מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' דוד שולמן

share
שתפו עמוד:
פרופ' דוד שולמן

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ו בתחום חקר מדע הדתות וחקר הפילוסופיה.

פרופ' דוד שולמן הוא חוקר פורץ דרך וחדשן בתחום הספרות והדת ההודית. עיקר תרומתו בחקר התרבות הדתית וחיי היצירה והדמיון של דרום הודו, תרבות שנפתחה בזכותו לרווחה לעיני החוקרים והציבור הרחב. הוא רכש לעצמו ידע מרשים בשפות הודיות רבות – סנסקריט, הינדי, טמילית, טלוגו ומלאיאלאם – ובשפות העיקריות של אירופה ושל המזרח התיכון. בסקרנות אינטלקטואלית חסרת גבולות הוא חותר להרחיב את ידיעותיו במגוון דרכים: באמצעות קריאה נרחבת, דרך שיח עם חברים למקצוע ומלומדים הבקיאים בתרבויות ההודיות העתיקות והחדשות, ועל ידי ביקורים תכופים וארוכים במחוזות שבהם התרבות של דרום הודו פעילה ויוצרת. הוא מגלה עניין מיוחד בהופעות מחול ותאטרון בדרום הודו, ומשמר את המסורת הזאת לדורות הבאים על ידי תיעוד ביצועי התאטרון בהקלטות וידאו.

נימוקי השופטים

פרופ' שאול שקד, יו"ר, פרופ' גדעון בוהק, פרופ' דבורה דימנט, פרופ' שמואל הרווי

פרופ' דוד שולמן הוא חוקר פורץ דרך וחדשן בתחום הספרות והדת ההודית. עיקר תרומתו בחקר התרבות הדתית וחיי היצירה והדמיון של דרום הודו, תרבות שנפתחה בזכותו לרווחה לעיני החוקרים והציבור הרחב. הוא רכש לעצמו ידע מרשים בשפות הודיות רבות – סנסקריט, הינדי, טמילית, טלוגו ומלאיאלאם – ובשפות העיקריות של אירופה ושל המזרח התיכון. בסקרנות אינטלקטואלית חסרת גבולות הוא חותר להרחיב את ידיעותיו במגוון דרכים: באמצעות קריאה נרחבת, דרך שיח עם חברים למקצוע ומלומדים הבקיאים בתרבויות ההודיות העתיקות והחדשות, ועל ידי ביקורים תכופים וארוכים במחוזות שבהם התרבות של דרום הודו פעילה ויוצרת. הוא מגלה עניין מיוחד בהופעות מחול ותאטרון בדרום הודו, ומשמר את המסורת הזאת לדורות הבאים על ידי תיעוד ביצועי התאטרון בהקלטות וידאו.

דוד שולמן נולד במדינת איווה שבארצות הברית בשנת 1949. הוא רכש לעצמו שפות אחדות כבר בהיותו תלמיד תיכון (עברית, יידיש, לטינית ורוסית). בשנת 1967 עלה ארצה והוא בן פחות משמונה-עשרה, ונרשם ללימודי האסלאם והערבית באוניברסיטה העברית. לאחר מכן למד באוניברסיטת לונדון, במוסד האוניברסיטאי ללימודי המזרח ואפריקה, שם עשה את עבודתו לקראת הדוקטורט, לאחר שסיגל לעצמו את הידע הנדרש בשפות ובתרבויות של הודו.

את הבקיאות העצומה שרכש ואת התובנות הרבות והמקוריות שהוא מפגין במחקריו הוא מפיץ בספריו ובמאמריו הרבים, הפונים לחוקרים וגם לקהל הרחב, בעברית ובאנגלית. רבים מפרסומיו נולדו תוך שיתוף פעולה עם חוקרים בולטים אחרים בתחום. אין הוא מסתפק בתיאור מושאֵי חקירתו אלא גם מפרש ומציג את ממצאיו מתוך שימוש בשיטות מחקר המקובלות בתחום מדעי הדתות, הפולקלור, הפואטיקה והפילוסופיה. עם מושאי עניינו נמנים פולחן המקדשים של טמיל-נאדו, האזור של דרום הודו שהתמחה בו במיוחד, קשרי הגומלין שבין התרבות ההודית הקלסית, המבוססת על סנסקריט, ובין המסורות של דרום הודו, דמויותיהם של המלך וכוהן הדת כנושאי התרבות ההודית, ותולדותיו של מושג הדמיון בתרבות דרום הודו. כל זאת הוא עושה בלשון בהירה ומדויקת, המנגישה את החומר לכל קורא בעל עניין. חיבוריו כוללים גם קובץ שירה בעברית פרי עטו ותרגומים מספרויות הודו בעברית ובאנגלית. עבודותיו מצטיינות ברגישות ללשון, לסגנון ולמרקם הלשוני והעלילתי של הטקסטים שהעסיקוהו, וחושו הדק ללשון ולסגנון מזין לא מעט את עבודתו המחקרית הענפה.

