי העליות השונות על אודות חייהם, מפעלם ושיריהם והעמיק בחקר הרקע ההיסטורי, החברתי והאידיאולוגי של כל שיר. זה היה מרוץ נגד הזמן שכן מיום ליום הלך ופחת מספרם של ותיקי היישוב, שיכולים היו להעיד על ההוויי המוזיקלי בארץ בימים ראשונים. "ששתי על כל הזדמנות לראיין אותם, ללקט מחברות ופנקסי שיר, תעודות, מסמכים וכתבי יד מקוריים של שירים, להתחקות אחר גלגוליהם ולברר מתי ואיך באו לעולם".

כל זאת עשה בשעות הפנאי הנדירות שלו לצד עבודתו היום-יומית בחברת המחשבים NCR, שבה עבד לפרנסתו יותר מחמישים שנה. הכהן נחשב לאחד מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל.

בשנות השבעים ערך הכהן מסע הרצאות בנושא "מהו שיר עברי – מקור והשפעה" ופקד כ-300 יישובים. מאז ועד היום הוא משמש מרצה מבוקש לתולדות היישוב והזמר העברי ומנחה מופעים, שבהם הוא משלב הסברים מלומדים על תולדות היישוב עם אנקדוטות מרתקות על תולדות הזמר.

הוא הגיש עם דן אלמגור את תכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" על תולדות זמרת הארץ, וכן ערך סדרת תכניות "על הדשא" בקיבוצים. בתכניותיו, במופעיו ובפרסומיו חזר ושזר את שירת המקום בתוך הפסיפס הגדול של המעשה הציוני.

ספרו של הכהן "בכל זאת יש בה משהו" משקף באורח יוצא דופן את בניינה של העיר תל אביב בראי שיריה. הוא יזם וערך את הביבליוגרפיה המוערת של לוין קיפניס, וכן ערך את התערוכה והביבליוגרפיה "מאתיים שנות המקראה העברית 1789-1988" שבה חשף את תרומתה של המקראה להפצת השפה העברית דורות לפני תחיית הדיבור העברי בארץ.

מסעותיו של הכהן בזמר העברי העלו ממצאים רבים: הוא גאל שירים רבים מ"עממיותם" בכך שזיהה את יוצריהם ושפך אור על נסיבות חיבורם. הוא חקר בשיטתיות כבר לפני יובל שנים את תולדותיה של "התקווה" ופרש את גלגוליה משיר עם להמנון, בעודו רושם את כל 113 השירים שהוצעו כהמנון מהמאה ה-19 ועד היום. במחקרו החלוצי "התקליט העברי – סיבובים ראשונים" סקר את ראשית ההקלטות של זמר עברי, וחשף לראשונה את העובדה ששירי זמר עבריים הוקלטו כבר בשנת 1892 על גלילי פונוגרף.

ידו של הכהן הייתה בכל הנושאים של תרבות יהודית ישראלית. פרסם מאות מאמרים בנושאי זמר ותולדות א"י. בין גילויו אפשר למנות את זיהויו של זאב יעבץ כמי שקבע את ט"ו בשבט כחג נטיעות, וכן את העובדה שהאיקליפטוס ניטע בארץ שני עשורים לפני ייסוד המושבות. בכך הפריך את הדעה הרווחת כי העץ הובא לארץ על ידי הברון לייבוש הביצות.

על פעילותו זכה הכהן במגוון פרסים ואותות הוקרה. ספרייתו הפרטית הענפה משמשת ארכיון לזמר, לתולדות א"י ולמורשת העברית.

בשנים האחרונות הוא עורך ומנחה במדרשה למוזיקה שליד מכללת לוינסקי סדרה רב שנתית של תכניות על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי. לדבריו, "כשם שלהיסטוריה יש שירים כך לשירים יש היסטוריה. שיר זמר איננו צירוף של מילים וצלילים בלבד. שירים הם פרקים בהיסטוריה. הם ליוו את ההתרחשויות בארץ וליבו אותן, וניתן ללמוד על כל תקופה דרך שיריה".