פרופ' בלהה מנהיים

פרופ' אליעזר בן רפאל, יו"ר, פרופ' רבקה בר-יוסף, פרופ' ארנסט קראוס

פרופ' בלהה מנהיים הקימה את תחום הסוציולוגיה של העבודה בישראל, והיא מבכירי הפרופסורים בתחום זה. תרומתה לפיתוח תחום הסוציולוגיה של העבודה בארץ ייחודית בכך שנעשתה בלב הטכניון, בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. היא השכילה להחדיר להכשרת מנהלי התעשייה והניהול בישראל את הידע החברתי החיוני לניהול מושכל, והצליחה לבנות מסד מחקר מרשים שהוזן על ידי יחסי הגומלין עם מדעי הניהול. המטרה של פרופ' מנהיים הייתה לבסס את ההבנה של מכלול הגורמים בעבודה המשפיעים על פריון העובדים, על ערכי העבודה ועל שביעות רצונם של העובדים. פרופ' מנהיים השקיעה את מיטב מאמציה בבניית תכנית לימודים לתארים גבוהים במסלולים ייחודיים שונים – סוציולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה תעשייתית, יחסי עבודה וניהול משאבי אנוש - והרחיבה את הנוכחות של נושאים אלה במסגרות לימוד אחרות בהנדסת תעשייה וניהול ובהנדסת מערכות מידע. שילוב תכנית אקדמית בתחום זה במסגרת פקולטה טכנולוגית הוא מודל ייחודי שמוסדות אחרים בארץ הלכו בעקבותיו.

עבודתה המחקרית של פרופ' מנהיים קידמה רבות את חקר הסוציולוגיה של העבודה. מחקריה עוסקים בשלושה חומים עיקריים: א. השפעת הסביבה הטכנולוגית על העובד; ב. איכות חיי העבודה, מרכזיות העבודה וערכי העבודה; ג. בחינת מצבם של עובדים במגזרים שונים. היא פרסמה עם פרופ' ג'אי טאב את הספר "הגורם האנושי בעבודה" שזכה בהצלחה מרובה ובהדפסות רבות, והמשקף את התיאוריות הארגוניות העיקריות וקושר אותן לתיאוריות סוציולוגיות-מבניות ופסיכו-חברתיות. הספר פתח למעשה פתח שטח ה ללימוד ולמחקר, וכיום אין אדם העוסק בשטח זה במחקר או בניהול שלא הושפע ממנו.

כמו כן חיברה פרופ' מנהיים במשך הקריירה שלה כארבעים מאמרים מדעיים אשר התפרסמו בחלקם הגדול בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם. עבודותיה גם זכו למספר רב של ציטוטים.

פרופ' בלהה מנהיים גם חיברה כחמישים דוחות מחקר בנושאים קונקרטיים שהיא חקרה. היא עמדה בראש פרויקטים רבי היקף, ועל בסיס זה גם הגיעה לפיתוח גישות מקוריות וחדשניות לנושאים כגון מרכזיות תפקיד העבודה בחיי היום-יום, על פי קטגוריות של עובדים ודרגות, תוך השוואות לפי מקצועות, רמות השכלה, מוצא ומגדר ובהתייחס להקשרים ארגוניים.

פרופ' מנהיים הקדישה תשומת לב רבה לסוציולוגיה אורבנית ולתכנון שכונות. השפעת מחקרים אלה ניכרת בקהילה המדעית הבין-לאומית, בקהילה המדעית הישראלית וגם במשק הישראלי. כפועל יוצא של מעמד זה משתתפת פרופ' מנהיים בכנסים בין-לאומיים וישראליים כמרצה, והיא לעתים משמשת חברה בוועדות המדעיות של כנסים אלה. פרופ' מנהיים הקימה בטכניון את המרכז לחקר האדם בעבודה, המהווה בית למחקרים מרובים בנושאי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של העבודה וניהול משאבי אנוש, וניהלה אותו.

