אלוף במיל' דורון אלמוג

לימודים והשתלמויות

1997 תואר בוגר בחוג למנהל עסקים, אוניברסיטת תל אביב
1998 תואר מוסמך בחוג ליחסים בין-לאומיים, אוניברסיטת חיפה

שירות צבאי

1969–2003 שירות צבאי מלוחם ביחידת הצנחנים ועד אלוף פיקוד הדרום

ציוני דרך עיקריים

1973 הובלת כוח משימה בטריפולי שבלבנון כנגד מבצעי טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן
1976 פיקוד על כוח המשימה הראשון שנחת במבצע אנטבה
1982 הובלת כוח החוד של חטיבת הצנחנים במלחמת שלום הגליל
1984–1985 פיקוד על שורת מבצעים חשאיים להעלאת יהודי אתיופיה
2000–2003 אלוף פיקוד הדרום

פעילות חברתית ועסקית

מאז שחרורו מצה"ל משלב דורון אלמוג פעילות עסקית והובלת מיזמים לאומיים.
2003– יו"ר עמותת "עלה נגב – נחלת ערן"
2005– ייזום וייסוד קרן "אתלון" – חברת השקעות בחברות הייטק ישראליות
2006 יו"ר ועדה צבאית לחקירת חטיפתם של חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל
2009– ייסוד חברת "קיירוס אינטגרייטד סולושנס" לייעוץ והקמת מיזמים טכנולוגיים בתחום הגנת המולדת
2011 ראש המטה ליישום התכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב
2011 יו"ר ועדת פרס ביטחון ישראל
2015– יו"ר קרן הדוכיפת – מיזמי צפרות לשימור הציפורים בישראל ובתי גידולן
2015– יו"ר עמותת "מצמצמים רווחים" – צמצום פערים בחברה הישראלית

אותות ופרסים

2003 פרס הניהול של האיגוד הישראלי לאיכות
2006 הדלקת משואה לכבוד פועלו למען אוכלוסיות פגועי המוחין בישראל
2007 אות אביר השלטון, על פעילות ותרומה לביטחון ישראל
2007 איש השנה בתחום החברתי, ערוץ 2
2008 בוגר מופת של עמותת הפנימייה הצבאית על מנהיגות למופת בצה"ל ובעשייה החברתית בישראל
2008 פרס ועידת ירושלים להורים, על מנהיגות וחזון לפיתוח שירותים חדשניים לילדים עם צרכים מיוחדים
2010 אות פאול הריס על פועלו למען החברה והקהילה
2012 איש השנה והמופת של ארגון "ליונס"
2012 אות דוד ילין
2013 נבחר לאחד ממאה האנשים מעוררי ההשראה בישראל, מגזין סוף שנה, "מעריב"
2014 אות הנשיא למתנדב
2014 עמית של כבוד, האקדמית תל אביב יפו
2014 פרס צ'ציק על מחקרו בתחום ההרתעה המצטברת, אוניברסיטת תל אביב ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים
2015 אות אומ"ץ על פעילות מבורכת למען העם והמדינה
2016 פרס יגאל אלון לכפר השיקומי "עלה נגב – נחלת ערן" למעשה מופת חלוצי

דורון אלמוג נולד ב-18 במאי 1951 בראשון לציון, בנם הבכור של בת עמי לבית פרוסקובר ומתתיהו אברוצקי. לדורון שלושה אחים, מודי אברוצקי, לוחם בסיירת מטכ"ל ומהנדס אלקטרוניקה, רותם אברוצקי, כתב הערוץ הראשון, וערן אברוצקי ז"ל, שנהרג במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 בעת שפיקד על מחלקת טנקים. בשנת 1969 סיים דורון את בית הספר הריאלי העברי בחיפה, ובהיותו בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה התגייס ליחידת הצנחנים ושירת בגדוד 202, שם היה לוחם וקצין.

35 שנים שירת אלמוג בצה"ל. הוא השתתף בארבע מלחמות ופיקד על מבצעים רבים. בפברואר 1973 פיקד על כוח משימה שפעל בטריפולי שבלבנון, מבצע ראשון שיזמה ממשלת ישראל להכות במבצעי רצח הספורטאים הישראלים במינכן. במלחמת יום הכיפורים פיקד על פלוגת צנחנים מגדוד 202 שלחמה בסיני כנגד כוחות מצריים עדיפים והייתה שותפה מרכזית להכרעת השריון המצרי בקרב ואדי מבעוק ב-14 באוקטובר 1973.

בשנת 1976, בהיותו מפקד סיירת צנחנים, נחת בראש חייליו באנטבה. בפיקודו הייתה הסיירת לכוח הראשון שפעל באנטבה, והוא שאפשר את נחיתת שלושת המטוסים הצבאיים שבאו אחריו במבצע לשחרור החטופים והחזרתם ארצה.

בשנת 1982, במהלך מלחמת שלום הגליל, פיקד על בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים והוביל את גדוד הסיור של חטיבה 35 מהנחיתה בשפך האוואלי ועד ביירות. במהלך השנתיים הבאות פיקד על יחידת שלדג, אשר לקחה חלק בשורה של מבצעים חשאיים בדרום סודאן להעלאת יהודי אתיופיה, קודם מבצע משה ומבצע שלמה. ב-20 בנובמבר 1983 הוביל כוח מיחידת שלדג בלב ביירות לחילוצו של הטייס סא"ל מיקי לב שנטש את מטוסו מעל פרברי ביירות.

