מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

דוד בארי

share
שתפו עמוד:
דוד בארי

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ז על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ז מוענק לדוד בארי על התרומה שהרים לירושלים במלאות יובל שנים לאיחוד העיר במפעלו בעיר דוד. בארי חיפש דרכים לשנות את המציאות בעיר דוד, ולהביא לכך שהיא תקבל את המקום הראוי לה בציבוריות הישראלית. הוא שדאג שאדמות עיר דוד שרכש הברון רוטשילד ישובו לרשות עם ישראל ומי שישבו עליהן יקבלו פיצוי כספי מלא.
כדי לקדם את בנייתה מחדש של עיר דוד הקים בארי את עמותת אלע"ד – אל עיר דוד – שמטרותיה הן חיזוק הקשר היהודי לירושלים לדורותיה על ידי סיורים, הדרכה, אכלוס והסברה.

נימוקי השופטים

פרופ' משה בר-אשר, יו"ר, מר איל גבאי, מר צבי האוזר, גב' פנינה טרומר, גב' דלית שטאובר

פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ז מוענק לדוד בארי על התרומה שהרים לירושלים במלאות יובל שנים לאיחוד העיר במפעלו בעיר דוד. בארי חיפש דרכים לשנות את המציאות בעיר דוד, ולהביא לכך שהיא תקבל את המקום הראוי לה בציבוריות הישראלית. הוא שדאג שאדמות עיר דוד שרכש הברון רוטשילד ישובו לרשות עם ישראל ומי שישבו עליהן יקבלו פיצוי כספי מלא.

כדי לקדם את בנייתה מחדש של עיר דוד הקים בארי את עמותת אלע"ד – אל עיר דוד – שמטרותיה הן חיזוק הקשר היהודי לירושלים לדורותיה על ידי סיורים, הדרכה, אכלוס והסברה. בשנת הקמת העמותה עמד מספר המבקרים בעיר דוד על עשרות אחדות בשנה, והחפירות הארכאולוגיות והמחקר הארכאולוגי בה פסקו כמעט. כיום, בזכות פועלו של בארי באמצעות עמותת אלע"ד, מבקרים בכל שנה במרחב ירושלים הקדומה כחצי מיליון מבקרים ממגוון אוכלוסיות: תיירי חוץ, תיירי פנים, צליינים, תלמידי בתי ספר, חיילים ובני מיעוטים.
וגם זאת, עמותת אלע"ד רכשה שטחים לביצוע חפירות ארכאולוגיות, גייסה תרומות גדולות למימון החפירות והביאה לחשיפתן של תגליות ארכאולוגיות שערכן לא יסולא בפז, כגון מצודת המעיין הכנענית שהגנה על מעיין הגיחון, תעלת הניקוז ההרודיאנית, בריכת השילוח מימי בית שני ועוד. כל החפירות הארכאולוגיות נערכות בפיקוח מדעי ובניהול רשות העתיקות. בעקבות החפירות השביחה ידיעת ערכה של ירושלים בתקופות השונות לאין שיעור.

מאז שנת תשנ"ז (1997) מפעילה אלע"ד את הגן הלאומי עיר דוד מטעם רשות הטבע והגנים. הגן הלאומי עיר דוד הוא הגן הלאומי שהתפתח בקצב המהיר ביותר, ומספר המבקרים בו גדל בצורה המהירה ביותר בהשוואה לגנים לאומיים אחרים. עמותת אלע"ד היא הגוף התיירותי היחיד במדינת ישראל המחזיק בתקן ISO 9001.