הרבה מכוחו ומרצו הושקע בהוראה ובחינוך דורות של תלמידים הממשיכים את דרכו. לשם כך הוא חיבר ספרי לימוד עבריים ראשונים להוראת הנושאים הללו, כולל הספר שכתב עם פרייה הרט, "סנסקריט: מבוא לשפת האלים", והספר "פרקים בשירה ההודית", המבוסס על סדרת הרצאות שהשמיע באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל.

נוסף על כך פרופ' שולמן תרם תרומה נכבדה למאמץ להעמיד מערכת ציבורית איתנה של מחקר והשכלה גבוהה, בעיקר בתחומי מדעי הרוח, וזאת על ידי השתתפות פעילה בשורה של גופים אקדמיים ומִנהליים. הוא עמד בראש החוג למדע הדתות ובראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית, בראש המכון ללימודים מתקדמים בירושלים ובראש התכנית של עמיתי בובר. הוא היה חבר בוועד המנהל של הספרייה הלאומית וגם בוועד המנהל של האוניברסיטה הפתוחה. אלה רק חלק מהתפקידים הרבים והחשובים שמילא. בכל תפקידיו ועיסוקיו נהג בהגינות, במאור פנים ובפתיחות כלפי תלמידיו וכלפי עמיתיו.

ההוקרה וההערכה שהוא זוכה להן באו לידי ביטוי בפרסים ובכיבודים הרבים שניתנו לו. נזכיר רק אחדים מהם: הוא זכה בפרס הנכבד והיוקרתי של קרן מקארתור בארצות הברית בשנת 1987, נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולאקדמיה האמריקאית למדעים, זכה בתמיכות מחקר רבות מגופים בארץ ובעולם, הוזמן להרצות באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם, הוענקו לו תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שיקגו בארה"ב ומאוניברסיטת היידראבאד בהודו, ובין הפרסים שקיבל ניתן למנות את פרס רוטשילד ואת פרס אמ"ת.

בשנה הבאה יצא פרופ' שולמן לגמלאות לאחר שנים רבות של עשייה ומחקר. פעילות המחקר הענפה והמקורית שלו וקשריו ההדוקים עם גדולי המלומדים בתחומו ברחבי העולם מעמידים אותו בשורה הראשונה של חוקרי התרבות במדינת ישראל ובעולם. התפקידים שפרופ' שולמן מילא בביצור מעמד ההשכלה הגבוהה בארץ והמספר הרב של תלמידים שהעמיד בתחומי העניין שלו ממחישים את תרומתו הגדולה למסגרות המחקר וההוראה האקדמית בישראל.

על כל אלה ראתה הוועדה את פרופ' דוד שולמן ראוי לקבלת פרס ישראל בחקר מדע הדתות לשנת תשע"ו.

קורות חיים

דוד שולמן הוא פרופסור באוניברסיטה העברית, חוקר מבריק ופורץ דרך של הדת, הספרות והתרבות בדרום הודו.

מחקריו הרב-גוניים עוסקים בשורה של סוגות ספרותיות ונושאי מחקר ובהם דת, מיתוס, אמנות, פולקלור ודמיון. שליטתו בכמה וכמה שפות עתיקות ונדירות, ואופי מחקריו הייחודי – המתאפיין בשהות של כמה חודשים בשנה בכפרים נידחים בדרום הודו – הקנו לו שם עולמי בארץ ובעולם בחקר מדע הדתות כחוקר הנחשף למסורות אמנות ותרבות באופן בלתי אמצעי.

פרופ' שולמן פרסם כעשרים ספרים ועשרות מאמרים מונוגרפיים על נושאים פילולוגיים ועל תולדות הדת התרבות בהודו הדרומית. הוא ייסד את תחום לימודי הודו בישראל והרים תרומה חשובה לניהול המחקר והוראת התחום בארץ. הוא מהווה כעין שגריר של הציוויליזציה ההודית בישראל.

דוד שולמן מתגורר בירושלים. נשוי לאיילין לבית לנדמן ואב לשלושה בנים – אביתר, מיכאל ועידן.

