חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ה בתחום חקר הקרימינולוגיה.
דיויד וייסבורד – פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד המדענים הבולטים בחקר הקרימינולוגיה בימינו. מחקריו עוסקים בתחומים רבים של ההתנהגות העבריינית ותגובת מערכת אכיפת החוק. תרומתו המרכזית נוגעת לקשר שבין העבריינות לסביבה הגאוגרפית. ממצאיו מיושמים בפעילות המשטרה בישראל וברחבי העולם ומביאים לעלייה ניכרת ברמת הביטחון של האזרחים. פרופ' וייסבורד תרם רבות לחקר הקרימינולוגיה בעולם והרים את קרנה של האקדמיה בישראל בתחום זה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' דיויד וייסבורד, יליד ארה"ב, נמנה כיום עם הבולטים שבחוקרי הקרימינולוגיה בעולם והוא בכיר הקרימינולוגים בישראל. במחקריו פורצי הדרך בחן פרופ' וייסבורד את השפעת מיקודם של מאמצי האכיפה במקומות מועדים לפורענות. ממצאי מחקרו סייעו בייעול ובשיפור איכות החיים של ציבור האזרחים.
בשנת 1984 שימש וייסבורד במשך שנה עמית מחקר בכיר ב-Vera Institute of Justice בניו יורק. בסיורים משותפים שערך עם שוטרים ברחובות ניו יורק הוא הגיע להבנת עולמה האמתי של הפשיעה, הבנה שחמקה עד אז מעיניהם של קרימינולוגים אקדמיים רבים. עבודה זו הובילה אותו להתמקד בריכוזי פשע באזורים מיקרו-גאוגרפיים. בסיוריו ברחובות הוא נוכח לדעת שגם בשכונות המוגדרות "רעות", רוב הפשיעה התרכזה ב"נקודות חמות" מועטות בלבד.
בעקבות כך כתב וייסבורד מחקרים, שאת נתוניהם ניתח ועיבד בעת ששימש פרופסור באוניברסיטה העברית. למחקרים אלו נודעה השפעה רבה הן על ההנחות האקדמיות של התמודדות המשטרה עם פשיעה, הן על אסטרטגיות השיטור. ניסויים אלו לא רק שהיו מניסויי השדה הראשונים בתחום השיטור, אלא היו גם בין הראשונים שהראו כי בכוחה של המשטרה להשפיע על ממדי הפשיעה. לפני פרסום עבודות אלו סברו רוב החוקרים שהמשטרה אינה יכולה להציב בפני הפושעים הרתעה של ממש. עבודותיו של וייסבורד ועמיתיו הוכיחו כי דבר זה אפשרי, אם המשטרה תתמקד ב"נקודות החמות" שבהן מתרחשת הפשיעה. יתרה מזו, מחקריו של וייסבורד הראו שלשיטור הממוקד הייתה השפעה חיובית גם על אזורים סמוכים, וזאת בניגוד לדעה שהייתה מקובלת עד אז, ולפיה התמקדות השיטור במקום אחד תגרום לגלישת הפשיעה לאזורים סמוכים.
מלבד התעניינותו במחקרים ניסויים בתחום השיטור, הוא החל לפתח תכניות מחקר בהיקף נרחב במערכת אכיפת החוק בישראל, ובכלל זה מחקר הערכה על השיטור הקהילתי שערך בעבור המשרד לביטחון פנים, מחקר הערכה על התכנית לשיקום מכורים לסמים בכלא השרון בעבור הרשות למלחמה בסמים, ומחקר רחב היקף על שיטור נגד טרור במימון המכון הלאומי לצדק והמשרד לביטחון המולדת בארה"ב. לאחרונה החל בשני מחקרים חשובים ורחבי היקף בישראל. האחד הוא מחקר הערכה מטעם המשרד לביטחון פנים המתפרש על פני חמש שנים והמתחקה אחר תכניות הטיפול והשיקום של שירות בתי הסוהר. זהו מחקר ההערכה הראשון מסוגו בתחום זה, והוא מבטא התקדמות חשובה של מדיניות מבוססת ראיות (evidence based policy) בישראל. המחקר השני שעורך פרופ' וייסבורד היום זכה למענק מהקרן הלאומית למדע, והוא עוסק במקטעי רחובות בתל אביב. המחקר עושה שימוש בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך זיהוי אפיוניהם של התושבים הגרים ברחובות המוגדרים "נקודות חמות".