נוסף לפעילותה האקדמית מילאה פרופ' מנהיים תפקידים שונים בוועדות המרכזיות בטכניון, והייתה גם לאישה הראשונה בתולדות הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול שכיהנה בתפקיד הדיקן. פרופ' מנהיים כיהנה גם כנשיאה של האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה.

פרופ' מנהיים הייתה גם חלוצה בנושא נוסף: היא הכניסה את המודעות לבעיית מעמד האישה במוסדות האקדמיים. היא הייתה הראשונה שעיצבה את תפקיד היועצת לנשיא הטכניון למעמד האישה, והטכניון הפך למוסד האקדמי הראשון בארץ שנתן הכרה לתפקיד זה. היא פעלה גם להעלות את המודעות לנושא באוניברסיטאות אחרות, וכיום שתי ועדות של הכנסת אימצו את המשימה של מיסוד הנושא בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל על בסיס המודל של הטכניון שפרופ' מנהיים עצבה.

כיום פרופ' מנהיים ממלאת תפקידים ציבוריים הכוללים חברות בוועדות שונות של המועצה להשכלה גבוהה; והיא גם חברה במועצה הלאומית למעמד האישה ובחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה.

פרופ' מנהיים היא מודל נערץ לחיקוי לנשים רבות באקדמיה ובתעשייה, שראו בה מקור השראה וידע שנתן להן את הבסיס ואת הביטחון להמשך דרכן. על חלוציותה, על עבודתה המתמשכת להקמה ולביסוס של הנושאים חקר האדם בעבודה וקידום מעמד האישה באקדמיה, על תרומתה למחקר ולחינוך חוקרים, אנשי מקצוע בתחום הסוציולוגיה של העבודה, מהנדסים ומנהלים ועל היותה מודל נערץ לחיקוי לנשים פרופסיונליות רבות – על כל אלה פרופ' בלהה מנהיים ראויה לקבל את פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה לשנת תשס"ג.

בלהה מנהיים – פרופסור אמריטוס בטכניון בחיפה, ממייסדי תחום הסוציולוגיה של העבודה בישראל ומבכירי הפרופסורים בתחום זה בארץ – נולדה בגרמניה בשנת 1929, ועלתה עם משפחתה לארץ בשנת 1936.

בלהה מנהיים נשואה לחיים מנהיים, פרופסור אמריטוס בטכניון בחיפה, ולזוג שלושה ילדים: מיכל, עדי ודלית.

לימודים והשתלמויות

1951 אוניברסיטת קנזס, ארה"ב, תואר B.Sc.
1953 אוניברסיטת אילינוי, אורבנה, ארה"ב, תואר M.A.
1957 אוניברסיטת אילינוי, אורבנה, ארה"ב, תואר Ph.D

נולדתי בשנת 1929 בעיר קלן שבגרמניה – מספרת בלהה מנהיים – הוריי, ילידי גליציה, באו בנעוריהם לאחר מלחמת העולם הראשונה לגרמניה, ובחריצות ובעמל רב בנו את פרנסתם במפעל קטן לייצור נעליים ובחנות למכירתם. בשנת 1936 עלינו לארץ והתיישבנו בתל אביב. הירידה במצבנו הכלכלי הייתה חדה, ואני זוכרת בצער את דמעותיה של אמי באותם ימים ראשונים בדירה הקטנטונת. עם סיום לימודיי בבית הספר היסודי, בשנת 1942, ניגשתי לבחינות "סטיפנדיה", שנערכו אז לראשונה על ידי העירייה. זכיתי להתקבל לגימנסיה בלפור היוקרתית, שבה ריכזו את ה"סטיפנדיסטים" התל אביביים. עם סיום בית הספר התיכון, בשנת 1946, יצאתי לשנת שירות בקיבוץ מנרה. שקלתי להישאר שם, אך הרצון להמשיך בלימודים משך אותי לירושלים. בתום שנת השירות נרשמתי ללימודי היסטוריה, אנגלית וחינוך באוניברסיטה העברית.