חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ב בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
אלי הורביץ – מעמודי התווך של התעשייה המתקדמת בישראל ומי שהפך את חברת "טבע" לאחד ממפעלי התרופות המתקדמים ביותר בעולם – נולד בירושלים בשנת 1932.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יעקב נאמן, יו"ר, מר מרדכי בן פורת, גב' גליה מאור
מר אלי הורביץ הוא מעמודי התווך של התעשייה המתקדמת בישראל. הוא הביא את חברת "טבע" לראש רשימת מפעלי התרופות המתקדמים בעולם, והעלה את התעשייה בישראל על במת הכלכלה בעולם.
כמנכ"ל חברת "טבע" השכיל מר הורביץ לגבש וליישם מדיניות המבוססת על תחזיות ותכנון לטווח ארוך, והציג חזון של תעשיין חדשן ויוזם הלוקח על עצמו אתגרים ומשמש דוגמה ומופת לאחרים. בניהולו הפכה חברת "טבע" ממפעל תרופות מקומי קטן לאחת מארבעים חברות הפרמצבטיקה הגדולות בעולם ולחברה המובילה בעולם בתחום הגנריקה.
מר הורביץ הוביל גם מהלך אמיץ בתחום התרופות הייחודיות. הוא אימץ פיתוח מדעי מקורי של מכון וייצמן למדע והובילו לכדי תרופה ייחודית לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה.
בעת כהונתו כנשיאה של התאחדות התעשיינים הציג מר הורביץ דמות מופת של מנהיגות ציבורית מעצבת ופורצת דרך שתרמה רבות לצמיחתה ולשגשוגה של כלכלת מדינת ישראל. במקביל לעבודתו בחברת "טבע" מר הורביץ תורם במשך שנים רבות גם בתפקידים ציבוריים מרכזיים, והוא מרצה מבוקש בפורומים יוקרתיים ביותר בארץ ובעולם.
לכל אורך דרכו בחברת "טבע" ובתפקידיו האחרים הקפיד מר הורביץ לשמור על אווירה שקטה, טובה וחברית המעודדת שיתוף פעולה.
מר הורביץ זכה בפרסים רבים, ביניהם: פרס התעשייה, פרס פרלמן למצוינות בניהול עסקים גלובליים, פרס לכלכלה ע"ש רמניסיאנו ואות הצטיינות מטעם ארגון "בני ברית" על תרומתו המיוחדת לכלכלת המדינה. לפרס מיוחד זכה מר הורביץ במסגרת חגיגות ה-50 למדינה כשהוענק לו התואר "תעשיין היובל".
כאות הוקרה על פעילותו המבורכת ועל תרומתו לכלכלת ישראל מוענק למר אלי הורביץ פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ב.
קורות חיים
אלי הורביץ – מעמודי התווך של התעשייה המתקדמת בישראל ומי שהפך את חברת "טבע" לאחד ממפעלי התרופות המתקדמים ביותר בעולם – נולד בירושלים בשנת 1932.
אלי הורביץ נשוי לדליה, לשעבר מנהלת לימודי ההיסטוריה בטלוויזיה החינוכית, ולבני הזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים.
ציוני דרך בחייו
1948 התגייס לצה"ל במסגרת ילידי שנתון 1931.
1949 היה ממייסדי קיבוץ תל קציר וחבר בו.
1953–1956: למד בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, בשלוחה התל-אביבית.
1953 הצטרף לחברת התרופות "אסיא".
1956 השתתף בקורס לקציני מילואים (השתחרר ממילואים בדרגת סא"ל).
1976 "אסיא" התמזגה עם "טבע", והוא נתמנה למנהל הקבוצה.
1976 קיבל את פרס התעשייה.
1977–1978 היה יו"ר מכון היצוא.
1981–1986 היה נשיא התאחדות התעשיינים.
1986–1987 היה יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי.
1986–1989 היה יו"ר של כוח המשימה הישראלי.
1989–1992 היה יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים.
1989–1995 היה יו"ר הוועד הפועל של מכון וייצמן למדע.
1990 קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מהטכניון.
1991–1995 היה חבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל.
1994 קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" ממכון וייצמן למדע.
1996 ה-FDA אישר את השימוש בתרופת הקופקסון של "טבע" למחלת הטרשת הנפוצה.
1998 היה חתן אות ההצטיינות של "בני ברית".
1998 קיבל את פרס המצוינות בניהול עסקים גלובליים מ"המרכז לחקר עסקים גלובליים ע"ש מקס פרלמן" באוניברסיטת תל אביב.
1998 נבחר לתעשיין היובל.
2001 קיבל את הפרס לכלכלה ע"ש הוגו רמניסיאנו מאוניברסיטת תל אביב.
2001– חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.
מפעל חיים
אלי הורביץ נולד בירושלים בשנת 1932, ולאחר תקופה קצרה עברה משפחתו לתל אביב שבה גדל. על הוריו הוא מספר: "הוריי עלו לארץ בעלייה השלישית. אבי, צבי, עלה בשנת 1921 לאחר עבודה של שנתיים במכרות פחם באוסטריה כדי לממן את הוצאות נסיעתו. הוא הגיע לחדרה, והצטרף לקבוצה שעסקה בייבוש הביצות. אמי, צפורה, עלתה לארץ בגיל 16, שנתיים מאוחר יותר, והצטרפה לאותה קבוצה. בשל חוסר עבודה הגיעו הוריי בסוף שנות העשרים לירושלים, ואבי מצא עבודה כטייח במלון 'המלך דוד' שנבנה באותה עת".