בשנת 2005 הוא זכה לפרס נשיא האוניברסיטה העברית על הצטיינות במחקר והוראה. באותה שנה גם מונה למופקד הקתדרה למשפטים ולאכיפת החוק על שם וולטר א' מאייר, ואז גם ייסד באוניברסיטה העברית את כתב העת Journal of Experimental Criminology, הנחשב היום לאחד מכתבי העת הטובים ביותר בעולם בתחום. הוא שימש גם אחד העורכים של כתב העת Israel Law Review, ולאחרונה מונה לעורך (יחד עם ד"ר באדי חסייסי) של כתב העת Journal of Quantitative Criminology. בשנת 2010 הוא נבחר לכהן בתפקיד נשיא האגודה הישראלית לקרימינולוגיה.
עבודותיו של פרופ' וייסבורד זיכו אותו בהכרה עולמית רחבה ובפרסים בין-לאומיים יוקרתיים. הישגיו יוצאי הדופן ופורצי הדרך מציבים אותו בצמרת הקרימינולוגים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם כיום. פרופ' וייסבורד הרים תרומה מכרעת לחקר הקרימינולוגיה ולרפורמות חשובות במדיניות אכיפת החוק הלכה למעשה. מאמצי מחקרו הביאו לביסוס האקדמיה הישראלית כשחקן עולמי מוביל בחקר הקרימינולוגיה.
מלבד עבודתו המחקרית, וייסבורד הדריך תלמידים רבים לתארים מתקדמים, ותלמידיו לשעבר ממלאים כיום תפקידים מרכזיים בשירות הציבורי, כמו גם באוניברסיטאות בארץ ובעולם.
על כל אלה ועוד מצאה הוועדה את פרופ' דיויד וייסבורד ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר הקרימינולוגיה לשנת תשע"ה.
קורות חיים
פרופ' דיויד וייסבורד מתגורר בירושלים עם רעייתו שלי. הם הורים לאריאל, נועם ושרית, ויש להם שלושה נכדים: דניאלה, אליהו ואיתן.
לימודים והשתלמויות
1976 תואר ראשון בסוציולוגיה (בהצטיינות יתרה), אוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס, ארה"ב
1978 תואר שני בסוציולוגיה, אוניברסיטת ייל, קונטיקט, ארה"ב
1980 תואר שני בפילוסופיה (סוציולוגיה), אוניברסיטת ייל, קונטיקט, ארה"ב
1985 תואר דוקטור בסוציולוגיה, אוניברסיטת ייל, קונטיקט, ארה"ב
תפקידים אקדמיים בארץ
1982–1983 מורה-מדריך, המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
1993– פרופסור במכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
2005– מופקד הקתדרה למשפטים ולאכיפת החוק על שם וולטר א' מאייר, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1985–1993 פרופסור לקרימינולוגיה, אוניברסיטת ראטגרס, ניו ג'רזי, ארה"ב
2008– פרופסור מחקר, אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, וירג'יניה, ארה"ב
פרסים, מלגות ואותות הוקרה
1976 חבר באחוות המצוינות "פאי בטא קאפה", אוניברסיטת ברנדייס, ארה"ב
1991 מלגת חבר הנאמנים לחוקר צעיר, אוניברסיטת ראטגרס, ארה"ב
2001 חבר באקדמיה לקרימינולוגיה ניסויית, ארה"ב
2005 פרס הרקטור למצוינות במחקר ובהוראה, האוניברסיטה העברית בירושלים
2005 חבר לאגודה האמריקנית לקרימינולוגיה
2008 פרס מק'קורד, האקדמיה האמריקנית לקרימינולוגיה ניסויית
2010 פרס סטוקהולם לקרימינולוגיה
2010 פרס שר הקליטה למדען עולה
2011 פרס קלאצ'קי על קידום חזית המדע, האוניברסיטה העברית בירושלים
2014 פרס בורוך על מחקר התורם לשיפור מדיניות ציבורית, מטעם שותפות קמפבל למידע חברתי
2014 פרס לי למפעל חיים, היחידה לקרימינולוגיה ניסויית, האגודה האמריקנית לקרימינולוגיה
2014 פרס סאת'רלנד, האגודה האמריקנית לקרימינולוגיה
מפעל חיים
"תמיד סִקרן אותי להבין את הכוחות שמניעים את החברה: מה גורם לאנשים לציית לחוק, ומה גורם לאחרים – יחידים או קבוצות – להפר את החוק או את הכללים", אומר הקרימינולוג פרופ' דיויד וייסבורד. "הסקרנות הזו היא שהובילה אותי ללימודי סוציולוגיה ומשם למחקר בקרימינולוגיה".
