אבינועם נאור (אהרונוביץ)

נקודות ציון בחייו

1966–1970 קצין הנדסה קרבית, ממקימי יחידת הצליחה של צה"ל אחרי מלחמת ששת הימים
1974 מסיים תואר ראשון במחזור הראשון של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון
1974–1976 שותף בהקמת היישוב יעד בגליל המערבי, הכפר התעשייתי הראשון
1976–1977 איש מחשבים בחברת תדיראן
1980 חבר בקבוצת המייסדים של חברת אמדוקס, משמש סגן נשיא ומוביל אותה לפעילות בתחומים מגוונים, בעיקר מערכות לניהול וחיוב לקוחות
1995 מתמנה לנשיא ולמנכ"ל אמדוקס
1997 מייסד את עמותת אור ירוק בעקבות מות בנו רן בתאונת דרכים שנתיים קודם לכן
2000 מאמץ עם רעייתו אתי את כפר הנוער רמת הדסה ומתחיל בפעילות למען כפרי נוער בכל הארץ
2002 עוזב את חברת אמדוקס ומייחד את כל זמנו לפעילות ציבורית ופילנתרופית
2002 מייסד עם רעייתו אתי את קרן אורן לתמיכה בילדים ובנוער בסיכון
2005 מתחיל לתמוך בקהילות צעירות המתיישבות בפריפריה
2007 מצטרף לארגון הפילנתרופים  – Jewish Funders Network ושותף בהקמת נציגותו בישראל
2008 מייסד עם דב לאוטמן ז"ל ואחרים את עמותת "הכל חינוך" לקידום החינוך בישראל
2010 מייסד את קרן שח"ף לתמיכה בקהילות צעירות בפריפריה
2011 מייסד את הפורום הציבורי לכפרי הנוער והפנימיות
2012 מקים יחד עם משקיעים חברתיים נוספים את יזמת "יכולים נותנים" לעידוד הנתינה הפרטית המשמעותית בישראל 

תפקידים ופעילות ציבורית

1983–1995 סגן נשיא חברת אמדוקס
1995–2002 נשיא ומנכ"ל אמדוקס
1997– יו"ר עמותת אור ירוק לבטיחות בדרכים
2000– יו"ר כפר הנוער רמת הדסה
2006– יו"ר כפר הנוער קריית יערים
2010– יו"ר קרן שח"ף
2010– יו"ר חברת ריטליקס
2011– יו"ר הפורום הציבורי של כפרי הנוער
2014– יו"ר משותף (הישראלי הראשון), Jewish Funders Network, ישראל 

פרסים, אותות הוקרה ותוארי כבוד

2003 אות הנשיא למתנדב
2008 תואר דוקטור לשם כבוד, הטכניון, חיפה
2010 הפרס ע"ש סולומון בובליק, האוניברסיטה העברית, ירושלים
2011 דורג ראשון ברשימת הפילנתרופים הישראלים, מגזין דה-מרקר
2011 אות המשקיע הפרטי האפקטיבי ביותר, ארגון מידות
2012 תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת חיפה
2014 עיטור נשיא המדינה
2014 אות יקיר עליית הנוער והחינוך ההתיישבותי

ב-1976 עבר להתגורר עם משפחתו הצעירה בתל אביב והחל לעבוד בחברת תדיראן בתחום המחשבים. כעבור תקופה קצרה הוזמן עם מנהלו למיזם של חברת דפי זהב, שהוציאה את מדריכי הטלפונים לעסקים, והיה שותף לפיתוח מערכת מחשבים המפעילה את כלל שירותי החברה – מעיצוב המדריכים והדפסתם ועד מערכות החיוב ושירות הלקוחות. "בשלב מסוים הבנו שאנו כבר לא יחידת מחשב בתוך דפי זהב, אלא חברה עצמאית", מספר נאור (אהרונוביץ). "התחלנו למכור את המערכת שפיתחנו לחברות דפי זהב ברחבי העולם, והחברה שהקמנו – אמדוקס – הפכה למובילה בעולם בתחומה. בהמשך נכנסנו לתחום הטלפונים הניידים ופיתחנו מערכת תפעול לחברות הסלולר, הכוללת גם היא את כל שירותי הלקוחות והחיוב, וכן את מערכות התקשורת והטלפוניה". ב-1995 מונה אבינועם נאור (אהרונוביץ) – שהיה עד אז סגן נשיא אמדוקס – לנשיא ומנכ"ל במקום חברו, בעז דותן, והמשיך לקדם את החברה להישגים חדשים.