לימודים והשתלמויות

1971 תואר בוגר בלימודי ההיסטוריה של ארצות האסלם, האוניברסיטה העברית בירושלים

1972–1976 תואר דוקטור, בית הספר ללימודי אסיה ואפריקה (SOAS), אוניברסיטת לונדון

תפקידים אקדמיים בארץ

1977–2016 פרופסור מן המניין בחוג למדע הדתות, האוניברסיטה העברית בירושלים

1978–1985 יו"ר המכון ללימודי אסיה ואפריקה, האוניברסיטה העברית בירושלים

1988– חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

1992–1998 מנהל המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, ירושלים

2011–2014 מנהל מכון מרטין בובר, האוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1982–1983 חוקר אורח במחלקה ללימודי המזרח, אוניברסיטת ויסקונסין, ארה"ב

1987–1988 חוקר אורח בחוג להיסטוריה, האוניברסיטה ע"ש ג'ון הופקינס, ובחוג לללימודי המזרח, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב

2007 פרופסור אורח בחוג ללימודי מדע הדתות, אוניברסיטת שיקגו, ארה"ב

פרסים, מלגות ואותות 

1974 פרס הקהילה המלכותית האסיאתית

1982 מלגה מקרן ג'ון סימון גוגנהיים

1983 מענק תרגום, הקרן הלאומית למדעי הרוח

1986–1987 מענק תרגום, הקרן הלאומית למדעי הרוח

1987 פרס מקארתור

2004 פרס רוטשילד

2009 תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת שיקגו, ארה"ב

2010 פרס אמ"ת, קרן אמ"נ לקידום התרבות והאמנות בישראל

2011 תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת היידרבאד

2015 עמית האקדמיה האמריקנית לאמנות, מדע ופילוסופיה

מפעל חיים

"בכל שפה, רוב התוכן הסמנטי אינו ניתן לתרגום, לא כל שכן כשמדובר בשירה. הדקדוק אינו אוסף של כללים אלא משהו שקיים כדי להתעלות עליו".

פרופ' דוד שולמן נולד בווטרלו, איווה, בשנת 1949. כבר בהיותו נער התעניין בתרבויות, דתות ושפות שונות. כשהיה תלמיד תיכון בעיר הולדתו למד עברית, יידיש, לטינית ורוסית. בשנת 1967 עלה ארצה.

את לימודיו לתואר הראשון סיים בשנת 1971 בחוג ללימודי ההיסטוריה של האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים. התעניינותו בדת האסלאם ובשפות לא ידעה שובע. הוא קרא בעניין רב שירה וספרות מוסלמית קלסית בערבית ובפרסית. עם סיום לימודיו, בעידודו של מורהו פרופ' יוחנן פרידמן, נסע להודו ללמוד את השפה הטמילית.

את לימודי הדוקטורט עשה בבית הספר ללימודי אסיה ואפריקה (SOAS) בלונדון בשנים 1972–1976. הוא התמחה בתרבויות הודו ובדת ההינדואיזם ולמד את שפת הסנסקריט והשפה הטמילית על בוריין. "הבלשן חיים רבין, שהתעניין בשפה הטמילית, אמר לי שאני חייב ללמוד את השפה כדי להכיר את השירה הטמילית היפהפיה. רצתי לספרייה ומצאתי ספר אחד ובו תרגומים מופלאים של המשורר א"ק ראמאנוג'ן. התחלתי לקרוא, וזה הספיק לי כדי להבין שאני רוצה ללמוד את השפה".

עבודת הדוקטורט שלו היא המחקר המקיף הראשון על המקדשים הגדולים של דרום הודו, בעיקר דרך הספרות הענפה שהתחברה במשך מאות שנים במקדשים אלו. העבודה מפרטת את קורותיהם מן העבר המיתי להווה הפוליטי. לצורך עבודת הדוקטורט שהה פרופ' שולמן חודשים רבים במקדשים בדרום הודו, ערך מיפוי של המרחב והפעילויות בכל אחד מהם ואסף טקסטים בכתב ובעל פה: כתובות קיר, פמפלטים בדוכני המכירות, ומופעים ויזואליים ומוזיקליים. עבודת האיסוף המקיפה של מגוון החומרים קישרה בין הרבדים ההיסטוריים של ההינדואיזם הכלל-הודי ובין המסורות המקומיות של הדרום דובר הטמילית.

בשנת 1976, עם סיום עבודת הדוקטורט, התמנה למרצה בחוג ללימודים הודיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם לימד במשך ארבעים שנה. בארבעים שנות ההוראה ייסד מספר תחומי מחקר וידע. הוא הקים את התשתית להיכרות עם תחום הדתות וההגות בהודו ופתח אותו הן לקהילה האקדמית בישראל הן לציבור הרחב, דרך ספריו ותרגומיו הרבים.