וייסבורד נולד בניו יורק ב-1954, ולמד סוציולוגיה באוניברסיטת ברנדייס. "נוסף על הסוציולוגיה למדתי שם כמה קורסים בחקר היהדות, והשתכנעתי שהמקום של עם ישראל הוא בארץ ישראל", הוא מספר. להחלטה לעלות ארצה בבוא היום תרמה גם היכרותו עם שלי לנדאו, רעייתו לעתיד, שעלתה לישראל כמה שנים קודם לכן ובאה ללמוד בארה"ב מתוך כוונה לשוב לארץ בתום לימודיה.
לאחר שסיים בהצטיינות את התואר הראשון התקבל וייסבורד למסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת ייל, שם התחיל לפתח את מחקריו בתחום עברות הצווארון הלבן. ספרו, Crimes of the Middle Classes, אשר פורסם בשנת 1991 בהוצאת אוניברסיטת ייל, היה לאחת העבודות המצוטטות ביותר על פשעי צווארון לבן. הספר, המבוסס על המחקר האמפירי הגדול ביותר בזמנו על פושעי צווארון לבן, הראה לראשונה כי את רוב עברות הצווארון הלבן מבצעים בני המעמד הבינוני ולא בני המעמד הגבוה.
עבודת הדוקטור שלו עסקה באי-ציות לחוק של תושבי יהודה ושומרון המזוהים עם גוש אמונים. "סקרן אותי כיצד שימוש בנורמות בתוך קבוצה חברתית עלול להוביל דווקא להתנהגות לא חוקית, כלומר כזו שמפרה נורמות", מסביר וייסבורד. "במחקר המשך בעקבות הנסיגה מרצועת עזה זיהיתי 'איזון נורמטיבי': למרות ההתנגדות הקשה לפינוי, היו גם נורמות מאזנות בקרב המפונים, שמנעו אלימות פיזית". את מחקר השטח בדוקטורט עשה וייסבורד בישראל, ושימש מרצה אורח באוניברסיטת בר-אילן.
לקראת סיום הדוקטורט התחיל וייסבורד לעבוד במכון Vera לחקר הקרימינולוגיה בניו יורק, שם הסתמן כיוון המחקר העיקרי שלו בעתיד. הוא התלווה לשוטרים שסיירו ברחובות ברוקלין ועקב אחר עבודתם. "תפיסת העבודה של המשטרה באותה תקופה הייתה פיזור אחיד של הכוחות", הוא אומר, "אבל ראיתי ששוטרים שהופקדו על כחמישים רחובות התמקדו בסופו של דבר ברחובות אחדים שבהם התרכזה רוב הפשיעה". הגילוי הוביל את וייסבורד, שקיבל בינתיים משרת חוקר באוניברסיטת ראטגרס, לבצע מחקר מבוקר, בשיתוף משטרת מינאפוליס. הוא מיפה מקטעי רחוב שסבלו מרמות גבוהות של פשיעה, והראה כי פעילות מוגברת של המשטרה במוקדים אלו הביאה לירידה ניכרת בפשיעה.
במחקר המשך בדק אם אכיפה מוגברת במקום אחד מביאה להעתקת הפשיעה למקומות אחרים. מחקרו הראה כי התהליך אינו מתרחש. "בדקנו את שוקי הסמים בג'רזי סיטי, וראינו שכאשר המשטרה פועלת במוקדים מסוימים, יש ירידה כללית בסחר בסמים, ולא נוצרים מוקדי סחר חדשים", הוא מסביר. "במחקרי המשך הצלחנו להסביר את התופעה בהסתמך על הקשרים ההדוקים שמתפתחים בין עבריינים למקומות מסוימים – ולא אחרים".