העמותה מפעילה ומממנת אתרי תיירות נוספים, ובהם אלה:
א. החוויה הארכאולוגית בעמק צורים – מיזם סינון עפר הר הבית שהשליך הוואקף לאחר חפירת המסגד הגדול באורוות שלמה בשנת 1999. מיזם זה הניב מחקר ארכאולוגי מרתק, ובו למעלה משני מיליון ממצאים מתועדים. המיזם נסמך על תיירים ומבקרים המשתתפים בעצמם בסינון העפר ובגילוי הממצאים מתקופותיה השונות של ירושלים.
ב. יער השלום בארמון הנציב – ביער, אשר סבל מהזנחה, מתקיימים סיורים רכובים ופעילויות חינוכיות.
ג. הר הזיתים – עמותת אלע"ד פעלה לשיקום הקברים שניזוקו בימי השלטון הירדני, וכן מיפתה את בית הקברות בהר הזיתים והקימה אתר אינטרנט ומוקד מידע המאפשר למבקש למצוא כל קבר בהר.
ד. פעילות חינוכית – עמותת אלע"ד מקיימת מגוון פעילויות חינוך והעמקה בשיתוף גורמים רבים – צה"ל, משרד החינוך, יד בן צבי ועוד.
ה. מחקר – בשנת 2001 הוקם מכון מגלי"ם, מכון גבוה ללימודי ירושלים. זהו מכון מחקר והוראה שמטרתו להעמיק את הידע על אודות ירושלים בתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה והתנ"ך.‏ ייחודו של המכון בכך שהמרצים הם חוקרים המשתתפים בפועל במחקר הארכאולוגי בירושלים הקדומה. מדי שנה מקיים המכון את כנס מחקרי עיר דוד, שהוא הכנס הארכאולוגי הגדול בישראל.

הרכבה המגוון של המועצה הציבורית העומדת בראש עמותת אלע"ד – מכהנים בה אישים מכל גוני הקשת הפוליטית ומתחומי עשייה שונים – מעיד כאלף עדים על כך שדוד בארי השכיל להעמיד גוף בעל ערך ממלכתי ומאחד, המגשר על פערים בציבור בישראל ומאחד את העם כולו סביב תחנת המוצא שהתחיל בה – עיר דוד.

על פועלו של דוד בארי כמוביל ומכוון של כל הפעילות האדירה בעיר דוד, ערשׂ ירושלים של הדורות ושל דורנו, מוענק לו פרס ישראל במפעל חיים בשנת היובל לאיחוד העיר.

קורות חיים

דוד בארי, רב-סרן במילואים, שירת במגוון תפקידים בסיירת מטכ"ל וביחידת שלדג. הוא היה ממקימי יחידת דובדבן, ובשנותיה הראשונות שימש סגן מפקד היחידה. את מרב כוחו ומרצו הוא משקיע זה עשרים ושבע שנים במפעלו הגדול – עיר דוד. הוא יזם רכישות חוזרות של קרקעות שהיו בבעלות הקרן הקיימת לישראל, והקים מיזם תיירות וארכאולוגיה בלב הגרעין ההיסטורי של ירושלים הקדומה. בזכות מפעלו של בארי פוקדים כיום את המקום כחצי מיליון מבקרים  בשנה, מהארץ ומחו"ל. אלה מתוודעים לחשיבותו ההיסטורית של האתר, מסייעים בחפירות ומגלים מחדש את הקשר של עם ישראל לערש הולדתו.

דוד בארי מתגורר בעיר דוד עם אשתו מיכל, ולהם שישה ילדים: בועז, בניה, נהורא, יערה, לבונה וברקאי. לשניים ארבעה-עשר נכדים: בת-ציון, הללי, הראל, יאיר, טליה, שרה, נחמן, אברהם, דבורה, נחל, יער, הִלל, שוהם ורותם.

ציוני דרך עיקריים בחייו

1953 נולד ברמת גן
1968–1971 לומד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים
1971–1973 לומד בישיבה הגבוהה מרכז הרב
1973 לומד בישיבת ההסדר ברמת מגשימים לקראת גיוסו
1973–1979 מתגייס לצה"ל, תחילה לחיל השריון; אחר כך מצטרף לסיירת מטכ"ל, בה שירת גם   בקבע
1979–1985 לומד בישיבת מרכז הרב
1981 משתתף בקורס קצינים במילואים, ממונה למפקד צוות מילואים ביחידת שלדג
1983 מתחיל במחקר ובאיסוף מידע על אודות נכסים יהודיים בעיר דוד
1984 מתחתן עם מיכל לבית אביעד
1985 משתתף בקורס מפקדי פלוגות במילואים
1985–1988 עיקר הפעילות לרכישת הבתים בעיר דוד
1986 מקים את עמותת אלע"ד – אל עיר דוד
1988 מתבקש מאת מפקד אוגדת איו"ש תא"ל גבי אופיר לחזור לצבא קבע ולשמש סגן יחידת   דובדבן, שהייתה אז בראשית דרכה, בפיקודו של אורי בר לב
1990 משתחרר משירות הקבע בצה"ל וחוזר לפעול בעמותת אלע"ד
1992 עובר עם משפחתו ל"בית הטירה" בעיר דוד
2000 מכהן בוועדת הביקורת של הרכבת הקלה בירושלים ותכנית האב לתחבורה בעיר
2000–2003 משלים תואר ראשון בניהול ציבורי, טורו קולג'
2008 זוכה בפרס ירושלים מטעם ערוץ 7 והעיתון בשבע