לאחר שהמשפחה עברה לתל אביב, למד אלי בבית הספר "הכרמל", ולאחר מכן ב"תיכון עירוני א'", והיה בוגר המחזור הראשון. כשפרצה מלחמת העצמאות הוא למד בכיתה השביעית. הוא "ברח" מהתיכון כדי להתגייס לצה"ל, למרות גילו הצעיר. בשנת 1949 עלה הגרעין שלו להתיישב בקיבוץ החדש תל קציר. הוא עזב את הקיבוץ כעבור שנים, והוא מספר: "התלבטתי אם ללמוד כלכלה או משפטים, והחלטתי, בסופו של דבר, שלימודי כלכלה מעניינים ומועילים יותר. למדתי לימודי ערב בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. באותה תקופה חיכיתי לעבודה בלשכת הנוער בעיריית תל אביב, אבל זה לא התקדם, והתחלתי, בלית בררה, לחפש עבודה אחרת. הגעתי למפעל התרופות 'אסיא', ושם נשאלתי מה אני יודע לעשות. למעשה לא ידעתי כלום, מלבד נהיגה בטרקטור שהבאתי מקיבוץ תל קציר. נשאלתי אם אני יודע לשטוף כלים, וכשעניתי בחיוב, התקבלתי כשוטף כלים במעבדה. ב'אסיא' זכיתי לעבוד עם אנשים יוצאי דופן, מורים בנשמתם, שמהם למדתי א"ב של כימייה וכימייה אנליטית, ומאוד אהבתי את זה. האווירה שם הייתה של משפחה מורחבת, כמו בקיבוץ, וזה מצא חן בעיניי".
לאחר שסיים אלי הורביץ את לימודיו האוניברסיטאיים, נשאר לעבוד ב"אסיא". הוא היה פעיל במיזוג של "אסיא" עם "צרי", ולאחר מכן, ב-1969, ברכישת "טבע". אלי מוסיף: "שנות השישים היו מעניינות במיוחד. פעלנו באפריקה והקמנו בה מפעלים בקונגו הבלגית ובאתיופיה ומרכזים בניגריה, בגאנה, בטוגו ועוד". בשנת 1976 מונה אלי הורביץ למנכ"ל של קבוצת "טבע".
במשך כל השנים הקדיש אלי הורביץ, במקביל לפעילותו העסקית, גם משאבי זמן לעבודה ציבורית. ב-1977 הוא נתמנה ליו"ר ההנהלה של מכון היצוא, ובשנת 1981 לנשיא של התאחדות התעשיינים. במהלך כהונתו פקדו את כלכלת ישראל סערות וטלטלות חריפות. בכהונתו כנשיא התאחדות התעשיינים וכיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים תרם אלי הורביץ תרומה מכרעת להרגעת המשק ולגיבושה של תכנית לייצוב המשק תוך שיתוף פעולה עם שר האוצר דאז, יצחק מודעי ז"ל, ומזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר יבל"א. הוא מילא תפקידים ציבוריים רבים ומגוונים, שזיכו אותו בשורה ארוכה של פרסים ואותות כבוד. ב-1976 הוענק לאלי הורביץ הפרס היוקרתי שהתאחדות התעשיינים מעניקה לבכירי התעשייה. ביוני 1998 הוענק לו, במסגרת חגיגות היובל למדינת ישראל, האות "תעשיין היובל". במשך כל השנים שירת אלי במילואים בכל מלחמות ישראל (כולל מלחמת לבנון); הוא התחיל מהתפקיד הזוטר ביותר והגיע לדרגת סגן מפקד חטיבה.
עיקר פעילותו של אלי הורביץ הייתה במסגרת חברת "טבע", שאותה הפך לחברה ישראלית גלובאלית, המנוהלת מישראל, ובבעלותה מפעלים וחברות בארץ וברחבי העולם. על פעילותו בחברת "טבע" הוא אומר: "אנחנו אחת החברות היחידות בעולם בגודלנו שעסקו בתכנון ובניהול אסטרטגי עוד בתחילת שנות ה-80. לאחר תהליך לימוד הגענו למסקנה שנפתח לנו חלון הזדמנויות בארה"ב בתחום הגנרי, ולאחר ניתוח המצב נכנסנו, בשותפות ובמימון של חברה זרה, לארה"ב. קבענו שלושה שלבים אסטרטגיים בני חמש שנים כל אחד. ביצענו את התכנית כפי שהותוותה בכתובים.
"בשלב השני, לאחר החדירה לארה"ב, הסתמכנו על ייצור גנריקה בעל ערך מוסף. השלב השלישי היה כניסה לשוק החדשני, תוך הסתמכות על מאגר הידע והכוח המדעי של ישראל. באוקטובר 1996 אישרה רשות הבריאות האמריקנית למזון ולתרופות (FDA) את תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה. התרופה הייתה פרי המצאתם של פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום – כולם ממכון וייצמן למדע. נוצר שיתוף פעולה בין הממציאים ל'טבע'. 'טבע' פיתחה את תהליך הייצור לתהליך הדיר ותעשייתי, עסקה בניסויים הפרמקולוגיים והקליניים והפכה את הרעיון ההמצאתי לתרופה חדשנית. הבאת תרופה משלב המחקר והניסוי לשלב של השימוש והטיפול הרפואי היא אתגר הדורש חזון, יזמה, תעוזה ותחכום מדעי-טכנולוגי".
אלי הורביץ מסכם: "חברת 'טבע' ידעה לחשוב ולתכנן קדימה, לבנות צוות מנהלים ועובדים שיזדהה עם מטרותיה של החברה ועם תרבותה. החברה שאפה, ושואפת גם כיום, להיות חברה גלובאלית ישראלית, ואני מאמין שהיא תתמיד בעשייה מבורכת זו".