ב-1993 עלה וייסבורד עם משפחתו לישראל והתמנה לחוקר באוניברסיטה העברית, שם ניתח ופרסם את תוצאות המחקרים הללו. מחקריו הוסיפו להתמקד בסוגיות מיקרו-גאוגרפיות, בעיקר בהקשר של ריכוזי עבריינות. בין השאר הוא מצא כי "חוק ריכוז הפשיעה" שניסח, ולפיו רוב הפשיעה מתרכזת במוקדים מסוימים, מתקיים גם בישראל. כמו כן, הוא זיהה סיבות לקיומם של מוקדי פשע במקומות מסוימים, ובהן הרכב האוכלוסייה, ריכוז הזדמנויות הפשיעה ועוד. המחקרים רוכזו בספר "הקרימינולוגיה של המקום" (2012). "אנשים חושבים שהפשע הוא נייד, אבל אנו מראים שהוא מאוד מקושר למקום", הוא אומר.
כיום מתמקד וייסבורד במחקרים שנועדו לאפיין טוב יותר את מוקדי הפשע. הוא בודק בין השאר תהליכים המתרחשים בהם במהלך תקופה ארוכה, ומנסה לבחון אם יש מאפיינים מסוימים לאוכלוסיה ולמוקד הפשע, כדי לחזות היכן עלולים להתפתח מוקדים כאלה ולמנוע זאת.
וייסבורד הנחה תלמידי מחקר רבים. הוא נחשב למרצה מצוין, המדביק תלמידים רבים בהתלהבותו. "העבודה עם התלמידים מספקת הנאה כפולה. היא מאפשרת למשוך תלמידים טובים למקצוע, וכן דורשת ממני להתחדש וללמוד מהם", הוא אומר. "השיעורים שבהם שואלים אותי שאלות קשות הם השיעורים הטובים ביותר".
מחקריו של וייסבורד לא נשארו רק בעולם האקדמי. בעקבות עבודותיו, יחידות משטרה רבות ברחבי העולם ממפות מוקדי פשיעה ומרכזות מאמצים במוקדים האלה. גם בארץ כבר מיישמים את ממצאיו, והם עומדים בין השאר במוקד תכנית למניעת פשיעה ואי-סדר ציבורי במשטרת ישראל. "תחום הקרימינולוגיה מאפשר לי לשלב עבודה מחקרית וגילוי ממצאים חדשים עם תרומה לחברה ולקהילה", הוא מסכם. "מחקר טוב מצליח להסביר תופעות וגם להביא לשינוי מדיניות, וזו זכות גדולה ליהנות משני העולמות".
פרסומים נבחרים
-
- 1989 Jewish Settler Violence: Deviance as Social Reaction
- 1991 Crimes of the Middle Classes: White Collar Offenders in the Federal Courts (with S. Wheeler, E. Waring and N. Bode)
- 2001 White Collar Crime and Criminal Careers (with E. Waring and E. Chayet)
- 2012 The Criminology of Place: Street Segments And Our Understanding of the Crime Problem (with E. Groff and S. Yang)
-
- 1995 General Deterrent Effects of Police Patrol in Crime ‘Hot Spots’: A Randomized Study. Justice Quarterly (with L. Sherman)
- 1995 Policing Drug Hot Spots: The Jersey City DMA Experiment. Justice Quarterly (with L. Green)
- 2004 What Can Police Do to Reduce Crime, Disorder and Fear? The Annals of the American Academy of Political and Social Science (with J. Eck)
- 2004 Crime Trajectories at Places: A Longitudinal Study of Street Segments in the City of Seattle. Criminology (with S. Bushway, C. Lum and S. Yang)
- 2006 Does Crime Just Move Around the Corner?: A Controlled Study of Spatial Displacement and Diffusion of Crime Control Benefits. Criminology (with L. Wyckoff and others)
- 2006 What Prevented Violence in Jewish Settlements in the Withdrawal from the Gaza Strip: Towards a Perspective of Normative Balance. Journal of Dispute Resolution (with H. Lernau)
- 2009 Hot Spots of Juvenile Crime: A Longitudinal Study of Arrest Incidents at Street Segments in Seattle, Washington. Journal of Quantitative Criminology (with N. Morris and E. Groff)
- 2010 Terrorist Threats and Police Performance: A Study of Israeli Communities. British Journal of Criminology (with B. Hasisi, T. Jonathan and G. Aviv)
- 2014 The Law of Crime Concentrations at Places: The Case of Tel Aviv. Police Practice and Research (with S. Amram)
- 2014 Understanding and Controlling Hot Spots of Crime: The Importance of Formal and Informal Social Controls. Prevention Science (with E. Groff and S. Yang)