ציוני דרך עיקריים במפעל עיר דוד

1986 הקמת העמותה
1989 רכישת הבית הראשון בעיר דוד – בית מיוחס
1991 אכלוס הבתים הראשונים בעיר דוד
1993 הקמת מרכז המבקרים
1995 תחילת חפירות בית המעיין
1995 הקמת מחלקת הדרכה
1995 בהוראת ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מוטמן הביוב, שעד אז זרם בחופשיות בנחל הקדרון  (במסגרת חגיגות ה-3000 לעיר דוד)
2000 החלטת הרמטכ"ל שאול מופז וקצין חינוך ראשי האלוף אלעזר שטרן כי עיר דוד תהיה אתר  מוביל לביקור חיילי צה"ל 
2001 הקמת מכון מגלי"ם – המכון הגבוה ללימודי ירושלים
2004 הקמת מרכז המידע הר הזיתים – שיפוץ חלקות הקבורה שניזוקו בתקופת השלטון הירדני
2004 חפירות בריכת השילוח
2004 חפירות הרחוב המזרחי
2005 חפירות ד"ר אילת מזר – מבנה האבן הגדול (ארמון המלך)
2005 תחילת פעילות הסינון של עפר הר הבית בעמק צורים
2005 תחילת הפעילות ביער השלום
2006 חפירות הרחוב המערבי
2007 אתר האינטרנט של העמותה זוכה בפרס ראשון בתחרות בינלאומית מטעם הארגון   World Summit Award  של האו"ם, בקטגוריית E-Culture
2007 תחילת החפירות בחניון גבעתי
2008 הקמת אתר האינטרנט של הר הזיתים, המאפשר למצוא קברים בהר הזיתים
2009 תחילת חפירת החומות בהר ציון
2011 תחילת החפירות של תעלת הניקוז ההרודיאנית
2011–2013 חפירות יסודות הכותל 
2012 פתיחת תעלת הניקוז ההרודיאנית למבקרים
2012 חפירות היובל
2013 הפתיחה הרשמית של מסלול הסיור בית המעיין
2013 הכנת יחידות לימוד למשרד החינוך
2013 תחילת פעילותה של תכנית "על חומותייך" – תכנית זהות לכיתות י"א
2015 גילוי המצודה היוונית "החקרא" בחפירות חניון גבעתי
2017 חניכת מיצג הלילה

מפעל חיים

דוד בארי נולד ברמת גן בשנת 1953 לאביו אברהם הנדלר, עובד בחברת החשמל, ולאמו רבקה לבית גוטשל, מנהלת חשבונות. אביו ואמו היו שניהם ילידי פולין, האם מלודז' והאב מן העיירה סטשמישיץ. במלחמת העולם השנייה נשלחו שניהם לאושוויץ, ובדרך-לא-דרך שרדו את התופת – כל אחד שריד יחיד למשפחתו – וזכו לעלות ארצה בשנת 1947.

בילדותו התגוררה המשפחה בשכונה של הפועל המזרחי ברמת גן, שכונה הזכורה לו כמעין כפר שבו כולם מכירים את כולם. "אנשים עבדו קשה מאוד", הוא מספר, "אנשים פשוטים, הסתפקו במועט". כילד למד בבית הספר היסודי הרא"ה בשכונת מגוריו, ובנערותו למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים – מאז החל "הפרק הירושלמי" בחייו. זכור לו במיוחד ראש הישיבה הרב אריה בינה, כאדם אשר ביטא באישיותו שילוב אמתי של תורה ועבודה.