בשנת 1988 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים והוביל אותה בפעולות הביטחון השוטף והביצועים המיוחדים בלחימה כנגד המחבלים בדרום לבנון. ב-1990 מונה למפקד עוצבת האש ובשנת 1991 היה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי. בהמשך התמנה למפקד אוגדת עזה.

בשנים 1997–2000 עמד בראש חטיבת התורה וההדרכה של צה"ל ובסוף שנת 2000 התמנה למפקד פיקוד הדרום, תפקיד ששירת בו עד יולי 2003. במהלך שירותו כאלוף פיקוד הדרום קיבלו דורון אלמוג ורעייתו דידי מכתב המודיע להם כי על פי המקובל במדינת ישראל, כאשר ימלאו לערן בנם 21 שנים לא יוכל עוד לשהות במסגרת טיפולית משקמת.

בשלב הזה החליט אלמוג לפרוש מצה"ל ומתפקידו כאלוף פיקוד הדרום ולהתמסר להקמת בית ומסגרת טיפולית משקמת בעבור ערן ובעבור תינוקות, ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. דורון אלמוג התייצב למשימתו הבאה: הובלת תהליך הקמתו של הכפר השיקומי "עלה נגב" בעבור ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים.

"לאורך כל חיי הולכים אִתי ערן אחי וערן בני. ערן אחי, זהו פצע מדמם בתוכי החוזר אליי בחלומות, בשירים שכתבתי לזכרו, ובהם אני מנסה שוב ושוב, לשווא, להצילו. מותו הכואב, כשהוא מדמם למוות בשדה הקרב במלחמת יום כיפור, הוא לי כשבועה שנשבעתי לעצמי, כמפקד, לעולם לא להשאיר פצועים בשטח. בני ערן, הקרוי על שם אחי, שמעולם לא קרא לי אבא ולא הצליח לנהל אִתי שיחה, מדמם לאִטו כשמשאירים אותו מאחור נתון לחסדיהם של אחרים. ואני שומע אותו אומר לי: אבא, יש עוד ילדים כמוני בעולם. אני צריך אותך וגם הם צריכים אותך".

"עלה נגב – נחלת ערן" הוא כפר שיקומי שהוכרז בידי ממשלת ישראל כפרויקט לאומי. הכפר הוא חלק מרשת מעונות "עלה", הארגון הגדול ביותר למעונות לילדים בעלי מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות מורכבות, בהנהלת הרב יהודה מרמורשטיין. בכפר חיים 140 תינוקות, ילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, המתגוררים במסגרת של מודל משפחתי המעניק להם טיפול פרא-רפואי ומסגרת חינוך ותעסוקה. בגן הילדים שבכפר לומדים יחד ילדים רגילים וילדים בעלי צרכים מיוחדים, יהודים ובדואים, מתוך מטרה ליצור מודעות ורגישות דרך עשייה של שילוב.

אחת ממטרות הכפר היא לשבור את חומות הבושה, במסגרת הרצון לתקן עולם ולשנות את הדרך שבה נתפסים אנשים מוגבלים בעיני החברה. לצורך כך עוצבה תפיסת שילוב מהפכנית המבוססת על הענקת שירותי שיקום, חינוך ותעסוקה לכל תושבי הנגב. השירותים הללו נתמכים בצוות מקצועי ובמאות מתנדבים המבקרים בכפר מדי יום ביומו.

בכפר פועל מערך מתנדבים של כ-350 איש ממגוון מגזרים, בהם תלמידי תיכון וחיילים, מתנדבי שירות לאומי ואנשי הייטק, גמלאים, אסירים ועוד. על מודל שיקום האסירים בעבודה עם בעלי מוגבלויות זכה "עלה נגב – נחלת ערן" בפרס בין-לאומי יחד עם הנהלת שירות בתי הסוהר.

ערן אלמוג הספיק להתגורר בכפר שנה אחת בלבד ונפטר חודש אחרי יום הולדתו ה-23 ממחלה נדירה. לאחר מותו נוסף השם "נחלת ערן" לשם הכפר הקודם "עלה נגב".

"המסר שהוא מעביר לי זה אבא תמשיך. תמשיך כי אין להם מקום אחר. תמשיך כדי לתת להם ולבני משפחותיהם תקווה".

דורון אלמוג מכהן בהתנדבות כיו"ר עמותת "עלה נגב – נחלת ערן" מאז הקמתה, ומוביל את תהליך בנייתו ופיתוחו של הכפר מאז פתיחת שעריו בראשית 2006 ועד עתה.

"הכפר הוא לא רק עבור אנשים עם צרכים מיוחדים, אלא הוא בגדר תיקון חברתי, תיקון שלנו כחברה המחנכת ופועלת מתוך הכרה והפנמה כי עצמת השרשרת האנושית נמדדת ביחסה לחוליות החלשות שלה. ערן עשה אותי לאיש טוב יותר. ערן פקח את עיניי לראות, לחוש ולהבין. בצד הכאב העצום, ערן נתן בי כוחות עצומים לנסות ליצור עבורו ועבור שכמותו עולם טוב יותר. עולם מלא תקווה. בכוחם של ילדים כמו ערן להביא לתיקון חברתי גדול ולהאיר את דרך חיינו".