ד"ר דוד הררי

לימודים והשתלמויות

1964 תואר מהנדס (התמחות בחשמל ובמכניקה), Travaux Publics, פריז, צרפת
1967 דוקטור לפיזיקה, אוניברסיטת פריז, צרפת
1967 תואר שלישי במחשבים, אוניברסיטת פריס, צרפת 

תפקידים וציוני דרך

1967–1969 מהנדס, צבא צרפת
1969–1970 מייסד תנועת 'עליה' בצרפת ויושב ראשה; מקים מרכז תעסוקה של התעשייה האווירית הישראלית בפריז
1970 עולה לישראל עם משפחתו
1970–1977 מהנדס פיתוח בתחום אבטחת המוצר, התעשייה האווירית
1974–1977 חבר בצוות תכנון מוקדם של מערכת מזל"ט
1977–1987 ראש הפרויקט לפיתוח מזל"ט בתעשייה האווירית
1982–1992 קצין תחזוקה במילואים ביחידת המזל"טים של צה"ל
1987–1993 מנהלו הראשון של מפעל 'מלט' של התעשייה האווירית
1993–1997 מנהל פיתוח עסקי בתעשייה האווירית
1993–1999 נציג ישראל בהנהלת האגודה הבין־לאומית לכלים לא מאוישים
1994–2003 חבר בהנהלת לשכת המסחר ישראל־צרפת
1996–2003 יועץ כלכלי בעבור ממשלת צרפת
1997–2003 סגן סמנכ"ל מחקר ופיתוח בתעשייה האווירית
2003–2009 ראש משלחת התעשייה האווירית לאירופה
2003–2009 חבר בהנהלת לשכת המסחר צרפת־ישראל
2009– היו"ר הישראלי של המועצה המייעצת ל'קרן צרפת־ישראל'
2010– נציג ישראל בוועדה הכלכלית של ארגון המדינות דוברות צרפתית

ציוני דרך בפיתוח כלי טיס לא מאוישים

1981 טיסה מבצעית ראשונה למזל"ט 'זהבן'.
1982 המזל"טים מופעלים בהיקף רחב במלחמת לבנון הראשונה, ומאז משולבים בכל הפעילות המבצעית של צה"ל.
1983 מערכת מזל"ט ראשונה של התעשייה האווירית נמכרת למדינה זרה – שווייץ קונה מערכת 'זהבן'.
1985 התעשייה האווירית מפתחת את מזל"ט Pioneer בעבור הצי האמריקני וחיל הנחתים.
1989 התעשייה האווירית מפתחת מזל"ט חדש, Searcher, בעבור חיל האוויר הישראלי, ולאחר זמן הוא נמכר למדינות רבות באירופה ובאסיה.
1991 Pioneer מופעל בהצלחה רבה במלחמת המפרץ, ובעקבות כך מדינות רבות מתעניינות במערכות מתוצרת התעשייה האווירית.
1992 התעשייה האווירית זוכה במכרז לפיתוח מל"ט חדש בעבור צבא היבשה האמריקני – מערכת Hunter. מערכת המל"ט משמשת עד היום את הכוחות האמריקניים בעיראק ונמכרת גם לצרפת ולבלגיה.
1993 התעשייה האווירית מוכרת את מזל"ט Ranger לשווייץ ולפינלנד.
1993 התעשייה האווירית מפתחת את מל"ט Heron המשמש כיום כלי חשוב במערך האווירי של צה"ל, ונמכר עוד למדינות רבות ובהן צרפת, גרמניה, קנדה, אוסטרליה והודו.
2000 מזל"ט Pioneer מצורף לתצוגת הקבע במוזיאון הלאומי האמריקני לתעופה וחלל (Smithsonian) בוושינגטון.

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1981 פרס ביטחון ישראל על-שם אליהו גולומב
1991 אות 'האגודה הלאומית למערכות לא מאוישות', ארצות-הברית
1991 פרס השיווק של מדינת ישראל, על-שם לורד מרכוס זיו
1997 אות אביר צרפת, Ordre National du Merite
1998 כתב העת הצרפתי Industries et Techniques מציין את הררי בגיליון שעניינו מדענים ומהנדסים ששינו את פני המדע בעשורים האחרונים.
2009 אות הוקרה על מפעל חיים מטעם 'לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים' בישראל

בימי לימודיו ולאחריהם הוסיף הררי לבקר בישראל דרך קבע. "אחרי מלחמת ששת הימים החלטנו, אשתי ואני, שעלינו לעלות ארצה. עם שחרורי מהצבא הקמתי עם חברים את תנועת 'עליה' בצרפת, כדי לעודד יהודים לעלות לישראל", הוא מספר. "הצלחתי לשכנע את התעשייה האווירית לפתוח משרד תעסוקה בפריז כדי לקלוט כשלוש מאות מהנדסים וטכנאים מצרפת.
ב-1970 עליתי גם אני עם משפחתי במסגרת הזאת". 