בזמן לימודיו בתיכון הדריך בתנועת הנוער בני עקיבא ושימש קומונר הסניף של ישיבת נתיב מאיר. כנער בכיתה י' יזם את הקמת גרעין הנח"ל התורני הראשון של בני עקיבא, במסגרתו למדו תורה במשך שנה אחת ואחר כך התגייסו לצבא. בארי עצמו המשיך ללמוד שנתיים נוספות בישיבת מרכז הרב, ואחר כך התגייס בשנת 1973 לשריון דרך ישיבת ההסדר ברמת מגשימים.

במלחמת יום הכיפורים, אף שעדיין היה בטירונות, נשלח יחד עם קצין מן החטיבה למשימות יחידניות באזור האגמים המרים של תעלת סואץ. לילות רבים נמשכה המשימה, ובמסגרתה סייעו השניים בסיכול העברת תגבורת לכוחות המצריים. באחד הלילות ספג המבנה שבו שהו השניים פגיעה ישירה מטנק מצרי שהבחין בהם. "חיי ניתנו לי במתנה בפעם הראשונה", הוא מספר, "אחר כך זה קרה עוד הרבה פעמים".
אחרי מלחמת יום הכיפורים החליט לעשות הסבת מסלול והתגייס לסיירת מטכ"ל. הוא החל את שירותו מחדש כחייל ביחידה ועבר את מסלול ההכשרה. את השירות ביחידה הוא זוכר כתקופה מאתגרת מאוד מבחינה פיזית ומנטלית. במסלול זה שירת כחמש שנים והשתתף במבצעים ייחודיים ונועזים. במילואים סיים קורס קצינים ושירת כקצין בשלדג, שם הוא משרת במילואים עד היום.

בשנים שבין סוף שירותו בסיירת מטכ"ל ובין חזרתו לצבא קבע ביחידת דובדבן, שב דוד בארי ללמוד בישיבת מרכז הרב ואף לימד גמרא והלכה בישיבת עטרת כוהנים. הוא סירב להתפרנס מלימוד התורה ולכן עסק בגינון יום בשבוע. באמצע תקופה זו, בשנת 1984, התחתן עם מיכל לבית אביעד – מורה, ולימים מנהלת בית ספר. השניים קבעו את מושבם בשכונת רחביה בירושלים, וברבות השנים נולדו להם ששת ילדיהם. "כשאני מסתכל על המסלול שהקב"ה הוביל אותי אליו, יש כאן שילוב של הנחישות של סיירת מטכ"ל, הגמישות התכנונית של דובדבן והחוסן הרוחני והתורני של ישיבת מרכז הרב ועטרת כוהנים. זו הייתה הכשרה לשליחות האמתית שלי בחיים".

בתקופות שונות בשירותו הצבאי התוודע להזנחה הבולטת של אזור ירושלים הקדומה, בפאתי הכפר סילוואן, ולחוסר המודעות ביחס למקום זה, שהוא במידה רבה ערש הולדתו של העם: במקום הזה נכתבו רוב פרקי התנ"ך וכאן ניצב ארמונו של דוד המלך. חרף זאת, לא נעשו כל פעולות שימור, והעתיקות הלכו ונהרסו. לא הייתה במקום תנועה של תיירים למרות חשיבותו ההיסטורית, שכבר היה ידוע עליה ממחקרים רבים ומחפירותיו הארכאולוגיות של פרופ' יגאל שילה בשטח G שבתחומי עיר דוד. המשטרה הדירה רגליה מן המקום וכמעט שלא ניתנו שירותים עירוניים. מצב זה כאב לבארי והוא החליט להירתם לפתרונו.

וכך מצא עצמו דוד בארי בשנת 1983 במסלול שאיש לא דרך בו לפניו. "אני לבד, אין ארגון ואין כלום". תחילה החל לברר את הבעלויות המדויקות על הקרקעות באיזור סילוואן, היא עיר דוד הקדומה. "בשיטוטיי אני מוצא שהברון רוטשילד קנה קרקעות בעיר דוד בשנת 1921". מי שהתמנה לשומר הקרקעות רשם אותן על שמו שלו בטאבו הירדני אחרי 1948, אך את הבעלות המקורית היה קשה להסתיר בזכות הסדר ששרר בארגון ההתיישבות של הברון, פיק"א, אשר תיעד את כל הרכישות וההוצאות הכספיות. אגב, עובדת היותן של האדמות בבעלות רוטשילד כבר צוינה בספרו של החופר והארכאולוג הצרפתי ריימונד וייל, שהוציא ספר בעניין בשנת 1922.

