פרופ' אבישי מרגלית

פרופ' זאב הרוי, יו"ר, פרופ' רות לורנד, פרופ' אלי פרידלנדר

פרופ' אבישי מרגלית, איש ירושלים, הוא מחשובי הפילוסופים במדינת ישראל ואחד הפילוסופים הישראלים המוערכים ביותר בעולם כיום. ספריו תורגמו לשש עשרה שפות לפחות. מחקריו עוסקים בתחומים מרכזיים של הפילוסופיה, בעיקר בנושאים מוסריים, כגון יושרה, הגינות, צדק, וכבוד עצמי. חיבוריו מצטיינים בבהירות טיעוניהם ולשונם, ועוררו דיונים פורים בארץ ובעולם. "פילוסופיה מתחילה בבית", כותב פרופ' מרגלית, ואכן בכתביו הוא נדרש לעתים קרובות לבעיות של הזיכרון היהודי והמציאות הישראלית.

עבודת הדוקטור המעולה שלו בתחום הפילוסופיה של הלשון, שכתב בהנחיית פרופ' יהושע בר-הלל, עסקה במעמד הקוגניטיבי של מטפורות (1970), והניחה את היסודות לעיסוקו העתידי בבירור מושגים ולשון.

ספרו הראשון, "עבודה זרה" (1992), שכתב ביחד עם פרופ' משה הלברטל, עסק בפילוסופיה של הדת, וערך השוואה רבת-משמעות בין הפילוסופיה האיקונוקלסטית של הרמב"ם לבין הפילוסופיה האיקונוקלסטית של לודוויג ויטגנשטיין. הספר הראה שהביקורת הדתית על עבודה זרה הטרימה את הביקורת הפילוסופית המודרנית על האידיאולוגיה.

בספרו "החברה ההגונה" (1996) טען פרופ' מרגלית שהאידיאל של יצירת "חברה הגונה" (כלומר, חברה שמוסדותיה אינם משפילים את האזרח) חשוב יותר, דוחק יותר ובר-מימוש יותר מן האידיאל האפלטוני והאריסטוטלי של יצירת "חברה צודקת". ספר זה עשה רושם עז על השיח הפילוסופי-הפוליטי, וגרם לתפנית בהערכת המטרות הרצויות של הדמוקרטיה בימינו.

ספרו "האתיקה של הזיכרון" (2002) עסק בחשיבות הרגשות וזיכרון הרגשות כמניעים להתנהגות מוסרית. בדיונו זה תרם פרופ' מרגלית תרומה ניכרת לוויכוח הפילוסופי על מהות הזיכרון ולמשמעות המוסרית של זיכרון השואה.

בספרו "פשרות ופשרות רקובות" (2009) נדרש פרופ' מרגלית לאמירה המפורסמת של אלברט איינשטיין, "היזהר מפני פשרות רקובות". הספר בוחן את ההבדל בין פשרות ראויות למען השלום לבין פשרות רקובות שאינן ראויות כלל וכלל, אפילו לא למען השלום. הספר מנתח באופן מפוכח סוגיה ערכית ראשונה במעלה זו בחיי כל יחיד וכל אומה, סוגיה שיש לה השלכות חשובות במיוחד לסיכויי השלום במזרח התיכון.

פרופ' מרגלית הוא מורה מעולה שהעמיד תלמידים הרבה ועשה למען קידום הפילוסופיה במדינת ישראל.

על תרומתו המבורכת לפילוסופיה של הלשון, לאתיקה ולפילוסופיה המדינית מצאה ועדת השופטים את פרופ' אבישי מרגלית ראוי לפרס ישראל בחקר הפילוסופיה לשנת תש"ע.

אבישי מרגלית – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד הפילוסופים החשובים ביותר היום הכותב על שאלות מוסר ומדינה. מחקריו הם תערובת של ניתוח מושגי ולוגי של מושגי יסוד פילוסופיים בלוויית הדגמות נרחבות מתחומי ההיסטוריה, האמנות והמדע. השילוב של אנליזה מושגית בצד מודעות היסטורית עמוקה הוא מקווי ההיכר של עבודתו המכסה תחומים נרחבים, בהם הפילוסופיה של הלשון, הפסיכולוגיה, הדת, המוסר, התרבות, החברה והפוליטיקה. בכמה מן התחומים האלה שינו עבודותיו את התפיסות הפילוסופיות המקובלות, ובתחומים אחדים הוא העלה על סדר היום הפילוסופי נושאי דיון חדשים.

פרופ' מרגלית העמיד תלמידים רבים ופיתח את הוראת הפילוסופיה באוניברסיטה. הוא מרצה מבוקש ברחבי העולם, ומפרסם מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים ובעיתונות הכללית בעיקר בכתב העת רב המוניטין The New York Review of Books".

פרופ' מרגלית מתגורר בירושלים ונשוי לפילוסופית פרופ' עדנה אולמן-מרגלית והם הורים למירה, ליותם, לתמר ולרות, ויש להם חמישה נכדים.