בשנותיו הראשונות בתעשייה האווירית עסק הררי בתחום אבטחת המוצר. מאמצע שנות  השבעים של המאה ה-20 היה שותף בקבוצה קטנה שהחלה לעסוק בפיתוח עתידי של טיסן צילום לצורכי מודיעין. "ב-1977 קיבלנו חוזה ממשרד הביטחון ומוניתי לראש הפרויקט. זו הייתה תחילתה של הרפתקה מקצועית. ההתלהבות של כל צוות הפיתוח הייתה אחד הרכיבים החשובים בהצלחתנו", הוא אומר. פיתוחו של המזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס), שכונה 'זהבן', נמשך יותר משלוש שנים. ב-1981 נעשה בו שימוש מבצעי ראשון בעת משבר הטילים בלבנון. המזל"ט שידר תמונות של מערך הטילים הסורי ותרם לקבלת ההחלטות של ממשלת ישראל.

ביוני 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, שולבו מערכות המזל"ט במלחמה. "המזל"טים העבירו מידע לכוחות הקרקע בזמן הלחימה", מספר הררי. "הדבר הוסיף ללחימה מודיעין מסוג חדש בזמן אמת, וסייע למשל לכוחות מכותרים להיחלץ מהאויב".

לאחר המלחמה שקדו הררי וצוותו על שיפור המזל"ט, ובכלל זה הגדלת טווח הטיסה שלו; הארכת זמן שהותו באוויר; ושכלול המצלמות שהוא נושא. הררי הוצב בשירות מילואים בתפקיד קצין תחזוקה ביחידת המזל"טים, וכך עמד מקרוב על צרכיהם של מפעילי המערכת בעבודה המבצעית.

מהלך אחר שעשתה התעשייה האווירית לאחר המלחמה היה שיווקה של המערכת בעולם. מדינות רבות התעניינו באמצעי הלחימה החדש שהיה בשימוש צה"ל. הראשונה לקנותו הייתה שווייץ. ב-1985 נמכרה המערכת הראשונה לארצות-הברית. כעבור שנים אחדות היה מזל"ט 'Pioneer' מתוצרת ישראל רכיב חשוב בהצלחתה של ארצות-הברית במלחמת המפרץ. לאחר המלחמה קיבל הררי מכתב הערכה מאת האדמירל וויליאם בואז, שפיקד על הפעלת המזל"טים, וכן תעודת הוקרה מהאגודה האמריקנית לכלי טַיִס לא מאוישים. בעקבות ההצלחה במלחמה התעורר בעולם עניין רב בתחום, והמזל"טים הישראליים נמכרו למדינות רבות. כך נעשתה ישראל למובילה בתחום, בקנה מידה עולמי. כעבור זמן זכתה התעשייה האווירית במכרז של ארצות-הברית לפיתוח הדור הבא של המזל"טים, לשימוש כוחות קרקע. התעשייה האווירית פיתחה את מערכת 'Hunter', המשמשת עד היום את הכוחות האמריקניים בעיראק בהצלחה. המערכת נמכרה גם לצרפת ולבלגיה.

ב-1993 מונה הררי למנהל פיתוח עסקי בתעשייה האווירית, וב-1997 מונה לסגן סמנכ"ל למחקר ולפיתוח. "בתפקידים האלה פעלתי לשיפור שיטות הפיתוח של החברה, והתמודדתי עם האתגר הגדול של שיפור כושר התחרות שלה", הוא מספר. "התעשייה האווירית היא שהובילה את ישראל למחקר ולפיתוח עם כניסתה לקהילה האירופית, וקידמה שיתוף פעולה עם גורמים רבים".

ב-2003 מונה הררי למנהל משלחת התעשייה האווירית לאירופה, וקידם תכניות רבות לשיתוף פעולה של ישראל עם מדינות האיחוד האירופי. הוא היה שותף למסירת המטוס ללא טייס 'Heron' לצרפת, לשם הפעלתו באפגניסטן. המערכת גם בשימוש של מדינות אחרות, ובהן ספרד, גרמניה, קנדה, הודו ואוסטרליה. 

ב-2008 פרש הררי לגמלאות, והוא מוסיף כיום לסייע למגוון חברות ולגופים ישראליים המעוניינים לפתח קשרי מסחר וטכנולוגיה עם צרפת.

"עליתי עם משפחתי ארצה מתוך ציונות. באנו לתרום ולבנות את המדינה", מסכם הררי. "זו גאווה אדירה שזכיתי להיות ממובילי הפיתוח של המזל"ט בתעשייה האווירית – כלי שסייע לישראל במלחמותיה, ותרם רבות להצלת חיי אדם. לגאווה זו שותפים כל חברי צוות הפיתוח והייצור של המערכת, לרבות מנכ"ל התעשייה האוורית לשעבר, משה קרת. שני חברים מיוחדים היו שותפים אף הם והלכו לעולמם: משה בלומקין ז"ל וצ'רלי אטאלי ז"ל. אין ספק שהמזל"ט תרם רבות לביטחון ישראל ועל כך גאוותי".