באמצעות משרד עורכי הדין של פיק"א עלה בידי בארי לאתר את מסמכי הבעלות. על פי החוק הישראלי עבר רכוש פיק"א במלואו לקרן הקיימת לישראל, ומכאן שהקק"ל מחזיקה בבעלות על כשליש מעיר דוד. משה ריבלין, אז יושב ראש הקרן, ניאות להסמיך את בארי למתנדב הקרן ולבא כוחה. בסיוע עורך הדין איתן גבע, שהתנדב לעניין ועזר בתרגום מסמכים מתורכית ומערבית, מיפה דוד בארי את הבעלויות המקוריות על קרקעות הכפר והחל במהלך רכישה מחדש של אותם בתים שישבו על קרקעות הברון. בשנת 1986 הקים את עמותת אלע"ד – אל עיר דוד, המשמשת פלטפורמה לפעולה. "בסופו של דבר החזרנו את כל אדמות פיק"א והקרן הקיימת עד האחרונה שבהן, והכול בהסכמה עם התושבים שהתגוררו במקום".

בשנת 1988 קרא לו מפקד אוגדת איו"ש תא"ל גבי אופיר לשוב לצבא קבע ולסייע בהקמת יחידת דובדבן, שבה שימש סגן מפקד ואחראי על מבצעים מיוחדים בגזרת עזה, עד לשחרורו בשנת 1990.
בשנה זו הגיע דוד בארי לנקודת הכרעה אם לבחור בקריירה צבאית ולהמשיך לתפקידי פיקוד נוספים או לבחור בעשייה בתחום האזרחי. בארי החליט להתייעץ עם אריאל (אריק) שרון, אז חבר כנסת, ולהסתייע בו בהכרעת ההתלבטות באיזו דרך לבחור. בלי היכרות מוקדמת הגיע בארי ללשכתו של שרון, סיפר את סיפורו ושטח לפניו את התלבטותו. שרון סבר כי בלעדי בארי לא יהיה מי שיתגייס למשימה זו, ועל כן יעץ לו לבחור במסלול האזרחי ולשוב ולרתום את כוחו ומרצו לעניינה של עיר דוד.

בגרעינה של ירושלים הקדומה נמצא כיום מפעל עיר דוד, מיזם תיירותי וארכאולוגי למופת. במקום נערכים סיורים לכחצי מיליון תיירים בשנה. המבקרים – בהם גם ילדי בתי ספר מרחבי הארץ – מוזמנים להשתתף במלאכת החפירה ולא אחת מוצאים מטבעות וחלקי עתיקות מתקופות קדומות בהיסטוריה של עם ישראל. עמותת עיר דוד מקפידה לשתף את התושבים הערבים במפעל התיירות והארכאולוגיה, ואלה מועסקים בה במגוון תפקידים. ברקימה עדינה של אינטרסים משותפים נוצר מארג של שיתוף פעולה שמפרותיו נהנית כל האוכלוסייה.

בזכות פועלה של העמותה התאפשר לרשות העתיקות של מדינת ישראל לבצע במקום חפירות ארכאולוגיות, ובחפירות מתגלים ממצאים הקושרים את המקום חד-משמעית לתקופת התנ"ך, בהם חותמות של דמויות המצוינות במקרא. "דווקא בתקופה שבה אונסקו מכחישה את הקשר היהודי לירושלים, אנחנו מוצאים יום יום את הממצאים עצמם", מסכם בארי. "כשתלמיד בית ספר מוצא מטבע מתקופת המרד הגדול וכתוב עליו התאריך, אז אתה יכול לומר לו מאה פעמים שלא היינו בירושלים, אבל הוא מצא את המטבע בעצמו, ובשבילו אין שום שאלה".