בשנות השמונים, לאחר שהתמחה בספרות הסנסקריט והטמילית, פנה לחקר הטלגו, אחת ממסורות הלשון והמרכזיות של תת היבשת ההודית. תוך מספר שנים הפך יחד עם מורו ולצ'רו נאראינה ראו לחוקר החשוב בעולם של ספרות הטלגו. יחד עם נראיאנה ראו תרגם ופרסם סדרה ארוכה של מאמרים, ספרים ותרגומים מהשירה הקלסית והספרות המודרנית בשפת הטלגו.
בשנים 1985–1987 ניהל פרופ' שולמן את המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנות התשעים החל פרופ' שולמן לחקור את ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה של דרום הודו במאות ה-16 וה-17. מחקרו זה פתח דיון ער וחדש בשאלת קיומה של מסורת היסטורית בהודו שלפני הקולוניאליזם הבריטי.

בשנת 2010 הקים את תכנית עמיתי בובר, וניהל אותה עד שנת 2014.

בעשור האחרון החל להתעמק בשפת המלאילם, תוך מחקר ותיעוד של תאטרון הקודיאטם, המסורת התאטרלית האחרונה שעדיין פועלת בשפת הסנסקריט והמלאילם. שולמן הוביל לפחות שש משלחות מחקר למדינת קרלה ותיעד בספריית וידאו ענפה מאות שעות של הצגות התאטרון המסורתי העתיק. מחקר זה עדיין בעיצומו, והעניין בו הולך וגובר הן בקרב קהילת המחקר העולמית הן בקרב תלמידים באוניברסיטה העברית הכותבים עבודות מחקר על תאטרון זה.

מחקריו של פרופ' שולמן על המסורת הרב-תרבותית, רב-דתית ורב-לשונית של הודו בכלל והדרום בפרט מלאי עושר, דמיון ומעוף. ספרו "More than real: A History of Imagination in South India" (2012), העוסק בהיסטוריה של הדמיון, הוא ספר פורץ דרך, המצליח לערוך סינתזה בין מגוון עצום של טקסטים ויוצר תשתית עתידית למחקר השוואתי בין-תרבותי על שאלת הדמיון.

פרופ' שולמן הוא מהחוקרים המוכרים והמוערכים בעולם. הוא פרסם כעשרים ספרים ועשרות מאמרים מונוגרפיים על מגוון נושאים פילולוגיים ועל תולדות הדת והתרבות בהודו הדרומית.

בשנת 1987 זכה בפרס מקארתור היוקרתי. בשנת 2004 הוענק לו פרס רוטישלד, וכעבור שש שנים זכה בפרס אמ"ת מטעם קרן אמ"נ לקידום המדע, התרבות והאמנות בישראל.

נוסף על פעילותו האקדמית, פרופ' שולמן פעיל בארגון הישראלי-פלסטיני "תעאיוש". בפרסומיו השונים על פעילותו בשטחים נכללת לא פעם התייחסות לדת ולתרבות בהודו.

פרסומים נבחרים

    • 1980 Tamil Temple Myths: Sacrifice and Divine Marriage in the South Indian Saiva Tradition, Princeton: Princeton University Press

    • 1985 The King and the Clown in South Indian Myth and Poetry,
      Princeton: Princeton University Press

    • 1990 Songs of the Harsh Devotee: The Tevaram of Cuntaramurttinayanar, Philadelphia: Dept. of South Asian Studies, University of Pennsylvania

    • 1993 The Hungry God: Hindu Tales of Filicide and Devotion, Chicago: The University of Chicago press

    • 1998 A Poem at the Right Moment: Remembered Verses from Premodern South India (with Velcheru Narayana Rao), Berkeley: University of California Press

    • 2001 The Wisdom of Poets: Studies in Tamil, Telugu, and Sanskrit, Delhi: Oxford University Press

    • 2002 Textures of Time: Writing History in South India (with Velcheru Narayana Rao and Sanjay Subrahmanyam), New Delhi: Permanent Black (Textures du temps: Ecrire l’histoire en Inde, Paris: Seuil 2004)

    • 2002 Classical Telugu Poetry: An Anthology (with Velcheru Narayana Rao)

    • Berkeley: University of California Press, and Delhi: Oxford University Press

    • 2002 The Sound of the Kiss, or the Story that Must Never be Told: Pingali Suranna’s Kalapurnodayamu (with Velcheru Narayana Rao), New York: Columbia University Press

    • 2004 Siva in the Forest of Pines: An Essay on Sorcery and Self-Knowledge (with Don Handelman), Delhi: Oxford University Press

    • 2006 God on the Hill: Telugu Songs by Annamayya (with Velcheru Narayana Rao), New York: Oxford University Press

    • 2009 The Mucukunda Paintings in the Tyagaraja-swami Temple (with V. K. Rajamani), Tiruvarur, Chennai: Prakriti Foundation

    • 2012 More than Real: A History of the Imagination in South India, Cambridge, MA: Harvard University Press

    • 2012 דקדוק האהבה: שירה טמילית עתיקה, ירושלים תשע"ב