באותה שנה נהרג בנו רן בתאונת דרכים בעת שהיה בחופשה מהצבא. בעקבות מותו של רן הקים נאור (אהרונוביץ) את עמותת אור ירוק למאבק בתאונות דרכים. "ראינו שמדינות אחרות הצליחו להוריד בשיעור ניכר את מספר הנפגעים בתאונות דרכים באמצעות יישום תכניות רב-תחומיות וארוכות טווח, והצבנו לנו מטרה – לקדם תכנית כזו גם בישראל, תוך דרישה מהממשלה לקבל עליה אחריות לקידום הבטיחות בדרכים", אומר נאור (אהרונוביץ), המשמש יו"ר מועצת המנהלים של העמותה מאז הקמתה ומשקיע בפעילותה מכספו כארבעה מיליון דולרים בכל שנה. הוא מיישם בעמותה את המודל הניהולי שהביא מעולם העסקים, הכולל הצבת יעדים, מחקר ומדידה. העמותה הביאה להקמת רשות לאומית לבטיחות בדרכים, הפועלת באחריות שר התחבורה ומתוקצבת כראוי; היא הובילה את התכנית הלאומית למאבק בתאונות דרכים שאימצה הממשלה; תרמה למעלה ממאה ניידות למשטרת התנועה כדי לאפשר קליטה של אלפי מתנדבים במערך התנועה; מפעילה מערכי הדרכה לנהגים ולאזרחים בכל הגילים בנושאי בטיחות בדרכים. כ-5,500 מתנדבי העמותה מגיעים בכל שנה לכמיליון ישראלים בפעילויות השונות. "פעילות העמותה תרמה לירידה מכ-600 הרוגים בשנה לפחות מ-300 בשנים האחרונות, למרות הגידול הניכר באוכלוסייה, במספר כלי הרכב ובנסועה", הוא אומר. "היינו מתחת למקום העשרים וכיום אנו אחת מעשר המדינות הבטוחות בעולם. היעד הוא להיות אחת מחמש המדינות המובילות".

ב-2002, כמה שנים לאחר שהוביל את חברת אמדוקס להצלחה בין-לאומית ולהנפקה מוצלחת בבורסה בניו-יורק, פרש מהחברה כדי לייחד את זמנו ומשאביו לפעילות פילנתרופית וחברתית. "כשפרשתי, אמדוקס הגיעה ל-11,000 עובדים, עם מחזור שנתי של 1.5 מיליארד דולר", הוא מסכם.

בטרם פרש מאמדוקס החל נאור (אהרונוביץ) לפעול למען כפרי נוער המיועדים לילדים ונוער בסיכון באמצעות קרן אורן שייסד עם רעייתו אתי. הם אימצו את כפר הנוער רמת הדסה בקריית טבעון. "רצינו לתת לילדים הזדמנות דומה לזו שמקבלים ילדים הגדלים במשפחות רגילות", הוא אומר. "גם כאן פיתחנו תכנית אסטרטגית, ובתוך כמה שנים הגענו כמעט מאפס לשיעור של 60% הצלחה בבחינות בגרות, וחשיפה לחינוך טכנולוגי". כיום הוא תומך אישית בשני כפרי נוער, רמת הדסה וקריית יערים. במטרה לתמוך בשישים כפרי הנוער בארץ הקים פורום ציבורי לפיתוח וקידום מסגרת החינוך הפנימייתי, והוא עומד בראשו.

בשנת 2005 נכנס נאור (אהרונוביץ) לפעילות בתחום קהילות חינוכיות של משפחות וצעירים המתיישבים בפריפריה גיאוגרפית וחברתית. הוא הקים עם שותפים את קרן שח"ף (שותפות חברתית פעילה), המרכזת את פעילות הקהילות, מסייעת להן בהתנהלות עם הרשויות, מדריכה את חבריהן בניהול ומספקת תמיכה כספית לפרויקטים שהם יוזמים ומבצעים. "כשהתחלנו היו כחמש-עשרה קהילות כאלה, היום יש מאה ושבעים עם 8,500 חברים, והמטרה היא להגיע ל-350 קהילות, שחבריהן חיים ביישוב ומהווים חלק ממנו", מסכם נאור. "הפעילות הזו מאפשרת לקדם את אזורי הפריפריה ולסייע להם. כמו הפעילויות שלנו בתחומים האחרים, הרעיון הוא להשפיע מלמטה, ולהניע שינוי באמצעות אנשים".